מה היא עשתה?
סתיו. בחיל האויר
העניים שלה הסתכלו עלי
והסתכלתי חזרה
קטנה כזו עם חיוך של מלאכים
משאירה אחריה חצאים.
היה לה שמש בשער וים בעיניים
ומה היא עשתה?
פשוט הייתה שם. בשבילי
או בשבילך
יכלתי לדעת שזו היא
שלמה ושוברה ואוהבת ומנסה.
נשבעת להיות
נשבעת--
נופלת.
קטנה כזו.
האירה את כולם
השאירה ניצוצות קטנים
(אולי זה הדמעות)
ואני.
שתקתי, אפילו לא לחשתי תודה.
פחדתי לפתוח את הפה. פחדתי שיפלו שוב הדמעות
פחדתי. כי כבר קרסו העולמות

ואני. אני רק הדלקתי לה נר
לאור שמת.
כואבת. זוכרת

(לזכר סתיו פרטוש ז"ל)