ענייני דיומא אמרן?

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

ענייני דיומא אמרן?רוקדת בגשם

שוב משתלט האופל
וכמו עצת אחיתופל
אני מוצא אותי נופל
שקרים עליו טופל

מעלי פרוסים שמיים
מתחתי יש נעליים
והנה בעצלתיים
אני עובר עוד יומיים

למה אני צריך הדהוד
שימנע ממני ללכת לאיבוד
ולמה איני יכול תלמוד
ולחדש לו את החידוד

ואני במלאכתי טרוד
בפני אנשים לקוד
רק כדי לקבל סבסוד
בשביל בסיס של תיעוד

ואני הולך עצל
ובפני מתנצל
זה הפעמון מצלצל
אני כבר מתפצל

נקרע בין הרצון ליכולת
שוקע עמוק בתוך מערבולת
כבר כשל לי כח הסיבולת
אני נע כמו מין מטולטלת

יבבא רבתי אמרן?רוקדת בגשם

מעל ים, סוער, גועש,
מתנדנדת לה חצי נשמה.
מתחת לשמיים, צהובים, דהויים,
מביטה היא לאופק, החוצה.
השמש שקעה עליה זה מכבר, וחצי נשמתה - עזבה.
רוח חזקה, מכלה, מעיפה את הכל, פירקה עד לדום את חבלה.
סערה, סלעים מתפרקים, וחיוך אחד בודד, לחיצה חזקה.
ואש, קול שרפה, באה, ומכלה, וחבל שרפה.
והיא בו צפתה, נופל מטה מטה , מביט אליה בכמיהה.
ואחרי כן, בקול דממה דקה, רק שפתיה נעות, וקולה לא ישמע.
והוראה התייצב לידה והבהיר והאיר את עולמה.

צלויי גאולתא?רוקדת בגשם

איכה ישבה בדד
ביתי השבורה
ישבת בפינה
עינך בוכיה...

על מה הנך עגומה
אורי אורי לתקווה
האור עוד ישטפך
לו רק קומי...

איכה תביטי דום
מבט לשלום
שחלף ונגוז
לעד...

על מה הוא צערך
האם הוא על עירך
שמיים תכולים
ודום...

איכה חרבך עירך
שבירת נעלך
קומי אורי
האירי..

אור הדם עלייך נגלה
ניצוץ ברזל מציץ באפלה
ואת רוכנה לך בפינה
דומיה...

איכה ישבת בדד
בת ציון תמימות עד
למענך לא אחשה
ציון..

ארעא קלישא?רוקדת בגשם

ארץ שאהבתי
על חורבותייך דמעתי
ארץ שגידלתי
בנים שרוממתי
מהרסך – ומחריבייך-
ממני יצאו.

והם פשעו בי
ובארצי
דומם אשכון.
צער, שוטף, בולט.
לשתילי זיתים
לא זכיתי
אך את צרי
בביתי גידלתי.

עיר שהפרחתי
עלייך לא אשקוט
עיר שהגדלתי
לראותך אבוש
בנים שרוממתי
מהרסך – ומחריבייך-
ממני יצאו.

שיימי מסברי?רוקדת בגשם

תמול מן שחר קראתיך
והננך לא מביט קרוב
ומן שחק רחוק מרוב
קיוויתי לשמיעתך

לחש קל של מתבונן
סדק אי אז את החוצץ
ולחץ קטן, פשוט, מתרוצץ
להאדיר מצחו בשמן

והשמש שזרחה מעליו
מאירה העולם עד תום
תשקע היא בסופו של יום
והוא ישל נעליו

תפילה קטנה של רגע אבוד
אשכבה לילד שלא ישוב
חפץ הוא בהבנת חשוב
עוד ספר קצר של חידוד

קשיי?רוקדת בגשם

תקווה קטנה לעוז
שאיפה קלה לעוד
מלך כמו אגוז
שנרקב בשמש

מביט בשמים דומם
עומר ומצדיע דום
חיל הוא בצבא אדום
ויגיד יביע אומר

שואף למעלה לעליון
נופל מהר כמו עלון
יויו יפול ויעל
לכל הנהלולים

מניח תיקו על הרצפה
שואף נשימה ארוכה
ומתרסק.

נח נפשיה?רוקדת בגשם

עלה נידף ברוח
רעד קל – מהקור?
פחד עמוק וגעגוע
למה שכבר לא יחזור

תקווה נושנה
וארץ אהובה
בן אהוב לקחת לי
בני אהובי, בני

צער נוקב ושקט
שוטפים את הזמן
זורמים איתו ודוממים
נזכרים בזיכרו איתן

תקווה נושנה
וארץ אהובה
בן אהוב לקחת לי
בני אהובי, בני

ברכה שקיבלנו
ברכה שמחה
נלקחה לביתך
לבטנך, ארץ אהובה.

תקווה נושנה
וארץ אהובה
בן אהוב לקחת לי
בני אהובי, בני
אחותך עומדת דום
על יד קברך
שקט דומם
כבר כמעט שנה

ותפילה נושנה
מזדמרת באווויר
ואובך קל
את האופק מעכיר.

לו חזי ליה?רוקדת בגשם

טיפות קטנות של מים
זולגות מהעיניים
וחיוך שקט
בפנים חוורים

מבט בודד דומע
געגוע קל צובט
תפילה של אהבה
הלב שותק.

ילד אחד שהלך
הלך ולא ישוב
ואם אחת דואגת
מבט אחד עגום

זה יכל להיו כל אחד
וכל אחד הוא מיוחד
תקווה קלה שנגוזה
ציפיה שבגשם נעלמה

גשם ששטף
כביש רטוב
סטיה קלה
לא נגמרה טוב.

רק רצה לעשות טוב
תבורך, *****
ל**** ***** יצאת,
והביתה- הוחזרת.

סתרו ית חיין?רוקדת בגשם

החלון מתנפץ מול מבטה ההמום,
וכעת היא מביטה בו כבעל מום,
הוא מביט בה, מושך בכתפיו וצועק"הי, אח,
הצלחנו, הוא נשבר, בואו נריע- היאח!"

שתי השקפות עולם שונות שמתנגשות- גורמות לפצעים,
ואחד מבטיח שלא ישבר, טשלא ניפצע אם----
השניה מביטה, במבטה הדאוג, חסר השמחה,
לא מבנינה על מה ולמה מחה.

חלונות חלונות השקפות השקפות
בחלון דמותיהן כולן משתקפות
אנשים, בליל רגשות, חפצים,
והוא מביט בה , ואומר שחפץ אם—

על העולם שולטים בכח מחשבתם ורצונם
ברצונם לחוף מבטחים, וברצונם נלקח צאנם,
את החופות שוטפים ,תקוות ופחדים יחדיו,
קווי המתאר של פניהם אינם מחדיו.

סתרו ית חיין?רוקדת בגשם

מוכשרת שבא למותתתזיויק

סתרו ית חיין?רוקדת בגשם

הוא תני לה והוא אמר להרוקדת בגשם

תורת חיים, לווני בדרכי
והכל יתבהר, לו רק תנסו
רק בקשה קצרה לי, כי-
הכל יתבהר אם לא תנוסו

נביאה את כבודו להארת העולם
בואו לפניו ברננה, בזמירות נריע לו
יודע צדיק נפש בהמותיו כולם,
אני שותק מול המבט השורף שלו
יודע אני כי לידיעות העולם כולם
מי ישווה ומה ידמה לידיעתם

כי נתן ינתן בידי הדבר,
תפילה קטנה של רגע שינצל
והתקווה הזאת לחזור לרגל שעבר,
בהירות ממשית מכבה את אמיתות העצל
יראה עוד גאולת ציון מהעבר
מפליא לדעת, חמקמק כצל.

לאוריתא חילך?רוקדת בגשם

שקט שורר, דומם העולם
מסביבנו שותקים כולם
על פניהם ארשת נהרה
ישראל אמרו - נעשה ונשמע

שתיקה רועמת, שכינה מתגלה
רבינו של עולם שומרנו מצרה
אבינו מביט, משגיח ממרומים
להגן עלינו תמיד מצרים.

היום כולם מבינים בבהירות
אלוקינו ברצונו גאלנו במהירות
לנו נתן את התורה הקדושה
ונשמתנו אליו לא חשה

קיבוץ גלויות לעתיד לבוא
יודע ה' היודע לבוא,
ננסה ונצליח, בעזרת הבורא
והוא ישגיח על מה שקורה

היו אומרים חכמים דבר
הייתם אמורים, חבל דנשבר
ה אהבכם, חותם הדרכים
הם אומרים, חיים דבורים.

*שמע ישראל, ה אלוקינו, ה אחד*

כולי עלמא?רוקדת בגשם

הוא תמיד מוכן.
מוצב לו שם, על המדף.
כריכתו אפורה- כסופה, ומבטו- מבט עז.
מעודד. תומך. מנחם. סולל לי את שביל החיים.

אני מביט בו דום.
יודע, חיי תמוכים בו.
נודר – על בטחונך אקבר.

כאן, אתמודד עם קשיי.
אני יודע, כל ימי חיי.
נודר- איתך ובשבילך אשאר.

אובך מתערפל, עיני כולו
קריאה בודדה לתקווה
רוצה להגיע, נכשל, נופל,
ולא יכול, לא יכול, לא יכול!
ספירה לאחור, תחושת מפלה
טימיון יורדתי, עז שנחלש,
ירייה בודדת שנקבה לבבות
כולם כאן, מסביבי, עומדים דום
ואני בא , מושפל , מואפל,
נותן לנם חוזק ומרים כוח הק-ל.

תקפיה?רוקדת בגשם

*וכעת/רוקדת בגשם*
בדד מול ארץ ושמיים
ציפור תפרוש כנף כעת

והשמש החיוורת של בין הערביים
תנצוץ ותשקע דומה.

בדד מול תקווה ישנה,
ציפור הפסיקה מעופה

ןהשמש החיוורת של בין הערביים
תנצוץ ותקרוץ לידה.

בדד מול קהילה זוהרת
ציפור שאינה לכאן מתקבלת

והשמש החיוורת של בין הערביים
תנצוץ בנצנוצי רהב.

בדד מול קבוצה מסוגרת
ציפור שנחסמה ממעופה

בשקט תשקע, בין ערביים
והשמש החיוורת דומה.

והניתוק שצרב את כנפיה הצחות
דומהו שמחריף ומתרחב
כי אורה הקט נגוז
נשק הוא למצחה
והבטיח לה אהבה חדשה.

קל וחומר?רוקדת בגשם

כי השאיפה העליונה אינה עוד לתהילה או לפרסום; כי אם היא לידעתו יתברך ולברכו בכל עת. ואלו הפועלים למען כך הם הם אשר הבורא מרוצה מהם ושמח בחלקם.
והכימהון לאור עליון הוא זה אשר מלווה את האדם בחייו, ורבים התועים וחושבים כי אין בידם כלי זה, אולם טעות היא בידם שכן הריקנות בכל נפש היא, ונשמת האדם היא-זו המשתוקקת מעלה מעלה. ואי לו לאדם לחוש עצמו כבעל האור העליון , שכן הריקנות היא תמידית, ואין לו לאדם כישרון ואין לו לאדם הכנה ראויה, ואלו החושבים כי כן הם הם שאינם יודעים ואינן נוהגים מנהגי העולם ומסתגפים וצמים ולא זו היא דרכו של עולם ולא זו היא דרכו של בורא העולם.
ועל האדם להיות מוכן לקבל לתוכו את האור האלוקי העליון, ולהאמין בהוויית הבורא וביכולתו להושיע, שכן הוא פותח את ידו ומשביע לכל חי רצון.
ועל ידי כך יתגדל וימשיך וימשך עליו האור האלוקי ממעל.

בן בנו של קל וחומר?רוקדת בגשם

(מצטערת. זה מה שלמדתי היום. אין לי ציטוט מרתק יןתר)

מפני שהינני תמיד צריך להיות שרוי בדבקות של קדושה, ובניסיון להיות שפל באמת, בשמחה גדולה ובגבורת אמת, מתעלמת ממני לעיתים כוחו הרב של צד הנפש הטמא, וההני נסחף מולה, ומאבד את עצמיותי ואיני יודע אוכל שאת, ומרגיש אני כי עלי לסוג אחור ולחזק אמונתי באלוקי כל בשר, והנני חוזר לאיתני בהארה הגונה בשוב עלי רוחי ויכולתי להתענג תחת כנפי השכינה החסות ולדעת איך להתקשר באמונה רבה ובשמחת לבב ותמיכת חיים.
אינני יכול להכחיש את חפצי הפנימי הבוער לבוא ולהאיר בעולם את שם ה' קל עולם, ועלי לברר בפנימי ולעיין ברוחניתי, וחש אני מועקה. למה זה הדבר הזה? שהיני חש את חסרוני הרב ואת חוסר עמידתי מול איתני השם המהולל והמשובח והמתנשא מימות עולם, וידע אני כי כשם שאין העולם נכיר את ערכי כך אין הוא מכיר בעומק שפלותי וחוסר מעלתי בעולם זה ואי הבנתי.

מנטר?רוקדת בגשם

זה מתחיל בכל בוקר
בעת שאתה קם, נוטל ידיים וממשיך לקפה.
זה מתחיל כל יום
כל נשימה מחדש
כל דקה
כל פעולה קצרה שאתה עושה

לוקח ילדים לגן ולבית-ספר,
הולך לעבודה ,חוזר, קורא , כותב
כל פעולה קטנה כגדולה
קלה כחמורה
זה מתחיל... מחדש.

זה מתחיל פעם אחת
ומתחיל עוד אינסוף פעמים
זה נמשך ולא נגמר
כי צדיקים במיתתם קרואים חיים.

ומחינןרוקדת בגשם

זבח רשעים תועבה
ובקודשים שחייב באחריותם
שחייב אתה, כן אתה, המסתתר
ובקדשי קדשים מאי יפדו

אילמילא בתמימים עיסקנן
תיבעי אלמה זבוח קדישא
וכל שקרב כשהוא תם
אינו נפדה, ואינה נעשית

לעולם יצאו אלה דאינן חטאן
וכתבי הקודש יגנזו, מיגנזו
ומחינן, אך אין בידינו מאום
אדם כחרס הנשבר
ונפל בקרב
הארץ. והמשפט.

אבעית נפשיהרוקדת בגשםאחרונה

כאבן מים יתחבאו
ופני תהום יתלכדו
כי מנעורי גדלני כאב
ואם אדברה לא יחשך כאבי.

דע, כי מות תמות
אתה וכל אשר לך
ואין מי שיתריע לך
על מר גורלך

ונשמע קולך בבואך אל הקודש
היום אתם יוצאים, בחודש
ועינית את נפשך עד כליה
החשתי מתום, נעלמתי דומיה.

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

..בינייש פתוח

לכבוד החג וראש חודש - שרשור ההומור הגדול!!

- לקראת נישואין וזוגיות