כן, לא עבר לי.
יןשבת, בולעת ת'רוק
בערפל, מטושטשת,
לא רואה,
לא רחוק, לא קרוב
לא בכלל.
אין לי מילים
ואין בי ניסוח
אן לו שם וסיבה
לכאב,
דימום שבטח יחלוף
אולי לא.
רוצה לצרוח
תפסיקו לישון
רוצה לצרוח
שכל העולם יתעורר.
ולמה, באמת
ולמה בכלל
לא רוצה
זה הכל מתערבב לי,
אני צריכה לשתוק עכשיו
לברוח
ויש לי בוחן מחר
ועבודה
ופרויקט
וכלים בכיור
וחיוך מרוח שתכף יבוא
אולי בשורה הבאה.
אני בורחת, אני יודעת.
הכי רחוק שיש
יותר מידי שדה מוקשים
נמצאים כאן בתוכי
בורחת
נפצעת, בורחת.
אני רוצה לצרוח,
חונקת
כאב חד בבטן
אולי ככה כשצורחים מבפנים.
פותחת שוב
הכל מעורבל בי
ןאין לי פינה
משחקת אותה
אותי
כאיךו יודעת מה היא רוצה
לאן היא נוסעת
ולאיפה מגיעה
נראית לוחמת נחושה
לי,
יש מטרה בכלל?
אולי יותר מידי
אני כותבת
מקווה שאיש לא יקרא
אולי יותר מידי,
אני כואבת.
זה אפילו לא פרשת דרכים
זה כמו מילי דשניה במצנח
צריכה לבחור
צריכה כוח
צריכה, אפילו קטע טכני,
צריכה
למעלה,
אתה שומע אותי עכשיו,
שמעת ת'אנחות שלי
גם כשהייתי לבד.
ראיתי ת'סוף
זו היתה התחלה חדשה.
ראיתי חלום שנגמר,
סימן ליום שמתחיל.
יהיה טוב,
אין לו ברירה,
הוא חייב להגיע.
נכון?
אני מקווה.
חייבת לחפש,
למצוא.
ומה בליל השטויות הזה
עכשיו,
קשור אלי?
?
שולחת
כי אין לי כוח למחוק
מכבה ת'מחשבות עכשיו
מדליקה 'עצמי
- לקראת נישואין וזוגיות