מתוך כתבי ר' נחמן זצ"ל (אין בידי כרגע המקור המדוייק)

"כוונת הספירה בפשיטות היא שצריך לדעת שימי האדם מנויים וספורים, והאדם צריך ליתן דין וחשבון מכל יום ומכל שעה ורגע.ודרך בני אדם שמתרחקים מעבודת ה' ע"י שדוחים מיום ליום מחמת המניעות והבלבולים שיש בכל יום, עד שנדמה להם על פי רוב שאין זה היום נמנה ונספר כלל, וכאילו אינו מימי חייו. בפרט שיש לו איזה סיבה כגון שיום זה הוא יום השוק, וביום זה הוא עסוק בחשבונות, וביום זה הוא יוצא לדרך ובאלו הימים הוא מטולטל בדרכים, ובזה היום הוא שב  מן הדרך, או שהוא צריך להרים משא מן העגלה וביום פלוני נזדמנה לו איזה קטטה עם שכן או שהוא נקרא לסעודת מרעים וכיוצא בזה ביטולים ובלבולים, ואין לך יום שאין לו ביטול ובלבול משלו עד שמדמה האדם שזה היום אינו כלום.

אבל באמת צריך לדעת היטב שזה היום הוא יום עולה בחשבון וצריכים לצאת ידי חובת היום דווקא, כי מחר הוא יום לעצמו, שיש לו חובות משלו.

וזו בחינת היום אם בקולו תשמעו, היינו דווקא היום - לא לדחות. ועל כן ציוונו ה' יתברך קודם קבלת התורה לספור הימים בפה מלא."

@פסיפלורה1@מבקש אמונה@ברגוע@נפש חיה.@רחפת.. @חיהל'ה @לעבדך באמת!

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.