היי, אשמח אם תקראובזרימה

אם ניהיה כנים, כל אחד שנמצא כאן המקום הזה משפיעה עליו במידה מסויימת.
ויש שלב שכל מי שנמצא כאן מכמות מסויימת של זמן, עבר.
משום מה, למרות שזה ידוע שמלא מאיתנו מכורים, ולמרות שמדברים על זה כאן פלוס מינוס, עדיין יצא לי לחשוב שאני היחידה שככה מכורה לערוץ. ומסתבר שאני לא היחידה שחשבה ככה..
בזבזתי שם את נזמן בצורה מפחידה והתעצבנתי על עצמי ממש בגלל זה. שנאתי שכל דקה פנויה אני שם. שבמקום לחשוב נורמאלי כמו בן אדם, אני חושבת על הערוץ, אנשים ודברים שקרו שנודע לי עליהם מכאן.
וכאילו.. מה נדפק?! זה כולה אתר. וזהו. משהו כתוב שראיתי.
שנאתי את עצמי שזה מגיע על חשבון המחשבות שלי. שזה מגיע על חשבון החברות מהחיים הרגילים שלי, שפתאום משעמם לי לפעמים קצת איתן.. ואולי בכלל זה לא היה קשור ישירות וסתם תחושה שלי(?!)
היו לי מלא דברים מעניינים שכיף לדבר עליהם לספר למישהו משם ולא היה לי למי מהחיים הרגילים.
הייתה תקוםה שהרגשתי שאני חיה בשני עולמות. אשכרה שני עולמות..
מסובך להסביר את זה, אבל בטוח יש כאלו שמבינים אותי.
וזה תסכל אותי.
למה רק אני נכנסתי עמוק כ"כ לערוץ?! למה רק לי הערוץ לא עושה טוב לפעמים?! ולמה כל כך קשה לי לעזוב??!
עובדה, כל האנשים בעולם מסתדרים מעולה בלי! אז למה אני לא??

אוקיי.. זה קרה לי אם הזמן ולאט לאט התחדד. הבנתי שזה רובינו ככה. ולא מחייב כל הזמן וכל מה שאמרתי כאן, אבל לכל מי שכאן הייתה לו תקופה אחת לפחות כזו.


בואו קודם כל נכיר בזה. כן, זה הכי הגיוני ולגיטימי בעולם. עובדה, קורה לכולם.
לא יודעת איך המקום הזה כלכך ממכר, אבל עובדה. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו בסדר ואנחנו טובים גם כשאנחנו מתעצבנים ששעות אנחנו כאן, שאנחנו מתוסכלים שאף אחד לא הגיב לנו וכו. זה לא בגלל ששונאים אותנו.

ופשוט להשלים עם עצמינו שככה אנחנו, דוגרי-מכורים. ולא להתבייש בזה.

 

 

למה כתבתי את זה?
יצא לי לא ממזמן לדבר על כל הנושא של איך שאני מכורה ומה ההשפעות של זה על החיים שלי הרגילים עם כמה בנות.
וראיתי שמה שעברתי, הרבה עברו. מלא מאיתנו חוו את הקטע של ההתמכרות אבל לא דיברו על זה כי לא נעים להרגיש היחיד שמכור וכו, ובסופו של דבר זה לכולנו.
ולדעתי זה כן חשוב שתיהיה המודעות לזה, ושאף אחד לא ירגיש המטומטם היחיד שחושב הרבה על הערוץ וכו ושלא תיהיה רתיעה לדבר על זה.

 

עכשיו תיוגים:

@הללי @טיפה של אור @שקיעה@שיח סוד- כי אתכן דיברתי על זה.

ואתם ביקשתם:

@מבסוטטט @נוצת זהב @מי_אני_ומה_שמי @אהבת ישראל בנשמה

 

קראתיאוהב אותך ה

לא הבנתי כל כך את הפואנטה 

אבל זה די נכון

הקטע הזהבזרימה

שלפעמים מדי חושבים כזה על הערוץ, ומדי נכנסים עמוק ומתוסכלים מזה שזה רק אנחנו שככה נכנסים עמוק לבפנים במחשבה וכו..

להבין שזה הגיוני. וזה בסדר. ואנחנו לא מטומטמים שנכנסנו לזה, ולדעת שזה קורה לכולם בסופו של דבר ולכן אנחנו לא מוזרים.

 

אני אישית, פעם פחדתי לדבר על זה שאני חושבת בחיים הרגילים על הערוץ וכו כי פחדתי שיצחקו עלי או משהו. משום מה חשבתי שאני היחידה. ואני לא רוצה שזה יקרה לאחרים, ושתיהיה מודעות שזה קורה.

 

מקווה שזה מובן בכלל

ממאוהב אותך ה

טוב הבנתי

זה קורה לרובם פה

זה כבר דיון ארוך כמה שזה בסדר וטוב

אבל צודקת ברמת העיקרון

זית שמן ודבש

גם אצלי לפעמים.

 

קראתיאודה ה'

נכון מאד הרבה פעמים.

 

כל הכבוד!בעיצוב
את בסדר גמור. כמו שאמרת, הרבה חווים את זה, כל אדם חווה כל מיני חוויות בחיים, כל מיני קשיים, בסוף זה מה שבונה אותנו. רק צריך לרצות. לאהוב.
תמשיכי להיות שלימה עם עצמך, תאהבי את מי שאת, סחטין על הפתיחות!
תודהבזרימה


אני בעד שיהיו רק פורומים מקצועיים ברשתזית שמן ודבש

כל השאר זה זבל.

אבל לפעמים צריך אתזהבזרימה


קראתיגלים.
ואת כותבת מעולה, אגב

את כלכך צודקת. ואני בטוחה שאת לא היחידה שככה
זה באמת סוג של שני עולמות.. והאנשים של "החיים הרגילים" , כמו שקראת לזה לא יבינו אפעם .. אפילו אני, קורה לי שאני חושבת על הערוץ גם ביומיום.
וכל הכבוד לך על הפתיחות!! |שריר|
תודה(:בזרימה


קראתי, תודה על התיוגתכלית הכוסף

אני מסכים. אבל, אני חושב שבאותה מידה זה יכול להיות התמכרות לסמארטפון או לסיגריות או ללא יודע מה. לכן צריך לדעת לשים גבולות. כן, זה פתרון ידוע ומוכר וכולם אומרים אותו, אבל הוא נכון. להציב לעצמנו גבולות, להתגבר על היצר שדוחף ולהיות עצמנו. אני לדוגמא, קיבלתי על עצמי לא להיכנס לערוץ כשאני בישיבה. ואני מצליח, כי אני רוצה. אז צריך לרצות, ולהשתדל, ולהתפלל (כן, גם על זה), וללמוד הרבה הרבה תורה, ולעשות דברים שממלאים את הזמן, כל אחד לפי מה שהוא אוהב ומצליח. אשריכם ישראל

צודק..בזרימהאחרונה

כל הכבוד!

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך