אני צריכה לצאת מזה דחוף אחרי זה זה לא יגמר טוב..
יאללה צאי מזה כבר..

"ממקומך מלכינו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך"

יאללה כוחות.. אני שמחה ואני משמחת ואני ימשיך.. אני לא נופלת.. אין סיכוי.. יאללה עין חיובית..
יאללה כוחות יאללה כוחות..

אני אישית מכיר את זה, אז עשיתי לעצמי כלל: כל פעם שאני שמח- אני שואל את עצמי מדוע אני שמח.
אם אני לא יודע להסביר לעצמי למה אני שמח- זה סימן שזה לא שמחה אמיתית.

אז מה אני עושה במצב כזה? מנסה להחליף את השמחה הזאת בשמחה אמיתית, כלומר אני חושב על דברים משמחים באמת- למשל שאנחנו בתקופת הגאולה וכדו'

אני בטוחה כי טוב לי וכי אני רואה את החיים בעין טובה אבל לא יודעת.. יש מצב שזה סתם זכרון מודחק.. 

 

שמחה זה תוצאה של הרגשת שלימות. אם תקבלי את עצמך כמו שאת, ותשמחי בטוב שבך- אני בטוח שהשמחה תהיה שלימה. תחזקי את הראיה הזאת על עצמך.

אני כותב את זה בתור אחד שעובד על זה... וזה מצליח ב"ה ⁦
זה חלק ממש חשוב בעבודת המידות