הבית שלנו הוא לא צימרנר קטן

נמצאת פה כבר מזמן, אבל כדי שיהיה לי יותר נח...

אז ככה.

נשואים כבר מעל עשור. כמה ילדים חמודים. שנינו עובדים. מינוס בבנק.  משכנתא. טפולי שניים. הכל רגיל. הכל טוב. אבל השגרה שוחקת. הו הו שוחקת.

רוב הזמן הדיבורים בינינו טכניים. גם כשמשתדלים לצאת, מדברים בעיקר על הילדים (או מפהקים)

כשכבר פוגשים את הכרית - נרדמים בלי לספור עד שלוש. 

מרגישה שאנחנו פה בתפקיד 'אב הבית' ו'אם הבית' הזה, וכבר לא זוכרת אם זה נכון מה שמספרים, שפעם היינו גם בעל ואישה. 

מטבע הדברים לא מרגישה צורך להבליט לידו את הנשיות שלי, להתאפר בשבילו, וכו'. מקפידה על זה בעיקר כשאני יוצאת החוצה, ובבית מסתובבת איך שהכי נח לי. כלומר עם הסמרטוטים הישנים שלי.

לא שיש לי משהו נגד זה. פשוט ככה זה יוצא. והתרגלנו.

 

בשבועיים האחרונים החלטנו שמגיע לנו קצת חופש. התחלנו לחפש צימר, ועם התמונות המטריפות של כל אתרי הצימרים -הגיע התאבון.

הלכנו על משהו יוקרתי במיוחד עם בריכה פרטית (עוד כמה שקלים למינוס. ממש לא מתאים לאופי שלנו), ארגנו את הילדים ויצאנו. 

מהרגע שסגרנו על צימר הרגשתי שמשהו באויר מתחיל להתחשמל. חשבתי שרק אני מרגישה כך. אבל כנראה שטעיתי...

בקיצור, היתה חופשה חלומית. מחשמלת. תחושות שלא הרגשתי כבר שנים ארוכות - ארוכות. שלושה ימים של ריחוף בעולם אחר.

 

אז מה בדיוק הבעיה, אתם שואלים. 

הבעיה העיקרית היא שחזרנו. ושוב הילדים והעבודה והמשכנתא. ומכולת וירקות ועוד שבת לבשל.

וכמה שהתכוננו נפשית לשחזר את ההרגשה גם בבית, שוב העיניים נעצמות כשהן פוגשות את הכרית, והילדים מאחורי הדלת מתעוררים או מסוגלים להתעורר וזה מלחיץ אותי, ובפינה הקרש גיהוץ עם הערמות עליו, וכשאני נכנסת למקלחת אני רואה רק את השירותים שצריך לנקות, ואת הבגדים המלוכלכים שאיקס לא הניח בסל הכביסה, ואת הכיור עם סימני המשחת שיניים, ואז התינוק בוכה ואני מתנגבת מהר במגבת רטובה שכמה אנשים קטנים כבר התנגבו בה לפני, ועל המצעים יש גרגרי חול מהסנדלים של איקסית שטפסה עליהם בצהריים אפילו שאני לא מרשה. 

הבנתם את הרעיון.

יש עצות להתחשמל גם בבית? ביום יום? עם העייפות והשחיקה וכל מה שמסביב? 

 

 

 

אין לי רעיון ואני רחוקה מלהיות בגיל שלך אבל נגעת לליבי מאודפסידונית

הרבה הצלחה.

לפי דעתי...ל1
תנסי פעם בשבוע להיתלבש יפה ולהיתאפר בבית אני באופן אישי עושה את זה בעיקר בליל שבת ובשבת בבוקר יש לי בגדים מיוחדים ויפים לשבת וזה נותן לי הרגשה טובה זה שובר את השיגרה היומיומית...
ואם המצב הכלכלי לא נותן אפשר גם פעם ב גם לצאת בערב ושיהיה בייביסיטר לילדים לא חייב צימר בשביל לצאת כי צימר זה באמת קשה מבחינה כלכלית לעיתים קרובות אפילו לטייל בטיילת עם גלידה
מציעהפאז
להתייחס לחופשה הזאת כאל מקפצה.
שמזכירה לכם שיש ביניכם קשר, קירבה, אהבה, תשוקה
שאתם בעל ואישה.

חוםשה של כמה ימים אפשר פעם ב, זה נכון.
אבל אתם חייבים למצוא זמן לעצמכם ביומיום כדי להרגיש אותה ולהחיות אותה.

מציעה;
1. כל אחד מכם יעשה כל יום מחווה זוגית/רומנטית/אןהבת. זה יכול להיות הודעה כיפית, פתק על המראה, הודעה מחזרת בווצאפ או כל דבר אחר
2. קבוע לסגור כל ערב עם שיחה של מה היה לי היום. עשר דקות על כוס קפה פשוט תספרי בקצרה דברים חשובים שהיו לך וכם הוא
חשוב ממש כמה שזה נראה שולי
3. ערב זוגי. תחליטו על ערב זוגי בשבוע שהוא הערב שלכם.
תזמינו בייביסיטר, תדאגו לצאת בו או לחילופין לדאוג לזה שתהיו פנויים יחד בבית למשהו משותף-
ארוחת ערב שווה, סרט, שיעור, לימוד, יצירה, ריקודים סלוניים.. מה שבא לכם בטוב.
אבל שיהיה לכם זמן משלכם.


אכן החיים עמוסים ממש. אבל הזוגיות שלכם צריכה להיות בדרגה הרבה יותר גבוהה בסדר העדיפויות..
גם אם זה להוציא כמה שקלים על בייביסיטר, להתפשר על אוכל פחות מושקע ביום הזוגי, פחות סדר, פחות לא יודעת מה.
זה קריטי ממש ממש ממש.

בהצלהח
..העני ממעש
מאד יפה.
מסכים עם ל ופאז, ומוסיף.
יש באדם משהו שנקרא דמיון. אצל כא' הוא שונה בכמות ובאיכות. אך, מה שמתכנתים אותו- יש לכך כח גדול.
עשיר יתבאס ממכונית הפאר שלו, כי לשכן יש את המודל המתקדם יותר.
ומי שיעבוד בראש, יכיר במציאות. יהיה מבסוט בגלידה. ובפרט, כשיש-אפי' מדי כמה שנים- את 'הצימר'.
וככתוב במשלי, טוב ארוחת ירק ושלווה בה. -מזכרון
תודה על כל תשובהנר קטן

רושמת לעצמי הכל.

דוקא את העשר דקות של 'מה היה לי היום' יש לנו בהחלט, אלא שמשום מה תמיד את עצמנו אנחנו שוכחים. 

ופתאום אני מרגישה שקצת נסחפנו רחוק מדי עם החיים והעומס...

מאד מאד רוצים שהחופשה הזו תהווה מקפצה ותחזיר אותנו לרגשות ולפרפרים חיוך

יש לנו את זה, רק שהכל התאבק קצת...

וכיף שאתם עוזרים לי לחשוב.

השגרה אכן שוחקתדעתן מתחיל
ריגשת.
ונראה לי שהתשובה והעזרים כבר אצלך.
נשאר רק לאחל הצלחה גדולה, ולהזכיר שוב שבאמת הרגשות והכל שם, רק צריך לנקות טיפה יותר מהרגיל.
רעיונותמעין אמונה
איזה תיאור יפה!! אהבתי.
אני נמצאת בערך בשלב שלך ויכולה קצת לשתף אותך בדברים שעוזרים לי-לנו.
1. לא לפספס אירועים משפחתיים- ימי הולדת של שניכם, יום נישואים (ואני מוסיפה גם ימי הולדת של הילדים..) זו הזדמנות מעולה לחגיגה מושקעת. לא חייב דווקא מבחינה כספית אלא בעיקר רעיונית. יוצאים יחד או עושים אטרקציה כיפית מיוחדת, ארוחה מושקעת בבית או במסעדה, מתנה עם מכתב ארוך שקוראים יחד במיטה, כל דבר רומנטי שמתאים לכם. יש כאלו שצוחקים עלי על ההשקעה הרבה אך מבחינתי אלו ממש התחנות עצירה, הזדמנויות פז, לעצור לקחת אויר ולהטעין כוחות ואהבה בתוך מרוץ החיים השוטף.
2. יום בשבוע יציאה זוגית. אצלנו זה שישי בבוקר. אמנם רק 3-4 שעות אבל רק שלנו. החל מהשכרת בריכה פרטית וכלה ביציאה לפיקניק חביב בחיק הטבע.
3. לעשות שבתות בבית. פחות לארח ולהתארח ויותר לעשות שבתות בבית. זה זמן מעולה לרוגע, שיחות ארוכות יותר/לימוד משותף/מנוחה משותפת בשבת בצהריים וכדומה
4. ליל טבילה! אחלה זמן רומנטי. להשקיע בזה במחוות קטנות.
בהצלחה רבה!!!
עם כל עייפות ממש חובה לצאת פעם בשבוע. ..אשריך
לנוח לפני אפילו...ואם לא מצליחה כל השבוע להשקיע בשבילו,אז לפחות כשיוצאים.חובההה
מנסה להתחיל ליישם את העצות שלכםנר קטן
עבר עריכה על ידי נר קטן בתאריך כ' באייר תשע"ח 23:40

