שרשור קטעים משמעותיים

פורום נסיונות פעילים

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

שרשור קטעים משמעותייםרגע שלם

חבר'ה מתוקים ויקרים,

אשמח שעל השרשור הזה לא יהיו תגובות,

מוזר שאני מבקשת את זה, (לא אופייני לי)

ובכל זאת.

זאת דרך נוחה בשבילי לשמור דברים,

אז בקיצור בקשתי וכונותיי בהירות אני מקווה..

ותמיד אפשר בשמחה לקחת מכאן השראה,

תודה!

בן מלך שעשוי מאבנים טובות/ שולי רנדרגע שלם

היה שווה הכל לראות את הפנים שלו
מתעגלות בתדהמה, חלשה דעתו
נחתתי עליו בלי רחמים
כל כלב בא היום שלו הנה בא היום שלו
ניחמתי את עצמי
פה תהא קבורתו
ככה זה כשנלחמים על החיים
אני דיברתי הוא הקשיב
יכולתי לשמוע את הראש שלו רעות חושב
כל כך רציתי להכאיב
שלחתי לו את השורה הזאת מכל הלב

אמרתי לו
אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות
אתה שומע
מכף רגל ועד ראש מרגליות
אתה שומע

טוב, הייתי קצת תמים,
קצת תמים לחשוב שבזה זה יגמר
כמעט פרחה נשמתי עת חזר לו הצבע לפנים
הזכיר לי מה שרק אני והוא יודעים עלי
כמה אני חסר
פה תהא קבורתי
זה לא צחוק זאת מלחמה על החיים
אני שתקתי הוא דיבר
תמיד ידע אותי בכחש לערבב
נזכרתי בעצת קדושים
שלחתי לו את השורה הזאת מעומק לב
אמרתי לו
אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות
אתה שומע
מכף רגל ועד ראש מרגליות
אתה שומע

היה ממש מפחיד לראות את הפנים שלו
מתכרכמות במשטמה
נטרפה דעתו
השורה הזאת הילכה עליו אימים
נשך בעט ירק שרט עשה
כל מה שביכולתו
זקן שכמותו
כל כך עלוב בלי מסכה על הפנים
אני שתקתי
הוא הכאיב, או הו, איך הוא הכאיב
על נשמתי הוא חג ליחידתי אורב
בכוחותיי האחרונים
שלחתי לו את השורה הזאת לתוך הלב

אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות
אתה שומע
מכף רגל ועד ראש מרגליות
אתה שומע
מרגליות
אתה שומע
מרגליות

מקשיב לנשמה/ יהודה לויכטררגע שלם

מקשיב לנשמה / מה היא רוצה פה / מה היא רוצה /
היא אומרת שאין לי ברירה / אוסף את עצמי יוצא למסע /
ואולי במקום אחר / הלב שלי יתחיל לספר /
שגם בחושך הכי חזק ובאפלה / יש בתוכי תפילה והיא עולה /
מקשיב לנשמה / מה היא רוצה פה / מה היא רוצה /
מקשיב למנגינה / איך היא עולה / איך היא עולה /
שגם בחושך הכי חזק ובאפלה יש בתוכי תפילה והיא עולה /
שגם בחושך הכי חזק ובאפלה יש בתוכי תפילה והיא עולה /
ואולי במקום אחר / הלב שלי יתחיל לספר /
כן כן במסע הזה / נופל חוזר לא מוותר /
מקשיב לנשמה / מה היא רוצה פה / מה היא רוצה /
מקשיב למנגינה / איך היא עולה / איך היא עולה

נ'ק מבט אישית שלי:

הנשמה שלנו בחיפוש,

היא במין מסע פנימי, למצוא אור אלוקי, חיפוש אחרי משמעות, דבקות, קדושה

צריך לתת לנשמה את המקום שלה, שבה היא מספרת הכי טוב את הסיפור שלה,

ולפעמים גם נצרך מאיתנו לוותר על מקומות מסומים,

שאולי הם נראים המקומות האמיתיים שלנו, שמטיבים לנו..

האמנם?-

אולי אלו רק מקומות שלגוף וליצר טוב להיות,

אך הנשמה עדיין בחיפוש תמידי, והיא זועקת

היא אומרת שאין לנו ברירה! צריך לאסוף את עצמנו

וכן! שוב לצאת למסע, למסע שבו שוב הנשמה מחפשת משמעות.

ונופלים, קמים, לא מוותרים במסע הזה! במסע לחיי עולם הבא, לחיי הנצח והקדושה.

צריך להקשיב לה, לנשמה שלנו...

מה היא רוצה? למה היא כוספת?
הנשמה אחרי הכל היא האור, שאפילו באפלה הכי גדולה היא מאירה

וזה מקשר אותי לדברי מרן הרב קוק זצ"ל:

"שהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"

כאשר הנשמה מאירה, מלאה בחיוב, וטוהר יכולה היא אפילו באפילה להאיר.

אך אין הדבר תלוי אלא בנו!

במה אנחנו בוחרים למלאה את נשמתנו...

אחרי הכל.. נשמה לא יכולה להאיר אם אין בה תוכן אלוקי, פנימי וקדוש.

צריך עמל, כמה שיותר להכניס לנשמה שלנו קדושה, מידות טובות, תורה, מעשים טובים,

, חוויות חיוביות וקדושות, ורק אז יכולה הנשמה להאיר באמת

בהתמודדויות של העולם החיצוני המלאה בחושך ופיתויים...

שנזכה!

הוספהרגע שלם

בשמחה מותר לעיין ולקרוא את הכתוב כאן,

אם תרצו להגיב- מוזמנים בשרשור נפרד.

תודה!

מידות הראי"ה- אמונה ברגע שלם

כל בהירות באה מתוך אמונה,

ואמונה מורכבת בהתחלתה מתוך מזג של יראה ואהבה.

והנשמה בפנימיותה מרגשת היא שאמונה יראה ואהבה מיסודם הנם פונים רק אל הענין האלהי,

וכל מה שישנם מדות הללו כלפי ענינים זולתיים אינם כי-אם ע"י איזו הארה של הניצוץ האלהי המגיע שמה.

הדף האחרון ביומן של אייל יפרח הי"דרגע שלם

משמעות". זו המילה.

כיצד אדם יכול לחיות את חייו כאשר כל כולו עסוק רק בלשרוד. בין אם זה לשרוד על החיים כשמצד שני יש מוות, ובין אם זה 'לשרוד' במובן של רדיפה כל הזמן אחרי עצמך, לחפש את עצמך מאחורי מסיבות, תרבות, הנאה, מקומות שבהם תמצא רק את ההופעה הבזויה שיכולה להיות לך.

ההופעה שבה אדם קושר את עצמו לכלוב של זהב! כיצד אדם יכול להרשות לעצמו לחיות ללא שום מטרה שהיא קצת יותר נעלה מהמטרה של הקוף? או של הפיל והאריה? הרי האדם הוא 'נזר הבריאה'. הוא 'שולט בעולם', כביכול כך זה נראה ממבט ראשוני על כל כוחות הטבע. הוא ממציא דברים, משכלל, מנצל את הטבע לטובתו.

לא ראינו חיה שהצליחה להשתמש במשאבי הטבע כדי לזרז ענני גשם בשעת צורך. האדם הוא הבריאה המופלאה בעולם. אם כן, קיומו בעולם מחייב אותו לעשות דברים שונים בתכלית ומהות מהשימפנזה ומהאריה. הם, כל מטרתם היא לקיים את הטבע, את שרשרת המזון. לאכול – כדי לשרוד, ולהזדווג – כדי להמשיך את הקיום. הם לא עסוקים ב"להפוך את העולם למקום טוב יותר"!

אם כן, מהי תכלית האדם בעולמו? מהי חובת האדם בעולמו? וגם לאחר שאדם עבר מדרגה זו, כיצד ידע שמה שהוא עושה באמת ממלא את שליחותו? כיצד ידע אם מימש את הפוטנציאל שבו [מהכוח אל הפועל]?

לכידה

מהי התכלית? וכיצד יגיע האדם למקום שהוא מקיים אותה? כל זה מתקשר גם כן לשאלת הבחירה. כיצד אדם 'בוחר'? שני ממדים יש בכך: 1. רגש. 2. שכל.

עוד קצת קשה לי להסביר בדיוק [את] ההגדרה מהם כל אחד מהמושגים, אך את מקומם אני מעט מבין. ה'רגש' נעול עמוק בתוכנו. לא בכל מקום אנשים פותחים את הלב, את הרגש, אך ה'שכל' לעומתו חייב לעבוד 24/7. לולא השכל האדם אינו שונה מן הבהמה. "מותר האדם מן הבהמה – השכל".

הרגש ננער מעמקי הגוף רק כשהשכל, האדם, נותן לו את האישור לכך. ה'אהבה" בתחילה אדם מנתח את העומד מולו, וברגע שהוא מרגיש בנוח, מרגיש אמון [בשל] הוא פותח את הלב, את הרגש. אפשר לומר שהשכל הוא המפתח של המנעול של הרגש.

מדוע צריך מפתח? כי ה'רגש' הוא דבר מסוכן. רגש = גשר. מקום צר שממנו אפשר ליפול. ה'גשר' צריך להיות מדויק ואם הוא לא בנוי במדויק וישנן סטיות בבנייה. במטרה – אתה תיפול ותאבד מהר.

ולכן יש לבנות את קומת ה'שכל' לפני שה'רגש' נכנס לעבודה. ומה זה השכל. מותר האדם מן הבהמה. שוני התכלית של האדם מן הבהמה, חובת האדם בעולמו! אדם צריך להשתמש בשכל בעולם כדי לתקן. כדי להרוס. לשם מה ניתן השכל? לטוב ולרע? חברון 16:25

כמה רחוק- מרדכי גרנביץרגע שלם

כמה רחוק הפה מהלב
כמה רחוק
כמה רחוק כמה כואב
כמה מתוק
שפכי כמים לבך
ובחושך הזה יש פתחים הרבה
והאדם לא רואה
וכל החיים במרחב הזה
הולך מסתובב
כל החיים במרחק הזה
בין הפה והלב

...רגע שלם

מדהים כמה ששיר יכול לתאר במדויק תקופות, רגשות ותחושות

רבנו הרצי"ה קוקרגע שלם

חלון ג'והרירגע שלם

עקיבארגע שלם

והאר מליבי//
הכל יעלם ברוח
כל הטיפות שספגתי
בעודי חי ומבקש
מבקש נפשי

והיו מדרגות, מדרגות
ובניינים ורחובות
מעיינות נעלמים בחלומות
ותהומות

בכל נפשי בקשתי
אל תעזבני
בכל נפשי בקשתי
והאר מליבי

הכל יעלם ברוח
כל השירים שכתבתי
אובד עמוק במצולות
מחפש אהבתי
עשן אז יפרח בחושך
ורק הריח יזכיר
יספר על אש
לנצח לא תכבי

בכל נפשי בקשתי
אל תעזבני
בכל נפשי בקשתי
והאר מליבי

תאיר!! כבר כמה ימים אני שוכח
כבר כמה ימים אני בורח
ממך
תן לי להיות המשוגע, המטורף
שלא פוחד מכלום
רק ממך

השיר הזה, מה הוא מציף בי.

אם היו לי נחלים בנפש, הייתי בוכה במשך שעה, ואולי יש בי נחלים אבל יש אבן כבדה שחוסמת את הנחל שבי

אני אפרוץ אותה, אני יודעת.

וכל התקופה הזאת תעבור. ואני אהיה אני. מתישהו

בע"ה.

יובל המבולבלרגע שלם

בעולם שבו כולם חושבים אותו דבר
מחפש את המקום שבו הזמן נגמר
מנסה להתקדם בתוהו הגדול
להיות חזק ולא ליפול.

כל כך הרבה דרכים, כל כך הרבה עצות
המון המון שבילים ואינסוף אפשרויות
בחושך מסביב יש נקודה אחת של אור
היא בתוכי ובה אני יכול לבחור

ואני מאמין בעצמי
כי אני זה אני והאמת בתוכי,
ואם רק אסתכל בליבי
אמצא את הדרך שלי.

מסתכל קדימה ומביט על הכוכב
ויודע שהזמן לפעול זה רק עכשיו
אל הלא-נודע אני יוצא היום
ובליבי החלום.

וגם אם לפעמים הדרך לא קלה
קשה להתקדם ויש מכשול בכל פינה
בתוך תוכי יש קול קטן שלי תמיד אומר
להמשיך ולא לוותר