מזה הדבר בזה?? מזה שעבוד??

הם צריכים ללכת ביחד! אין דבר כזה להיכנע בזוגיות! [אבוי לזוגות שיש אצלם מפסידים ומנצחים...]

אבל תמיד אפשר לשכנע את אחד הצדדים.

להכניע אף פעם לא.

אני אוהבת לותר לבעלי בדברים שלא עקרוניים לי כי אני אוהבת אותו.

רק חסר לו אקדח ביד וזהו היא כבר תהיה בדרך למעון לנשים מוכות (והוא בדרך לכלא)....

האידיאל הוא שניהם מחליטים ביחד ומגיעים להבנה ביניהם.

גם אם יש חוסר הסכמה בנושא מסויים, לומדים להתפשר-פעם הוא ופעם היא.

צריך להיות מאוד רגישים אחד לשני ולדעת לפעמים לוותר. ואם היא מוותרת

זה לא אומר שהיא "נכנעת" היא פשוט אוהבת ומכבדת את בעלה...

זה לא כלל שאם יש חילוקי דעות אז יש מישו שקובע! זה ממש לא הולך ככה!!

בעל ואשה הם לא שופט ונאשם! הם לא סוהר ואסיר! הם לא.. טוב, אני ארגע...

צריך שיהיה שיתוף פעולה בינהם והם צריכים להגיע לפשרה ולויתור הדדי!

אם יש מחלוקת ממש קשה אולי אפשר להתיעץ עם מישו, אבל אין בזה כללים מי צודק!!!!

נראה לי שאין יותר גרוע מזה לקשר...

ותקני אותי אם אני טועה או אם לא הבנתי אותך נכון...

מה קרה לכם בזמן האחרון?

עד מתי? עד מתי שהיא מוצאת את עצמה בחוץ..

או עד מתי שהיא מצליחה לעבור מחריץ הדלת.

ה' ישמור....  |נכנע|

"איזו אישה כשרה?

העושה רצון בעלה"

שעושה את הרצון שלו שיהיה' לרצונו יתברך

צריך שתהיה חלוקת תפקידים הוגנת,

לדוג' אצלינו- בעלי אחראי על כל הצדדים הכלכליים וכו'... אני על דברים של הבית,

וכמובן שבדברים הרציניים של החיים מקבלים החלטות ביחד, לפעמים יש ויתורים, לשני הצדדים,

לפעמים מגיעים לפשרה אחרי מו"מ...

אין כניעה ולא מנהיגות.

אמנם האישה היא עיקר הבית ורוב ההסכמות בבית לא יכולות להתבצע בלי ה "O.K" שלה ..

אבל יש פעמים שהאישה כן צריכה לוותר  , ולאפשר לבעלה לעשות גם את הרצונות שלו .

הגבולות של הוויתור תלויים בכל אישה בנפרד, יש אחת שיפריע לה מאוד ויתור כלשהו ולשניה זה בכלל לא יפריע ..

יש כאלה שחושבות כמוך שרוב ההחלטות בידה של האשה אבל מידי פעם גם לה מותר לוותר לבעלה, ויש שבדיוק הפוך. שהוא המחליט והקובע וכדאי לו להתפשר כשמתחשק.

הכלל הפשוט הוא שכל זוג מתנהל ע"פ האופי של שניהם וההדרכה שקיבלו. ואני שב וטוען ע"פ מה שלמדתי ואני לומד, שהבית צריך להתנהל ע"פ שני בני הזוג בשיתוף פעולה מלא, כשלכל אחד תחומי אחריות משלו, ובהם במקרה של מחלוקת דעתו תתקבל (דוגמאות נורמאליות (וכל זוג יכול להחליט אחרת): פרנסה, לימוד תורה עם הילדים- בעל. חינוך, נקיונות- אשה, ויש הרבה תחומים משותפים כגון חינוך ילדים, משפחה וכד'). בכל מקרה להכרעה "שרירותית" כזאת מגיעים רק אחרי הרבה דיבורים והבנה ונסיונות להתפשר ולוותר, ולא מתוך כעס ולחץ והתנצחות חלילה. אם אין הכרעה- דעת רבותיי ודעת יועצים זוגיים איתם התייעצתי בעבר נוטה שהולכים אחר הבעל, או פונים לייעוץ מקצועי.

להערה של אבא שמואל: וויתור תמידי נחשב מעשה מאוד לא חכם כי זה מביא להרגשת ניצול והכנעה ועתיד להתפוצץ ביום מן הימים ואת ההשפעות אי אפשר יהיה לשער. מ"מ הן ודאי יהיו חמורות בהרבה. ואני מדבר בשם הנסיון ומחקרים.

יכול להיות שקישרתי את המשפט לדבר לא נכון ולא הראיתי את הצד שהתכוונתי לומר ..

אני לא חושבת הגבר יכול לעשות מה שהוא רוצה בבית , וגם לא האישה .

שניהם ביחד צריכים להחליט ולדבוק במטרה שלשמה הקימו את המשפחה.

הוויתור  יעשה בזמן שיש חילוק הלכתי , או שיש צורך עז לעדות דבר כלשהו או שזה דבר עקרוני לאחד משני הצדדים שלשם כך הבן זוג השני צריך לוותר לו .  

ורציתי לשתף אתכם ולהסביר יותר משהו שלמדתי , על חינוך הילדים ועל היכולת לשינוי אופי המשפחה.

עקרת בית = עיקר הבית

האישה היא עיקר הבית הרבה מחינוך הילדים תלוי בה (ולפעמים גם חינוך הבעל ....;)  אל תקחו ללב..)   הילדים רואים את אמם עובדת בבית והיא יוצרת אצלהם את הרצון  בלהיות כמוהה (במקרה  שזו בת ..דוגמה אישית : אני רוצה להיות כמו אמא שלי .. לעשות הרבה בלי לדבר על זה .. -המעשים שאמא שלי עשתה ולא בטוח שהיא התכוונה לחנך אותי על ידם , דווקא הם חינכו אותי ...) ובמקרה שזה בן -אז הוא ירצה אישה כמו אמא שלו.

הפעולות של הניקיון, בישול , יחס לכל הילדים, עזרה לזולת , כבוד לבעלה, אמונה בקב"ה, הם אילו שיוצרים את החינוך וזה מה שבונה את הבית .

אם האישה עצבנית (ויכול להיות שגם הבעל..) , יש סיכויים רבים שהילדים יהיו עצבניים והמשפחה תסבול מצעקות, מריבות , שימוש באלימות ובתקפנות כדי להשיג משהו בדרך המהירה .

אותו הדבר גם לגבי הגבר , בכוחו יש הרבה מאוד מה לשנות לטובה ולתרום בביתו את זה הבעל והאישה  ישיגו ע"י היחס שלהם לילדים, ע"י כיבוד הורים שעושים , ע"י כבוד למסכנים , נתינת צדקה , לעשות שלום בין אנשים , כבוד לבני הזוג ועוד הרבה

בסופו של ענין:... עקרת הבית ואף עקר הבית בכוחם ליצור במשפחתם אופי מיוחד שעליו עבדו יחד ואף וויתרו כשהיה צריך , אופי שהגיע מהפעולות של שני הבני זוג, ומפעולות אילו הילדים למדו והתחנכו מהוריהם לעשות מעשים טובים ויצרו משפחה טובה .

ובעזרת ה' הלאה יהיה גם לנו את האפשרות לעשות זאת על הצד הטוב ביותר !!

שבת שלום

וחודש טוב ומבורך ! 

זה לא בהכרח סותר(סתם הערה כללית-באמונה אין מחלוקות יש גישו שונות לאותו דבר)

באופן הגלוי-עושה רצון בעלה(כפשוטו)

באופן הנסתר-מעצבת את הרצון של בעלה

שאלה אחרת-האם זה נאמר כהדרכה או כתיאור מציאות?

היא גם מוציאה לפועל את הרצון האמיתי שלו.לפעמים זה אפילו הפוך.

וזה לא שאני טוענת שאין עניין שהאישה תהא מוכנה להסכים לבעלה.אלא שהמשפט הזה טיפה הוצא מהקשרו

לגבי השאלה השנייה-

לדעתי זה תיאור מציאות והדרכה.כמו כל דבר בחיי הנישואין:יש דברים שנכנסים איתם לזוגיות,שהם מבחינת מציאות קיימת,ומבלעדי השאיפה התמידית לשמר אותם זה ידעך. לכן חשוב שישמו את הדברים כ"הדרכה"-עניין שחותרים אליו.

כמו שכבר נאמר כאן - זה המסלול הישיר לכלא (עבור הגבר) ולמעון לנשים מוכות (עבור האישה), אלא אם כן רק האישה נשארת בכלא (של הבעל).