-----

(ערכתי עפ"י הערתה של @סיה )

אשמח לעוד רעיונות. 

 

האמתסיה
לא נראה שזה לעניין לספר פה מה עושה לבעלך ומתי.
כאילו סוג של יעוץ כללי כן, אבל להתחיל לדווח פה מתי ואיך עשית ומה עשית כדי לרגש אותכם. לדעתי זה די דוחה אפילו
או קי. מקבלת.נר קטן


לא יודע מה היא כתבה אבל תנשמי.משוטט
לרגע נגמר לי האוירנר קטן

אבל חזרתי לנשום סדיר.

 

זה היה מכוון לסיה.משוטט
לא מזהה אצלך בעיות נשימה.
ענו לך הרבה ויפה, מוסיפה עוד כמה נקודות שלא אמרוהודיה60

1. באיזשהוא שלב שהרגשנו את השחיקה הזאת של עומס החיים החלטנו שבשיחת הערב היומית שלנו *לא מדברים על הילדים* - זה היה ממש מאתגר, את באה לומר משהו ועוצרת את עצמך, רגע - סיכמנו לא על הילדים. ואז את ממש חופרת בעצמך ומחפשת משהו אחר לומר. 

רק אחרי שהתחלנו עם זה גילינו כמה שבעצם הילדים הפכו להיות מרכז נושאי השיחה שלנו. סתם כי זה הכי זמין ולא דורש יותר מדי מחשבה

אני לא מתכוונת שמתעלמים מהילדים, ואם יש משהו שאנחנו צריכים לדון בו אז בודאי שנדבר. אבל בשיחה הפשוטה שלנו בערב על היום שעבר - לא בורחים לסיפורי חוכמות של הילדים ואיך עבר איתם היום. 

וזה היה ממש נחמד לחפש ולמצוא דברים אחרים לדבר עליהם - עלינו ועל החיים

תרגיל מומלץ

 

2. בעניין הלהשקיע ולהיות מטופחת - נסי להעלות את זה למקום קצת יותר גבוה בסולם העדיפויות שלך. אם יש לך סמרטוטי בית שממש לא נראים טוב תעיפי אותם ותקני חדשים שגם אם הם בגדי בית נוחים אבל שיהיו חמודים ויפים. ככה גם כשתהיי בבית בבגדים הפשוטים והנוחים עדיין תהיי נראית יותר טוב. זה מוסיף המון להרגשה היומיומית שאנחנו גם זוג ולא רק הורים

 

 

אהבתי את נקודה מס' 1נר קטן


לא יודעת אם כתבו לךבת 30
אבל יש הרבה הזדמנויות לביטוי אהבה ולאכפתיות.
הודעה באמצע היום שמזכירה לו שאת אוהבת אותו,
פתק בקופסת אוכל עם כמה מילים טובות,
תשומת לב לפרטים קטנים והערכה ותודה על מה שהוא עושה,
מדי פעם לפנק באיזו ארוחת ערב קצת מושקעת ביחד
לקנות לו מתנה קטנה מדי פעם, ככה, להראות שאת חושבת עליו,
וכו' וכו'.
להשקיע מאמץ בלחשוב על פרטים קטנים היומיומיים.
לתרגל מדיטציה יחד\לחודסוג'וק

