פריקה- איך לא לכעוס? הריון ולידה
הקטנצ'יק היה אצל חמותי עכשיו ל3 שעות. שמתי בתיק בקבוק עם חלב שאוב.
שלחתי לה עכשין איך היה- עונה לי- הוא בוכה, נשפך לי חלק מהחלב אז הוא רעב.
אוף!
הוא בוכה וצורח מרעב, מסכן שלי
וגם זה חלב ששאבתי במיטב כוחותיי
(ברוך ה' יש לי מספיק חלב, אבל שונאת לשאוב, לשטוף את החלקים, למצוא לזה זמן בתוך העומס)
למה אצל אמא שלי זה אף פעם לא קורה

בעלי נסע לקחת אותו אליי שאניק אותו.
לא יודעת מה לומר לו כשיגיע, איך להתייחס
גם הוא מבואס, ובטוח יודע כמה אני
ואני לא רוצה לבאס אותו עוד. כי זו לא אשמתו
אבל זה כל כך מרגיז...
(וגם בפעם שעברה התבאסתי משהו באיך שהיא האכילה אותו...)
לא בוכים על חלב שנשפך!אבי גיל
זה מעצבן זה מציק רצית מנוחה זמן לעצמך. ועבדת בשביל זה והלך החלב. אבל לפעמים אני חושבת זה היה יכול לקרות לי או לבעלי. ובטוח שלא עשתה את זה בכוונה.
אולי שכחה כמה מורכב זה טיפול בתינוק.
פעם ביקשתי מאחות לשמור על הבן שלי והוא נפל מהמיטה כעסתי כעסתי חודש אחר כך זה קרה לי.
בסדר יש דברים שלא צריכים לקרות וקרו תפני את הכעס למחשבות חיוביות. ברוך ה' יש לך חלב וחמות ועזרה גם מאמא כלום לא מובן מאליו.
ואני אומרת- בוכים על חלב שנשפך!נביעה
זה כואב- אז בוכים.
..אגב, לי באמת נשפך חלב על כל מדפי המקרר- אחרי שניקיתי-
ומאז אני טוענת-
בוכים על חלב שנשפך!
..
😋
צודקת כ"כ!אמאשוני
אני בטוחה שמי שחשב על הביטוי מעולם לא היניק,
בוכים ועוד איך על חלב אם שנשפך.

עד כדי כך שאצל הבכור לא הייתי שואבת בשבת גם כשהייתי גדושה בטירוף כדי לא לזרוק,
עכשיו אצל השלישית ביקשתי מבעלי שכל פעם שצריך לזרוק חלב אם (התקלקל, נשפך בטעות, שבת וכו' שיעשה את זה בעצמו, מהר, ובלי להשאיר סימנים
כמה שאפשר להקל רגשית
בדיוק! אגב-נביעה
גם אוכל אחר- שאני מכינה לשבת- אם לא אכלו וצריך לזרוק- אני אומרת לו שיעשה את זה בלי שאראה, ויחזור ויגיד- אממ.. איזה טעים היה😋😅
וואי גם לי נשפך חלב במקרראם כל חי

בערב פסח מיד אחרי נקיון המקרר.....

וחלב אם אני כבר לא סופרת את הפעמים שנשפך

וכל פעם זה לבכות מחדש.

מותר לבכות...

להכיר תודה.שקדי מרק
להבין שהיא לא היתה חייבת לשמור עליו, אלא עשתה את זה כדי לעזור לכם...
באמת הקטע עם החלב מבאס מאוד, אבל דברים כאלה קורים.. במיוחד למי שפחות מורגל.
יקרה, תנסי לחשוב חיובי,עדינות
וואו! איזו חמות מדהימה שמוכנה לקחת תינוק כזה פצפון ולהקדיש מזמנה לטפל בו. זה לא קל ודורש המון! אני בטוחה שיש לה חיים ועיסוקים משלה, היא כבר עברה את השלב של טיפול בתינוקות ועכשיו זה הזמן שלה להנות מהם בלי העול הכרוך בזה. היא עושה לך טובה ענקית! רק תעריכי ותודי בלי סוף! ואיזה כיף למתוקי שלא צריך להגיע לידיים זרות, רק חיבוק של סבתא
ובהערת אגב, ההתעסקות הזו עם חימום חלב שאוב היא לפעמים מעצבנת, גם לי קרה שנשפך חלב, השקית עמדה עקום או שנהיה חור. המכסה של הבקבוק לא מוכר לה ולא הוברג טוב ועוד המון סיבות. גם לאמא שלך זה יכול לקרות באותה מידה!

וכדאי באמת שתמיד תהיה במקפיא מנה נוספת קפואה או שקית מטרנה טו גו לכל מקרה שלא יהיה, אולי פתאום יהיה רעב/יהיו פקקים ותאחרי, לא כדאי להסתמך על מנה אחת.

בהצלחה יקרה!
בעסא.מוריה
להבא תשימי לה אותו בבקבוק שרק צריך לחמם.
ותסתכלי על הצד החיובי שאיזה כיף שסבתא הסכימה לשמור עליו.

מבעס מאוד שנשפך חלב.
אבל לכל אחד זה יכול לקרות.

ואיזה מזל שבעלך יכול להביא לך אותו.
זה היה בבקבוקהריון ולידה
נשפך בכל זאת..
לא נורא.
באמת היה מזל שבעלי יכל לצאת ולהביא אותו. ב"ה.
אוך. בעסא.מוריה
ב"ה שנגמר בטוב.
מאד באסה. אבל בסופו של דבר חמותך עשתה לך טובהמיואשת******

ושמרה עליו.

