והרב שלי שנה שעברה העביר לנו על זה שיעור שממש נקלט לי בראש..
"מקור הציונות הוא התנ"ך, והוא הנותן לה את כל העומק וההוד. לא הד קול, שעם שנאוי בעולם הולך לבקש לו מקלט בטוח מרודפיו – הוא לבדו ראוי להשיב לתנועת עולמים זו את חייה, אלא שגוי קדוש, סגולת העמים, גור אריה יהודה, נעור מתרדמתו הארוכה, והנה הוא הולך ושב אל נחלתו אל גאון יעקב אשר אהב סלה.
(איגרות ראי"ה ב' תקע"א)

תודה רבה!

"האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתינו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקיה מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך".

 (אורות ישראל ד'/ג')

אנשים יודעים שהרב קוק היה אוהב יהודים וכו' אבל הוא אומר במפורש שזה לא אומר שאנחנו צריכים לדעת שיש להם מומים

באופן כללי, אנשים אומרים דברים בשם הרב זצ"ל מכל מיני משפטים או חצאי פסקאות שהם קראו. לא קולטים שהרב זה תןרה שלמה ולא צ'ופרים של בנ"ע

 

בתחילת שנה הרב שלי נכנס בקומנרויות⁦⁩
הוא אמר ש'הצדיקים הטהורים' זה מפסקה שדי קשה על בנע.. הכוונה שלה שבמקום לנסות להשפיע תוסיף טוב אצלך (על משקל המשל של הרציה עם הכוס)..

השבוע דיברתי עם מישהי על סמארטפונים וחברה מעורבת וכו' פתאום היא התחילה להגיד לי שהרב קוק חשב כמוה במאמר הדור וזה ושאני חולק על הרב, והיא הזכירה את 'הצדיקים הטהורים' וכו', שאלתי אותה- "את לומדת הרב?" היא ענתה לי-"לא בצורה מסודרת וזה, בעיקר מפעולות שאני מכינה וזה". התאפקתי לא לצחוק נתתי לה שמוס אחכ...

⁦⁩⁦⁩
אמרתי לחניך שלי שתורה קודם לעם ואסור לעשות טוב לעם ישראל אם זה סותר את התורה..
הוא אמר את זה לרכזת בבנע והיא ענתה לו שהרב צבי יהודה אמר אשר בחר בנו וכו' ו'מתוך כך נתן לנו את תורתו.. אז עם קודם לתורה..
אם הרב צבי יהודה היה יודע שככה פירשו אותו⁦⁩

בשביל מה יש את הרב טאו?

אחת שמבינה עניין.

 

כל תלמידי הרב צבי יהודה ותלמידיהם זה בסדר.. העיקר שלא איזה קומו שלא יודעת כלום מחייה..

אבל הרב טאו זה משו מיוחד

 

 

הרב אלגאזי פעם היה אצלנו בישיבה והעביר שיעור על גדר מצוות תלמוד תורה וכו' ואז הוא זרק איזה משו על לימוד תורה לנשים, ובתוך כך סיפר שכשהיה אברך צעיר הוא למד סדר ערב בבית, ובאותו זמן למדו בבא בתרא אאלט, ויש שם בדיני טומאה וטהרה 'פיל שבלע כפיפה מצרית' והוא כזה חושב, פתאום אשתו שואלת מהמטבח- "נו, מה קרה בסוף עם הפיל?" ואז הוא הזהיר שנשים צריכות להיזהר בלימוד תורה כי יכול לצאת מזה תקלה גדולה...

אבל זה לא קשור.. איך להבין את הרב קוק זה יכול לקרות בכיף גם לבנים שלא למדו

לענ"ד צריך בהתחלה לפחות ללמוד עם פירוש או עם רב שיודע ומבין. אפשר גם ללמוד אבל הרב זצ"ל כותב בסגנון ארוך ומסורבל ולפעמים קשה להבין או שאפשר להבין לא נכון בטעות...

לא לומדים הרב קוק לבד! ולא לומדים אורות בשיעור א!
כאילו.. באיזה שלב מותר ללמוד הרב קוק.. אבל להכיר את הראש לפני

יש מישהו שלומד ריש מילין וקל"ח פתחי חכמה של הרמחל...הזוי פשוט

 

יש ספרים שאפשר להתחיל כבר בגיל צעיר, נגיד אורות התשובה ועין איה, שזה אמנם ספרים עמוקים אבל לפחות ברובד הפשט את הרוב אפשר להבין.

הוא הורס לעצמו את החיים.. (אאכ הוא יחיד סגולה)

סתם הוא חושב שהוא באמת מבין משהו...

עכשיו ראיתי

 

זכיתי לכוון לדעת גדולים

חשבתי עליך בשבת

 

אחותי אמרה שהיא גבוהה יותר ממני (היא בת 7) אז אמרתי לה לא נכון אז היא נעמדה על כיסא, אז גם אני נעמדתי על כיסא

@גיבורה בדממה

מעוז הנמוכות פה בערוץ

להיות יותר גבוה ממך זה לא כ-זה בעיה...

@ירא שמים!@מבסוטטט
אתם צריכים להביא ציטוט לכל תגובה של ניצלוש שלכם.

1) "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה"

2) "אין לאדם להתבהל מלראות את חסרונותיו המרובים כמו שהם, כי בכל אופן צריך הוא לדעת שהידיעה בעצמה מחסרונו וגריעותו, זאת היא כבר מעלה, עליה ודרך של רפואה."

3) "כל זמן שהענווה מביאה עצבון היא פסולה, וכשהיא כשרה מוסיפה היא שמחה, גבורה וכבוד פנימי"

4) "היאוש שבא בתוך הלב הוא בעצמו מורה על מרדות פנימית עדינה, הנובעת מתוך הכרה עליונה של מוסר ושל קדושה. על כן ראוי הוא שהיאוש בעצמו יחזק חיבו של אדם, שלא יפחד וישוב מכל חטא בתשובה מלאה שלווה ואומץ רוח"

5) "כל תשובה שהיא שלמה, מוכרחת היא לפעול שתי פעולות נגדיות על הנפש: מצד אחד, חרדה ויגון על החטא והרע שבתוכו, ומהצד השני, ביטחון ושמחה על הטוב, שאי אפשר לו שלא ימצא האדם בתוכו איזה חלק ממנו"

6) "המוסר הפנימי צועק הוא בקרבו של אדם: בן אדם, שובה מעוונותייך. לפעמים הצעקה כל כך הומה היא, עד שהיא מערבבת את כל ההרמוניה של החיים, והאדם מוכרח לעלות במעלות הרוחניות הגבוהה מערכו, עד כדי לבסס את סדר עולמו הפנימי."

7) "בכל עליה ועליה נמצא תמיד מצב של העדר הקודם להויה, שהוא מתגלה בתור מצב של נפילה וחלישות כח רוחני, הקודם לתגבורת כח ממקור יותר נעלה."

8) "כל נפילה היא מכשרת עליה כפולה"

9) "מקור הגלים הרוחניים בנפש היחידית ובעולם, הם באים מפני ההתאמצות הפנימית שהכל מתאמץ להתאים אל שפעת אור אין סוף."

10) "יצירה בלתי פוסקת היא לחשוף את מכמני הנפש, בכל אופן ובכל צורה שיעלה בידו של אדם. הצגתה של עמדת הנפש באיזה פרק שהוא, היא מלאכה הגונה שמביאה אורות בתוך נתיבות מחשכים."

11) "הלימוד שאדם הוא יציר מורכב ברוחניותו משתי נפשות - נפש טובה אלוקית, ונפש רעה בהמית - הוא אחד מהיסודות היותר נכבדים להארת הדרך של ההבנה האנושית במהות הנפש, והשביל היותר סלול לדרך החיים המוסריים השלמים."

12) "כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את כל המחשכים מייד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומייד ישוב אל האלוקים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה."

13) "לעולם ידון אדם את עצמו, וידע שהוא צריך להוציא אל הפועל את האמת ואת היושר שלן, את אותה האמת ואותו היושר שהוא חש בפנימיות רוחו. אז מובטח לו שילך בארחא דמהמנותא"

14) "שום מטרה רוממה לא ישיג האדם, אם ישכל אץ הנקודה השכלית הפנימית שלו, ואת היושר העצמי החבוי בתוכיותו. כל המדרגות העליונות שירצה לטפס עליהן בלא הדריכה על המדרגה הקרובה הזאת, של נקודתו העצמית, של המזג הפנימי אשר לשכל ולרצון בתוך תוכו, לא יוכלו להביא פרי. על כן על זאת יתפלל כל חסיד "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי."