א. יתן מרחק התבוננות ללא התערבבות\שקיעה בשגרה

ב. הרפיה ומנוחה יומיומית לא רק בשינה

ג. טיפוח איכויות הלב

 

ואפשר לצאת לימי מדיטציה יחד במקום לנופש - כך חוזרים גם רעננים יותר וגם עם תוצאה נשמרת יותר וכלי לחיים טובים יותר

חחחח אמאלהעדינה אבל בשטח
אין לי עיצות אבל תיארת בצורה מקסימה ומצחיקה את מה שקורה אצלינו.. פחות או יותר..
עוד נקודה קטנה - תחזוקת הביתשמואלי

מזדהה עם הכתוב. לי אישית בלט בכזה מצב התחזוקה הלקויה של הבית. 

עם השיגרה והלחץ נוצרים בבית כל מיני ריג'קטים קטנים וגדולים שאנחנו מזניחים אותם, פינות לא מטופלות וכדו'.

חוסר הטיפול הוא בין היתר מכיון שהעין מתרגלת לכך ביום יום, אבל פתאום המכלול זועק "הזנחה".

לא כל הדברים דורשים טיפול יקר, חלק מהם זו השקעה כספית קטנה או השקעה של זמן עבודה ותשומת לב: צביעה, בלאגן בויטרינה, ברז דולף, צירים חורקים, פאנל שנפל, תריסים חסרים, כבל מאריך קבוע שחוצה את החדר, רשתות קרועות, נקודת תאורה עם בית מנורה בסיסי וכדו'.

אפשר לעשות רשימה של כל הריג'קטים וכן שידרוגים קטנים פוטנציאלים (כמו נטלה מעוצבת לפינת נטילת ידיים/מטבח, הוספת פריט נוי/תמונה, מדף ליצירות המשפחתיות וכדו') וכל פעם לעשות משהו קטן. זה משפר מאוד את ההרגשה בבית.

במידה ויש תקציב כמובן שאפשר להשקיע יותר (והדבר הראשון שהייתי עושה אצלי - זה להחליף את דלת חדר ההורים לדלת מבודדת רעש, המלצות יתקבלו בברכה)

חסרה לך שינה. מזדהה..סודית
אם אי אפשר לקחת עזרה, הייתי מקפידה רק על חדר ההורים שיהיה מטופח. נקי, מסודר, מצעים יפים. תנסי לא לסחוט חזק ולתלות בלי קמטים.
גרניום באדניות או מנדביליה. מים בשפע, שמש, קצת דשן. לפנות את החדר ככל האפשר. מנעול לדלת ההורים.
יש מצב לצביעת החדר?
אני אוהבת גוון שמנת, בלי תמונות קשקושים, הכל חלק ונקי.
נרות? שמן ארומטי בכלי יפה?

לישון בלי יסורי מצפון.
שאר הבית מותר לו להיות בלגן, החיים עמוסים. לכבוד שבת משפרים וחוזר חלילה עד שתוכלי לקחת עזרה.
יש לי הצעהמישהי אחרת.
לקבוע מטרה כלשהי שאתם רוצים להגיע אליה ובכל פעם שמתקדמים אליה "זוכים" בפרס מהצד השני. אפשר לכתוב ערימה של פתקים של דברים (לאו דווקא גשמיים) שאת והוא רוצים ולהגריל כל פעם פתק.
למשל אם את רוצה להגיע למצב שאין גיהוצים תקבעו בכל יומיים רצופים שהקרש גיהוץ בלי בגדים אתם מוציאים פתק שאת כתבת ומגשימים, גם להיפך לפי יעד שהוא מציב לעצמו.
והכתיבה שלך מקסימה
להתסכל על חדר השינה שלכם בתור הצימרגלעד1976
או המלון...
לחכות שכולם ירדמו, כמה שזה מאוחר ומעייף
לנעול את הדלת ופשוט לממש את התשוקה שלכם
במקרה שלכם, לדעתי ולהשלים עם זה.44444
לא יודעת בני כמה הילדים, אבל אפשר לצרף אותם לעבודה.
לסוג אחר הייתי אומרת לקחת את הכסף של הנופשים/ צימרים וכד'.... ולהעביר למנקה או חכל נותן עזרה אחר. זה הרבה יותר אפקטיבי.
הבית שלכם הרבה יותר מצימר!בלדרית
צימר זה נחמד כי זה חדש ונקי ולא שלכם, אבל תכלס דמייני אתכם גרים בקביעות בצימר... הוא לא באמת מותאם לנוחות שלכם כמו הבית, או כמו שהבית אמור להיות. יש נסיעות מתישות וצריך לארוז ואין באמת מטבח, ארונות ועוד...

