שב עכשיו ותחשוב, ותראה שעברת משהו בשנתיים האחרונות.

ובאמת עברתי לא מעט בשנתיים וקצת האחרונות (זה היה ניחוש? את לא אמורה להכיר אותי מספיק בשביל לדעת את זה) אבל אני תמיד נזכר במשהו שקרה אז ועושה לי רע לחשוב שבמקום הזה (שהוא יסודי מאוד אצלי) אני נשאר מדשדש בלי להתקדם. בדברים שוליים יותר כן התקדמתי אבל אולי הם לא כל כך שוליים.

(אני לא אוהב את הביטוי "התקדמות" משום מה. משהו עבר עלי, אני קצת אחר)

אבל בתור בן אנוש שמכיר אנשים אחרים, אין סיכוי לא להשתנות במשך שנתיים. כל הזמן אנחנו עוברים שינויים.
אפשר לקרוא להם התקדמות או נסיגה, אני חושבת שאנחנו פשוט מגבשים את האישיות שלנו עם הזמן.
ברור שיש דברים חשובים שקשה לשנות, דווקא בגלל שהם חשובים.
כלומר, דברים קטנים ושוליים יכולים להשתנות בעצמם. אבל דברים מסובכים יותר דורשים מאמץ מאיתנו, אם אנחנו רוצים לשנות אותם. זה מובן התסכול שלך שאתה עדיין מדשדש במשהו הזה.
ואם זה באמת מפריע לך, אתה יכול להתאמץ לשנות. אני לא יודעת במה מדובר אבל מניחה שזה משהו בר שינוי.

זה חלק מפלאי הבריאה.
אבל זה קשה נורא ודורש המון מאמץ (מה שבעיקר צריך זה לדעת לנתב את המאמץ למקומו הראוי, שלא יהפוך לדיכוי עצמי).
והאמת שזה לא משהו אחד, זה המון דברים קטנים שקשורים בשורש אחד גדול ואולי כמה שורשים.

ושוב תודה.

(מדהים כמה אומץ אני צריך בשביל דברים קטנים ופשוטים
ולא נראה לי שמישהו בעולם מסוגל להבין את זה
והכי מבאס שאף אחד לא אומר כל הכבוד ומחמיא
כי למה להחמיא על דבר כל כך קטן ומובן מאליו)

לי בכל אופן היא מעוררת מחשבות.

(למה אתה אומר שאלה דברים קטנים ופשוטים? הם באמת כאלה? נראה כאילו אלה דברים שבשבילך הם ממש לא מובנים מאליו.
אחד מהדברים הפחות פלאיים ביקום הזה הוא שאנחנו כל כך זקוקים לאישור של אחרים סביבנו, למחמאות שלהם, ואם אנחנו לא מקבלים את הדברים האלה מהסביבה זה גורם לנו לחוסר מוטיבציה.)

אבל אם יש לך מה להגיד אשמח לשמוע (אפשר פה או באישי)

(זה נכון מאוד)