למה דווקא זה?

את אוהבת את זה?

את לא צריכה לוותר על דברים שאת טובה בהם ויכולה לעשות אותם, רק בגלל שזה יגרום לחצי שעה פחות עם הילדים.

תחשבי איזה נחת זה כשהאישה עובדת עבודה טובה, ואין ב"ה בעיות של פרנסה ובעלך יוכל ללמוד בנחת ורגוע מכל הדאגות והבעיות.

הגמרא אומרת שתורתו של דואג (האדומי..) הייתה מן השפה ולחוץ

ומפרשים את הגמרא שמי שדואג לפרסנתו.. אפעם התורה שלו לא תהיה שלמה

ולכן גם בני תורה צריכים מידי פעם.. אולי לעבוד עבודה קטנה (למשל.. סת"ם? להעביר שיעור, להיות חזנים/לקרוא בתורה בתשלום, ללמד ילד טעמים ועוד..)

אז תחשבי איזה נחת ואיזה רוגע יהיה אם תעבדי עבודה טובה, שמכניסה כסף ב"ה.

תתיעצי, אל תוותרי מעכשיו על החיים שלך,

את יודעת כמה תורה את תוכלי להרבות רק אם תהיי בעבודה טובה??!!?

את יודעת איך זה יעזור לך לגדל ילדים בצורה שאת רוצה בהשקפה שלך בלי שום טרדות ובעיות?!

אל תוותרי.

דברי עם מישהי שאת מכירה

מבוגרת

שתבין אותך ותוכל לייעץ לך לטוב

נכון, צריך את המינימום, אבל יש דברים שעולים כסף

ובשביל לחיות צריך כסף.

כשיש כסף הראש רגוע, ואני אומר את זה לא על סמך עצמי.. מי שדואג לפרנסה שלו.. לא יצליח ללמוד וכל היום כשהוא לומד הוא יחשוב על הארנונה וכו..

זה יכול לעזור. מאוד.

את לומדת בטליה, לא?

בטוח יש מלא מלא דברים שאת טובה בהם שאת יכולה בע"ה לסדר לעצמך את העתיד

אוי

אין בכלל?

אין לך דמות שאת מעריכה? להתייעץ איתה?

אוקי, גם אני לא מבין את ההורים שלי

אבל זה לא תירוץ למה לא להשקיע בחיים שלך.

אוקי - אם יש מספיק תני הכל לצדקה. בלי לפחד.

ואני מאמין שאת תוכלי לעשות את זה.

אבל.. לפחות תהיי בטוחה שאת יכולה, תפתחי לעצמך את הדלת הזאת

אחכ אם לא תרצי את הכסף תתרמי אותו לאיזה כולל/ישיבה/החזרה בתשובה או משהו..

לא חסר ב"ה.

אבל לא לוותר מלכתחילה,

זה עושה נחת, לא לדאוג לפרנסה.

אל תוותרי מעכשיו.

בהצלחה לך

וזה עצוב

את חייבת לחפש מישהי שאת מעריכה..

בלי לנסות.

זה נשמע שהיא לא מרגישה שלמה מהוראה,

אלא היא פשוט רואה שזו הדרך היחידה להיות בדרך החיים שהיא בוחרת לעצמה

ועל זה אני חולק

כי בדרך חיים כזאת אפשר לחיות עם עבודה טובה בצורה טובה

טוב.. אוקי.

מתמטיקה מחפשים בכניסה לאוניברסיטה

זה יעזור לך בהמון מקצועות טובים בחיים

אין למה לוותר

צמצום זה מספיק

אז תעבדי עבודה טובה ותתרמי.

תעשי חסד.

שיהיה לכם ראש רגוע.

תעשי מה שטוב לך, אל תוותרי על מקצועות טובים רק כי את רוצה לחיות בצניעות!

נכון,

אבל זה יעזור לך בתואר

אני מניח שאת רוצה עבודה מכובדת בע"ה.

למרות שאת רוצה לחיות בצניעות

זה צנוע מספיק. לא?

ותעופי משם

אז תעשי את התואר שלך ותעופי משם

אסור לך לוותר על משהו שאת משקיעה/תשקיעי עליו רבות רק בגלל שקשה (ורק אציין שקשה בצדק.)

בהצלחה רבה!!!

בעיה רצינית שככה זה כאב

בעיה רצינית שככה זה כאב

לא ככ הבנתי לגבי המעגלים, כי מה הבעיה שהחברות שלך יותר קטנות ממך?? זה דווקא נשמע לי מצויין שיש לך את החברות הטובות, אבל הן קצת יותר קטנות, ואז כשאת רוצה להתייעת או לדבר על משהו עמוק יותר את יכולה לפנות למדריכה.. לא?

וחומצזה לא מאוחר ליצור חברויות חדשות אף פעם..

לגבי הלימוד- מה שטוב לך, פשוט התכוונתי שלא תעמיסי על עצמך יותר מידי ואז זה גרום שבבבת אחת תפסיקי הכל.. הבנת?

מסגרת כללית, מבינה ממש. אני עכשיו בסוף שמינית אז זה ממש ככה.. רק שאת במצב שטיפה מוזר שאין לך מסגרת כי יש כיתה ובית ספר אבל אני מבינה שאצלכם זה לא בדיוק ככה.. מה שעוזר בתקופה כזאת זה בעיקר סדר יום קבוע (יחסית), להשקיע בקשר עם אנשים שאת אוהבת, חברות, משפחה וכו'.. ולנצל את זה ולעשות דברים שאת אוהבת..

מכירה את התחושה שאת רוצה לחזור למשהו למרות שאת לא זוכרת מהזה בדיוק אבל אין מה לשעות בקטע הזה כי החיים ממשיכים קדימה, אז תנסי לראות מה המצב הנתון נותן לך ומקדם אותך ועם זה להמשיך הלאה...

לא הבנתי לגבי טליה והלגיטימיות של קשה.. מאיזה בחינה?

ותלוי לאן.. לא? וגם אם את בוחרת להמשיך, תעשי את זה מתוך בחירה (אולי של הרע במיעוטו.. אבל עדיין, מתוך בחירה ולא סתם כי ככה..) ותבדקי איזה דברים היית רוצה לשפר ואיזה דברים לשמר. כאילו לחשוב מה מפריע לך ולנסות לפעול לשנות את זה ומצד שני מה טוב לך ואת רוצה לשמר. מהמקום שאת נמצאת בו, מכל הבחינות.

..יאו את מדהימה אותי ממש! שתדעי

יש דברים שכן אפשר... בכל מקרה, מחשבה יפה ממש! אבל אני בכל זאת ממליצה על קשר עם מדריכה כי היא גם יכולה להאיר לך נק שלא חשבת עליהם (כי בכ"ז היא גדולה יותר) וגם את תוכלי לדבר איתה על מה שאת לא מרגישה שנכון לדבר על עם החברות שקטנות ממך..

וואי זה באמת נשמע מורכב, בכללי ניהול זמן זה קשה, אז בטח כאן עוד יותר.. אבל תנצלי את הזמן גם לחזק חברויות (אם זה בלימודים עצמם ואם בין לבין או בסופשים) . תנסי ליצור מערכת כלשהיא שבה יש כל שבוע זמן שמוקדש למשהו אחר שאת רוצה להספיק. (קטגוריות לדוגמא- שיעורים בכיתה, שיעוריחם של התואר, שב של זה, עבודות של זה, לימוד,תפילה, אוכל, חברות,סניף, חברות, משפחה, התנדבות, לימוד למבחנים ועוד כל דבר שיש לך בחיים) ואז את פחות במרדף כל הזמן כי יש לך מערכת מסודרת מה עושים.. (אבל גם כאן, לפעמים בתקופות לחוצות זה פחות הולך- וזה סבבה לגמרי)

הבנתי, אבל תשימי לב שאת מצליחה להתפתח בתחומים אחרים שחשובים לך, ולא רק לסיים את זה.. כי השנים יחלפו ולא יחזרו, וזה שנים ממש יפות אז חבל שיעברו לידך..

לא בטוח שאת צריכה להעמיס על עצמך ככ.. אולי כן,רק אם זה טוב לך. אבל את לא חייבת לעשות את זה.

ואם קל לך בלימודים אז בכלל, את יכולה ללמוד במקום אחר ולהצליח בקלות ואז לנצל את השנים האלה להמון דברים אחרים שאת אוהבת. אבל אם בחרת את זה תזכירי לעצמך למה.. ולא רק כי מסיימים עם זה מהר, את צריכה גם להנות מהדרך, כי אם בחרת בדרך ככ קשה את צריכה סיבה שמספקת אותך. ושטוב לך בה. כי זה בסופו של דבר הכי חשוב..

ושוב, אם לעבור זה לא אופציה אז תבדקי מה כן, (למרות שאני לא מבינה למה אבל כנראה שאת כן וזה מה שחשוב..) מה את כן יכולה לנסות לשפר כדי שיהיה לך יותר טוב איפה שאת..

תנסי לראות מאיזה מעגלים כלשהם את יכולה לנסות למצוא מישי שהיית רוצה להתחבר אליה.. ומדריכה יכולה לעזור בתהליך של זה.. לא דווקא שתהיה חברה. פשוט זה עוזר לפעמים שזאת מישי גם גדולה יותר וגם שהיא מסתכלת על זה מהצד.. ממליצה לנסות.. 

אין דבר כזה דברים שאי אפשר להפסיק.

פשוט יש מחיר גבוה, ולא תמיד רוצים לשלם אותו כי זה לא משתלם. אבל הכל אפשר.

ולא הבנתי מה בדיוק את עושה שאת רוצה ולא חייבת.. הכוונה ללימודים? לתואר? לא הבנתי..

תנסי להתייעץ עם בנות גדולות יותר שעשו את זה, בקטע פרקטי, ולשאול איך התמודדו?

ומערכת לא חייבת להיות משעה לשעה מסוימת פשוט רצף של דברים שכל יום את מכניסה ללוז, אחרי שאת מסיימת אחד, עוברת לשני וכן הלאה.. אבל שיש רצף קבוף זה יכול לעזור אולי וגם מונע מדברים להיות כל הזמן ברגע האחרון וככה אפשר אולי למנוע טיפה לחץ מיותר (נשמע שתמיד עמוס אבל בכל זאת זה יכול להועיל אולי קצת..)

ובסופו של דבר ההורים שלך רוצים אך ורק בטובתך. את צריכה להיות פתוחה איתם ולהסביר מה עובר עליך, אחרת איך הם ידעו? אפילו אם הם לא יבואו ויגידו לך "אה אינבעיה תעזבי הכל תעשי מה שבא לך" בטח יהיו להם עצות טובות ואם אחרי כמה זמן לא ישתפר תוכלי לדבר איתם ותראו מה עוד אפשר לעשות.. העיקר שהם יהיו חלק מהתהליך שאת עוברת באולפנה, במיוחד אם הלכת בגלל שהם אמרו... את יכולה גם לבחור לא לשתף אותם, אבל גם לזה יש מחיר...

אולי את יכולה לפנות ליועצת בביס..? אצלנו למשל, היא ממש עוזרת..

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.

דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.