אז כמה נקודות ממה שהעלית... והעצות שעלו לי:

הדיבורים בינינו טכניים- יופי שזה במודעות, פשוט תעשו השתדלות בעניין. אפשר לעדכן בווטסאפ לאורך היום ואז בערב כבר אין על מה לדבר ואפשר לדבר עליכם .
עייפות- לישון טוב כשאפשר, אם יש תינוק להפנים שזה מצב זמני..
הסמרטוטים- כמו שהודיה לפני הציעה. קני סמרטוטים חדשים. זו לא השקעה מטורפת ואת תרגישי טוב יותר.

דברים שמפריעים לך בבית:
הילדים מאחורי הדלת מתעוררים או מסוגלים להתעורר וזה מלחיץ אותי - אין מנעול לדלת? יש אפשרות לעבור למקום שבו לא תפריעו להם? וגם, אם יש תינוק, זה מצב זמני...
הקרש גיהוץ- אני לא גיהצתי מעולם. את יכולה לכבס במסלול קצר בלי סחיטה ואז תוכלי לתלות ישר ולחסוך לך עבודה מעצבנת זו... כתמים תורידי בשפשוף לפני המכונה. אל תלבישי את הבנים בחולצות שדורשות עבודה, זה אולי יפה אבל לא שווה את שמחת החיים שלך.
השירותים שצריך לנקות- בבית עם ילדים זו באמת מכה, אבל תכלס הניקוי זה עניין של שניות לרוב. תכניסי את זה לרוטינה לאחר ההשכבות והניקוי השטחי של הבית ותוכלי לנשום לרווחה קצת.
בגדים מלוכלכים- שוב, מפריע לך מאוד, טפלי בזה מהר.
הכיור- תכלס כל בלאגן יפריע לך? אולי פשוט להרפות. אם יש נקודות שאת ממש מתעצבנת עליהן אז לנקות, אבל באמת להפנים שלא הכל אפשר .
מגבת רטובה שכמה אנשים קטנים כבר התנגבו בה לפני- שלפי לך מגבת חדשה, פזרי מטהר אוויר או תדליקי קטורת, שימי מוזיקה מרגיעה ברקע, מזגי לך כוס שתיה חמה או קרה כמו שאת אוהבת, זה ממש משפר את ההרגשה בבית. ולוקח ממש שניות!
גרגרי חול מהסנדלים- נכון, תמיד יהיו דברים מבאסים שמפריעים. הילד חולה, הברז נוזל, מכונת כביסה שהתקלקלה. הסוד הוא לחשוב חיובי, ולא להתרגש.
לדעתי הבית הרבה יותר מפנק מצימר, וזה עניין של תפיסה. סבתא שלי המדהימה לימדה אותי את זה. שבמקום לצאת לחופשה הכי כיף זה להדליק את המזגן, להכין אוכל טעים. לבחור סרט טוב. ופשוט להישאר בבית .
תודה על כל התגובות המושקעות!נר קטן

שינוי אמיתי בחשיבה שלי...

כבר רואים תוצאות

אהבתי את התגובה שלך!הודיה60אחרונה

במיוחד את משפט הסיום

למרות שנחמד להתאוורר מדי פעם, באמת החופשה הכי מדהימה זה בבית כשהופכים את ההסתכלות

המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסאאחרונה

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך