שמעו עוד רקטה אחת, ובשם ה' אלוהינו אנחנו שולחים את כל הפצצות אטום שלנו ומשמידים אותכם מתחת השמיים. חיים של יהודי אחד שווים יותר ממיליונים של בני נכר
למה אנחנו לא מודעים לאירןיהדות=דרך חייםשמעו עוד רקטה אחת, ובשם ה' אלוהינו אנחנו שולחים את כל הפצצות אטום שלנו ומשמידים אותכם מתחת השמיים. חיים של יהודי אחד שווים יותר ממיליונים של בני נכר
זו מדיניות מחושבת... כמו שצריך.
ההוכחה הכי טובה היא מה שהיה השבוע.
מבלי חס וחלילה לזלזל בלוחמי ההגנה שמסרו נפשם למען תחיית ישראל בארצו, אבל זה אותו קו חשיבה "ריאליסטי" (שיש צורך בו), אבל במלחמה צריך להיות נאמנים לערכים יהודים של גבורה ולהטיל אימה ופחד על הגויים. איום שכזה על אירן רק יחזק אותנו ויגרום לכך שהאיוולים לא יעיזו לשלוח יד בישראל.
סכנות נפשות איומה לעשות דבר כזה.
הכל צריך לעשות תוך כדי חשיבה וידע נרחב. שלנו אין אותו.
וצריך אנשים שיגנו עלינו בלימוד תורה שלהם
אובדן זקיפות קומה של מנהיגים שאינם הולכים בדרך התורה היא אינה הגנה, היא משדרת רפיסות לאויב, במקום לכבוש את ארץ ישראל מדברים על לקרוע אותה לגזרים, כשראש משלה אינו שואף לגאולה, זה ובכן פשוט נורא.
איראן היום מפחדת מאד מישראל. מאד מאד.
היא לא מסוגלת לעשות לנו כלום בזכות ניהול המאבק המדהים של כל מערכת הביטחון שלנו, והגב הבין לאומי המדהים שלא היה כמוהו שנותן לנו מרחב תקיפה והגנה נרחבת מאד.
לא היו דברים כאלה מעולם. מערכות כאלה צריך לנהל בחכמה. לפעמים בתקיפות לפעמים בהבלגה לפעמים בהדברות והסכמים ולפעמים בפיצוצים.
והכל קורה בעיתו ובזמנו.
אתה לא מחפש ניצחון, אתה מחפש שקט, אין לך בעיה עם כך שקיים אוייב כל עוד ברגע זה אנחנו מעט יותר חזקים ממנו.
הוא תקף 50 מוקדים איראניים בסוריה.
עם מחסני טילים, בסיסים מודיעיניים, בסיסים צבאיים, הכל על יושביהם.
תגובה הולמת.
עד כדי כך שאיראן הודיעה שהיא לא מעוניינת במלחמה עכשיו והם מפסיקים.
הרסנו להם עבודה של המון המון המון המון זמן.
אין דברים כאלה.
בזכות המודיעין מספר אחד בעולם שלנו וחיל האוויר עם הטייסים הכי טובים בעולם.
ואז כשיהיה להם יכולת גרעינית... ימח שמם
כי בזכות ביטול הסכם הגרעין שהיה השבוע
והחזרת הסנקציות הכלכליות של ארה"ב עליה
והאיום הצבאי של ישראל וארהב (הצבאות החזקים בעולם)-זה לא יכול לקרות.
ויש גם קואליציה אירופית שנותנת לזה כתף רחב.
ואם לא, אז בפעולה צבאית יפוצצו את הכור!
מדינת ישראל לפני שנים עשתה את זה.
בכור בעירק ובכור בסוריה.
כי לפני שנחתם הסכם הגרעין והיו סנקציות כלכליות- הם נאלצו להפסיק את העבודה, ונפלו על הברכיים כדי שיחתמו איתם על הסכם שיסיר מהם את הסנקציות ויאפשר להם להמשיך בעבודה.
אבל זה לא זכות למדינה זה עלבון שיש כור לפוצץ. וזה לא כי מדינת ישראל היא מעצמה אלא כי ה' מרחם על בניו האובדים...
יש עוד שיקולים מדיניים. טקטיים ומודיעיניים.
זה בגלל שהקב"ה עוזר למדינת ישראל להיות מעצמה ולהגן על עצמה, ולהלחם באויבים ביד רמה!
בלי הקב"ה לא הייתה לנו מדינה! הוא עשה אותה כזו מעצמה...
אתה חושב שהם מבינים יותר מאיתנו, ואני חושב שהדרך שה' הנחיל לנו בתורה איך להילחם ואיך לנצח את הגויים יותר נכונה.
ולגבי המדינה, למדת את הנתיבות שלום על מלחמת יום כיפור שהבאתי לך?
בתחבולות תעשה לך מלחמה!
זה בדיוק זה...
הרב אליעזר מלמד היה בשבת בר מצווה של אחיה מלמד ואמר שכשיהיה סנהדרין ויצטרכו לבחור מי ינהל את המדינה- כל הרבנים יבחרו בנתניהו.
כי הוא יודע איך עושים את זה!
מעליו יהיה מלך...
זה הונאת ציבור.
כשיהיה סנהדרין או שהוא יעשה תשובה או שיסקלו אותו. ודי לחכימא ברמיזא
זה הכי תחבולות שיש.
מה שמפורסם זה רק 3 אחוז ממה שעושים...
חארטה...
ואתה לא יודע מה הם עושים
ויש עוד הרבה אנשים
שאומרים שאנחנו לא יודעים מה הם עושים
אז מה הם באמת עושים? (עושים הרבה מאוד)
אבל דווקא מתוך הבנה איך שמערכות כאלה עובדות
הרבה יותר נח להם ליצור כל פעם שקט זמני מאשר טיפול שורשי בבעיה
אני לא טוען שלא עושים. עושים המון. באמת המון. אבל....
מה חארטה?
דווקא ביטול הסכם הגרעין הוא טיפול מהשורש...
בהרבה דברים אחרים אתה צודק שחסר טיפול מהשורש ולא רק הרגעה נקודתית שגם זה לפעמים לא עובד...
שיסכלו אותו כשיהיה סנהדרין... ממש חארטה.
וברור שאם הוא ישאר במצב הנוכחי שלו בתור מחלל שבת בפרהסיה יסקלו אותו.
הוא יקבל צל"ש בלי שום צל של ספק...
אתה מסתכל על הרע בכוונה ולא על הטוב האינסופי.
אין לו עדים שאמרו לו שהם עדים, אין התרעה, הוא לא עושה להכעיס, הוא עושה המון טוב, הוא מציל את עם ישראל כל שנייה ב"ה.
די לעוורון המכוון!
אני מסתכל על דברים מהותים, כן מהותי שמנהיג יהיה ירא שמיים, מהותי שינהג על פי תורה. אז נכון שבחו את אחאב על שיישב את ארץ ישראל, אבל דפקו לו בראש על שעבד ע"ז... בוודאי שהיה לו עדים והתראה 100 פעמים.
וזה שיש לו הרבה זכויות לא סותר את העונות שלו, זה לא שאני מתמקד ברע. אתה מתעלם ממנו. מבחינתך מציאות גלותית שכזו זה מצב סבבה. מבחינתי מציאות דיעבדית כזאת דורשת תיקון, מבחינתך לא יעשו כלום. (וגם אם תגיד שבטח צריך לתקן בפועל לא תעשה כלום, כי ככה זה ממלכתים)
ואף מילה פה לא נכונה...
מאד מקווה שגם אתה לא מאמין בשטויות במיץ שכתבת פה...
יהדות=דרך חייםככה מנהלים מלחמה מחושבת כמו שצריך ולא ברברית ולא מועילה.
מאז הקמת מדינת ישראל אנחנו במלחמה איתם.
אתה קראת לזה בעצמך מלחמת מצווה
וחוץ מזה, ודאי שאנחנו במלחמה תמידית!
עשיו שונא ליעקב
(או שממלכתים החליטו שרק מה שבגזרת המדינה הציונית קדוש בקדושת א"י)
והם קיבלנו מנה אחת אפיים. ואפילו יותר מאפיים. פי חמישים.
אגב, בדוק על זה שסוריה היא חלק מא"י?
עד דמשק זה די לכולי עלמא, לגבי ההמשך יש כמה אחרונים שכותבים שלא, אבל בכל הראשונים משמע שכן. קיצר. כן בדוק שצריך לכבוש הרבה מסוריה (לדעת מו"ר אאל"ט אפילו את כולה)
בטוח צריך שיהיה בזה גם "וחי בהם"...
