יואו אני באמת חושבת שהגיע הזמן להתחתן
אז מה שאני אפילו לא בת שש עשרה
אני פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת כבר
עם הבדידות הזאת
אני צריכה מישהו שיאהב אותי
באמת
שיהיה איתי באמת
ויש לי חברות. מלא חברות.
ואני באמת משתפת אותן מלא והכל.. אבל זה לא זה.
אני רוצה בעל. וילדים. ובית. ומשפחה.
אני רוצה לעבוד את ה' בצורה הכי טובה..
אני רוצה להוסיף קדושה בעם ישראל
אני רוצה לחנך ילדים
אני רוצה
יואו טאטע
אני לא יודעת מה אני רוצה
אני רוצה את הקשר הפיזי הזה
נמאס לי להימשך לכל איזה בן ברחוב
ולהתאפק חזק חזק
אני באמת בוגרת
ואחראית
ואני באמת חושבת שאני יכולה להתחתן
ואני מוכנה לזה (נראלי)
אני יודעת להסתדר עם אנשים
וקיצר. אני באמת חושבת שאני מוכנה לזה.
אבל באותה שניה אני גם חושבת שאני ילדותית
והמחשבה הזאת ילדותית
וכאילו- בחייאת. חכי עם זה עוד שנתים שלוש.
ואני גם רוצה לעשות כל מיני דברים. שפחות מסתדרים עם חתונה.
אני עוד לא סגורה על עצמי בכל הקטע הזה של אמונה וזה
אני רוצה לעשות שירות
אני רוצה ללמוד במדרשה
אני רוצה להיות באולפנא. עם המורות והחברות והרבנים והשיעורים. וההכתרה והצחוקים והפעילויות.
וגם אין לי חבר, ככה שזה מאוד יהיה מסובך להתחתן במצב כזה.
די מגוחך שילדה בת שש עשרה *מחפשת* עם מי להתחתן.
אוף. אני באמת רוצה להתחתן.

)