תחיה דולהאני הולכת להעביר וובינר שבוע הבא על העניין הזה שלפעמים תחושות בהריון כל כך מציפות אותנו שאנחנו לא מסוגלות לעשות עם זה כלום.
למשל אישה שממש מפחדת מהלידה והיא לא מסוגלת לעשות שום דבר שקשור ללידה ואפילו לא לעזור לעצמה עם הפחד מרוב שזה מציף.
אז אני אשמח לשמוע מחשבות שלכן אם היית במצבים כאלה, או שאתן כרגע מרגישות ככה
מה עזר לכן? מה ממש לא התאים לכן?
אפילו אם תתנו לי דוגמאות למצבים שבהן הרגשתן ככה זה ממש יעזור לי.
וכמובן שאעדכן כאן כשאפתח את ההרשמה לוובינר
זה נחשב עדיין עם כל ההורמונים?
זה ישמע מוזר אולי, אבל אני מאוד מאוד חששתי מהחתיכה שנשארת לקטנטנים על הפופיק, החלק של חבל הטבור.
חששתי מלחטא את זה, חששתי שאני מכאיבה לה כשאני מחטאה, חששתי שזה יפול ובדיוק אני אהיה לבד... כן כל מיני חששות מצחיקים כאלה
עד כדי היה החשש, שבשבועיים הראשונים לא עשיתי לה אמבטיה לבד, בכלל!! נתתי לאמא שלי לעשות (וזה לא היה החשש מהאמבטיה, קילחתי קטנטנים אחרים כבר לפניה), העדפתי לתת לכל מתנדב באזור להחליף לה טיטול (שוב לא בגלל הפרקטקיה, הסתדרתי מצוין, החשש הזה שהגלד יפול בדיוק כשאני אחליף לה).
מוזרה, נכון?
הסוף? הגלד נפל ביום בהיר אחד, או יותר נכון בלילה בהיר אחד, בבוקר כשקמנו הוא היה בתוך הטיטול.
נבהלתי לרגע, אבל זהו. חיטאתי וניקתי, ומוזר, זה עבר אצלי חלק...
לשאלתך, החשש הזה הציף אותי ברמה שאין לי היום את חווית המקלחת הראשונה בבית לקטנה וכל המסביב, דבר שהיום בדיעבד אני מצטערת עליו נורא. מפצה אותנו במקלחות כפיות היום
זאת דוגמה מצוינת לעניין שאני רוצה לדבר עליו.
כי אנשים יכולים להגיד שזה עניין קטן ושולי אבל בשבילך זה היה כל כך משמעותי שהיית חייבת להתרחק מכל קשר עם זה.
אז מצאת דרך להתרחק ובגלל שזה עניין זמני אז זה פשוט עבר ועכשיו הכל בסדר (אולי חוץ מהאכזבה על הפספוס של האמבטיה הראשונה)
וכשזה בדברים גדולים שבעצם אי אפשר לברוח מהם ממש יכולה להיות מצוקה אמיתית.
כי לפעמים עד שלא נסכים להיפגש עם מה שמטריד לא נוכל להתקדם.
הקטנה היתה בפגייה כמה ימים, ואני הייתי אמורה להשתחרר.
היה לי ברור שאני נשארת איתה ולא הולכת לשום מקום.
אבל לא הייתי מסוגלת למצוא לעצמי סידור.
הייתי חייבת שמישהו ידאג לי למקום לישון.
ואם לא- מצידי להשאר כל היום לידה על כסא.
אז באמת בעלי וחמותי דאגו לי...
וילדתי בול בתאריך! 
תודה לה'סליחה שלא מגיבה אישית אבל תודה על כל שיתוף כזה,
בטוחה שזה לא קל להיחשף ככה
זה ממש ממש משמעותי עבורי לקרוא את כל זה.
אחרי תקופה של חרדות, החלטנו בכל זאת להיכנס להריון רביעי עם טיפול תרופתי מתאים, רק שהפעם נורא הלחיץ אותי הרגשה של גוף זר גודל בתוכי... הרגשה של קלוסטרופוביה ממש. עם טיפול תרופתי ותרגילי הרפייה אפשר להגיד שאני מצליחה עד עכשיו לעבור את ההריון בצורה לא רעה, אבל אני מתה כבר שזה יהיה הסוף....
אני שמחה בכל זאת שהתגברתי על החרדה ושנכנסתי להריון למרות הימים הקשים...
ולא יהיה ניכר הירידת מים
אבל זה נדיר 2 הדברים ביחד
ותלמידות בכלל לא מבינות בזה
ופדים לא סופגים?
פדים לא סופגים...
חקוקה בי כטראומה ממש (כל ההתערבויות האפשריות, אפידורל,פיטוצין, מוניטור צמוד ובסוף וואקום),
לא רציתי בלידה השנייה להגיע לבית חולים. היה לי ממש סיוט כי הייתה לי ירידת מים והחליטו לתת לי פיטוצין
ולחבר אותי למוניטור בלי לתת לי אפשרות לזוז (שכיבה במיטה עם פיטוצין בלי אפידורל),
רק אחרי כמה שעות של כאבי תופת הגיע המרדים והאפידורל עזר קצת.
בקיצור היה לי ממש טראומה מהלידה הזאת. בלידה השנייה ממש לא רציתי להגיע לבית חולים והיו לי צירים מטורפים בבית והתחבאתי באמבטיה שבעלי לא יידע (חחחה איזה סתומה אני), אבל הוא כמובן שם לב.
וחמותי הייתה אצלי ושניהם היו בלחץ שנצא כבר ואני לא רציתי לצאת, עברתי לחדר שינה. בסוף בעלי צרח עלי
שהוא לא יודע לילד והולכים עכשיו לבית חולים. רבע שעה מהקבלה בבית חולים ילדתי.
את המוניטור ששמו לי לבדוק אותי בחדר קבלה פשוט העפתי ממני כשהמיילדת יצאה מהחדר, אז היא חזרה בריצה לחדר וניסתה לחבר לי אותו שוב
ולהשכיב אותי על המיטה, אני זוכרת שהייתי ממש בלתי נסבלת ואמרתי לה אני לא מוכנה לשכב על המיטה בלי אפידורל.
ואז התחלתי להרגיש את הראש שלו. המיילדת הודיעה לי חגיגית שהיא "מקבלת לידות רק בשכיבה" אז אמרתי לבעלי
" אליעזר תתפוס את התינוק" חחחהה היום אני צוחקת , המיילדת הייתה בקריזה עלי אבל בסוף אכן נשכבתי על המיטה
כי הרגשתי שלי יהיה הכי קל וילדתי תוך כמה דקות.
לעשות מוניטור. אז מבחינתה העובר במצוקה. וכשהעובר במצוקה היא מקבלת לידות רק בשכיבה.\
לא ברור לי ההיגיון. אבל בסופו של דבר הייתי מותשת ובאמת היה לי יותר נוח בשכיבה אז
הקשבתי לה.
אחרי הלידה היא אמרה לי "סה"כ את בחורה נחמדה", כי נראה לי הייתי מאוד אסרטיבית
וקריזיונרית בזמן המועט שהייתי שם, תכלס אני מאוד מרוצה שהקשבתי לעצמי ולא נתתי למה
שהיה בלידה הראשונה לחזור על עצמו.
אגב בלידה השלישית שלי גם הגעתי לבית חולים רק ללדת, את הצירים העברתי בבית/ באוטו
זה ממש ממש משמעותי
תחיה דולהhttps://laledet-mehahava.ravpage.co.il/web518
אנחנו יודעות שאנחנו מפחדות מהלידה אבל רק לחשוב על הפחד מפחיד יותר
יש מה לעשות עם זה!
איך?
במסגרת השקת תוכנית הליווי "העוגן שלך ללידה מאהבה"
אני מעבירה הדרכה אינטרנטית מיוחדת על הסתכלות והקשבה אחרת על הפחדים מהלידה
ההדרכה תעזור לך להכיר עוד את מה שאת צריכה כדי להתמודד עם הפחד או תחושות אחרות שקשורות ללידה
מי, מה, מתי?
ביום שלישי הקרוב, ט"ז אייר, 1.5 בשעה 21:00
אצלך בבית, על הספה או על הכסא בעבודה, בפיג'מה או שמלת אירועים, מה שנח לך
ההצטרפות אינה כרוכה בתשלום אך יש להירשם בלינק שכאן
ההדרכה מוגבלת ל50 משתתפות אז כדאי לתפוס מקום בהקדם
ושוב תודה לכל מי שהגיבה כאן, יש לכן חלק חשוב בהדרכה הזאת!!
אני בהריון עכשיו.
הלידה הקודמת שלי היתה לפני די הרבה זמן... (כמה שנים)
והיא היתה טראומה שלא נמחקת
עם כל השמחה הגדולה בהריון עכשיו - יש רגעים מוצפי חרדה בטירוף,
בסגנון מחשבות של 'למה עשיתי את זה בכלל???'
או 'טפשה! מה חשבת? שעכשיו יהיה קל יותר? למה?'
אני לא מסוגלת לעזור לעצמי כי אין לי לא זמן ולא תקציב ללכת ל-ט-י-פ-ו-ל
מאד עוזר לי לדבר על זה עם חברה לענין...
מה זה חברה לענין?
אחת שלא מבוססת אתי בדכאון, אבל מצד שני ממש מקשיבה עם כל ההכלה והכאב
כלומר מזדעזעת לגמרי מהסיפור, אבל לא מתכנסת בגלל זה לשתיקה ודמעה על הלחי
אלא יותר בכיוון מעודד כזה ומעצים
ממש לא מתאים לי חששות!
לא מתאים לי שאם אני פורשת את חששותי, המאזינה תוסיף עליהן.
כמו - 'אז למה באמת החלטת?..' או 'את חייבת ללכת לטיפול'
לא תודה. לא חסרות לי הלחצות.
אני רוצה לקבל כוחות
תמיכה
הומור
זה מה שנראה לי.
בבדיקות דם שלי , באולטרסאנד, בלחץ דם וכו...
וזה נורא ואיום זה כבר הריון שביעי ואני לא רואה שיפור
אני כבר מתחילת ההריון מחכה רק לרגע להיות עם התינוק בבית אחרי הלידה בידיעה שהכל בסדר!
ממש ברמות הזויות
מהחוסר וודאות מה יקרה מה יהיה מכל הקטע של הצוות
עזר לי הפגישות איתך
תודה על כל הדוגמאות!!
יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?
לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?
זה סכום יפה גם ככה
ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים
אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים
ושיש לו אופציה דיגיטלית
דרים קארד יותר ספציפי לחנויות
וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון
רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.
כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי.
יודעת כי קיבלנו
העברנו את הקוד לסמארטפון
אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…
ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.
מעניין איפה קונים ביי מי באמת
רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".
כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..
סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.
או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים
הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו
אבל
היתי נותנת בסכומים שלמים
170 או 180
לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.
לא הייתי אוספת עוד כסף.
גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום
בהנחה שהיא על חשבונך האישי.
יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה
אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת
כרטיס דרים קארד של 180₪
ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד
שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו
הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!
בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!
בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?
הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.
אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"
הוא עונה לי "במטבח".
(הטישו היה במטבח).
לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.
אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.
מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.
וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי
ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"
לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.
גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.
באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂
הזמנתי פיצה לילדים ואני בחדר עם בחילות קשות (מאמינה שאתן יודעות, חפרתי על זה כבר)
לא אכלתי כמה שעות, אני בחדר מנשנשת אגוזי מלך,
והמחשבה על פיצה עושה לי בחילה
אבל יש מצב שאם אראה את הפיצה יהיה חשק פתאום
ואז יש חשש שאהיה חייבת לאכול שלא יהיה כתם לעובר וכו...
לשני הילדים אין כתמים.
אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.
תאכלי ותהני.
אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח.
איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?
סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.
וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש
אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?
בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה
שלא מומשו
הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה
זה הכל
אכלתי פיצה אחת
ועכשיו אכלתי עוד אחת
למזלי לפחות אין לי תאבון
כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3
אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בנרתיק.
בשלב כלשהו הייתי אצל פרופ' לב שגיא שאיבחנה אותי ושלחה לפיזיו'. עשיתי פיזיו' ועזר לתקופה ממש מוגבלת. מאז הספקתי להיות אצל עוד רופאים ולקבל אבחנה של אנדומטריוזיס. ואז הלכתי לסבב נוסף של פיזיו' אצל מישהי יותר מומחית.
אבל הכאבים רק השתפרו, לא נעלמו.
כדאי לי ללכת שוב לפרופ' לב שגיא?
הפיזיו' שלי טוענת שאין טעם, כי האבחנה שלה לא תשנה.
בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.
מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך
על הצלקת אני לא יודעת להגיד
לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?
או רק להטבה כל פעם?
משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?
משתמשת במאמנים
הגעתי רק לשיפורים קצרים
לא נעלם לגמרי
מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?
מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.
צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.
לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.
וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.
אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.
בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.
אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה
או תמקד את הפזיותרפיסטית
אני מחזירה אותה מהגנון ב4 ועד 7 אני כל יום מחדש מחפשת במה להעסיק אותה,
יש רעיונות למשחקים שמעודדים התפתחות?
קניתי לה לא מזמן כמו קוביה עם צורות בפנים שמוציאים וצריך להכניס כל צורה לחור שלה- ממש אוהבת!!!
גם תיבה מרובעת של חיות שלוחצים/מזיזים כפתורים והן קופצות מעסיק אותה ממש יפה
כמובן גם ספרים ובימבה ולצאת אבל אני מחפשת עוד רעיונות
אפליקציה שאת מכניסה מחזורים
היא מחשבת ימי פרישה, מזכירה לעשות הפסק ובדיקות
מזכירה יום טבילה
לוח טהרה בעצם
האם יש לך אפליקציה שכזו במכשיר?
האם תרצי להשתמש?
היית עושה מנוי ומשלמת חודשית לכזו אפליקציה?
תודה!
(מנהלות אם צריך אסביר לכם מהניק שלי למה זה אנונימי חח)
לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.
הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.
התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)
כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.
אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.
אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.
מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה
כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...
לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.
בעלי מחשב את הימים.
אני זוכרת.
לא מרגישה צורך במשהו נוסף.
נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:
* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.
* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.
אני רושמת שם
זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות
מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי
ושלום
(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)
ומסתדרת סבבה
לא רואה צורך באפליקציה
מתכוונת למורות בלי ילדים או שהילדים בקייטנות...
החופש כ"כ ארוך!!
ממש רוצה משהו רשמי לעשות אחרת אני אשתגע בבית... אבל אין לי כוח לעבוד בתחום החינוך גם בחופש, אז בי"ס של החופש הגדול לא רלוונטי.
מוצאות מה לעשות?
אני ממש אשמח לשמוע
תודהה
ספורט קבוע
קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב
לימוד תורה
השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים
הכנה לשנה הבאה
לסדר או לעצב איזו פינה בבית
התנדבות
לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן
מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)
כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'
ספורט
התנדבות
קורס
אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור
למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...
יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?
בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ
קורס
ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך
לקבוע עם חברות/אחים/משפחה
להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום
ליצור
וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת
בנקסט קניתי משהו קטן והמכס יקר ולא משתלם. אבל אם הייתי קונה יותר היה דמי משלוח. מסובך. איך עושים את זה נכון?
ואיפה קונים שמיכה קיצית מומלצת? (וגם חורפית?) ומשטח פעילות? אשמח להמלצה. בארץ או בקישור לאתר.
משלוח חינם זה בפחות מזה.
נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש
אין סיכוי שיוותרו לי?
להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי
ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס
הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים
אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו
יש לי הזמנה גדולה משם
לק"י
רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.
איך אני יודעת מי המוכר?
וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.