היא לא חייבת.

ועל מתנות שמקבלים חינם אי אפשר לכעוס או לבוא בטענות. ואם זה לא פעם ראשונה אפשר לשקול אם רוצים לבקש ממנה שוב לשמור או לא, ואם כן לקחת בחשבון שככה היא וזה מה יש

בעלך בטח לא אשם, הוא לא חינך את אמא שלו ולא גידל אותה ;)

כ"כ מבינה אותך!! פעם אחת שאבתי בשארית כוחותיי ובעלי שפךנעם א-ל
וואי, פשוט התחלתי לבכות כאילו משהו חמור קרה. ואני חושבת שגם לא דיברתי איתו איזה שעתיים אח"כ, עד שנרגעתי..
השאיבה וכל מה שמסביב כל כך כל כך דורשת, שאני לגמרי מבינה את ההרגשה שלך!!
לפני כבר ניסו לומר איך להסתכל על המקרה בעין טובה, אז אני רק שולחת חיבוק והזדהות עם התסכול והכעס.
תודה על ההבנההריון ולידה
זה כל כך מתיש אותי לשאוב...
כמה שאני מזדהה עם הכאב שנשפך חלבממצולות
חיבת להגיד שזה ממש חוצפה מצידך להתבטא בצורה כזאת על חמותך!!
היא לא חיבת לך כלום!!!
ואולי בגלל שאת רגילה לעזרה זה נראה לך לגיטימי שהיא תשמור עליו.
אבל זה בכלל לא מובן מאליו.
אם אמא שלי או חמותי היו שומרות לי על הילד,חוץ מתודה לא היתי פוצה פה.
אם לא מתאים לך הדרך שבה היא מאכילה את הילד, או שאת חושבת שהיא לא אחראית מספיק,
תשיגי מישהי אחרת בתשלום, שתוכלי לתת לה הוראות מדויקות ובמקרה הצורך גם להעיר.
מצטערת אם אני תוקפנית אבל ממש חרה לי לקרוא את מה שכתבת.
זה קשהורדון
אבל תזכרי שלכל אחד זה יכול לקרות. גם לך.
פעם שאבתי בעבודה, על חשבון הפסקה שלי ובהחלט במסירות נפש. כשהבקבוק התמלא- הנחתי על השולחן וחיפשתי את המכסה. היד שלי הזיזה את הבקבוק והוא נפל ונשפך (לא זוכרת אם חציו או כולו)
ואוו זה היה קשה! לא סתם קוראים לזה ״זהב לבן״.
יקרותהריון ולידה
בוודאי שאני מודה לה שהיא שמרה עליו.
אבל האמת היא שזה בעיקר בשבילה, כי היא רוצה להיות עם הנכד.
בשבילי- יש לי חלופות אחרות שאני יותר מתחברת..

שוב, אני יודעת שלכל אחד זה יכול לקרות, וברורר שזה רק מכוונה טובה.. אבל בכל זאת, רק רציתי לפרוק..
תודה למי שהבינה את כוונתי.
ברור שמבינה את הכאבמיואשת******

כל טיפה של חלב זה זהב! וכשזה היה נשפך הייתי בוכה ממש.

מבינה אותך מאד!

וואו אני מה זה מבינה אותךיונתו
לא בנושא הזה, אבל סתם דברים שקורים עם חמותי והתינוקת..
למשל, התינוקת שרטה את עצמה אז היא שמה לה משחה בלי לשאול אותי.. וזה ממש ממש הפריע לי..פעם היא שמרה עליה ונתנה לה ללקק עגבניה, הרבה הרבה הרבה לפני שחשבתי לתת לה אוכל...
זה כל כך מעצבן, במיוחד שאמרתי לעצמי לפני שהיא נולדה שאני וחמותי נהיה ממש חברות, ולא נהיה "קלישאת הכלה-חמות" וכו..
אין מה לעשות. יש בהן משהו שקשה לנו איתו, ואני לא יודעת מה ולמה. גם אם היה לאמא שלך נשפך, זה לא היה מעצבן אותך כל כך. לא נעים אבל מובן...

אין לי כל כך עצה בשבילך לצערי.. אבל אם תהיה לך, שתפי אותי גם
אה, רק לזכור שלמרות שזו אמא של בעלך- הוא בצד שלך. אז אם את כועסת, לא לכעוס עליו, אלא לכעוס איתו.
השורה האחרונה שלך-הריון ולידה
זה בדיוק מה שפחדתי שיקרה, שאשדר שהבאסה והאכזבה שלי הן כלפיו, וכמובן שזה לא ככה.
אבל הוא ממש הבין אותי, ואפילו אמר שאם אני לא כ"כ אוהבת את זה, לא חייבים לתת לה לשמור עליו (היא בפנסיה, יש לה קצת עיסוקים אבל היא כן רוצה לשמור עליו ולהיות חלק.. מאוד..)

