אתה מסייע לסקר מוזר כזה ומגנה את הסקר שלי? למה?

אני לא באתי להצחיק.  שאלתי ממשהו שמעניין אותי באמת ולא בצחוק, אבל פה הצחוק הוא שקוף: מי שואל דברים כאלה ועוד בן אדם דתי שואל שאלות כאלה בנות דתיות? אני בשוק...

כפית

גם אני.

אין, אתה גדול.

בעיקרון אסור להשתמש עם מגבוני בד בשבת משום סחיטה, או שאת משתמשת במגבוני נייר בעדינות שהם לא נסחטים בעיקרון? לא שהסקר הזה מעניין אותי (לא חושב על דברים כאלה ובטח שלא הייתי שואל את זה את הבנות, אבל אם כבר ענית, אז על הדרך אני מעורר על הלכות שבת.

א.לא המצאתי את זה. עייני למשל בילקוט יוסף , אורח חיים, סימן שכ.

ב. זה באמת שרשור מטריל,  אבל אם כבר נוגעים להלכה, אז פה אין מקום לצחוקים.

1. זה הבעיה של הדור: במקום לברר את ההלכה על פי מקורות אומרים "אבר של אמר..." ואז אוכלים נבילןת וטריפות ונכשלים בעוד כל מיני איסורים, העיקר להטיל את האשמה על אחרים במקום לקחת אחריות על עצמו.

2. זה באמת שרשור מטריל, אבל אם כתבת שאת משתמשת במגבונים (וזה מצוין משום נקיון, שכן לרוב הפוסקים "ניקוי יבש" עם נייר לבד לא מספיק, כי הלכלוך עדיין נשאר ואז אסור לומר דברעם שבקדושה), ולכן שאלתי על שבת, כי אני יודע שבת בשבת זה אסור ויש ספר מדבר על הלכות מוקצה ושם כתוב שהמגבונים הם מוקצים מחת איסור, אלא אם כן הם סחוטים, שאז הם מותרים

 האם אתן משתמשות בטישו? כן
כמה ריבועים אתן תולשות בכל פעם פווווולללללל חצי גליללל מי סופרר
 איזה ציורים אתן הכי אוהבות על הטישו שלכן כלביםםםם
 האם אתן משתמשות בטישו לעיתים קרובות ממ.. כשצריךך
 מה אתן עושות עם הגליל לאחר שנגמר הטישו לפחח
 מתי בפעם הראשונה התוודעתם לטישו ואיך לפני שהתוועדתי לזה שאני צכה לזכור את הרגע
אשמח אם תפרטו. זה ממש חשוב לי.

מוסיף עוד שאלות חשובות; 
 באיזה צבע הטישו האהוב עליכן. לבן צהוב ורוד תכלתת
 כמה שכבות יש לטישו האהוב עליכם. כמה שמכינים במפעלל.. נראלי 2
 בזמן הקינוח, האם אתן מקפלות את הטישו או מקווצצות אותו? או משו אחר? מקווצצתתת
 האם אתן דוחפות את הטישו המשומש לגליל או לפח או מקום אחר? לפח.. במיוחד בשיעוררר עזבוווו
תודה רבה ! זה מאוד מעניין אותי. בכיפ יאגזורר

מעניין שאפילו סקר המוזר הזה זכה ליותר תשובות אמיתיות (האמת שלא בדיוק ספרתח) מאשר שלי, ששם רוב התגובות היו ספאם.  וכאן יש לי בקשה מבנות שענו לסקר זה  באמת ולא בצחוק: תדונו קל וחומר: אם אתן עונות על סקרים כאלה מוזרים (בחיים שלי לא הייתי דבר כזה ובטח שלא בקרב ציבור הדתי), אין סיבה לא תענו על הסקר שלי, שאם נחשוב בהגיון - הוא לא כזה מצחיק, אלא מדוברת בחקירת דפוס התנהגות מבחינה פסיכולוגית. וכן אני בא לבקש סליחה מהבנות: אל תחשבו שהפכתי אתכן לאוייבקט לחקירה, חס ושלום: אני מאוד מכבד את הבנות ומתנהג אליהן בכבוד (כמובן שאני מדבר איתן רק לי ההכרח מטעמי צניעות), אבל שיוצא לי לדבר מחת הכרח מסוים, אני מדבר אליהן בכבוד (כמובן שלא מוסיף להן מילים מיותר, חס ושלום, מטעמי צניעות) ואפילו במחשבה אני מכבד אותן (זה לא אומר שאני מהרהר עליהן חס ושלום).

שרשור זה באמת בא להטריל, כי להשתמש בטישו או נייר טואלט שדבר שכל אדם צריך את זה, אבל לקרוע דפים זה בחירי בעיקרון, ולכן שייך לחקור מדוע בוחרים לקרוע.

1. לא, יש הרבה אנשים שהשיבו (בפורומים אחרים) שהם זורקים בלי לקרוע.

2. על סמך מה קבעת שאני טרול ולא מחפש תשובות אמיתיות (למרות ששכבר כמה פעמים אני מוכיח את זה ועובדה שאני שמח תשובות אמיתיות ומגנה שמספימים לי את השרשור - סימן שאני לא  מחפש להפסים, אלא לקבל תשובות אמיתיות ולחשב את החשבונות שלי).

מה אתם חושבים על הניקיון של שירותים ציבוריים ברחבי הארץ?

הייתי במקום אחד לוזוכרת איפה בירושלים, שמחוץ השירותים יש כזה עמדה כמו של הרבקו ברכבת הקלה שאומרים עד כמה נהנינו מהשירותים.. בקטע שאת יכולה ממש לומר שהרצפה היתה בסדר, הפח גם, הכיור לא..

חחחח זה הורגגגג ואשכרה לפי זה משפריםם!! כילו אחלה רעיון ואחלה ביצוע אבל לא לקחו בחשבון שמגיעים לשם מתבגרים שמטמטמים תמכונההה

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים