זה הזמן לתת לעצמנו להיזכר בעבר
לתת לעצמנו להתפרק
להזכיר אותם . ואת הכבוד והגאווה שהם נתנו
את המחיר שהם הקריבו .
זה הזמן לזכור אותם .
לכאוב אותם .
זה הזמן המדוייק הזה.
בדיוק שהצפירה חצתה את הדממה .
הדמעות התחילו לנזול אחת אחת .
אחת על כל אחד שנפל .
בקצב מזעזע .
השירים .
השירים של יום הזיכרון .
לראות איך כל אחד באמת התכוון לשיר .
לראות את הדמעות בעניים של אנשים .
ואת הדמעה הסוררת שהם ישר מנגבים .
לראות איך כל אחד מתחבר בדרך שלו .
אז עכשיו זה הזמן שלנו .
הזמן לזכור את הפרחים שנפלו לנו .
אנשים בני 20 שנתנו הכל בשביל שנהיה כאן .
הזמן להגיד תודה .
ולזכור אותם . לתמיד

חחח