ומרגישה את החרדה שלך היטב.

אכן, הרגשות מעורבים.

מצד אחד שמחה גדולה, הציפייה היתה עצומה והרצון לזכות בעוד הריון אכן כה גדול. ואכן... זכית!! זו זכות גדולה ושמחה גדולה והיי נוכחת עם עצמך בשמחה ובהקלה שהיא מביאה עימה.

יחד עם השמחה הגדולה- מגיעה גם החרדה העצומה מ השעלול לקרות.

ואכן, החרדה במצבך היא כמעט בלתי נמנעת. חווית כבר מספר אובדנים, התמימות שאבדה עם האובדנים הללו גדלה עם כל אחד מהם. היכולת לשאת את המחשבה שהריון הוא דבר שבסופו מגיע תינוק בריא... זו יכולת שדורשת הרבה מאוד כוחות, אמונה בטוב ותקווה שאכן כך יקרה.

אני שומעת שאת מלווה ברופא שאכן דואג לך לתרופות שיתמכו בהריון, ומקווה שאכן את חשה מטופלת ומוגנת ככל שניתן, ושתוכלי להתייעץ על כל דבר אם תצטרכי.

אני מציעה מספר דברים למהלך ההריון, כפי שהצעתי בעבר:

1- דמיון טוב, חיובי. דמייני ממש תמונה שלך בעוד מספר חודשים, עם בטן גדולה והריונית, בריאה וידידותית לסביבה
 

2- היי מודעת לנשימה, מודעות לנשימה עוזרת להרגיע דופק מהיר בזמני לחץ וחרדה- ומסייעת להרגיע את הגוף. 
 

3- אני ממליצה על יוגה נשית, המכוונת להריון (אבל רק בהתייעצות עם מדריכת יוגה מוסמכת שמודעת להריון ולסיבוכיו, כך שהתרגילים יותאמו להריון ולגיל שלו, הגיוני שבתחילת הריון לא ממליציםלעשות תרגילים מורכבים)
 

4- צרי לעצמך מעגלי תמיכה שיעזרו לך בקשיים מול ההריון. תמיכה של חברים/קרובי משפחה, וכמובן אנחנו כאן איתך ונהיה כאן לכל אורך ההריון עבורך, באהבה. ישנן קבוצות המכוונות לכך בפייסבוק, התומכות און ליין בנשים בהריון לאחר אובדן, את מוזמנת לחפש ולהצטרף לאחת מהן ולבטא שם את חששותייך, ולקבל שם גם תמיכה (אם את חברה בפיייסבוק.)

5- עצה משמעותית שעזרה לי מאוד בזמן ההריון שלאחר האובדן- עברי יום ועוד יום. כל יום בנפרד. באנגלית יש ביטוי:
"one day at a time" - כל יום בנפרד. כל יום והדרישה שלו והצרכים שלו והדברים אותם צריך לעבור.
אם תראי את כל ההריון כגוש אחד שצריך לעבור- זה ייראה כדבר בלתי עביר ובלתי נגמר. אם תראי כל יום בנפרד, ולאט לאט יצטרפו הימים לשבוע, עוד שבוע, חודש ועוד חודש- לבסוף הדברים יקבלו יותר נפח (במקביל אלייך) וההריון יתקיים בטוב.

כל דבר קשה להכלה בהתחלה.

אחרי שמתרגלים לדבר החדש, והחרדה יורדת מעט מהעיניים- ניתן לעשות "חישוב מסלול מחדש" ולחשוב איך יהיה הכי טוב לעבור את התקופה הקרובה.

חשבי מה טוב לך לעשו לעצמך. ערכי ררשימה של הדברים שמשמחים אותך וטובים לך. והיי קשובה לעצמך ולצרכייך.

באיחול מכל הלב, שיצמח ויגדל, ויהיה בריא, ויסתיים בזמן ובידיים מלאות.

ציפי

כל כך מבינה אותך!

אני אחרי שתי הפלות רצופות וכל הזמן חושבת מה יהיה כשאכנס בע"ה להריון, אני ממש מרגישה את הפחד מעכשיו..

בע"ה בע"ה הכל יהיה טוב ויגמר טוב ובידיים מלאות

הייתי מנסה להעסיק את עצמי כדי לא לחשוב על זה. 

אצלי נראה לי שברגע שאעבור את השבועות של ההתחלה, איפה שאיבדתי את ההריונות הקודמים, כבר אקבל יותר תחושת ביטחון. אולי גם אצלך זה ככה? אם כן זאת כבר חצי נחמה, לא?

אין לי ממש פתרונות, רק חיבוק גדול ומזדהה ותפילה שבעוד כמה חודשים, בעיתו ובזמנו, תזכי לשמוע בכי של תינוק בריא

שיהיה ארוך ועגול ויסתיים בידיים מלאות
ושגם ההריון יעבור כמה שאפשר ברוגע ובריאות

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

אבל אני לא באמת יודעת

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

עבר, ב"ה הכל בסדר.

תודה על המענה והחיבוקים!

יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.

ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.

יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.

בפועל,

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️

זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.

אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.

מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה.