חלב אםפיג'מה
אשמח לעזרתכן...
הנסיכה בת חודש וחצי, ואני חזרתי ללימודים יחד איתה...
עד כמה זה קריטי שחצי שבוע היא תקבל חלב אם בבקבוק? פשוט להתחיל להניק באמצע השיעור זה לא לעניין זה כל כך, אבל לתת לה בקבוק - זה יותר פשוט.... ואז בהפסקות אני אוכל לשאוב כמו שצריך, אני לא יהיה כפופה לצורך המיידי של הפרינססה לאכול כאן ועכשיו... (4 ימים בשבוע, מהבוקר עד הצהוריים...) בשאר הזמן יש הנקה מלאה...

עד כמה זה יכול להרוס לי (ולה) את ההנקה? תודה!
אין לי מושגאפונה

למה לא לעניין להיניק באמצע השיעור?

לשאוב כל ההפסקות נשמע לי טירוף חושים...

לא חושבת שהורס...TN

אני אישית כן הנקתי בשיעור, הייתה לי שכמיית הנקה גדולה שכיסתה הכל מכל כיוון (חברה שלי לקחה חצאית ארוכה ודקיקה שגם נשמה וגם הייתה אטומה) ולדעתי זה היה הרבה יותר נוח וזמין מהתעסקות עם בקבוק וגם הידיים שלי היו משוחררות והמשכתי לסכם...
 

לפחות מנסיון של 2 בקבוק (אצל מטפלת) לא שינה הרבה את הרגלי האכילה, רק תנסי להרגיל אותה לפני, כי לא תמיד הבקבוק מתקבל בשמחה בהתחלה ולגלות את זה באמצע שיעור לא נראה לי נחמד

בקבוק דורש פחות מאמץ מהתינוק, כך שלפעמים "יונקים" יותר מהבקבוק מאשר בהנקה רגילה, אז שימי לב מבחינת כמויות...

 

 

המון הצלחה!!!

 

מנסיוןרות55

זה כן יכול לפגוע ברצון שלה לינוק, היא תעדיף בקבוק כי הזרימה ממנו הרבה יותר קלה.

אני גם נאלצתי לשאוב כמה ימים ואחכ היה מאד(!!!!) קשה להחזיר אותו לינוק.

אם נותנים בקבוק אז לתת בצורה תומכת הנקהבאורות
שזה אומר פיטמה עם החור הכי קטן, ולתת כשהיא חצי יושבת ולהחזיק את הבקבוק מאוזן לרצפה שהפטמנ לא תהיה מלאה עד הסוף, כדי שהיא תצטרך להתאמץ לקבל חלב.
אבל מה תעשי עם החלב שיצטבר לך בנתיים בחזה בכל השעות האלה שאת נותנת לה בקבוק?
זה לא מומלץאנונימית לרגע1
שאיבה היא לא כמו הנקה הגוף מבין את המסר ומייצר פחות חלב. אם תתני לה בבקבוק במקום הנקה, המרווחים בין הנקה להנקה יגדלו והגוף ייצר פחות חלב.

למה לא להניק עם סינר הנקה? תשבי מצד, ותתכסי בסינר הנקה..
באמת זה החשש שלי...פיג'מה
באמצע השיעור זה לא רלוונטי כי היא פשוט עושה מלא רעש תוך כדי ההנקה, כשהיא לא תופסת טוב, או סתם משנה תנוחה כזה... גם ככה כולם מרוכזים בנו ולא בקורס עצמו:/
מבינה אותך.. הייתה לי חברה ששמה כסא מחוץ לכיתהאנונימית לרגע1
ובכל פעם שהייתה צריכה להניק, יצאה וישבה בפתח הדלת כשהדלת פתוחה. ככה היא גם הניקה וגם הקשיבה לשיעור.. לפעמים המרצים משתפים עם זה פעולה
מה הנוהל אצלכם?שוב בהריון!
כי בהרבה מאוד מקומות באמת גם אסור מטעם המכללה להניק באמצע השיעור.. גם אם זה מקום רק של בנות והמרצה אישה..

(בנימה אישית לדעתי צריך להתחשב בבנות שזה מפריע להם.. ויש הרבה כאלה.. ביןאם רווקות ובין אם נשואות..)

לצאת מהשיעור להניק ולחזור אחרי זמן מה לא ריאלי?
האמת שפשוט לי זה לא נעים...פיג'מה
לצאת זה ריאלי, אבל קצת מביך עם כל התיק-עגלה-תינוקת שכבר לא שקטה במיוחד...
צאי רק עם התינוקת וסינר הנקה (שיהיה מחוץ לתיק כבר מתחילתיעל מהדרום
לק"י

השיעור).

תשבי ליד הדלת. ברגע שהיא תצייץ צאי איתה ועם הסינר החוצה ושלום.
מנסיוןמתנות גדולות
עושה את זה כעת וזה ממש בסדר
אמנם הקטנה אצל מטפלת ולא איתי, אבל כשאני חוזרת היא מייד מסכימה הנקה.
ואני עושה את זה כבר חודש.
תודה!! בת כמה היא?פיג'מה
עכשיו חודשיים וחצימתנות גדולות
חזרתי ללימודים כשהיתה בת חודש וחצי
תודה!פיג'מה
איזה שאלה משמחת תחיה דולה

למה משמחת? כי זה די צרות של עשירים שהגענו לזה שאלו השאלות
בגדול יש ארגון הבריאות העולמי מדרג את ההנקה מהאמא כהזנה אופטימלית, שלב מתחתיה הנקה מאמא אחרת, שלב מתחתיה, שאוב מאמא, שלב מתחתיה שאוב מאמא אחרת ושלב מתחתיה תמ"ל. 

 

יש כמה סיבות שגורמות לחלב שאוב להיחשב קצת פחות מהנקה ישירה,

אבל הן די מתאזנות כשזה לא כל השבוע.

וגם לפעמים זה כן פוגע בתפוקת החלב אצל חלק מהאמהות

בקיצור, תבדקי מה נכון עבורך. ברור שאם את מצליחה להניק כל הזמן זה הכי טוב אבל אם לא, שאיבה היא האופציה הנגישה הטובה במקרה שלך. 

 

בהצלחה רבה! 

שמחה ששימחתי;) ותודה על הפירוט!!פיג'מה
את בטוחה?ברכת ה
שהנקה ישירה מאמא אחרת עדיפה על פני חלב שאוב של האם?
אני יודעת בוודאי שזה עדיף על פני תמל, אבל לא שמעתי מעולם (גם לא בקורס יועצות הנקה) על הדרוג הזה. והאמת שזה גם נשמע לי קצת מוזר..
אשמח להפניה למקור אם יש לך!
תודה!
סליחה, את צודקת.תחיה דולה

חלב אם שאוב של האמא עדיף על פני הנקה מאמא אחרת. 
תודה שדייקת

למה?אפונה
דוקא הדירוג קודם היה נשמע יותר הגיוני.
להנקה ישירה יש יתרון גדול מבחינה חיסונית על פני חלב שאוב.
אני גם הייתי ככההעוגב
רק הנקתי
~לוודא שיש מקום זמין לצאת להניק בו במקרה הצורך, אפשר לנסות!להניק בכיתה ומייד (!) כשיש בעיה פשוט לצאת איתה לשם, להמשיך בחוץ, בנחת (לאט לאט יותר ויותר הנקות ימשיכו בשקט בכיתה...)
~לוודא כמובן שזה בסדר
~לא צריך כל פעם את כל המלתחה, היא סה"כ רוצה לאכול, לא? את מספיקה בשביל זה, אם בכ"ז אכפת לך מעוד דברים, תארגני שיהיו זמינים עבורך בשקית אחת או משהו בסגנון...
~נחת. אם את בנחת, את משדרת לה שגם היא יכולה להיות בנחת.
ב"הצלחה, תקופה יפהפייה, גם אם קשה- היא עוברת.
תודה... האמת שמבינה את העצה של הנחת, רק צריך ליישם ..פיג'מה
ובכיתה לא רלוונטי לי כ''כ להניק, יש גם גברים...
מניסיוני אם את עם שכמיית הנקה, אף אחד לא ישים לבתחיה דולה

לי אישית נשמע מתיש בטירוף לשאוב בנוסף לכל בכל הפסקה גם ככה להיות אמא סטודנטית זה אחד המתישים  

באמת?חדשה.
אני בכיתה עם המון בנים, לא חושבת אפילו לרגע להניק בשיעור.. כולם ישימו לב.. מרגיש לי לא צנוע...
הנקתי בכל כך הרבה מקומות ולא שמו לבתחיה דולה

ברכבת הקלה,

באוטובוס מהדרין במושב שאחרי הנהג,

קניון,

בית קפה

גינה ציבורית וכו'...

 

השכמיות כל כך יושבות הגיוני על הגוף אז מקסימום שמים לב שאת עם התינוק

אבל אם יש שיעור ואת שקטה ומניקה מייד כשהיא מצייצת לא שמים לב. 

זה כמובן גם עניין של הרגל ככל שהנקתי יותר "העזתי" להניק יותר מחוץ לבית
וכמובן שההכרח עושה את שלו. 

 

מה שחשוב זה ללבוש בגדים שנוחים להנקה כדי לא להסתבך מתחת לשכמיה

 

לא מאמינה שלא שמו לבאמא ל6 מקסימים
אולי לא הגיבו, אבל זה לא אומר שלא שמו לב.
אני דווקא מסכימה עם חדשה, לא נראה לי לעניין להניק עם גברים בסביבה...
ואם שמו לב?אז מה? כל עוד היא מכוסה כמו שצריך מה לא צנוע בזה?עדינות
אנשים היו מופתעים כששלפתי את התינוק בסוף ההנקה תחיה דולה

וכן, גם אם הבינו אין לי עם זה שום בעיה. לא הלכתית ולא אישית

יו מזכירה לי שראיתי אישה בגן חיות עם איזהרק אמונה

שאל כזה אפור

ופתאום היא שלפה תינוק

סופרייז

 

יכולה להעיד שקרה לי שלא שמו לבבונים מגדל

בקופת חולים, בתור לאחות. 

הנקתי מתחת לכיסוי טוב

ואנשים ממש הופתעו שכששלפתי את התינוק החוצה. 

סתם חשבו שאני יושבת לי עם כיסוי כזה. 

(ואחת הגדילה והתפעלה ואיזה יופי זה וכו'. )

מאז היה לי הרבה יותר נעים להניק בכל מיני מקומות בשעת הצורך. 

אנחנו כ"כ מודעים לעצמנו שחושבים שכל העולם שם לב, ומסתבר שלא.

וזה היה לאנשים שחיכו בתור. משעמם. איך לא שמים לב למי שסביבך? אז מסתבר שלא. 

מעולה מבחינתי. 

אני גם מניקה בכל מקוםחביבית
בילד הראשון גם אני חששתי ו'התחבאתי' בכל פעם שהנקתי. הפעם החלטתי שהתינוק שלי צריך לאכול ולא אכפת לי מאף אחד! כמובן שזה נעשה בצניעות, עם שכמיה שמכסה הכל.
אני מניקה בכל מקום. כמובן שמחפשת מקום מוסתר, אבל אם אין, אז אין מה לעשות.
אתמול הנקתי על ספסל במרכז העיר.
אין לי בעיה להניק על ספסל ברחובחדשה.
אבל זה שונה מאוד מלהניק בכיתה, שכולם יושבים איתך בשקט ושמים לב..
ברחוב אנשים עוברים לרגע וממשיכים, וכל אחד עסוק בדברים שלו.. וגם לא שמים לב לקולות של התינוק..
מה לא צנוע בתינוק שאוכלמסגרות
במיוחד אם את מכוסה אין בזה שום עניין לא צנוע.
הקולות של המציצה..חדשה.
לי זה מרגיש לא צנוע.
זה אותם קולות עם בקבוק.מסגרות
וגם אנשים עושים קולות שהם אוכלים ולאף אחד זה לא נשמע לא צנוע.
זה איזה משהו שבטח מישהו פעם אמר לנו וזה מחלחל.
אין דבר טהור ונקי יותר מתינוק שאוכל.
מסכימה איתך שזה טהור ונקיחדשה.
ובכל זאת בכיתה עם המון בנים, אני לא מרגישה בנוח.
את יודעת מה?מסגרות
כשהתינוקת שלי רעבה העולם יכול לקפוץ לי.
אני מניקה מכוסה בכל מקום ומבינה שלא לכולם זה נוח ונעים שאני מניקה לידם. העירו לי בקופת חולים שאכנס לחדר הנקה.
אבל הרבה פחות נוח זה לשאוב ולהפוך את הטבעי לטכני.
שיתגברו.
אני מסכימה איתךחדשה.
שהתינוק הכי חשוב.
אבל אם יש לי אופציה שזה לא יהיה ליד בנים, אני מעדיפה.
את יכולה לשבת בסוף הכיתהאורי8
וכך תעוררי פחות תשומת לב. אולי אפילו לבקש מכמה בנות שישבו ליידך בסוף. אני מניקה עם שכמית הנקה ממש צנועה( כמו חצאית גדולה) ובכל מקום שזה נצרך.
נראה לי מתיש לשאוב כל הפסקה.
אם ממש לא נח לך להניק בשיעור תנסי להניק בהפסקות( יש הפסקה כל שעה וחצי?) ואז רוב ההנקות יהיו בהפסקה ואם יוצא שאת צריכה להניק בשיעור וממש לא שייך בעינייך להניק שם תצאי איתה מהכיתה, תשבי מראש קרוב לדלת ותצאי רק את והיא , לא צריך את העגלה.
אני כן משתדלת להתחשב בסביבה.עדינות
למרות שאני לא מבינה את הרתיעה.
נניח אם יש אופציה אני אשב בספסל אחורי וצדדי, כן אלך לחדר הנקה וכו' אבל כל זה אם זה בגדר הסביר והנורמלי. נראה לי הזוי לשאוב בהפסקות המעטות בשביל זה.
כשאני מחכה לתור שלה אני לא אברח לחדר הנקה אם אני מכוסהמסגרות
מה גם שבחדרי הנקה יש אמהות שמשאירות טיטולים ריחניים ונוראי לשבת שם.
ברור... דיברתי על מצב סביר.עדינות
ואם זו לא אופציה סבירה למצבך, אז את לא חייבת ללכת לשם. וזה די חוצפה שהעירו לך על זה. יכול להיות שחשבו שאת לא יודעת שיש חדר כזה ורצו לעזור לך.
התכוונתי רק לגישה, שאני מבינה שהעולם קצת עקום אבל אני משתדלת לא לגרום לאנשים אי נוחות במידה וזו השתדלות סבירה מבחינתי ומבחינת התינוק.
הילדים שלי ב"ה חווים גישה בריאה וטבעית לעניין הזה ומקווה שזו תהיה הגישה הרווחת בציבור.
הייהבת של המלך
גם אני לא מרגישה בנח לייד גברים


וגם בעלי

לא נותן לי להרגיש בנח לייד גברים אחרים
כשאני מניקה🤣
זה כנראה עניין של הרגשה. גם שהתינוק שותה מבקבוק יש קולותעדינות
יש משהו כזה שהתקבע אצל חלק מהאנשים שהנקה זה דבר לא צנוע. אגב, זה לא קשור למידת הדוסיות בהכרח ממה שראיתי.
וזה קצת עצוב.
מדברת כמובן על הנקה בצורה עדינה ומכוסה.
כותבת בקצראני והגיטרה
באמצע העבודה אז אכתוב ארוך מאוחר יותר.
שאיבה זה אתגר לא פשוט.
אם טכנית היא איתך להניק זה הרבה הרבה הרבה יותר כדאי. שאיבה תשמרי למתי שהיא לא תהיה איתך.
אל תקדימי את המאוחר
(למעט שאיבות בבית לצורך אגירת סטוק)
קראתי את השרשור,שגרה ברוכה
לא יודעת לגבי הורס/לא הורס את הההנקה. אבל פשוט הרבה נשים אני רואה כותבות שהתינוק הרי חשוב(מה שנכון) ואת לא צריכה לשים לב לסביבה. תניקי בכיתה. אפחד לא ישים לב. זה לא בושה אין פה עניין של צניעות(אם מכוסה היטב וכו) אבללל.. את (הפותחת) חוזרת ואומרת שלא לא מרגיש נעים . אז נראלי האופציה הזו של לשבת בכיתה " על קוצים" בהרגשת אי נעימות/בושה/רצון להבלע זה פחות מוצלח.. גם התינוקת תרגיש במתח ואת רק תרצי שתסיים. יש כאלה שפחות מתחברות לקטע של להניק ליד גברים וכו' וזה יובן לחלוטין אין טעם שוב ושוב ללחוץ בנקודה זו.. ולפותחת, כשאני הייתי סטודנטית הייתי בהריון אז לא היתה הדילמה. אבל חברותיי שהיו כמה אחרי לידה והגיעו עם התינוקות,על אף שאין גברים בכיתה היו כאלה שהרגישו אי נעימות כנראה כי אכן שומעים קולות מציצה ויש מורים גברים אז פתאום ברגע של שקט זה נשמע חזקאז פשוט היה להם אישור היו יוצאות לחדר הנקה. אחכ היו משלימות מה שנאמר או שמישהי היתה מקליטה. אני מתכוונת זה בר ביצוע . הכל. וכמובן לשאוב אם את מעוניינת. שזה לא קל. אבל לדעתי.. הכי חשוב כדי שההנקה תלך בכיף ולא בקריזה.. להניק במקום שנח לך איתו
שיהיה המון בהצלחה ומזל טוב
תודה על ההבנה!פיג'מה
גם מול אבא שלי ואחים שלי אני משתדלת לא להניק, אפילו כשאני מכוסה, אז כמובן שבכיתה עם גברים אני לא ארגיש טבעי ונוח... ועוד נקודה - אני באה ללימודים כי יש חובת נוכחות. גם ככה אני לא מאד מרוכזת בשיעור, אז לא נורא לי לצאת ולהיכנס...
מצויין!העוגב
אז את אותו זמן שתכננת להשקיע בשאיבות תשקיעי בהנקה, גם ככה זה בחוץ, לא?
נ.ב. אולי בהתחלה זה פחות יצאים לה בזמנים, אבל מהר מאוד היא תוכל להתקבע על שלך אם תהיי עיקבית
אם מצד הנוכחות זה מספקבונים מגדל

אז להניק אותה בחוץ כשהיא דורשת זה הכי טוב לכולם, לא?

את יוצאת איתה ולא מרגישה חסך גדול

ולא מתחילה עם שאיבות כשהיא כ"כ צעירה עדיין, וחוסכת לך כוחות והתעסקות. 

כן, זה מה שאני עושה כרגע. תודהפיג'מהאחרונה
אהבתי את התגובה!עדינות
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

פעם מצאתי מקור רשמי עכשיו לא מצאתידיאן ד.

וגם לא ממש היה לי זמן לחפש.

 

אבל שאלתי את ג'מיני וזה מה שענה לי:

 

מה עלות מזון לנפש בישראל לשבוע? הכוונה לקניות בסופר

 

 

 

בישראל, עלות המזון הממוצעת לנפש בשבוע (עבור קניות בסופרמרקט בלבד, ללא מסעדות ובתי קפה) נעה בדרך כלל בין 150 ש"ח ל-250 ש"ח.

הטווח הרחב הזה תלוי במידה רבה ברמת התקציב ובהרגלי התזונה:

חלוקה לפי רמות תקציב (לנפש בשבוע)

תקציב חסכוני / בסיסי (כ-150 ש"ח): מבוסס בעיקר על מוצרי יסוד, מותגי הבית של הרשתות, ירקות ופירות עונתיים, פחמימות פשוטות (אורז, פסטה, לחם אחיד) ומקורות חלבון זולים יותר (ביצים, עוף, קטניות). ברמת התקציב הזו ממעטים לקנות מזון מעובד, חטיפים, או נתחי בשר ודגים יקרים.

תקציב ממוצע ומאוזן (כ-200 ש"ח): הסל הישראלי הטיפוסי. כולל שילוב קבוע של מוצרי חלב, מגוון רחב יותר של ירקות ופירות, עוף, בשר טחון, דגים קפואים, ומעט פינוקים או מוצרים ממותגים.

תקציב משודרג / דגש על בריאות וחלבון (250 ש"ח ומעלה): סל שכולל נתחי בשר ודגים טריים (כמו סלמון או בקר), מוצרים ייעודיים (כמו יוגורטים מועשרי חלבון, גבינות קשות, מוצרים ללא גלוטן או תחליפי חלב), וקניות ברשתות נוחות יקרות או באונליין.

 

גורמים משמעותיים שמשנים את המשוואה

⚖️ אפקט הגודל (יתרון לגודל): העלות לנפש יורדת ככל שמשק הבית גדל. במשפחה עם ילדים, קנייה מרוכזת של אריזות חיסכון ובישול ביתי בכמויות גדולות מורידים את העלות הממוצעת לנפש באופן משמעותי לעומת אדם שמנהל משק בית לבדו (רווקים או זוגות נוטים להוציא משמעותית יותר לנפש עקב בלאי ובזבוז מזון).

איפה קונים: קנייה ברשתות הדיסקאונט הגדולות (כמו רמי לוי, אושר עד, יוחננוף וכדומה) לעומת רשתות עירוניות ("סופר שכונתי") יכולה לחסוך בין 15% ל-30% מעלות הסל.

קניות באונליין: הזמנות באינטרנט לרוב יקרות יותר בגלל דמי המשלוח ומחסור במבצעים נקודתיים שיש ברצפת המכירה, אך הן מסייעות לעיתים להיצמד לרשימה מדויקת ולמנוע קניות אימפולסיביות.

בזבוז מזון: על פי נתוני לקט ישראל, משק בית ממוצע משליך לפח כ-20% מהמזון שהוא קונה. תכנון נכון של התפריט השבועי וניהול מלאי במקרר ובמזווה הם הכלים האפקטיביים ביותר להורדת העלות השבועית.

 

תביא לי מקורות מידע שמביאים את הנתון שהבאת

 

 

 

הנתונים שהצגתי מבוססים על שילוב של שני מקורות רשמיים בישראל, שממחישים את הפער בין ההוצאה בפועל של משפחות לבין העלות של סל תזונתי מומלץ ובריא.

המקורות המרכזיים שממנו נגזרים המספרים (בחישוב ומעבר מעלות חודשית למשפחה לעלות שבועית לנפש):

 

1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) – סקר הוצאות משק הבית

הלמ"ס מפרסמת באופן שוטף את מדדי ההוצאות של משקי הבית בישראל.

הנתון היבש: על פי סקרי ההוצאות האחרונים, משק בית ממוצע בישראל (המונה כ-3.2 נפשות) מוציא כ-2,600 עד 2,800 ש"ח בחודש על קניות מזון בסופרמרקט ובמכולות (לא כולל יציאות למסעדות).

הגזירה השבועית לנפש: אם נחלק את ההוצאה החודשית המשפחתית הזו במספר הנפשות הממוצע וב-4.3 שבועות בחודש, נקבל כ-180 עד 200 ש"ח לנפש בשבוע. זהו בדיוק "התקציב הממוצע והמאוזן" שמופיע בנתונים.

 

2. משרד הבריאות – "סל המזון המומלץ והבריא"

משרד הבריאות, בשיתוף עם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, בנה מודל קבוע הבוחן כמה עולה למשפחה בישראל לאכול בריא (על פי הנחיות התזונה הלאומיות – "קשת התזונה החדשה"). הסל הזה מנוטר כלכלית באופן תקופתי כדי לבדוק את יוקר המחיה.

הנתון היבש: העלות החודשית הממוצעת להרכבת סל המזון הבריא הבסיסי ביותר (המבוסס על קטניות, דגנים מלאים, ירקות, פירות, מוצרי חלב בסיסיים ועוף) נעה סביב ה-800 עד 900 ש"ח למבוגר לחודש.

הגזירה השבועית לנפש: חלוקה של העלות הזו ב-4.3 שבועות מניבה כ-185 עד 210 ש"ח בשבוע עבור סל בסיסי בריא. כאשר משדרגים את הסל למוצרים מועשרי חלבון, נתחי דגים טריים (כמו סלמון) או מוצרים ללא גלוטן ותחליפים, העלות מטפסת בקלות לטווח של 250 ש"ח ומעלה בשבוע.

 

מקור משלים: נתוני "לקט ישראל" על אובדן מזון

הנתון לגבי הבזבוז (שמשפיע ישירות על העלות האפקטיבית של הסל) מגיע מדו"ח אובדן המזון הלאומי של ארגון "לקט ישראל" (בשיתוף BDO), המראה בעקביות כי משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי של אלפי שקלים בשנה – מה ששווה ערך לכ-20% מכספי קניות המזון שהולכים לאיבוד, בעיקר בקטגוריות של ירקות, פירות ומזון מבושל.

בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

אצלנו מקובל שחברה אומרתנעמי28

בוא נצא למשהו קטן כי חרגתי מהתקציב החודש.

לגיטימי ויושבים לגלידה או קפה או מזמינים הביתה.

לא כל יציאה צריכה להסתיים ב200 שח


וגם אם זה לא בשיח שלכן, כנראה שאם תפתחי את זה, זה יתן להן להרגיש גם בנוח.


וזה לא מצביע על חוסר, מצביע על התנהלות מחושבת.

כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
תכלס איך מתגברים על קנאה או רצון חזק מאוד למשהובקרוב ממש

יש לי נושא שיש לי בו חולשה מסוימת.

הייתי מאוד רוצה משהו מסוים

עד כדי כך שזה גורם לי ממש לקנאה

ואני מרגישה שזה משתלט עלי ויוצר לי תחושה לא נעימה של קנאה וחוסר פרגון

יש לי מצב רוח לא טוב

ויותר ממה שהנושא מציק לי

מציק לי שככה אני מקנאה.


איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לא להגיע לקנאה ?

זה בזמנים מסוימים יכול ממש להשתלט עלי

לוקח לי חודש חודשיים להרגע מהמצב הזה .

וכל פעם שאני מרגישה שזה הולך להגיע אני נכנסת לחרדה ולחץ מהמצב.


בבקשה תעזרו לי 

תלוי מה הנושאכל היופי

והאם הוא בשליטתך או לא.


קנאה לרוב מגיעה כשחסר לנו משהו, וזה מאוד תלוי מה העניין כדי לדעת איך להתמודד, להתמקד ביש או לרפא את הפצע הרגשי שמפעיל אותך ככה.


נניח אם את מקנאה שבמי שיש לה תמיכה מההורים ולך אין, אבל ההורים שלך בסך הכול נורמטיביים ואוהבים אותך (או היו ואינם בחיים) אפשר להתמקד שוב ושוב ביש, במה שכן היה, בטוב שהם הביאו לך.

אם ההורים לא נורמטיביים או אוהבים, וטיפסת החוצה לבנות את עצמך לבד אבל זה עדיין משהו שממש קשוח לך ומלווה אותך (מן הסתם, נושא משמעותי מאוד) כדאי ללכת לטיפול רגשי לעבד את האין שלך.


אותו דבר בכסף, אם יש לך עבודה והכנסות אבל בדוחק ומסביב יש שפע, או אם הגעת ממשפחה ענייה והכסף גורם לך למצוקה.

או נניח ילדים (נניח אם יש לך שלושה וחלמת על משפחה מרובת ילדים, או אם אין לך ילדים - מן הסתם מצב קצת אחר ודורש התמודדות אחרת) 

חושבתאיזמרגד1

נראה לי פשוט לקבל את זה שאת מקנאה. זה בסדר שאת רוצה מה שאת רוצה.

ובמקביל- להפריד בין הרצון שלך לחוסר פרגון, כי אם זה משהו טוב אז זה משמח שיש אותו לכל מיני אנשים אחרים, וזה שיש להם לא מוריד ממך או מהרצון שלך...

ולגבי החוסר האובייקטבי- אם זה משהו שיש לך מה לעשות ואיך לקדם אותו, ממש לשבת ולחשוב על זה איך את מקדמת ומה. יותר קל כשאת יכולה לעשות משהו קונקרטי לגבי זה.

ואם אין מה לעשות אז פשוט לנסות לקבל את זה (אולי בטיפול. זה נשמע משהו שממש משמעותי בחיים שלך ואולי יהיה קל יותר עם עזרה חיצונית.) לקבל את זה שזה לא יקרה, אולי אף פעם לא. וזה בסדר לכאוב את זה שחסר לך.

ניסחת טוב ממניכל היופי
להשתמש בזה להנעה לפעולהנעמי28

ולא להתבחבש האם הרגש הזה טוב או לא.


קנאה היא אנושית ולגיטימית ויכולה לעזור לנו בחיים להבין באלה נקודות בחיים שלנו אנחנו רוצות להשתפר.


האשמה על הרגש וההלקאה רק עושים ממנה יותר אישיו ממה שהיא.

תקבלי את זה שאת מקנאה.

(אם זה בגלל רשתות חברתיות, אז לסגור, הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי)


ושתי פעולות טכניות שעוזרות

1- להפריד בין האדם שמקנאים בו לבין הדבר שמקנאים בו - אני לא מקנאה ב"רחלי" אני מקנאה בזוגיות טובה ומפרגנת.

2- להחמיא ולפרגן לאותו אדם למרות הקנאה

אני רואה בקנאהoo

דבר טוב

זו מראה למשהו שאני ממש רוצה ואין לי

זה רגע של מודעות טהורה

כי הגוף לא משקר


אני מאמינה שאפשר להשיג כל דבר אם באמת רוצים

לכן אם מגיע רגש כזה

אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג

ומתכננת את הדרך לעשות את זה

גם אם זו דרך ארוכה 

אני מגיבה לכולןבקרוב ממש

הקנאה נובעת מחוסר שיש לי משהו שהוא יותר פיזי/כלכלי

כמו בית יותר גדול (יש לנו דירה משלנו בה מסודרת ויש בה מספיק חדרים לכולם אבל עדיין נניח אני מרגישה ובצדק שהסלון קטן לי ואם אחד מבני המשפחה יעבור דירה זה יהיה לי ניסיון ממש קשה. או נניח חופשות משפחתיות יש הרבה מסביבי שנוסעים לחול לדוגמא. יש לי יכולת כלכלית *אולי* לסוע לחול אבל אני לא נוסעת מסיבות אישיות שמונעות ממני וזה מפריע לי וקשה לי. או נניח שאני רוצה לסוע לחול רק עם בעלי אבל הוא פחות בקטע לעזוב את הילדים לבד לבד ולסוע (ילדים גדולים בלי קשר נראה לי מוגזם לעזוב לכמה ימים את הבית)

יש לי בה המון יש

ולא ברור לי למה ככה קשה לי עם האין

וזה כל הזמן מסביבי ולפעמים בתקופות מסוימות זה ביתר שאת

נניח בחופש שהרבה מסביב נוסעים לחול ואנחנו לא.

אני לא מצליחה להכניס לראש

הכל בסדר יש לך משפחה בריאה וילדים מהממים ובריאין בה תגידי אלף פעם תודה תתמקדי בחופש פה וגמרנו


* זה לא תמיד דברים כאלו לא ברי השגה. אבל אני לא הפקטור היחיד בתמונה יש עוד שיקולים ומרגיש לי כאילו יש לי בעיה עם עצמי ואני לא שמחה אפעם במה שיש לי ומי מבטיח לי שאחרי שהחליט שלמרות הכל נניח נוסעים לחול אז אני ירגע (במחשבה שלי כן אבל במציאות אולי יהיה לי דברים אחרים להתלונן עליהם)

* אני לא משתפת אפחד ברצונות שלי. בעלי יודע שהייתי רוצה אבל הוא לא מתרגש כי יודע שזה המצב ומקבל אותו בצורה פרקטית וגם זה טוב לו כי בגדול נניח שוב לנושא חול הוא היה מעדיף מראש שלא להתחיל עם זה בכלל.

* באתי מבית עם מושגים הרבה יותר גדולים. חייתי בבית גדול וכל היכולות הכלכליות ורמת החיים היתה הרבה יותר גבוה משל בעלי. אני כבר שניים לא חיה ככה אני לא נשואה לא שנה וגם לא 10 שנים אלא הרבה הרבה יותר. כל השנים ויתרתי והיה לי קשה. אבל אני מרגישה שהכל שעובר הזמן העומס מצטבר ואני לא מצליחה להתמודד איתו

* אני מפרגנת בה לכולם סביבי (ככה אני מרגישה) הקושי שלי הוא מול עצמי

ולדעתי גם הילדים מרגישים את זה וזה משפיע גם עליהם.

* אני לא מצליחה לקבל את זה שזה המצב

* מותר להתפלל על זה ? שיהיה לי כל מה שאני רוצה ? זה נשמע לי ככ ריקני


קנאהoo

על רקע כלכלי

בעיניי היא הכי פשוטה לפתרון

כי לעשות כסף

לשים מטרה כזו בסדר עדיפות גבוה

זה לא מאד קשה

ואז יש מספיק כסף למה שרוצים


לנסוע לחו"ל אפשר עם חברה/ משפחה לא חייבים באופן זוגי


לפעמים צריך להבין את שורש הרצון והקנאה ולתת לשורש פתרון 

לגבי הסוף , מותר להתפלל על הכל לפני ה'!נפש חיה.

דבר שני , אני חושבת שדווקא השינוי מגמה שאת חווה- הגישה של "בית גדול, מושגים גדולים" לעומת הגישה העכשווית של מה שקיים לך במציאות היום, זה גורם לך לחדד את ההבנה של מה את רוצה באמת/מה היית רוצה באמת.


אני חושבת שקנאה (לפחות מעצמי אני יודעת לומר) זה לא דבר רע. הקנאה יכולה לדרבן אתנו לשינוי כדי ליצור את מה שאנחנו רוצים. וככה כל אחד מתפתח מהזווית שלו וממילא יש מצב של           "קנאת סופרים תרבה חכמה"

הקנאה הופכת להיות רעה כשהיא משפיעה עלינו רע- מלמדת אתנו להיות נרגנים/לא מקבלים את עצמנו/ לא מרוצים מעצמינו או מחלקנו בעולם/ צרי עין כלפי אחרים והצלחותיהם.

וזה אולי גם מה שגורם לרדוף אחרי עצמינו בנסיון להצליח כמו/ להשיג את ... כמוהו/ להוציא את העיניים לשני כדי להראות ש"גם לנו יש", וחוסר נוחות כללי עם עצמינו/ העולם.


אני כותבת פה על עצמי, את מוזמנת לקחת לך מה שיועיל לך.  

מה שעוזר לי - זה להתמקד קודם כל במה שיש לי כרגע (לא מה שטוב וברור לי שקיים טכנית, התמקדות בחוזקות ואיכויות שקיימות בי תמיד ולא תלויות בשום מצב גשמי) ולנסות לראות איך אני מתקדמת לאט לאט  בעזרת אותן איכויות ליעד שאני רוצה.


דבר נוסף שעוזר לי

זה פשוט להתפלל, לדבר על זה עם ה' ולפרט לו- תודה על מה שיש עד עכשיו, ואחרכך ממש לפרט לו מה אני רוצה שיהיה לי ולמה. ולומר לו "אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא מבקשת סתם . תעזור לי עם המידה הזאת שקשה לי, תתן לי כוח ויכולת, זה לא רק בשביל הבניין הפרטי שלי, זה למען כבוד שמיים! "  


וגם לצייר במחשבה את החזון של הדבר שאני רוצה מאוד. זה גם עוזר לי ואני רואה מזה התקדמויות.  

תנסי לעשות ברור יותר ממוקדנעמי28

מה בדיוק חסר לך.

החופשה בחו"ל שחזרת עליה - כתבת אפילו שאולי זה כן מתאפשר אבל בעלך מתנגד להשאיר את הילדים.

אולי שם הנקודה?


אולי מה שמפריע לך זה החלטות בחיים שמישהו מחליט בשבילך ואת לא לגמרי שלמה איתן או החלטות שמנוהלות יותר מדי ע"י רגשות שליליים כמו אשמה, ויש לך חוסר השלמה איתן.


אולי את פשוט רוצה זמן וחופשה לבד עם בעלך?

אולי חופשה בארץ תספיק? (לפעמים בארץ יקר יותר מחו"ל)


אז דבר ראשוןאיזמרגד1

לקבל את הקנאה. מותר לרצות הכל גם אם זה לא הגיוני או לא מסתדר וגם אם יש לך המון דברים אחרים שכן קיימים.

ודבר שני- לנסות לבחור

זה נשמע שיש הרבה בחירות שאת מתבאסת עליהם. אז לנסות לפתוח עם עצמך את ההחלטות שוב ולראות- יש איך לשנות את ההחלטות? אם לא, מה הסיבות שהחלטת אותם?

כאילו מבחינתי יש הרבה דברים שאני מרגישה שאני חייבת לעשות, ואז כשאני חושבת על זה אני מבינה שזה בחירה- נניח בחירה לכבד את הרצון של בעלי, או לחיות יותר בנחת אבל עם יותר לחץ כלכלי, או סתם שקט כשאני מרשה לילדים ממתק כדי שלא יבכו עכשיו חצי שעה😅 כאלה החלטות. ואז כשאני מבינה שאני לא חייבת אלא בוחרת בזה, יותר קל לי להשלים עם ההחלטות. וכמובן יש דברים שאפשר לשנות. אולי שווה לך לנסות את זה.

אני אגיד מה עוזר ליכל היופי

לא בטוח שזה רלוונטי לך אבל זה הכי חזק מבחינתי.

לפני כן אני אגיד, שאני ךא טסתי לחו"ל מעולם וסביבי אנשים טסים כל הזמן, פשוט אין לי מספיק וזה מבחינתי יעד לא ריאלי אז אני לא מתכננת שום דבר כזה.

כנ"ל בעוד אספקטים, אם אני קונה לילדים בגדים זה בגלל שהתרווח קצת החודש או שממש כבר חייבים כי הבגדים מרופטים.

בניגוד ל@00 אני לא חושבת שהכי קל בעולם לעשות כסף ולכל אחד יש את הנסיבות שלו.

אבל זו לא הנקודה.


אני מתנדבת תקופה ארוכה אצל מישהי שהחיים שלה קשים מכל אספקט, הבית שלה נראה נורא, הבריאות שלה על הפנים, המשפחה שלה קטנה ולא ממש בקשר וכו'.

אני נהנית ממהתנדבות, כי אני באמת עוזרת לה במה שהיא צריכה.

אבל בעיקר חוזרת הביתה ומרגישה עשירה מופלגת.

זה יותר טוב מכל שינון שאשנן לעצמי.

החוויה, ולא השכל, עוזרים לי לשמוח בדירה המאוד ממוצעת עד קטנה שיש לי, אז מה אם המטבח מתפרק והבית מבולגן, יחסית למה שיש אצלה הבית שלי הוא ארמון.

אני כמובן שואפת שגם לה יהיה ארמון ועוזרת במה שאפשר (לא בכסף כי אין לי, אם תרציי אסביר קצת יותר בפרטי) ועדיין ההמחשה הזו מול העיניים כמה יש לי, עוזרת כמו חיסון כשהקולגות שלי טסים פעם אחר פעם לכל מיני חופשות בחו"ל, ובוכים שאירועים משפחתיים קטנים עולים להם הון כי אי אפשר לוותר על כלום (וכמובן אני חוגגת הרבה יותר צנוע כי פשוט אין)...

אשמח לשמוע יותר בפירוטבקרוב ממש
איזו גישה מדהימה.ממתקית
לגבי נקודה אחרונה- אולי להתפלל על כך שלא תקנאי?ממתקית

במקום להתפלל על שיהיה לך כל מה שאת רוצה.
ממש מבינה אותך ממקום של קנאה, אני למשל ממש מקנאה בנשים עם בתים גדולים ומעוצבים. תמיד זה צובט אותי וקשה לי.
דווקא בטסים לחו"ל אני ממש לא מקנאה.
כל אחת והקנאה שלה.
עם הזמן אני פחות מקנאה בבתים גדולים משלי, רואה, מקנאה וזה עובר לי מהר מאשר פעם.
לא יודעת איך... אבל כבר כמה אפשר לקנא?
גם חולמת לשפץ את הבית אז זה מנחם אותי כשאני נזכרת בכך.
אולי תדמייני לך טיול חלומות בחו"ל שכשיתאפשר לך יום אחד תבצעי אותו
וכל פעם כשמישהו יטוס והקנאה תגיעי, תחשבחי לך על הטיול השווה שאת הולכת לעשות ביום מן הימים. זה מרגיע את הנפש, את הקנאה כי אז המוח עסוק בלחזור לדמיין את טיול החלומות שלך ופחות לקנא בטיול החלומות של השכנה שטסה מחאר לחו"ל.

תבררי לעצמך את הרצוןשוקולד פרה.

נשמע שאת לא יודעת בדיוק מה את רוצה, ולכן כשמישהו אחר מגשים את הרצון, פתאום קופצת לה קנאה, שאולי הוא עושה את מה שאת חולמת בסתר.

עשי לך רשימת חלומות משלך.

חלומות קרובים יותר וחלומות יותר רחוקים.

מה נותן לך תקווה ביחס לחלומות האלו.

מה מרחיק אותך וגורם לך לייאוש.

מה הכלים שלך להתמודד עם הייאוש.

וכולי וכולי.

ככל שתבררי לעצמך בתוך עולמך הפנימי- מה את רוצה באמת, רצון נקי שלך מבפנים בלי השפעות מהסביבה

ומה יכול לעזור לך להגשים

את מכאן תמיד תוכלי להתפרסם ולחזור לעצמך

בלי להתפזר מכל מיני מראית עין של אחרים.


לפני כמה זמן היינו באיזה אירוע המוני, ותפסתי שאני מקנאה בנשים יפות יוצר ממני. היה נראה לי דהחיים שלהן דבש מדבש.

ואז הבנתי, שכשאני עסוקה מלהסתכל על אחרות,

הבעיה היא לא הקנאה.

הבעיה היא שאני לא נהנית מהיופי שלי.

כדי להינות מהיופי שלי, אני צריכה. לעשות עבודה. עבודה פנימית של להפסיק להסתכל החוצה.

וזה קל. כי אני רק צריכה להגיד לעצמי משפט אחד

"אני לא מודדת עכשיו מי ייתר ממי כדי שאוכל להינות מהיופי שלי".

כלומר האינטרס שלי הוא לא להסתכל.

ולכן זה קל יותר מאשר איזו שאיפה אידיליה של לשמוח בחלקי.


