(מהכותרת ניתן להסיק על ההודעה הפותחת בשרשור, אבל אם לא דילגתם לכאן וקראתם את הכל אז ליבי ליבי, תנחומיי וזה ב׳שכם. (בעיה שלכם בלע"ז )

חזרתי כאמור לצופים.
מעט מנוחה, לילה שקט.

מסדר בוקר יעקבי (מפקדי המהולל) הודיע לי שאני עולה ש.ג. (שוב. יאי!) איך לא, 10-2 כי אין אף אחד אחר ומי שהיה אמור לעלות נסע הביתה (ללוויה של הרב הדרי, מסתבר. קרוב משפחה של החבר).
עליתי, היה חם ככבשן, אבל ב"ה המזגן בש.ג. עבד נהדר. הקשר לא עבד בהתחלה, וזה היה מעולה ביום של ביקורת. מזל שהקשרג (קשר גדודי, קצין) בא והחליף לי.
ירדתי, הלכתי לשנוצ קצת.
ואז כל העולם התחיל לאבד את זה.
הקפיצו את המג"ד. מיד אחרי זה את התאג"ד, והחפ"ק שלנו.
ואז את כיתת הכוננות.
ניסיתי להבין מה קורה.
אמרו שהיה שוד רכב אלים בנבי אליאס (כפר ליד כביש 55, קרוב לקרני שומרון. עד לפני כמה חודשים הכביש היה עובר בתוכו עד שנסלל העוקף.) יהודי נכנס לתדלק או לקנות משהו, ושלושה ערבים התנפלו עליו, היכו אותו וברחו עם הרכב.
(היהודי פונה לבי"ח אני מניח, לא שמעתי על זה. התאג"ד קפץ אליו עם המג"ד)
הערבים ברחו עם הרכב לתוך קלקיליה.
אספו בפלוגה עוד חוליה ועפנו עם הכ"כ בסאפארון (רכב צבאי גדול ומשוריין להסעת חיילים).
היינו רק כוח חילוץ למקרה שיסתבך, אז רק ישבנו בחוץ בזמן שחיפשו אחריהם בקלקיליה.

כאב לי על הטיפשות של היהודי הנ"ל, וכמובן על הפגיעה בו וברכושו, אבל ב"ה הגבנו מהר וכולם ראו והבינו שאנחנו לא משחקים משחקים.

אח"כ עליתי לכיתת הכוננות (שאני עקרונית עדיין בה אלא שהוחלפתי זמנית) ועשינו משימה שבה זרקו עלינו קצת אבנים (כנראה ילדים, לא ראיתי מי). ב"ה לא נפגענו, רק ירינו קצת אלפ"ה (אני יריתי עם הרינגו, מטול הרימונים שלא נגעתי בו יותר מחודש) והלכנו.
הערב אני סיור (סופסוף עם המפקד שלי ולא מישו אחר) ומחר כנראה עוד משימה.

אני מרוצה, בנתיים השבוע מתקדם יפה ויעקבי דואג לי לשיבוצים במשימות.

לא כתבתי באריכות כבר תקופה, אז זה הצטבר לזמן הזה. עמכם הסליחה.
(סתם, מה נראה לכם? כבר אמרתי שמי שקורא את השרשור הזה זו אחריותו המלאה ושלא יתלונן! אה. נכון, לא אמרתי. מה ׳כפת לי, תקראו או לא אני נהנה )

השבת בקדומים הייתה נהדרת אגב, תודה ששאלתי.
אמא ביקשה ממשפחה שהיא מכירה שיסדרו אותי, וב"ה ליל שבת וסעודה שלישית התארחתי ביישוב (בצהריים שמרתי).
גם סוף סוף למדתי.
בלעתי את שיחות הרב נבנצל לפרשת השבוע במהלך השמירות, קצת עולת ראיה לרוממות הנפש ועוד כמה דברים פה ושם.
ודף גמרא שפיצחתי לי בנחת בחדר הלימוד שם. אחח זה היה מתוק.
ושיעור של הרב דניאל שילה (לא הכרתי קודם, אבל היה יפה. והוא גם מכיר את הרב זייני, מסתבר).

זה רומם אותי, והביא אותי לכמה מסקנות והחלטות חשובות.