פחות מ24 שעות
אני גאה בעצמי בטירוף טירופים.
בואו נכתוב מלא מלא מילים ריקות מתוכן כי המוני זמן כבר לא עשינו את זה.
איזה בוקר מטורף, למה אני לא בן(טוב נו, אני יודעת שלא הייתי עומדת בזה. אבל היה לי כיף ממש. כיף להרגיש קצת יותר רוחנית מכל שאר הבנות במקום הזה. והיי, לא, לא נשארתי ערה עד שלוש כדי לדבר על הזכייה של נטע, אבל כן קמתי ב6 וחצי לתפילה, מגיע לי כבוד.)
איזה יום הזוי. עוד שנה ואז אמאלה
ירושלים אהובה שלי, כיף לי שאת בשגרה.
אני צריכה עיר וזה לא יקרה מחר, שגרירות ארורה.
אני צריכה חברה ובני אדם
הלוואי שאהיה 100
, הבוקר..)