15) "עיקר היגיעה ומניעת הנחת רוח הפנימח בא לאדם ממה שהוא מתרחק ממה שהוא מוכשר לזה מסגולות נפשו."

16) "כל אדם צריך להרחיב את שכלו כפי כשרונו, בפרט בכל דבר המתייחס לעיקר השלמתו ושורש נטייתו, שהיסוד הראשי הוא דעת ה'. ומי שהוא מוכן בכוחות של הרחבה, אי אפשר לו בשום אופן להסתפק בקיצור וצמצום."

17) "לפעמים יחפוץ אדם להיות בערך פשוו ביחס לעבודת שמיים, אבל מפני שיש לו כשרון להשכיל ביותר עומק, על כן אין מניחים את דעתו בזה, כדי שיתיגע ויוציא פנינים למען יביא בזה תועלת לעולם. והם מכלל יסורים של אהבה בערך הרוחניות."

18) "האדם צריך לכבד מאוד את רצונו ונטיות נפשו, שהם ההתגלות הנכבדה שבהוויתו, אבל דווקא מפני זה צריך הוא לייסר את נפשו במוסר חכמה תמידי, כדי שיבוא למידה זו, שנטיותיו ורצונו יהיו ראויים לכבוד, כי יתלהבו תמיד אל הטוב והנכון יותר ראוי ונחמד."

19) "כל אדם יש לו את המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאשרו, לתכלית הוויתו, שבו הוא מתדבק ליוצרו, ולא יוכל לבוא למגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים. על כן צריך כל אחד להיות מוקיר מאוד את מסלולו המיוחד. וזה הדבר נוהג באיש פרטי, וקל וחומר בכללות עם, שכפי ההתעלות וההתרבות של הכלל לעומת הפרט, ככה תתגדל החובה והדיוק הנמרץ לשמור את המסלול המיוחד שעל ידו הכלל כולו מוצא בו אושר רב."

20) "כל כשרון, כשהוא מתגלה לפנינו מושך אותנו כולו אליו. שוכחים אנו, שלא במעלה אחת, לא בכישרון אחד, ישתכללו הברואים, וכי מקום צריך להמצא לכל הכשרונות כולם להשלים את ארג החיים בכל יריעותיו."

(20 מוקדש ל @משתדלת יותר ההסבר להיותי צולעת ופרווה שם, שם; פה, פה)

1-

"ואני בתוך הגולה", האני הפנימי אינו מתגלה לאדם, רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו, לפי המידה שבה הנשמה מאירה באדם. חטא האדם הראשון בכך שהתנכר לעצמו, בכך שהקשיב לדעתו של הנחש ואיבד את קולו הפנימי. חטא כשלא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלה "איכה!?". חטא עם ישראל כשהלך אחרי אל זר מפני ששכח את עצמיותו. חטאה הלבנה כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה. וכה הולך העולם וצולל באובדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח. וכיוון שאין אני, אין הוא, וודאי וודאי שאין אתה.

 

2-

"

כל הגדרה של אלוהים מביאה לידי כפירה. ההגדרה של אלוהים היא מעין פסל רוחני. כל התכונות שאנחנו מייחסים לאלוהים הן נכונות, רק כאשר אנחנו זוכרים, שאלו הם רק ניצוצות שמתגלים מתוך האור העליון שאינו יכול להתגלות.

 

3-

יסוד הכעס בא מצד חסרון היצירה.

 

4-

מי שאין נפשו משוטטת במרחבים, מי שאינו דורש את אור האמת והטוב בכל לבבו, איננו סובל הריסות רוחניות, אבל אין לו גם כן בנינים עצמיים. הוא חוסה בצלם של הבניינים הטבעיים, כמו השפנים שהסלעים הם מחסה להם. אבל האדם, מי שנשמת אדם בקרבו נשמתו לא תוכל לחסות כי אם בבניינים שהוא בונה בעמלו הרוחני, שאיננו פוסק תמיד עבודתו הזריזה.

 

5-מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד, כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה.

 

6-

כשמסתכלים באמת בצד הטוב של כל אחד, מתאהב האדם על הבריות בחיבה פנימית, ואינו זקוק לשום אבק של חנופה.

 

7-

יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד.

 

 

בחתימה וגם בכ"א שלי יש עוד כמה..

 

ב'

אשכרה.