כי בדרך טבע היינו אמורים למות... והבוטח בה' חסד יסובבנו
אבל עכשיו זה אחרת...
אז לא היו לנו שום אמצעים להתמודד ולהלחם...
היום אנחנו מהמעצמות החזקות בעולם!
אנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר.
רק צריך לעשות את זה בתבונה.
כמו שאומר הרב אריאל:" יש הלכה. חובה לשמור ולהלחם עליה. אבל ציבורית לא הכל אפשר לקיים עכשיו, וצריך לעשות הכל במחשבה ובנחת. ובשביל זה יש רבנות ראשית וראשי המדינה"
אמר את זה בטקס פרידה שלו מרבנות רמת גן...
זה שאנחנו מעצמה גדולה רק מודיע על החילול ה' בכך שאנו לא כובשים את א"י.
אחיו מורי ורבי הרב ישראל מדגיש כל הזמן, הלכה מקיימים, תורה נועדה כדי לעשות!
ואם יש יהודי שחושב שהוא יותר חכם מה' אז שידע שהוא שוטה. ה' ציווה אז עושים .נקודה.
אם נעשה את זה כמו שאתה רוצה- זה ממש לא יהיה וחי בהם... זה להרוג את עצמינו...
ואתם שם כל אלה שהדליקו נרות אפילו שהגויים יכלו להרוג אתכם?!?! אידיוטים!
אכלת מצות בגטו?!?!? משוגעע גמוררררר!!!!!! וחי בהם וחי בהם
אבל אתם אלו שנכנעתם למורת רוחם של הגויים בכל דור ודור, אתם מי שאנחנו אוהבים
ה' יתברך רוצה וחי בהם, אבל הוא רוצה בהם לא רק וחי.
ועיין בגמרא ברכות כ. מה בין דורות אלו לדורות עברו שלהם ה' ענה לתפילותם ולנו לא?
"הוו קא מסרי נפשייהו על אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם" הק מצפה למסירות נפש כן, ה' מצפה לזה.
צריכים להלחם. ועושים את זה גם.
רק גם להלחם צריך לעשות בחכמה. וגם את זה עושים. אמנם לא מספיק לדעתי, אבל בהחלט עושים.
שאתם לא רוצים להלחם אתם רוצים שקט, לכן לא כובשים כלום וכ"כ נזהרים ח"ו להגיע למלחמה אמיתית. ולהלחם בצורה שאזרחי אויב יותר חשובים לך מחיי חיילנו (ובינינו גם אזרחנו כי אם יהרגו "חפים מפשע" בעזה אז לא יהיה רקטות) מה זה חכמה? תירוץ ללא לעשות כלום.
רק צריך לעשות את זה בדרך הכי טובה לעם ישראל.
אנחנו לא רק עושים שקט אלא גם מתקיפים המון המון.
לטעמי לא מספיק..
ודאי שהחזון הוא לכבוש את כל א"י. השאלה מתי ואיך.
ב''ה
אביגיל~!וזה מה שעושים!
אם לא ניגע בכלום-לא יקרה כלום.
נשמע כמו תירוצים למה אנחנו לא צריכים לעשות כלום. במקום להגיד, חברה עמ"י צריך אותנו שנמסור נפשנו ונעשה הכל בשביל להביא את הגאולה.
מסכים שלא עושים מספיק לדעתי.
אני יודע שלוש אחוז ממה שעושים.
השאר חסוי!
איך? בנחישות וסבלנות לתהליכים. לאט לאט בונים תמיכה בינ"ל ובתוך עצמינו. לא תמיד חייבים את המדינות החרות. אין עם לבדד ישכון.
אבל בהרבה דברים אחרים חשוב שיהיה...
אבל יש היום יותר מידי סבלנות מדינית.
בתור לפלאפל באמת חסר סבלנות...
הממשלה יכולה. המדיניות.
הוכחה: אם המדיניות תהיה לכבוש את א"י וכו'- המדיניות תהיה טובה וכנ"ל המדינה.
המדינה היא גוף. לא קשור לכלום. המדיניות היא זו שקובעת...
דמוקרטיה זה מדיניות...
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהקוראים לזה מובחנות
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי
חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך 
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד