אני אסיים לספור עם ברכה. כל הכבוד לך גולם

(והלוואי שתמיד כשאראה אברכים יוצאים מהכולל יהיו לי דמעות. הלוואי)

חג שמח לי. ושבת שלום

עם אנשים יקרים, מי כאן?

עברו כל כך הרבה שנים.

עכשיו כואב לי. ואני גם רוצה לחזור לכאב הישן, מוכר יותר.

אני בוכה גם. 

לא הבנתי בכלל. 

אני אוהב את הראב"ד... 

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​