הדפדפת היתה בתיק, הוא רחוק.
לא רציתי להעיר את כולם בשביל הכמה מילים שלי,
פתחתי ת'עיתון, חיפשתי מקום.
נטע לא השאירה שורה מלבד רווחים עמומים בין מילה למילה.
שגרירות ארה”ב הביאה הרבה צבע, והעט השחור שלי איבד נוכחות.

אולי יום אחד אתמלל את זה, אפילו שאין לי בשביל מה, סתם רק כדי שתהיה לי סיבה לכאוב שוב.