טוב, אני ממש גרועה בכתיבה, ויצא לי קצת מבולבל, אבל סומכת עליך שתבין.
לגבי החיים- החיים הם טוב ואנחנו יודעים זאת בתוך תוכינו. אנחנו רוצים לחיות. בנ"א יעשה הכל כדי לצאת מסכנות ולשרוד. עובדה שלרבים יש פחד מפני המוות.
לגבי הניסים- הקב"ה לא מקזז שום דבר. הוא מסתכל על האדם "באשר הוא שם" (ראה ערך ישמעאל והגר), הוא לא גאל אותנו ממצריים כדי להרוג אותנו במדבר.
הקב"ה יודע מה הסיבה לסבל הממושך של עם ישראל (בכל הייסורים שעמ"י עבר יש עונש על חטא העגל), איננו יודעים חשבונות שמיים, אנו רואים רק את הדור שלנו, רק את החיים שלנו, את הגילגול שלנו ואילו הקב"ה רואה מתחילת הדורות ועד סופן (משל החפץ חיים, אם מישהו זוכר בדיוק ויכול להביא).
דבר אחד אנחנו יודעים ייסורים באים כדי לגרום לנו או לסור מהרע או לכפר על חטאים (הקב"ה נפרע מן הצדיקים בעוה"ז על מנת שיזכו לעוה"ב).
עניין נוסף, חינכו אותנו שהתפילה היא כפתור שלוחצים עליו ומקבלים מה שרוצים. מי גדול כנביאים- משה רבנו שהתפלל ולא קיבל את מבוקשו?!
התפילה מייועדת עבורנו, כדי ששלוש פעמים ביום נזכור שהכל מאיתו. ה' הוא זה שנותן לנו רפואה, גשמים, חוכמה, הצלחה וכו'
עכשיו, מדובר במושגים מאד מופשטים שקשה להסביר אותם. בדר"כ קושי באמונה לא נובע משכל אלא מהרגשה.
רגש אחד חזק יכול להכניס בך מה שאלף טיעונים שיטענו פה, טובים ככל שיהיו לא יצליחו.
אם תשב באיזה מקום בטבע עם נוף עוצר נשימה שגורם לך להתפעם מיפי הבריאה ותדמיין לעצמך את כדור הארץ הענק שבו חמש יבשות ובכל יבשה מיליארדי בני אדם, עצים, פרחים, חיות...ובתוך כל העולם הזה יש את יבשת אסיה ובה מדינת ישראל וברחוב מסויים בבית מסויים אתה יושב, אדם אחד ששייך לעם אחד קטן ומזערי, שזכה להיות יהודי. רק אנחנו נקראים על שמו של ה', רק אותנו אומה"ע רודפים.
למה?
כי יש בנו משהו מיוחד.
זה לא מזיז לך משהו בלב?