תודה על המילים הטובות!
עדיין מבאס לי בלב שככה נשפך החלב והוא היה רעב ובכה.. אבל אני יותר בטוב. ובאמת עזר לי איך שבעלי הגיב בהבנה..
גם אני... וזה כל כך לא מובןמחי
למה אנחנו כל כך רגישות כלפי החמיות שלנו? למה כל דבר שהן עושות מתקבל בעקימת אף, ואם משהו קורה אז מרגישים רע עם זה פי כמה יותר ממה שזה באמת...
כל פעם שקורה משהו מעצבן, או לא בהכרח מעצבן אבל מתפרש אצלי בראש ככזה, אני מנסה להרגע ולומר לעצמי אם אמא שלך היתה עושה/אומרת את זה לא היית עושה מזה ענין, למה אם זו החמות זה כל כך מפריע לך?
לא יודעת, באמת אין לי תשובה מתסכל...
מזדהה ממש!קטנה67
עם התחושות ועם התסכול שזה כך.. באמת לא מבינה למה היחסים תמיד כל כך מתוחים, הלוואי שנצליח להתגבר על זה.
אהבתי את מה שאמרת לחשוב שאם אמא הייתה עושה את זה לא היית כועסת, אנסה לאמץ.
חחח אבל זה לא עוזר מחי
עדיין על אמא שלי לא הייתי כועסת ועליה כן...
אבל לפחות המחשבה הזו בראש גורמת לי להבין שהכעס שלי בדרך כלל לא מוצדק, אז אני יכולה לכעוס, אבל זו בעיה שלי
יש בזה הרבה..הריון ולידה
כנראה שזה פשוט מן מתח טבעי...
יקרה! אני ככ מבינה אותך!חביבית
קרה לי מקרה אחר עם חמותי, ממש כעסתי, ובסוף החלטתי פשוט שהיא לא תשמור עליו, גם אם זה דורש ממני מאמץ..

במקרה הזה, אני חושבת שבאמת זה קורה לכולם, וחלב יכול להישפך לצערנו...
מבחינה רגשית, התסכול וחוסר האונים שלנו כאמהות הופך לכעס ולחיצים שמופנים כלפי כל הסביבה, אנחנו הופכות לאריות שמגנות על הגורים שלהן, אבל צריך לזכור שעם כל התסכול, זה לא מקרה של חיים ומוות, והיא באמת רק התכוונה לטוב..

שולחת לך חיבוק ענק! הדבר הכי טוב לנישואים שלך הוא לא להוציא את הכעס על הבעל, אלא רק לשתף בתסכול שאת מרגישה...
בהצלחה!
תודה ממש!הריון ולידה
באמת לא רציתי שהוא ירגיש שזה כלפיו. לכן קודם כל פרקתי פה...
אני מתלבטת לגבי לתת לה לשמור עליו להבא. אני מבחינתי לא צריכה את זה- גם אמא שלי יכולה לשמור עליו ועושה את זה בשמחה, ויש לה יותר גישה לתינוקות. ובאופן טבעי עליה אני סומכת יותר..
אבל חמותי גם רוצה להיות איתו. הנכד השני גר רחוק, וכמו שכתבתי היא יצאה לפנסיה, אז נכון שיש לה קצת עיסוקים אבל היא מאוד מאוד רוצה להיות עם הנכדים..
אז נראה לי שבכל זאת אני כן אבקש ממנה שוב לשמור עליו, ואנסה לשדר שלא קרה כלום.. (קשה)
את ממש גיבורה! וזה לא ברור מאליו!חביבית
אולי תתני לזה עוד ניסיון, ואם לא ילך, מותר לך להגיד לא, לפחות עד שיגדל קצת...
אבל למה לעזוב תינוק בן חודשיים? הוא פיצי!כתר הרימון
מה קשור?? יש אילוצים לפעמיםאמא לגוזלים
בהחלט היו אילוציםהריון ולידה
והתגובה שלך (כתר הרימון) לא נעימה כל כך.
אני לא עוזבת אותו ברצון והולכת לחגוג...
סליחה,זה היה נשמע שאת שמה אותו אצלה כי היא ביקשה.כתר הרימון
וואי פשוט מבאס..צוקולטה

אישית פשוט לא הייתי מביאה לה אותו פעם הבאה..
כנראה שהיא לא ממש מצליחה להסתדר איתו או זוכרת מה לעשות עם תינוקים

אומנם זהקשה אבל תתמקדי במה לעשות הלאה ולא בעצבים

תגידי, את רצינית? יצאת מפרופורציה...חדשה ישנהאחרונה
בגלל שבטעות נשפך חלק מהחלב היא לא תביא אותו פעם הבאה? אף פעם לא נשפך לך כלום?

אני כ''כ מבינה את המקום של הפותחת , גם אני שואבת במאמצים ובזמן רב... אבל זה לגמרי יכול לקרות לכל אחד! זה לא שהיא שכחה להאכיל אותו או משהו כזה..

אני רק חושבת על המקום של החמות המסכנה.. זה כ''כ מביך לספר לאמא שבועות שפכתי לה את החלב ששאבה.. אז כדי שהיא לא תרגיש מובכת כ''כ הייתי אומרת 'לא נורא , ואח''כ לפרוק במקום אחר... את כל הצער והתסכול..
....שנאל
איזה חמות מהממת יש לך. שעושה לך בייביסיטר. חמותי לא ראתה את הפיצית מהלידה.. ולמרות שהצעתי לה כמה פעמים לבוא לבקר היא טוענת שעסוקה ואין לה זמן.. ממש מקנאה בך
וואי זה כ"כ אינדיוידואלי איזה סוג חמות יש לך..מישהי פעם

זה באמת נשמע מבאס שהיא לא רוצה לבוא ולהראות התעניינות, אבל מהצד השני.. כשהיא יותר מידי מתעניינת , דורשת ורוצה להיות, לבוא ולשמור על הילדים זה מורכב.. 

מובן לגמרי הקושי להשאיר אצלה תינוק בן חודשיים, אני לא חושבת שבעצמי הייתי מסכימה- במיוחד שהיא לא סומכת עליה לחלוטין, והצורך פה הוא של החמות ולא שלה.. 

שתי הערות לגבי חמות:רק עונה עכשיו
קפץ..רק עונה עכשיו
1. בשם הרב מרדכי אליהו: הסיבה למתח כלה-חמות היא כי הרצון העמוק ביותר של החמות היא לצרף את הכלה כחלק מהמשפחה המורחבת והאיו הרצון העמוק ביותר של הכלה הוא להתנתק ממשפחות המקור על מנת לבנות בית חדש... נקודה למחשבה.. כשמודעים זה נתן כוחת להבין את עומק האמת שבשני הצדדים ומתוך כך להכיל ולבנות..

2. סוג של בדיחה:
לגבי ההבדל בין האמא והחמות..
שתיהן באות לבקר את היולדת הטריה:
היולדת: לא ישנתי בכלל כל הלילה, התינוק לא הפסיק לצרוח...
החמות: מסכן התינוק, אולי כאבה לו הבטן? אולי היה לו חם/קר? אולי לא אכל מספיק? אולי אקח אותו כדי שאנסה להרגיע אותו...
האמא: איזו מסכנה את, בטח את ממש קרועה מעייפות ומותשת.. הספקת לנוח? לפחות אכלת משהו? אולי אקח אותו כדי שתיכנסי לישון שעתיים...

ואין מה לעשות.. צריך להבין ולקבל שבכל זאת את לא הבת שלה והתינוק הוא כן הנכד...
תודה!הריון ולידה
וואו. 2 כל כך מדוייק...
חמותי כשבאה לבקר אותי יום אחרי הלידה הביאה לי מתנה- ספר עב כרס על טיפול בתינוקות. ושעה חפרה לי עליו.
הלו, הרגע ילדתי, תני לי להתאושש.

לגבי 1, אני דווקא מרגישה שהיא לא לגמרי רוצה להכניס אותי פנימה.. היא באמת בסה"כ חמות טובה, אבל היא זורקת הערות.. ובעיקר- בטוחה שהיא יותר טוב יותר מה נכון. לאט לאט אני לומדת להנהן לה ולא להיכנס לויכוח. כי היא מבחינתה תמיד יודעת.
מכירה את זה לגמרי..רק עונה עכשיו
בהתחלתה הייתי תופסת את ההערות שלה כביקורת עלי ונפגעת שהיא מנסה לחנך אותי או לתקן אותי, אבל עם השנים קלטתי שזה פשוט הסגנון שלה: היא מעירה ככה גם לבנות שלה וזו הדרך שלה לאהוב - לרצות שיהיה לילדים שלה הכי טוב כמו שהיא חושבת ולכן להעיר להם ולתקן אותם כל הזמן..
אישית אני ממש לא חושבת שככה מחנכים ובונים את הילדים, אבל הבנתי שכשהיא מעירה לי זה ממש לא אישי ולא אומר שהיא לא מעריכה אותי אלא שזו הדרך שלה לבטא אהבה ואפילו קירבה כלפי. זה עדיין מרגיז אבל למדתי לא להעלב.. והאמת שאחרי כמה פיצוצים שהיו בינינו גם היא קצת יותר מפחדת להעיר לי....
לדעתי עם הזמן כדאי שאחרי שתרגעי ממה שהיה עם החלב תמצאי את הדרכים איך כן לשתף אותה עם התינוק גם כחסד איתה וגם כי זו באמת דרך ליצור קירבה ושיתוף שיותר תרגישי שאת ממש נכנסת פנימה למשפחה.. דווקא ההתעסקות בקטנות כמו האוכל לתינוק והטיפול הטכני מכניס פנימה לצד ה"מלוכלך" של המשפחה ויכול לעזור לך להיות פחות אורחת ויותר בת בית...
ושוב, מובן חגמרי הכאב על מה שהיה היום, וגם בעתיד תמיד תזכרי שאת האמא ואת ובעלך הם אלה שמגדירים את הכללים והדרך איך לטפל בו ואת הגבולות ביחסים השונים...
תודה רבה רבה!!הריון ולידה
אחשוב על זה ואנסה.
יואוו גם שלי ככה בוליונתו
וגם לא הכי נראה לי שהיא רוצה להכניס אותי... או שהיא רוצה אבל ממש קשה לה להראות את זה...
יואו 2 כ"כ נכון!!!!אמאשוני
וואי וואי איזה תיבת פנדורה פתחת...
אצלנו זה בול ככה!
אני לא מסוגלת בכלל לחשוב על האפשרות שחמותי באה אחרי לידה עם על ההערות האלה...
בעלי סיפר לי שהיא שאלה אם אמא שלי כבר ביקרה ואני איך רתחתי כששמעתי את זה!
את על העצבים וההורמונים הוציא עליו עם ההשוואה הזאת:
אמא שלך באה להתארח!! אמא שלי באה לעזור,
אמא שלי מביאה לי אוכל, עוזרת לי לסדר,
אמא שלך גורמת לי לסדר לכבודה, בגללה אני מפסידה את זמני האוכל, מתכופפת, מרימה כבד...
אמא שלי עוזרת לי להתקלח (או לשמור על התינוק שאוכל להתקלח)
לכבוד אמא שלך אני צריכה להתקלח ולהתלבש קודם ועם כל הלחץ זה פשוט בלתי אפשרי, לכן שלא תבוא! ולא תעלה בדעתה להשוות!

האמת שעם אחיות שלי ואחיות של בעלי אני שמה להן מראה מול הפרצוף...
אחיות שלי באות לעזור, כשאחות של בעלי שאלה אם אפשר לבוא אמרתי דוגרי- לבקר לא, לעזור כן...
אז היא אמרה במפורש אההה התכוונתי לבקר ולא באה.. תודה לאל.
וואו.הריון ולידה
נשמע לא קל בכלל... ועוד אחרי לידה...

חמותי אמנם הביאה לנו פעמיים אוכל, בקטע הזה היא מפרגנת וזה היה כיף.
אבל בלידה- היא נורא רצתה להיות. והיה לה ברור גם בלי לשאול שאין סיכוי שהיא איתי בלידה (מה הקשר??!) אז היא פשוט ישבה מחוץ לחדר לידה וחיכתה. בלי שידעתי.
עד היום היא לא מפסיקה להזכיר איך היא ישבה שם בזמן הלידה ושהיא שמעה אותי וכו'..
איזו חדירה לפרטיות. השתגעתי.

חמות זה חתיכת דבר...
טוב ניצחת!אמאשוני
חמות- חדר לידה.. איזה טראומה!

לפני הלידה האחרונה (השלישית)
דיברתי עם בעלי שלא מספרים שילדתי עד שאני מוכנה נפשית לזה (הלידות שלי מהירות וטראומטיות, ככה שאני צריכה כמה שעות להתאושש נפשית לפני כל המזלטובים)
בעלי אמר שהוא לא מבטיח,
אז החלטתי שאם אני יולדת בשעות הבוקר כשהילדים במסגרות אני פשוט לא מספרת גם לו...
אני אקבל את התנאים הקריטיים לי כיולדת, ומי שלא מסוגל לכבד את זה פשוט לא יהיה שם...
בסוף ילדתי בשבת, ב4 אחר"צ עליתי למחלקה וב6 יצאה שבת,
הייתי חייבת נורופן כי כאב לי ממש ולא היה בבי"ח,
השבעתי את בעלי שהוא לא עושה טלפונים עד שאין לו נורופן ביד, אחרת הוא שוכח את עצמו והוא עמד בהסכם
חחח וואוהריון ולידה
העיקר שאת יודעת מה טוב לך.

הלידה שלי הייתה ארוכה.. לא הייתה דרך שהם לא יידעו. והם גם היו נעלבים אז לא יודעת אם זה רלוונטי להסתיר מהם בלידות הבאות בע"ה..
מה שקרה פה עכשיו זו דוגמא מצוינתהריון ולידה
עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך י"ט באייר תשע"ח 05:45
לכמה שלא נכון לומר משפטים כאלה, ו'לקנא' מבחוץ.
אם רק היית יודעת כמה הסיפור המשפחתי הזה מסובך...
אני שוקלת לספר לך בפרטי רק כדי שתרגישי בחזרה שמצבך פשוט וטוב מאוד ככל הנראה
אם בא לך, תגידי.. בכיף...
מתייחסת בכיוון אחראמא ל6 מקסימים
אני חושבת שאם את משקיעה כ"כ הרבה בשאיבה, כמו שאת מתארת בשירשור, עד כדי שזה גורם לך כזה כעס/תסכול כשנשפך חלק, אז את צריכה לעשות חושבים אם השאיבה שווה את זה.
אומרת את זה מישהי שהתאבדה על השאיבה אצל התינוקת הראשונה, והייתי מגיבה בדיוק כמוך, ואצל התינוקות הבאים בתור הבנתי שלא יקרה כלום אם יקבלו תמ"ל מדי פעם.
תודה.הריון ולידה
יכול להיות שאת צודקת.. זו נקודה נכונה.
מצד שני, אני יודעת שהתסכול היה קשור ספציפית לחמותי. הרגשתי שזה מצטרף להרבה דברים קטנים אחרים.. מעין קש ששובר את גב הגמל..
וגם, לצערי אני צריכה להשאיר אותו די הרבה. זה לא מדי פעם. ואני יודעת שאפשר לגדול מצוין על מטרנה.. אבל כל כך חבל לי לוותר..
אולי הפתרון למה שאת אומרת יהיה לא להפסיק לשאוב אלא לקחת את זה יותר בנחת? לא יודעת..
אבל תודה ממש על הכיוון!
בדיוק, יותר בנחת...עדינות
תמשיכי לשאוב אבל תהיי פתוחה גם לדברים לא צפויים, למשל להשאיר איתו גם מטרנה למקרה שנשפך או היה לך קשה לשאוב, כך הלחץ הזה קצת ירד.
כל הכבוד לך שאת מכבדת את חמותך ואת הרצון שלה להיות עם הילד. אני ב"ה באותו ראש כמו חמותי ולא הייתה לי בעיה להביא אליה באותה מידה כמו לאמא אבל אם זה לא היה כך אני לא חושבת שהייתי מסוגלת כך לשחרר. אז תטפחי לעצמך על השכם, תורידי קצת לחץ ותהיי שמחה
יש דרך האמצעאמאשוני
את יכולה לשאוב, אבל שהיא תאכיל תמ"ל,
זה מה שאני עשיתי אם הייתי צריכה לשים את התינוק אצל מי שלא רגיל (גם פותר את הבעיה דלא יודעים כמה להפשיר)
מי שלא יודע/ לא אוהב להתעסק עם חלב אם היה נותן מטרנה,
את החלב ששאבתי השתמשתי אצל מטפלת/ בעלי,
גם אם מצטברת כמות- זה לא הולך לאיבוד...
ובכללי תקחי בחשבון שחלב אם שנשאב מתבזבז יותר (מעבר ממשאבה, לשקית, לבקבוק... חלק נשפך/ מתקלקל)

זה החיים מה נעשה...
אבל ספיציפית במקרה הזה חלב בבקבוק לא אמור להישפך אולי תתני עוד צ'אנס
וגיל חודשיים זה באמת פיצי, אם יש לך אפשרות אחרת להיעזר אז אולי תשלחי לעיתים יותר רחוקות עד שיגדל קצת
אני חושבת שדווקא עצם ה"שחרור" משפיע מבחינה פסיכולוגיתאם כל חי

אצל הראשון "התאבדתי" על כל הנקה וכל שאיבה וחלילה לא תמ"ל,

היה הרבה מתח, שגם השפיע על הזוגיות..

אצל השני באתי בגישה יותר פתוחה. מלכתחילה החזקתי בבית מטרנה טו גו ובראש שמתי שצריך בכיף נשתמש...

האמת?

בסוף זרקתי את הרוב כשעבר התאריך...

אבל עצם השחרור כבר עשה לי טוב והפחית מתח אישי, זוגי, משפחתי, בעבודה ומה לא...

 

נקודה קטנה למחשבהאם יהודיה
לא אוסיף על כל מה שנאמר, בקיצור- מבינה אותך מאוד אך מצד שני יכול לקרות לכל אחד..
רוצה רק להאיר נקודה קטנה ודי שולית- תחשבי איזה תסכול ואשמה חמותך הרגישה שנשפך לה חלב ושבגללה הנכד האהוב שלה רעב ובוכה ואין לה איך לעזור לו...
עוד דבר-מוריה
באיזה בקבוק את משתמשת?
אשמח להתייעצות מאמהות מנוסות-ילד חלשלוש וחסר תאבוןshiran30005

בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.

לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.

הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר

אשמח לעצתכן  

אני חושבת שאם אחרי הבדיקותבאתי מפעם

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

זה מה שאני שואלת- איזה עוד בדיקותshiran30005

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

ויטמין B6, B12 ו Dאפונה
לגבי בדיקותהשם שלי

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.


איך הוא אוכל?


יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

אוף מסכניאורוש3

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

אין לו שקד שלישי, עשינו כפתורים לפני כחודשshiran30005
הרופאים מתייחסים שמבקשים עוד בדיקות? מעדיפה להגיע מוכנה אליה מחר
תגידי לה מה שאמרת פה...אורוש3
לבדוק צליאקרק טוב!אחרונה

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושי

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי

הילד פשוט קטן

אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
לגלי עודפים יש אותם סנדלים ביותר זולכורסא ירוקה
גם נעליים. אמנם פחות מבחר מהחנות הרגילה אבל דגמים מצויינים. אתם מירושלים אם אני זוכרת נכון? נראה לי שהעודפים שלהם בתלפיות. וזה ברוב הנעליים 1 במאה, 2 ב150
יש לנו חנות של גלי שקרובה אלינו לביתמתואמת
אז בדרך כלל אנחנו מעדיפים לחסוך בזמן במקום בכסף🤭
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

 

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

תשלחי קישור.שושנושי

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

היום הבת שלי הלכה פרק זמן ארוך עם הנעליים!מתואמתאחרונה

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

כמה זמן כבר הולך?ים...

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

 

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

חודש בדיוק.שושנושי

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתחאחרונה

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234אחרונה

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט


חבל לקחת סיכונים מיותרים

בנות אתן חושבות שזה הריון?שלווה פנימית 34

עשיתי היום בדיקה בשעות הבוקר מאוחרות לא על השתן הראשון.

עיכוב כיומיים...

יש כאב בטן תחתונה וגב תחתון

הפס יצא אחרי כמה דק ולא נעלם

בבקשה תגידו שזה זה!

מחכה שניםםםםםםם לפס הזה

תמונה נוספתשלווה פנימית 34

אני רואה 2 פסים לגמרירקאני

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

 

בגדול נראה חיובי לגמרי

הפס יצא ממש אחרי כמה דק..לא יודעצ בדיוק..עד 10 דקשלווה פנימית 34

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

אז נראה חיובי רקאני

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

אמן ואמן!!!!!!שלווה פנימית 34
ממש פס!!!Pandi99
🥹אין לי מילים..מרוב ציפייה אני בחרדהשלווה פנימית 34
מבינה ממש..Pandi99

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!

תודה אהובה!כיובן שאעשה בדיקת דםשלווה פנימית 34
רק רציתי להגיד שצדקתן!שלווה פנימית 34
אין מאושרת ממני ומאחלת לכל אחת ואחת שמצפה ומייחלת הריון בריא במהרה!!!

בשעה טובה!! משמח ממשאחת כמוני
בשעה טובה!! בקלות ובידיים מלאות!נשימה עמוקהאחרונה
ילדה מתוקה שהיא דבק דבק דבק!!shiran30005

מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.

מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה

יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅

מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.


עצות מהמנוסות? 

הגדולים לא יוכלו לתת לה קצת להדבק אליהם?יעל מהדרום

לק"י


לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.


ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

היא לא הולכת אליהם, שהם מנסיםshiran30005
לקחת אותה היא מתחילה לבכות ולצרוח שהיא רוצה רק אמא/אבא
קשוח...יעל מהדרום
לק"י

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.


אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

אין...בן ה 3 משחק לבדו ונהנה ממשחק חופשיshiran30005

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

את יושבת גם לשחק איתה?מקקה

היא יודעת מה עושים עם משחקים?

אולי אפשר להתחיל לה משחק ואז לנסות ללכת קצת

גם לי נשמע הכיוון הזהשיפור

להתחיל לשחק איתה וללכת לרגע ולחזור, ואז בהדרגה ללכת ליותר ויותר זמן.

אולי לנסות שזה יהיה משחק ביחד עם האח ולהשאיר את שניהם ביחד.

בטח שאני יושבת , אבל לא כל הזמן כמובןshiran30005

משחקים של 10 דק-רבע שעה כל פעם כי הם מאבדים סבלנות, אבל איך שאני קמה היא קמה יחד איתי

עם הגדול יותר היא לא משחקת אלה בעיקר מציקה ולוקחת לו דברים אז אי אפשר להשאיר אותם לבד גם בלי השגחה

באמת מורכבמקקה
הייתי ממשיכה לנסות כל הזמן, אפילו לדקה שתיים ולהרחיב בהדרגה
כל כך מזדההאוזן הפיל

זה קשה ברמות, הבת שנתיים שלי גם מתעקשת שאני אשב לידה בארוחות, אחרי שהצלחתי להוריד אותה מלשבת עלי.

ועבדתי איתה על הפרדות, בהדרגה, ואז עברנו דירה ושחררתי, והמשכתי לעבוד, ואז פרצה מלחמה ושחררתי שוב.  עכשיו חזרנו לעבודה.

בעיקרון בוחרים משהו אחד קטן, שהיא מסוגלת, לדוגמה, אני עכשיו שוטפת כלים ואתפנה אליך רק כשאגמור

אז היא בוכה וכועסת ומושכת לי בחצאית, ואני מתעלמת, ואז היא נשכבת על הרצפה לידי. אחרי כמה ימים היא עדיין מוחה, אבל כבר מבינה שאני לא אתפנה אליה עד שאסיים.

וככה לאט לאט לאט מרחיבים את ההפרדות.

מאד לאט.

כמו שבונים שריר, רק שזה שריר חדש לגמרי והמח עדיין לא מפותח עד הסוף, אז זה אפשרי, אבל דורש התמדה וסבלנות.

תתחילי בהסברים הם מבינים המון בגיל הזהעל הנס

עכשיו אמא עסוקה,אמא עושה עושה x y כשאמא תסיים אמא תשב איתך,כשתסיימי תגידי לה אמא סיימה עכשיו אמא יכולה לחבק אותך.  בהתחלה היא תבכה ותתנגד אבל בהתמדה היא תבין.

מאוד מוכרDevora

מסקר קטנטן סביבי, שמתי לב שזה יחסית גורף לילדי הגיל הזה.

אני ממש חושבת שזה בגלל הסיטואציה שהם נמצאים בה מאז שהם נולדו.

כבר ההריון ועד היום: כל הזמן מלחמות, סטרס באוויר, חוסר שגרה.

ממש מאמינה שזה קשור.

האמת חשבתי שזה רק אצליאוזן הפיל

והיו לי מצפונים על כל הסטרס במהלך ההריון.

מעניין לבדוק אם זאת באמת תופעה רחבה יותר בשנתון הזה

גם שלי ככהרקאני

בת שנה וחצי

תודה על התגובות! כנראה שזה באמת הגילshiran30005
לשם שינוי השבת היא הייתה יחסית משוחררת, היינו אצל ההורים והיא שיחקה עם האחיינים משהו שלא אופייני לי
גם לי יש ילדון בן תכף שנתיים דבק אלייבאתי מפעםאחרונה

זה משגע אותי ממש.

אני לפעמים מתייאשת ושמה אותו על השיש כשאני צמודה אליו וככה מבשלת או מכינה אוכל .

ב סעודות שבת הוא ישב רק עליי. לא הסכים בכסא שלו בשום אופן, כמובן אוכל לי מהצלחת 😵‍💫

הוא מתוק בטירוף שזה המזל שלו.

ויש לו קטעים שהוא מוכן לשחק עם אחיו וטיפה לשחרר אותי, אם הוא רואה אותי, הלך עליי. אני לפעמים מסתתרת 😉.

יש לציין שהוא נדבק אליי ולא מוכן לעזוב בעיקר כשהוא עייף/ רעב, אם אני יודעת שהוא ישן טוב אוכל טוב אז הוא בסוף מסתדר. אצל המטפלת הוא סבבה ומסתדר מצוין, רק לי הוא עושה הצגות. 

מישהי קיבלה שמירת הריון בגלל היפראמזיס?הריון ולידה

אני בלי זופרן ולא מתפקדת בכלל בכלל. רק הולכת לקבל עירויים וחוזרת למיטה.

אין מצב שאני מצליחה לחזור לעבודה אחרי החג. 

למה שלא תנסי זופרן?שושנושי
עשה לי הפרעות קצב בלבהריון ולידה
אני עם זופרן ובונגסטה בכמות הכי אפשריתיש לי רק שאלה
ולא אישרו ...
הזויאורוש3
אני. בכל חמשת ההריונותתהילה 4

צריך להראות שאת נזקקת לעירויים וכד'.


אני הגעתי גם לאשפוזים.

שימי לב ששמירת ההריון נחשבת רק מחודש ויותר לכן כדאי לחכות.

בלי קשר, למה את לא לוקחת זופרן? אם יכול לעזור לך?


אני- גם אם זופרן עדיין לא הייתי מסוגלת לעבוד

שולחת חיבוקשמ"פ

קוראת פה על הנשים שככה סוחבות עם הפראמזיס את ההריון וממש יש לי הערכה והערצה עליכן !

עירויים ואשפוזים ועושות את זה שוב  - ממש עבודת קודש ! 

אני קיבלתי נכות זמנית, אבל המצב שלי היה נוראי ממשאמא לאוצר❤אחרונה

עם אשפוז בית כל ההריון

אשפוזים בבית חולים 

חוסר תפקוד מוחלט 

התעלפויות חוזרות

ועוד בעיות...


 

זה קשה לקבל (שמירה/נכות) אבל אפשרי.. וגם תלוי על איזה פקיד את נופלת .

צריך להעלות כל דבר שקשור- תיעודים של התייבשויות והתעלפויות, תיעודים של עירויים, פירוט של תרופות , בדיקות דם לא תקינות וכל מה שיש לך...

ומכתב מפורט מרופא נשים מקצועי שממש מפרט על החוסר תפקוד על חוסר יכולת לעשות דברים על ההשפעות על הרמה של ההיפרמזיס וכו


 

וגם לא לפחד לערער, הרבה פעמים אחרי ערעור כן מקבלים


 

בהצלחה יקרה♥️

אז מה מכינות לשבת?פיצקית24
שבת בלילה מתארחתשושנושי

שבת בבוקר עדיין מתלבטת לגבי העיקרית

עוקבת איתך 

לליל שבת מרק עוף עם קניידלך. יותר מזה לא נאכל בכללואילו פינו
לבוקר בשר עם ערמונים, שניצלים, פירה וירקות בתנור 
סוף סוף בביתבוקר אור
פה פשוט ומצומצם

ערב מרק עוף והמון ירקות עם קניידלך


בוקר עוף ותפוחי אדמה ברוטב תפוזים בתנור, אנטיפסטי


סדש קניידלך, ביצים קשות או חביתה,  אולי תפוחי אדמה מבושלים כמו כרפס


מצות


עוגה קנויה לילדים, פומלה ואננס, יש גם גלידה חלבית


סלט ירקות,  מטבוחה, אולי ממרח זיתים, מקלות גזר בתנור


עוגת בראוניז אגוזים, קוגל תפ"א, ביציםנפש חיה.

מרק עם קניידלך בלילה

וואיפצלשהריון

האמת לא מכינה לשבת כלום. אולי עוגות.

אבל הכנתי מלא לליל הסדר (אנחנו משפחה קטנה והכנתי לכל המשפחה של ההורים שלי 12 נפשות).

חלק נשאר וחלק אחרים יכינו.


הכנתי לערב חג (שלא יהיו רעבים):

חזה מתובל, שניצלים, פירה, סוג נוסף של פירה, ונקניקיות


לליל הסדר: עוף בדבש, תפוחי אדמה וגולאש בשר.

ליום- בשר מתוק עם בטטה ותפוא, והיה גם עוף בתנור.


וסלטים-

מטבוחה מרוקאית

כמה סוגים של חציל

סלק

פלפלים


בישלתי לפני החג עד 3 בלילה.

ומיציתי!!

היום לא רוצה לבשל!

מה זה סוג נוסף של פירה?יעל מהדרום
סתם פירהפצלשהריון
משבבי תפוא לאוהבים (בעיני מגעיל)
😂יעל מהדרוםאחרונה
ממש וואו!! אלופהפיצקית24
אני הכנתי לזניית מצות, פשטידת בטטה ואורזמתואמת

וגם לחמניות מקמח מצה וקמח תפו"א (אלתרתי קצת ויצא יחסית בסדר ב"ה. העיקר שהקטנה אהבה, ועכשיו יהיה לה מה לאכול... נראה לי שבפעם הבאה אכנסי גם קמח שקדים, שיהיה קצת בריא)

הבת שלי מכינה מרק וחמין, וגם תפו"א וסלט גזר מרוקאי.

איזה מזל שלא כל הבישולים עליי🤭

אפשר מתכון לפשטידת בטטה?פיצקית24
יש לי מלאאא בטטה
אין לי מתכון...מתואמת

אני פשוט חותכת לעיגולים דקים, מסדרת בתבנית ומפזרת מעל תערובת של ביצים, שמ"ז ותבלינים (הפעם הוספתי גם קצת קוטג' ושקדים טחונים).

אם יצא טוב או לא - נדע בשבת🤭

תודה על הרעיונות!פיצקית24

באיחור ממשששש

מכינה מרק קניידלך, חמין, בטטה ותפוא בתנור, קציצות מצות, לחמניות (מאבקה קנויה)

בישלתי ביצים קשות ותפוא (אם אספיק אכין בורקס מצה)

ואולי אקח עוד רעיונות מפה אם אספיק, או לחג שני…

וסלטים-אצלנו אוכלים סלטים חיים בעיקר.

פסטו

סלט ירוק עם שקדים

סלט כרוב

סלט מלפפון עגבניה..

מרק לערבעוד מעט פסח

והבוקר עוף בתנור עם תפו''א ובטטות.

הכי פשוט.

אין לי כוח לבישולים.

אה,עוד מעט פסח
סוחטים ועוגות נשאר מליל הסדר
רגיל האמתהמקורית
דגים, מרק וסלטים
אצלנואבןישראל

ערב

דגים ומרק עוף עם קניידלך

בוקר

קציצות מטוגנות גם עם חציל ותפוחי אדמה

תפוחי אדמה ובטטה בתבשיל

בשר כבש

סדש

דגים שנשארו וסלטים

אולי נכין בלינצס/ פנקייק

סלטים- מטבוחה חציל במיונז חציל מטוגן גזר מבושל כרוב עם מיונז ביצים וסלטי ירקות/ חסה וכו 

אולי יעניין אותך