לא האמנתי שחוסר צניעות כזה יכול להיות. הרי זה מה שהתחנכנו עליו מגיל 0- צניעות צניעות צניעות. ואני ממש בסדר עם צניעות. לגמרי. מבינה למה, מקיימת, מתחזקת בצניעות.
אבל קשה לי עם העניין של יחסי אישות. אין, לא מתיישב לי בראש.
אני מבינה שבעצם כל עניין הצניעות "נוסד" בשביל שהיחסים שאעשה עם בעלי בעיתו יהיו הכי טהורים שיש.
אבל אני פשוט לא רואה את עצמי עושה את זה. אני אתבייש מזה. חשבתי לעצמי שאולי זה כמו שליד אמא לא מפריע לי להיות עם חזיה, אבל לא. לא ממש. זה לא מסדר לי את זה במוח. כאילו משהו תקוע שם.
מה גם שזה נראה לי חייתי כזה.. צורך מיני..
אני בכיתה י"ב ומדברים על הדברים האלה בפתיחות, שיעורי בית חינוך משפחה וזה, אבל זה נראה שרק אני מרגישה את זה..
אולי לא חינכו אותי טוב..?
אשמח לחיזוקים, כי זה מטריד אותי כבר תקופה ארוכה.
תודה מדהימות!


)