קוד אבל פתוח
ארצ'יבלדבוז
קוד אבל פתוח
ארצ'יבלד
פוליאנהמישהו אחד שמייצג רק את עצמו וחופר לחצי עולם
מצד שני תחשוב שאולי בגלל זה מישהו אחד יניח תפילין
ידעתי שזה אתה!ימ''ל
יוני
טליושקהמחי
ע מ)טליושקה
אופטימיותארצ'יבלדאין בעיה, תתקשרו פעם פעמיים. אני הרי כבר תורם לכם, אז בסדר תנסו לבקש עוד, סביר בסה''כ. אבל כשאומרים לכם להפסיק להתקשר אז תורידו מהרשימה!
והכי מתסכל זה שיש ארגונים שמוכרים לארגונים אחרים את המספר שלך ואז אתה מוצף בכמות של ארגונים טובים ואתה מבקש מהם להפסיק להתקשר והם לא קולטים אפילו בפעם העשרים...
ולמה כל זה? כי עשית מצווה ותרמת...
(ואחרי כל זה לא הפסקתי את התרומה, כי למי שתרמתי זה היה אחרי בירור לאן זה הולך והעניים לא אשמים בהטרדה של העמותה. אבל כן - זה גרם לי להפסיק לענות לטלפונים של תרומות שייתכן שלחלקם הייתי תורם)
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?
אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
בס"ד
שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור
מה שאני מכיר בירושלים יש כמה קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) ,
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך מרכז בית אל רמת גן מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.
מחפש קהילות נוספות בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד.
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר .
אשמח לשמוע.
שנאת האדם בעצמו, כי האדם שונא לעצמו יותר מכל שונאיו"
(אמר דודי זקני רבי פנחס הורוביץ זצ"ל בדרשתו הידועה בשם 'כל המפרשים וספרי המוסר')
איך אתם מבינים את המשפט? איזה תחושות יש לכם סביב זה?
כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.
מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.
מקומות מהיבטים שונים.
בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.
אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:
"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".
כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.
הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך
זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.
וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.
בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים.
הטוב
מה זה בעצם אומר שמשהו הוא טוב?
מה מגדיר משהו כטוב?
מה בעצם מיוחד בדברים טובים?
ומה בעצם אנחנו מתכוונים שטוב לנו?
מנסה טיפה להעמיק מה זה בעצם אומר הטוב הזה
זה מושג יומיומי אבל הוא חמקמק
אשמח למחשבות שלכם
את שלי אשתף בהמשך בעזרת השם ובלי נדר, כשהם קצת יותר יתבשלו
תודה
האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל
כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי
אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה
כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים
לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,
כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.
כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם
לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים
שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו
תמיד בכל זמן ובכל מקום.
מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.
צריך למצוא אותם. אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא
הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר. אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן
כיוון מחשבה...
מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,
מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.
הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.
אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר - עם ביקורת ומחשבה.
להשוות לחכמינו, לדרך התורה.
בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.
מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?
במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.
אולי, זה הטוב.
אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.
אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר
ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.
