הכתיבה היא צורת ביטוי, לשמחה, לכאב למחשבה ולרגש. לפעמים היא נסתרת ממנו, מרוב ריצה במירוץ אחר הכלום.
אי אפשר לכתוב תוך כדי ריצה, הראש לא פנוי לזה. הוא עוסק בלסדר את הסלט שיש לי בראש במחשבות שרצות מצד לצד.
הרצונות מתערבבים כמו עוגת שיש וקולות רקע הופכים לרעש לבן ולא ברור.
האולי שולט בכל. ממלכת הספקות הבלתי מעורערת מנצחת שוב ושוב במערכה, גם אחרי שאבירי ההחלטות חוזרים מקרב מוצלח.
ובסופו של יום אדם מניח ראשו על כר, מכבה את המנוע הנפשי ומפקיר עצמו לחלומות הלילה.
אחד משישים ממיתה, אחד משישים מנבואה.
טעימה מנצח.