לענ"ד הזוגיות צריכה לבוא ממקום של שיתוף ונתינה, וממילא כ"א ירצה לעשות למען השני. במקרים שיש מחלוקות, מדברים ומבררים, עד שמגיעים לתשובה המוסכמת על שני הצדדים. אם ל"ע מגיעים למצב שממש קשה להכריע, עדיף להתייעץ במישהו חיצוני מאשר להשאיר את זה להתפוצץ או שאחד הצדדים "יכנע" לשני, דבר שיוביל לפיצוץ מאוחר יותר.

וכמובן שהכל צריך להיות מבוסס על התורה, ובתחום הזה הבעל הוא המוביל. מצד שני, האשה היא זו שיכולה לעזור לבעלה לעלות, או ח"ו לרדת.

בעז"ה שנזכה לחיים טובים!

הזוגיות באמת נבנת מתוך שיתוף, כבוד ולפעמים גם וויתור.

ולפעמים אם ממש קשה לקבל הכרעה אפשר לערב גורם חויצוני.

נ.ב:

בבקשה לאאאא להשתמש במושג: "הכנעה" זה ממש נותן לקשר בין בני זוג

 קונוטציה שלילית של רודן ושפחה או משהו בסגנון.

בס"ד

מ'זה?!? באיזה תקופה אנחנו חיים?

מחליטים ביחד..

מבססים ת'קשר על הקשבה אמון ופתיחות! (ולא אני לא חיה בסרט! יש כזה דבר!)

בחיי שהשאלה הרגיזה אותי!

אישה צריכה לגרום לגבר להאמין שהוא זה שקבע...
ז"א שגם כשהיא מחליטה לתת לו את התחושה שהוא זה שהחליט ע"מ שהוא ירגיש טוב עם עצמו.
כמובן שבאמת האישה ג"כ שותפה בהחלטות.

בינינו - מי היתה רוצה בעל לפלף שנכנע לאשתו כל הזמן?...

תודה! לא זכרתי.

בס"ד

זה ברור שצריך לגרום לבעל את "טפיחת האגו" הזו ולתת לור הרגשה שהוא החליט..נו גברים זה ידועה..

אבל מ'זה לומר "להכנע"?!? זה כל כך מרגיז כך המילה! תגידו להסכים להתפשר להקשיב אבל להכנע?!? לא נראלי שבעלי יזכה לקבל ממני הרבה "כניעה" (בעע על המילה) בחיינו... הוא יקבל "ויתור" "התפשרות" אבל בהחלט לא "כניעה"!

סתם. נראה לי שהוא התכווין שהאישה לא תתן לו תחושה שהוא נכנע לה
אלא שהיא גורמת לו לרצות מה שהיא רוצה בצורה חכמה. אני לא כ"כ סגורה על זה
אז אני יכולה לשאול אותו.

ברור שזה לא זיוף כי אם הוא לא באמת רוצה את זה הוא לא ירגיש שזה הוא החליט.

אבל קראתי את התגובה שלך, ונזכרתי בגרושתי..

בעלי אמר לי: אישה צריכה לגרום לגבר להרגיש שהוא החליט
גם אם בעניין מסויים היא החליטה.
היא לא מחליטה בכל עניין!
התגובה שכתבתי עכשיו היא כתגובה לעדיאל שהגיב לתגובה שלי.
ודרך אגב כמו שעמית טליה כתבה - זהו אחד הפירושים ל"אישה כשרה עושה רצון בעלה"
שהיא עושה את הרצון - גורמת לו להרגיש שרצונה הוא רצונו.

וההפך הוא הנכון - במקרים שבעלי לא רוצה משהו וזה דבר שהוא מהותי בשבילו אני לא ארצה שהוא "יכנע" לי
והוא גם ממש לא כזה! אני שמחה שהוא לא כזה כי אז הוא לא היה גבר. הוא היה נמושה!

ממש נפגעתי ממה שרשמתם!!!

זה רק היה נשמע לא טוב.

אני חושב שהפשט שהיא עושה מה שבעלה רוצה (כמו הסיפור שהגמרא מביאה שם)

ברור שגם הגבר צריך לספק את רצון אישתו

זה בכל אופן נראה לי הדרכת התורה

בעלי התכוון להסביר לי שכשאני רוצה משהו כדאי לי לעשות את זה בצורה נכונה ולא מתנשאת.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