מורכב בלימודים ובפרט בטסט. ואם אתם לא מתכננים לצאת לאירופה או רוסיה בשנים הקרובות - אז למה?

בהצלחה!!!

לדעתי תוציאי את הרישיון בעיר מגוריך, נראה לי מוגזם לסוע לעיר אחרת בשביל כל שיעור נהיגה. ואם את בכל זאת מתלבטת אז לכי על ירושלים- קשה אבל הכי טוב. ברצינות, מודיעין אולי קלה כיון שאין בה רמזורים, צמתים ועומס תנועה, אבל בסופו של דבר את צריכה לדעת להתמודד עם כל אלו. תזכרי שהמטרה היא לדעת לנהוג, לא לקבל כרטיס.

לווי צריך עד גיל 24,

ועדיף לך אוטומט, רכבים ידניים נעלמים מהנוף והופכים להיסטוריה. וקל יותר ומהיר יותר ללמוד על אוטומט.

כמה זמן לוקח ללמוד זה פונקציה של כסף+ פניות.

אני עשיתי רישיון בחודשיים בירושלים, בתמורה לזמן הקצר שילמתי הרבה כסף וזמן פנוי. מאנשים סביבי אני מבינה שלהוציא רשיון לוקח חצי שנה וגם הרבה יותר.

עוד נקודה שנראית לי חשובה לשים לב שכיום בין טסט לטסט יש תקופת צינון ארוכה, כך שממש כדאי לעבור בטסט ראשון.

לא יודעת מה עם מודיעין אבל בית שמש ממש סבבה

בס"ד

אני למדתי נהיגה בקרית ארבע ופשוט ידעתי בע"פ את כל הקריה ואיפה יש תמרורים וכו' וכמעט לא היה סיכוי שיכשילו אותי על חוסר ידע בכאלה דברים. (לא היו הפתעות וגם ידעתי למי צריך לתת זכות קדימה בלי להתאמץ להבין למה..) גם ממש תרגלתי את כל הקריה ככה שבטסט לא היה לי שום דבר מפתיע ויכולתי להתרכז בנהיגה..

ולעבור בטסט ראשון בקרוב אצל כולם.(ד"א על ידני) ב"ה.

כמה חסרונות:

מי שלא גר באזור לא יכול ללמוד שם כי יש מחסור בטסטים אז המורים מקבלים רק תלמידים מהאיזור..

יש מחסור בטסטים, פעם בחודש..

לומדים חצי בירושלים חצי בקריה  (לוידעת אם זה חיסרון..)

לי לקח בערך 10 חודשים 45 שיעורים, אבל זה היה בזמן של השביתה ככה שנמרחתי מלא זמן סתם..

בהצלחה רבה!

לתשומת הלב- ידני יותר זול לפר שיעור, לא יודעת במצתבר.. לפעמים השיעורים הנוספים שמתאמנים בהם בהילוכים משפרים במקביל גם את הנהיגה עצמה..

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.