יום שישי- לקום בשבע בערך, להלביש את יוסף, לסרק את תהילה, רות ובתיה, להוציא אותם לגנים ולחזור לישון.
שיהיו בריאים פשוט, זהו.
לנסות לישון, אבא קורא לי, מסביר לי איך הולכים מהישיבה בעפולה לדודה מרים. דרך פשוטה, מצוין.
להירדם עד אחת עשרה, אופס.
לקום, להתארגן מהר, לארוז.
לבדוק ציון מגן במחשבת. מאה. וואו, פורגנתי.
שלושה בקבוקי יין, מים, בגדים, קרטיב לי ועוד שניים לחיילים שמתאדים בטרמפיאדה ולצאת לטרמפים. אני אמורה להגיע לעפולה בארבע, לצאת באחד זה סביר.
טרמפ לצומת ברכה. מקסים.
שתי שניות.
טרמפ לבית שאן. מה? מה? מה? תודה אלוהים.
בחילה.
מרכזית בית שאן.
זהירות סכנת חנק, חום אימים.
לרדת מהטרמפ ולעלות לאוטובוס לעפולה, מטורף.
מזגן, אלי אלי שלא יגמר לעולם.
תחנה מרכזית עפולה.
חם חם חם חם חם חם חם. למה עשיתי לעצמי את זה. בהר ברכה נעים.
להתיישב בתחנה, אין לי כח לזוז. אין אוטובוסים לישיבה, צריך ללכת ברגל.
למות מחום בערך שעה בתחנה כי הגעתי שעה וחצי בערך לפני שתכננתי, ב"ה וכי לא היה לי כח ללכת לישיבה.
להתקשר למורה, אפשר להגיע עכשיו לישיבה, הבחורים לא שם. פווו מזל.
תיק, עוד תיק, לקנות ארטיק ולהתחיל לצעוד.
אלוהים החום הזה עוד יהרוג אותי.
לא צריך מקלחת, אני רטובה מספיק.
הנה הבניין של הישיבה, חתיכת עיקוף עשיתי, גאון.
הי ילד, איך נכנסים לפנימיה? מסביב. מה????? כן.. לעזאזל.
הגעתי למסביב.
איפה בדיוק הפנימיה, ילד? אין לי מושג. מה??? לאידע. אוי ווי.
לחפש, להיכחד, לחפש, היי הנה היא והיא.
מחפשים ביחד. לעזאזל, זה הבניין שחשבתי בהתחלה. כבד לי רצח.
להפעיל מזגן, לאכפת לי כלום.
אין סוללות בשלט. וואטטטט???
חדר עם נוצות יונים, בלי אורות, בלי כלום.
שוין.
הגיעו בנות, הסתדרנו.
מקלחת, מים קפואים.
פאן.
היא עשתה לי צמה ממש יפה, היה לי כיף.
ערב שבת.
אני הולכת לרב ענזי להביא בקבוק יין, היא והיא מצטרפות אליי.
הוא לא בבית ואין איך להיכנס לבניין פעם אחרת, כי יש קוד.
ממשיכים לדודה מרים, קצה הרחוב.
היא כבר חולה.
"אני הבת של ישי, נכדה של יחיאל."
"אהה. ילדים טובים, ילדים טובים."
טוב, נלך אל דוד דוד.. דופקת, היא פותחת
"את בטח לא מזהה אותי"
"נכון"
"אני הבת של ישי, נכדה של יחיאל."
אהההה נכנסים, מדברים. הוא מגיע.
הם מכינים לנו דירה לישון בה.
הולכים לסעוד אצל המורה, לומדים הסטוריה, כיף.
חוזרים לישון בבית של הדודים. נוח רצח.
בבוקר קמים באיזה עשר, קידוש של תימונים, משעשע בהנחה שתי החברות שלי אשכנזיות מתות.
ג'חנון ביתי שהוא הכין, קובנה, אוכל של תימנים. טעים לי.
הולכים למורה, משוויצים, הולכים ללמוד הסטוריה, חוזרים לדודים לצהריים.
לוקחים תדברים, הכנה מקודש לחול? אני אומרת שכן, הן טוענות שלא.
טובנו.
שיחה על מלחמת העצמאות וששת הימים. מעניין.
סעודש, וואו. היה כיף.
וטעים.
מאד.
מוצש.
נסיעה לאולפ.
הכל חשוך, ואין מזגן.
רק שתינו פה, כיף.
זהו.
היתה לי אחלה שבת.
הרבה מצחיק.
- לקראת נישואין וזוגיות