בפרשה יש לנו רשימה של חיות שאסור לנו לאכול, מה שנקרא חיות טמאות וחיות טהורות. לאחרונה התגלו כל מיני מחקרים על הבריאות שבאכילת מאכלים כשרים וההתנזרות מאכילת בהמות וחיות שאינן טהורות כמו חזיר ופירות ים. צריך להבין האם התורה באה לספר לנו בפרשה איזה חיות מזיקות למאכל מבחינה בריאותית ולכן אסור לנו לאכול אותם?

התשובה היא שלא. התורה אינה ספר רפואה עתיק והיא לא נועדה לשמור על בריאותינו הפיזית, התורה נועדה לשמור על בריאות הנפש ולא על בריאות הגוף. אם התורה הייתה מיועדת לשמור על בריאות הגוף היה רשום גם תרופות לסרטן או אזהרות ממאכלים שומניים ומזיקים אחרים. כל זה מביא אותנו למסקנה שהתורה אינה ספר רפואה והמאכלים האסורים והלא כשרים אסורים לנו מסיבות רוחניות ולא פיזיות.

אם כך עלינו לשאול האם העובדה שכל המאכלים האסורים הם גם מזיקים פיזית היא סתם צירוף מקרים? גם לזה התשובה היא לא. המהר"ל מסביר בתפארת ישראל שכאשר הרצון האלוהי רוצה משהו כמו שנקיים מצווה מסוימת או שלא נעשה עבירה מסוימת יש השפעה אלוהית על המציאות. כאשר אלוהים "רוצה" שמשהו מסויים יהיה אסור הוא נהפך לרע מהרבה סיבות אחרות גם, במילים אחרות התורה אינה אסרה לנו את החיות הטמאות בגלל שהם לא בריאות ומזיקות אלא החיות האלה מזיקות בגלל שהתורה אסרה אותם.

מזה נלמד על הבנה חשובה במציאות ונבין שתורתנו היא אלוהית והיא משפיעה על העולם ולא העולם משפיע עליה.

שבת שלום

לרפואת תמר רבקה בת אדית יעל בתוך שאר חולי עמ"י

אני חייבת כמה שיותר מהר משו לא כבד