שלום לך אהוב ליבי.
אני לא יודעת אם אתה יודע מי אני, ואם אני יודעת מי אתה. אבל אני רוצה שתדע. שאני מתגעגעת.
מבחוץ. אני שלימה. אבל בפנים.הלב שבור. מרוסק. אולי גם מדמם.
אני רוצה אותך פה. קרוב אליי. כן. אני רוצה שתקשיב. תכיל. תבין. תדאג. תעטוף. תעזור. ותהיה פה. בשביל הנשמה שלי שזועקת. ובשביל הלב שהוא כבר לא בצורת לב. הלב מרוסק ושבור.
כן. אני. הדוסית. שלא מדברת עם בנים. רוצה אותך פה. עכשיו.
קשה לי כבר לחכות ליום בו תצא בת קול ותגיד- "**** בת **** מיועדת לפלוני בן פלוני".
וכן. וקשה לי עם זה. אני מלאת קנאה בכן הסביבה שלי. החברות שלי. הדוסיות יותר והדוסיות פחות. שנדמה שלכל אחת יש את האחד. פה. עכשיו.
וכל אחת יודעת שהוא אוהב אותה, חושב עליה, מכיל,מדואג, מקשיב ועוזר לה. וכל שיחה איתו היא שיחה ברומו של עולם. של הכלה. ואהבה.
ואני ה"קטינה" שבחבורה שומעת כמה זה נתן להן. אותן חברות שבקשר עם האחד לכאורה. שהוא שלהן.
ואני לא אשקר. ואגיד שזה לא קל לי לשמוע הכל ולראות את ההודעות שמביעטת הרבה אהבה. דאגה והכלה, את המכתבים המעוררי השראה. לשמוע על השיחות המחזקות. על האישיות שלו. וזה צובט לי בלב.אני נוזלת מקנאה. מתמוגגת. ואני רואה את הצמתים העומדים לפניכן. את ההתמודדויות השונות והבכלל לא פשוטות עם גדרות ההלכה.
ואני גם רוצה. לא איכפתמלי כמה זה קשה ומסובך. אני מתגעגעת.
ויהיו כאלו שיבואו ויגידו שזו תופעת הבלחיות. אהל וואלה. שאני לא סתם עוד שישסטית שכמהה להתחתן.
הרצון הזה בא אצלי ממקום אמיתי. בוגר. עמוק. טהור.
חולמת על הרגע בו אני אלבש לבן. ואתה תבוא ותכסה אותי ותלחש לי מילת אהבה. תביט במבט עמוק לתוך העיניים שלי. מבט טהור. מבט שאומר הכל.
ואני. מחכה בשער שתבוא. חושבת עליך. ורוצה. רוצב להגיע לשלימות הזאת. להשלים את החסר שבי. ויש הרבה חסר.
השכל אומר שזה לא הזמן. תרדי מזה. תתרכזי בעצמך. תתפתחי בעצמך. תתפתחי בעבודת ה'. תיהיי אישה גדולה. בשבילך. שתבוא יום אחד. ותשים לי טבעת על האצבע. תאמר לי שאתה אובה אותי. תקשיב ותבין את מעמקי ליבי ונשמתי שזועקים.
שנזכה בעזרתו יתברך. להקים בית נאמן בישראל. עם הרבה ילדים בעז"ה ועם חיים של קדושה, ברכה, טהרה, שמחה, ויתור והמון הכלה.
אני לא אשקר. ואגיד שיוצא לי לשים עין על בנים. לבחון. להסתכל. לברר. אולי זה אתה.
אז. בבקשה תתפלל עלי שאצליח לעבוד על מידת הקנאה. שאצליח לעמוד לצד חברותי היקרות שעוברות דברים לא פשוטים ואצליח לעזור להן בלב שלם. בלי קנאה. עם הרבה אהבה והכלה. שאצליח להתפתח. לגדול ולפרוח ולהיות אישה גדולה שאהיה מיועדת לך. ורק לך. בלי מכשולים. בהכי פשטות. צניעות וענווה.
יקר שלי. אני אוהבת אותך כבר מעכשיו. כשאני עוד לא יודעת מי אתה. כבר מתגעגעת. מתמוגגת. תשמור על עצמך. תבוא לבקר לפעמים. תחזק אותי בלבך. מבטיחה שאני אשתדל להיות מיועדת לך בשלמות. היה חזק. אני מחכה לך. מקווה שגם אתה מחכה. תתפתח ותדאג לעצמך. תגדל בתורה. תדבק בחבירות. באהבת הארץ. תהיה עניו. פשוט. צנוע. שלי!
בעז"ה שנצליח לאזן בין הרגש לשכל. שנלך בדרכי התורה שנתן לנו ה' הטוב והרחמן.
שנזכה לראות בבנייננו הלאומי והפרטי. בקרוב! אמן סלה.
אז. בנתיים. אני מחכה לך. מתגעגעת. תבוא. בעיתו ובזמנו בסייעתא דשמייא.
*פצל"ש
אני לא יודעת אם אתה יודע מי אני, ואם אני יודעת מי אתה. אבל אני רוצה שתדע. שאני מתגעגעת.
מבחוץ. אני שלימה. אבל בפנים.הלב שבור. מרוסק. אולי גם מדמם.
אני רוצה אותך פה. קרוב אליי. כן. אני רוצה שתקשיב. תכיל. תבין. תדאג. תעטוף. תעזור. ותהיה פה. בשביל הנשמה שלי שזועקת. ובשביל הלב שהוא כבר לא בצורת לב. הלב מרוסק ושבור.
כן. אני. הדוסית. שלא מדברת עם בנים. רוצה אותך פה. עכשיו.
קשה לי כבר לחכות ליום בו תצא בת קול ותגיד- "**** בת **** מיועדת לפלוני בן פלוני".
וכן. וקשה לי עם זה. אני מלאת קנאה בכן הסביבה שלי. החברות שלי. הדוסיות יותר והדוסיות פחות. שנדמה שלכל אחת יש את האחד. פה. עכשיו.
וכל אחת יודעת שהוא אוהב אותה, חושב עליה, מכיל,מדואג, מקשיב ועוזר לה. וכל שיחה איתו היא שיחה ברומו של עולם. של הכלה. ואהבה.
ואני ה"קטינה" שבחבורה שומעת כמה זה נתן להן. אותן חברות שבקשר עם האחד לכאורה. שהוא שלהן.
ואני לא אשקר. ואגיד שזה לא קל לי לשמוע הכל ולראות את ההודעות שמביעטת הרבה אהבה. דאגה והכלה, את המכתבים המעוררי השראה. לשמוע על השיחות המחזקות. על האישיות שלו. וזה צובט לי בלב.אני נוזלת מקנאה. מתמוגגת. ואני רואה את הצמתים העומדים לפניכן. את ההתמודדויות השונות והבכלל לא פשוטות עם גדרות ההלכה.
ואני גם רוצה. לא איכפתמלי כמה זה קשה ומסובך. אני מתגעגעת.
ויהיו כאלו שיבואו ויגידו שזו תופעת הבלחיות. אהל וואלה. שאני לא סתם עוד שישסטית שכמהה להתחתן.
הרצון הזה בא אצלי ממקום אמיתי. בוגר. עמוק. טהור.
חולמת על הרגע בו אני אלבש לבן. ואתה תבוא ותכסה אותי ותלחש לי מילת אהבה. תביט במבט עמוק לתוך העיניים שלי. מבט טהור. מבט שאומר הכל.
ואני. מחכה בשער שתבוא. חושבת עליך. ורוצה. רוצב להגיע לשלימות הזאת. להשלים את החסר שבי. ויש הרבה חסר.
השכל אומר שזה לא הזמן. תרדי מזה. תתרכזי בעצמך. תתפתחי בעצמך. תתפתחי בעבודת ה'. תיהיי אישה גדולה. בשבילך. שתבוא יום אחד. ותשים לי טבעת על האצבע. תאמר לי שאתה אובה אותי. תקשיב ותבין את מעמקי ליבי ונשמתי שזועקים.
שנזכה בעזרתו יתברך. להקים בית נאמן בישראל. עם הרבה ילדים בעז"ה ועם חיים של קדושה, ברכה, טהרה, שמחה, ויתור והמון הכלה.
אני לא אשקר. ואגיד שיוצא לי לשים עין על בנים. לבחון. להסתכל. לברר. אולי זה אתה.
אז. בבקשה תתפלל עלי שאצליח לעבוד על מידת הקנאה. שאצליח לעמוד לצד חברותי היקרות שעוברות דברים לא פשוטים ואצליח לעזור להן בלב שלם. בלי קנאה. עם הרבה אהבה והכלה. שאצליח להתפתח. לגדול ולפרוח ולהיות אישה גדולה שאהיה מיועדת לך. ורק לך. בלי מכשולים. בהכי פשטות. צניעות וענווה.
יקר שלי. אני אוהבת אותך כבר מעכשיו. כשאני עוד לא יודעת מי אתה. כבר מתגעגעת. מתמוגגת. תשמור על עצמך. תבוא לבקר לפעמים. תחזק אותי בלבך. מבטיחה שאני אשתדל להיות מיועדת לך בשלמות. היה חזק. אני מחכה לך. מקווה שגם אתה מחכה. תתפתח ותדאג לעצמך. תגדל בתורה. תדבק בחבירות. באהבת הארץ. תהיה עניו. פשוט. צנוע. שלי!
בעז"ה שנצליח לאזן בין הרגש לשכל. שנלך בדרכי התורה שנתן לנו ה' הטוב והרחמן.
שנזכה לראות בבנייננו הלאומי והפרטי. בקרוב! אמן סלה.
אז. בנתיים. אני מחכה לך. מתגעגעת. תבוא. בעיתו ובזמנו בסייעתא דשמייא.
*פצל"ש
