פריקה!!!
אני בכלל לא יודעת אם זה המקום
אבל אני מרגישה שאני חייבת לפרוק
אפילו באופן וריטואלי
אז בקצרה- שבוע 7+4
לפני יומיים הייתי במוקד (האמת לדעתי בטעות- אני אפעם לא הולכת לבדוק לפני שבוע 8-9)
בגלל הפרשות ממש בקטנה חומות
אז הלכתי לבדוק שהכול תקין
אז נצפה שק הריון שמתאים לשבוע 5+4
ללא עובר וללא חלמון.
הרופא אמר שלדעתו הכול תקין יש מצב שהביוץ היה מאוחר אז לחכות שבוע ולבוא לביקורת
כמובן שאני לא מתפקדת מאז!!!
ומאז אני פתאום מרגישה לצערי ריקה, לא מרגישה תופעות הריון כמעט (לפני זה הרגשתי גם מידי פעם רק ובגדול אני לא מהמובחלות רציני).
הולכת ועובדת על אוטומט כמעט ואין לי כח לראות את הילדים ולטפל בהם (וכי מה הם אשמים)
אני יודעת שזה קורה בהרבה הריונות- יודעת יותר מידי טוב כי עברתי הריון ראשון (יש אחריו 4 תקינים ב"ה) הפלה לפני 12 שנים - הסתיימה באופן טבעי בשבוע 6 או 7 אני כבר לא זוכרת ואחרי חודשיים נקלטתי להריון תקין ב"ה- ההפלה כמובן אפילו שהיתה טבעית ללא כדורים וכו יצרה אצלי סוג של טראומה.
זו בעיה אחת שאני מפחדת מאוד מאד מה יהיה גם מבחינה נפשית על ההריון ועל העתיד וגם מבחינה פיזית
בעיה שניה זו אני בעצמי - יש לי קושי לשתף בע"פ את בעלי להגיד מה אני חשבת מה ההרגשות שלי מה קראתי מה אמרו לי אין לי כח ומבחינתי לא לדבר על זה אלא לשקוע במיטה בעצבות (בעלי לא היה איתי במוקד רק אמרתי לו אח"כ בראשי פרקים שהרופא אמר שהכול תקין ולחכות שבוע לראות מה יהיה)
וכמובן בעלי לא מבין את זה (האמת בצדק) ומטיח בי אשמות שקודם כל בכלל לדעתו לא הייתי צריכה ללכת למוקד(הלכתי על דעת עצמי אפילו לא שאלתי אותו כי הייתי בטוחה שהוא יגיד שלא צריך ואני הרגשתי שאני הולכת לבדוק בשביל להסיר חשש ולשמוע שהכול תקין) זה לא מצב דחוף והיה אפשר לחכות לבדיקה הרגילה ולחיות בידיעה שהכול בסדר ולא להכנס לפחדים שאולי יזיקו.
וגם מטיח בי אשמות שאני מתנהגת כאילו זה הריון שהוא רק שלי- לא משתפת לא מדברת כאילו זה קשור רק אליי. שאומנם הוא לא סובל משום דבר אבל הוא חלק מהעניין ובלעדיו שום דבר לא היה קורה
אני מרגישה שיש צדק בדבריו יש לי בעיה אישית איתו עם קושי בשיתוף (וזה לא קשור לפה) וחבל שאני לא משתפת יותר...
אבל כרגע דבריו כואבים לי - וכי לא מספיק הלחץ שאני נתונה בו זה לא מוסיף בכלל
אני מנסה לייצר ליעצמי מחשבות חיוביות וזה לפעמים עוזר לפעמים לא....
תכלס לא יודעת במה להאחז איך להמשיך איך להתמודד .
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)
