אנל׳א מבין רמזים אולי, צבעים ואותיות.בן-ציון
אז חזרתי משבוע שלם בחטמ"ר, 4/8 10-2.
אני חושב שיש כמה תארים, תעודות וסיכות שמגיעות לי אחרי השבוע הזה.

-קודם כל תואר אבירות. אחרי שכל היום הייתי כזה: "אבירות מש.ג.!" נראה לי שמתאים. במיוחד כשאני כבר בכל מקרה אזרח בריטי

- תעודת שוטר תנועה. תפעלתי וניהלתי פקקים בש.ג. כל השבוע הזה. משאיות, ג׳יפים, ניידות וסתם רכבים, עם נהגים בכל הדרגות והתפקידים.

- תואר מפקד הגזרה. הכרתי כבר את כל* הדרג הפיקודי והמבצעי בגזרת החטיבה, מהמח"ט, מג"ד שמשון ומפקד פלסר 7 ועד לוחמי הצמ"ה והרבש"צים.

-סיכת ש.ג. חוד. זמן התגובה ותפעול השער שלי היה מרשים. אפילו ב1 בלילה** קפצתי מהר לפתוח לניידות משטרה, למרות החום המטשטש ששרר בש.ג. לעומת הקור המקפיא בחוץ.

בקיצור, אפשר כבר למנות אותי רמטכ"ל וזהו

* - בע"מ. מבוסס על הנחת היסוד שבשבוע נתון עוברים כל הנ"ל בש.ג. החטיבתי. אולי אני טועה, ואולי לא. עד שתגלו אהיה כבר רחוק באנטארטיקה בונה את האימפריה הארקטית שלי בעזרת הכסף שהרווחתי אחרי הצגת כל התארים הנ"ל.
אדיוס מוצ׳צ׳וס!

** - למעט פעם אחת בה הייתי שקוע בשינה עמוקה, סליחה- הרהור על מהות הבריאה, ראשי מרחף בין ענני האש שסבבו אותי (כמו התנא שנשרפו הציפורים מעל ראשו בלימודו, רק שאצלי כל מי שנשרף היה הליקופטרים ושאר מעופפים שלא שרדו את גיהנום המזגן). בשעת רצון זו התעוררתי לפתע כשהבחנתי דרך השתלשלות העולמות בשינוי מקום על ציר הזמן של דמות אדם, לעבר חומר בצורת דלת הש.ג. עלי אדמות ובום!
חיש מהר גז ואעופה החוצה לפתוח את השער לבחור חביב מבה"ד 1 שהספקתי להכיר יומיים קודם
גם זו פעולת גבורה שהייתי אמור לקבל אות מופת עליה, אבל מפאת ענוותנותי לא דיווחתי לממונים עלי (קצינה תורנית שהייתה מעלה אותי למשפט מח"ט על שבירת שמירה והייתי מקבל אות מופת מרשים בצורת ריתוק 28 ).
אתר חפירות 2בן-ציון
(מהכותרת ניתן להסיק על ההודעה הפותחת בשרשור, אבל אם לא דילגתם לכאן וקראתם את הכל אז ליבי ליבי, תנחומיי וזה ב׳שכם. (בעיה שלכם בלע"ז )

חזרתי כאמור לצופים.
מעט מנוחה, לילה שקט.

מסדר בוקר יעקבי (מפקדי המהולל) הודיע לי שאני עולה ש.ג. (שוב. יאי!) איך לא, 10-2 כי אין אף אחד אחר ומי שהיה אמור לעלות נסע הביתה (ללוויה של הרב הדרי, מסתבר. קרוב משפחה של החבר).
עליתי, היה חם ככבשן, אבל ב"ה המזגן בש.ג. עבד נהדר. הקשר לא עבד בהתחלה, וזה היה מעולה ביום של ביקורת. מזל שהקשרג (קשר גדודי, קצין) בא והחליף לי.
ירדתי, הלכתי לשנוצ קצת.
ואז כל העולם התחיל לאבד את זה.
הקפיצו את המג"ד. מיד אחרי זה את התאג"ד, והחפ"ק שלנו.
ואז את כיתת הכוננות.
ניסיתי להבין מה קורה.
אמרו שהיה שוד רכב אלים בנבי אליאס (כפר ליד כביש 55, קרוב לקרני שומרון. עד לפני כמה חודשים הכביש היה עובר בתוכו עד שנסלל העוקף.) יהודי נכנס לתדלק או לקנות משהו, ושלושה ערבים התנפלו עליו, היכו אותו וברחו עם הרכב.
(היהודי פונה לבי"ח אני מניח, לא שמעתי על זה. התאג"ד קפץ אליו עם המג"ד)
הערבים ברחו עם הרכב לתוך קלקיליה.
אספו בפלוגה עוד חוליה ועפנו עם הכ"כ בסאפארון (רכב צבאי גדול ומשוריין להסעת חיילים).
היינו רק כוח חילוץ למקרה שיסתבך, אז רק ישבנו בחוץ בזמן שחיפשו אחריהם בקלקיליה.

כאב לי על הטיפשות של היהודי הנ"ל, וכמובן על הפגיעה בו וברכושו, אבל ב"ה הגבנו מהר וכולם ראו והבינו שאנחנו לא משחקים משחקים.

אח"כ עליתי לכיתת הכוננות (שאני עקרונית עדיין בה אלא שהוחלפתי זמנית) ועשינו משימה שבה זרקו עלינו קצת אבנים (כנראה ילדים, לא ראיתי מי). ב"ה לא נפגענו, רק ירינו קצת אלפ"ה (אני יריתי עם הרינגו, מטול הרימונים שלא נגעתי בו יותר מחודש) והלכנו.
הערב אני סיור (סופסוף עם המפקד שלי ולא מישו אחר) ומחר כנראה עוד משימה.

אני מרוצה, בנתיים השבוע מתקדם יפה ויעקבי דואג לי לשיבוצים במשימות.
השלמותבן-ציוןאחרונה
לא כתבתי באריכות כבר תקופה, אז זה הצטבר לזמן הזה. עמכם הסליחה.
(סתם, מה נראה לכם? כבר אמרתי שמי שקורא את השרשור הזה זו אחריותו המלאה ושלא יתלונן! אה. נכון, לא אמרתי. מה ׳כפת לי, תקראו או לא אני נהנה )

השבת בקדומים הייתה נהדרת אגב, תודה ששאלתי.
אמא ביקשה ממשפחה שהיא מכירה שיסדרו אותי, וב"ה ליל שבת וסעודה שלישית התארחתי ביישוב (בצהריים שמרתי).
גם סוף סוף למדתי.
בלעתי את שיחות הרב נבנצל לפרשת השבוע במהלך השמירות, קצת עולת ראיה לרוממות הנפש ועוד כמה דברים פה ושם.
ודף גמרא שפיצחתי לי בנחת בחדר הלימוד שם. אחח זה היה מתוק.
ושיעור של הרב דניאל שילה (לא הכרתי קודם, אבל היה יפה. והוא גם מכיר את הרב זייני, מסתבר).

זה רומם אותי, והביא אותי לכמה מסקנות והחלטות חשובות.
עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך