חמה מגיע לי לסבול?

~סוף. יצירתיותק~

זכותי ללמוד איך שבא לי.
ולא אשמתי שיש לי הברה אשכנזית

לא יהיה טוב.
בלעעע.

הלוואי.
לא יקרה.

לא מגיע לי שיקרה.

מגיע לך! 

אולי לא טוב, אבל יהיה

אולי נחשוב שזה לא טוב 

אבל זה יהיה

אולי לא נרצה להשלים,אולי נתנגד 

אבל זה יהיה

צריך לקבל את זה

ושיבוא עלינו

ונדע לקבל אותו

אבל באמת כזה

עם כל הלב

ונוכל לומר מהנשמה

ה' תן לי לראות שזה טוב

או לפחות שזה לטובה

סיגנון כזה שכותבים בשורות קצרות בלי משקל או חריזה

מאוד עוזר לכתיבת רגשות בצורה מסודרת

אני לא ממש מנוסה עם ז ה אבל בנתיים זה נוח לי

סליחה הייתי חייבת.

אז אם יהיה
אז שיהיה. אבל לא נהיה.
ואני חסרת השראה בצורה מרשימה.
לא ידעתי שזה אפשרי להתדרדר לרמה שכזאת.
וכואב לי וזה מעצבן.

עלה נידף ברוח
רעד קל – מהקור?
פחד עמוק וגעגוע
למה שכבר לא יחזור

תקווה נושנה
וארץ אהובה
בן אהוב לקחת לי
בני אהובי, בני

צער נוקב ושקט
שוטפים את הזמן
זורמים איתו ודוממים
נזכרים בזיכרו איתן

תקווה נושנה
וארץ אהובה
בן אהוב לקחת לי
בני אהובי, בני

ברכה שקיבלנו
ברכה שמחה
נלקחה לביתך
לבטנך, ארץ אהובה.

תקווה נושנה
וארץ אהובה
בן אהוב לקחת לי
בני אהובי, בני
אחותך עומדת דום
על יד קברך
שקט דומם
כבר כמעט שנה

ותפילה נושנה
מזדמרת באווויר
ואובך קל
את האופק מעכיר.

טיפות קטנות של מים
זולגות מהעיניים
וחיוך שקט
בפנים חוורים

מבט בודד דומע
געגוע קל צובט
תפילה של אהבה
הלב שותק.

ילד אחד שהלך
הלך ולא ישוב
ואם אחת דואגת
מבט אחד עגום

זה יכל להיו כל אחד
וכל אחד הוא מיוחד
תקווה קלה שנגוזה
ציפיה שבגשם נעלמה

גשם ששטף
כביש רטוב
סטיה קלה
לא נגמרה טוב¬¬¬¬

רק רצה לעשות טוב
תבורך, ברכיה
לקרית מלאכי יצאת,
והביתה- הוחזרת.

*בפני במדעמעות של לא בחוץ

ארץ שאהבתי
על חורבותייך דמעתי
ארץ שגידלתי
בנים שרוממתי
מהרסך – ומחריבייך-
ממני יצאו.

והם פשעו בי
ובארצי
דומם אשכון.
צער, שוטף, בולט.
לשתילי זיתים
לא זכיתי
אך את צרי
בביתי גידלתי.

עיר שהפרחתי
עלייך לא אשקוט
עיר שהגדלתי
לראותך אבוש
בנים שרוממתי
מהרסך – ומחריבייך-
ממני יצאו.