ככל שתסתכלי החוצה ככה לא תהני ממה שיש לך.

לא תגידי לעצמך איזה כיף שלי יש... שה' ברא אותי עם...

אלא- בטח אצלה יותר שלם, בטח להם יותר טוב

וככה הנאת החיים שלך נפגמת.

אי אפשר להינות מהשפע ככה.

אני מאמינה שהבעיה היא לא החוסר בטיסההמקוריתאחרונה

או בבית גדול יותר, אלא עמוקה יותר

את מרגישה שוויתרת כל השנים. על מה ויתרת? לטובת מה? איזה תועלת חשבת שזה יביא? מה היה קורה לדעתך אם היית מרשה לעצמך לא לוותר?

האם זה נחשב ויתור, או שבחרת בזה?

האם יש דרך לשנות?

הקנאה מציקה לך כנראה כי אנשים אחרים מרגישים חופשיים לעשות דברים לעומתך, שאת מוותרת, והוויתור הזה שאת מרגישה יושב עלייך ובא לידי ביטוי בקנאה אבל בעצם הוא עמוק יותר והיא רק הסימפטום. לדעתי.


ולכן - עוד טיסה או בית גדול יותר לא יפתרו לך את זה לדעתי. כי חופש פנימי להיות מי שאת ולהתנהל בחופשיות (בלי קשר לכסף, זה גם מה אומרים, מה "מותר" לי להרגיש, מה אני רוצה, תקרות זכוכית כאלה וגבולות שאנחנו שמים לנו בראש)  זה דבר שלא קונים בכסף. זה האומץ להביט למציאות בעיניים ולתת לעצמך רשות להביע רצונות ולתפוס מקום.


כמובן שאם דיברתי שטויות - זרקי לפח, הכל טוב

חיבוק♥️

נכון בעיקרון אין דבר העומד בפני הרצוןבקרוב ממש

וכמו שאמרתי

לא תמיד זה שאין לי זה בגלל שאין לי יכולת כלכלית

לפעמים יש דברים אחרים שמונעין (אולי אצל מישהו אחר זה לא היה מונע אבל אצלנו זה כן מונע)

ואני תמיד מתלבטת בין להגיד אני רוצה ואני חייבת ויהי מה

לבין קצת לעבוד על המידות שלי.


אגב לא כל יעד כלכלי הוא תמיד מושג

פרנסה זה אחד המפתחות של הקבה

אני מאמינה שחובה לעשות השתדלות

אבל גם חובה לדעת שזה לא בשליטתנו והכל מתנת שמיים

אני חושבתoo

שמודעות היא מידה טובה

לחדד מה רוצים ולנסות להגיע ליעד הזה

זה טוב


קנאה שמביאה כעס/ צרות עין/ דברים אחרים שליליים

זה בעייתי

הדרך הנכונה לעבוד על המידה הזו

היא המודעות

המראה לנפש


לגבי הפרנסה

יש לאדם בחירה מספיקה כדי להרוויח מספיק

גם בהתחשב שלא הכל בידו

בעיניי לפחות

בדיוק אתמול שמעתי שיעור של הרב שניאור אשכנזימתואמת

שמדבר על כוחה של הקנאה (בעקבות קנאת קרח במשה ואהרן).

ממליצה לשמוע, יש שם תובנות מיוחדות!

פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
וואי איזה כוכב D-:רקלתשוהנ
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

איזה הורסתוהה לעצמי
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
בן ה4 קם ביום שלישי - מה?? הולכים לגן???רבותבנות

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

כולם מתוקים - לאכול אותםפילה
טרי מהבוקר 😉אולי בקרוב

אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?

מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣

חייבת! טרי מהיום!פצלשהריוןאחרונה

לקחתי אותו לרופא כי חשדתי שהאדום שיש לו בישבן זה פטריה. ובדרך הסברתי לו קצת לאן הולכים וקצת על מוגנות.

בזמן שמחכים לרופא הוא מצהיר בקולי קולות: תכף אני מיכנס לרופא כי יש לי אדום בטיטול. לא שורף. שורף קסת. (קצת). טוב שלא פירט יותר בהרחבה!! 🤭

אח''כ הוא התחיל לתאר כל אחד שהיה שם ומה הוא עושה: "יש שם איש. יש לו סיכה. מה הוא עושה (כולו בדרמטיןת)? הוא מספר בטלפון!!

ואז היתה שם מישהי שצלעה: הוא: היא הולכת ככה ( ומחקה אותה)!!! 😅פדיחותת

ואתמול אמר לי: קפצנו במיים!

אז שאלתי אותו: מי? אתה או איקסית?

הוא: "שתיכם!" 

נעלי צעד ראשוןרקאני

איפה קונים?

כמה משלמים?

מה צריך לבדוק?

ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?

אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..


אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

אני צריכה גם וגםרקאני

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.


אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

תודהרקאני

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

 

קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
יש לפאפיהעלמא22

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

תודה רבה!רקאני

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון 
רעיון טוברקאני

תודה!

חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

מאוחר מידירקאני

זה לא יגיע לי עד האירוע

אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

מאיזה אזור את?Doughnut

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

מבנימיןרקאני

בני ברק רחוק לי

תודה

אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

קוראת שאת מבנימין, באסה. כותבת לך בפרטישושנושי
ולי יש תכלת לקDoughnut
גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.
אם היו במידה 20-21 הייתי לוקחת. נשמע מתוק!!!שושנושיאחרונה
בנות שלוקחות בונגסטההרמה

ניסיתי היום להיות בלי היה לא פשוט.. מה שהכי הפריע לי זה שבלילה ישנתי מזעזע שינה קלה ולא טובה

קרה למישהי?

למה בלי?הבוקר יעלה
אם עוזר לך תקחי
תכף שבוע 15,הרמה

במהלך היום עייפה

וגם נראה לי כדאי להפסיק מתישהו לא?

לא מפסיקים בונג'סטה בבת אחתראשונית
צריך הדרגתיות. אני לקחתי אחד ביום אז עשיתי יום כן יום לא כמה ימים ואז הפסקתי.

להפסיק בבת אחת זה לטלטל את הגוף.


וחוץ מזה אין כללים של מתי להפסיק, הרבה מפסיקות בחודש חמישי אבל אני הייתי צריכה גם בחודש שישי ויש כאלה שלוקחות עד הלידה

אבל זה פגע לך בשינה?הרמה
לגבי העייפות, זה באמת אחד התסמיניםראשונית

השאלה מה עדיף, בחילות או עייפות, כל אחת והשיקולים שלה.

אני לא מצליחה לישון טוב בלי הכדור זו הבעיההרמה
אני לקחתי עד הלידהסטודנטית אלופה
אני הפסקתי ב18הבוקר יעלה

הדרגתי

אחרי שהייתי בטוחה שאני כבר יותר טוב

ועדיין היה צריך להתרגל..

זה הריון ראשון שלך? 

לא, חמישי😄 אבל כל הריון אחר לגמריהרמה
חחח אז גם אצלי חמישי ויחסית דומיםהבוקר יעלה

מהבחינה הזאת..

אני הייתי ממשיכה לקחת ומפסיקה הדרגתי, נגיד יום כן יום לא.. 

בדרך כלל יש לי היפרמזיס. הפעם הרגשההרמהאחרונה
כללית לא טובה יש הקאות אבל הכדור ממש עוזר בשונה מפעמים קודמות
היו לך היום הקאות או רק ערנות?עדיין טרייה
אצלי כשניסיתי להפסיק התחילו הקאות בלתי פוסקות. בסוף מה שעבד זה הפסקה ממש הדרגתית (כל פעם דחיתי בכמה שעות את הכדור הבא).
עייפה ועם בחילותהרמה
במהלך היום עייפות הבעיה זה בלילה שקשה לי להרדם כשאין את הכדור 
תסמונת קדם וסתית שהופיע פתאוםמחכה להריון

לפני 7 חודשים הוציאו לי התקן נובה טי

החודשים הראשונים היו בסדר לאט התאזן המחזור עכשיו סדיר אבל כבר 4 מחזורים מהביוץ עד למחזור יש לי פשוט כאבי מחזור! זה ממש לא נעים! דקירות בשחלות! לפעמים בחילות עייפות כאבי בטן , מה שלא היה לי בעבר

זה טבעי?

מחר הולכת לרופאת נשים..

מתייגת לך את פרח חדש, היתה לה דלקת ברחםאמהלה

ותיארה תופעות דומות אחרי התקן

בטח תדע לעזור לך

@פרח חדש 

תודה רבה 🙏מחכה להריון
תודה על התיוגפרח חדש

אכן נשמע שיש לך מה שהיה לי

דלקת ברחם כתוצאה מההתקן.

צריך קוקטייל של אנטיביוטיקה כדי לטפל בזה כמו שצריך ולא חפיף כמו שעשו לי..

אני מזהירה אותך מראש שרוב הרופאים לא יתייחסו אליך ברצינות!

זה קרה לי פעמיים לצערי, אצל רופאות שונות

אין ברירה אלא לדרוש אנטיביוטיקה

וואו מה את אומרתמחכה להריון

אבקש מהרופאה מחר אנטביוטיקה מקווה שתתן

זה באמת מרגיש לי לא רגיל אף פעם לא היה לי ככה

אצלי זה ממש הפריע להיכנס להריון תקיןפרח חדש

ופעם השניה, לאחרונה

הדלקת לא טופלה כמו שצריך אלא מאוד בזלזול מצד הרופאה (היא אמרה לי מה את רוצה? אנטיביוטיקה? איזה? כמה ימים? אמרתי לה את הרופאה וצריכה להגיד ואז היא אומרת אבל את אומרת שיש לך דלקת.. אפילו לא טרחה לבדוק.. ) בקיצור אחרי טיפול חפיף ולא רציני הדלקת חזרה במלוא עוצמתה ואז הלכתי למוקד נשים כי כאב לי ממש ווהביאו לי טיפול רציני ב''ה מקווה שזה מאחורי

אז באמת מקווה בשבילך שתצליחי מהר לטפל בזה.

גם לי בפעם הראשונה והשניה לא היו כאבים נוראיים

אבל הרגשה מאוד לא נעימה ברחם ובשחלות

 

יואו באסהמחכה להריון

איזה זלזול עצוב לשמוע שזה מה שעברת

אני מקווה שהיא תיתן לי כי כן יש כאבים ודקירות

אני גם רוצה הריון

לא מצליחה בנתיים להיקלט

אולי זה מה שמפריע 🤷‍♀️

הבנתי מכמה חברות שכשהוציאו להן נתנו להן אנטביוטיקה ישר..מוזר שלא נתנו לי

רק לקחה משטח ופאפ

מעדכנתמחכה להריון

שהרופאה לא התייחסה באמת

היא אמרה שהכאבים האלה נורמליים וזה טבעי  לא מצביע על דלקת 

עשתה לי אולטרסאונד מהיר ואמרה שהכל בסדר ושאם כואב שאקח אדוויל

קבעתי תןר לרופאה אחרת 🤷‍♀️

באחוז מסויים מהמקרים היא צודקתפרח חדש
מתבקש ממנה להתייחס לזה ברצינות ואם צריך לעשות בדיקות (יש בדיקה שעושים ובודקת דלקת ברחם)
בגלל שכשהוציאו תהתקןמחכה להריון

עשו לי גם פאפ וגם משטח לדלקת ויצא תקין

ועברו כמה חודשים היא אומרת שהיא לא חושבת שמדובר בדלקת

היא ראתה גם גופיף צהוב אמרה שלפעמים זה עושה דקירות וכאבי מחזור

אין לי מושג באמת 

איך בודקים דלקת?

המשטח לדלקת זה בתוך הרחם או בצוואר הרחם??פרח חדש

חוץ מזה שזאת לא דלקת רגילה

זאת דלקת באנדומטריום, ברירית הרחם

הרירית מודלקת

ובגלל שלפני המחזור הרירית בשיא העובי שלה אז יותר מורגש והריון לא נקלט בכזאת רירית

או שנקלט אבל לא מתפתח תקין..

ככה זה היה לי

בצוואר הרחםמחכה להריון

אני מזה מקווה שזה לא התפספס

קבעתי לעוד רופאה מקווה שיתייחסו ברצינות

הזוי לי שהרופאה אמרה אם כואב תקחי אדוויל 🤦‍♀️ 

אז זה לא מספיקפרח חדש

הדלקת לא יושבת בצוואר

אלא בתוך הרחם..

ובאמת כואב ההתייחסות של הרופאה

לצערי אני כבר לא סומכת על רופאים 

אולי אם הייתי הולכת לרופא פרטי ומשלמת אלפי שקלים הייתי מקבלת יחס מתאים

 

😔מחכה להריון

מבאס ברמות

מקווה באמת שרופאה הבאה תתיחס יפה

קראתי על זה קצת זה באמת נשמע שאולי יש לי

ואני מוטרדת עכשיו

אני במקומך הייתי אומרת לרופאהפרח חדש

היה לי התקן

אני יודעת שיש נשים שמפתחות בגלל זה דלקת (דלקת שקטה, זה לא תמיד משהו חריף) ואת רוצה לקבל טיפול אנטיביוטי אפילו בשביל החשש הקטן שיש לך את זה. 

לא רואים חריגה במדדי דלקת בבדיקות דם?יראת גאולה
לא. זה לא דלקת כמו דלקת ראות/גרוןפרח חדש

יש לזה הגדרה ברפואה לא יודעת איך קוראים לסוג הדלקת הזאת

יראת גאולה
אז הדרך היחידה היא לנסות לקחת אנטיביוטיקה? או שרופא מומחה יותר יצליח לזהות?
אפשר לקחת דגימה מהרחםפרח חדש

לא יודעת איך עושים את זה

אם צריך בשביל זה הרדמה או שזה פעולה פשוטה

אני מרגישה שיש ברפואת נשים חוסר מודעות נוראית על זה

שמים התקנים כאילו מחלקים סוכריות, (יכולות להיות עוד סיבות לזה אבל התקן הוא טריגר רציני)

בעיני זה זלזול חמור בגוף האישה

פשוט לפלוש לתוכו וככה למנוע הריון בלי לחשוב על מה שזה גורם מסביב..

הבטן שלי מלאה על זה אז אעצור כאן כי זה יהיה לא נעים 🤐

🙁יראת גאולהאחרונה

אולי יעניין אותך