גם מי ששנים לא מצליחה להיכנס להריון, יכולה לכאורה להגיד תודה על שאצלנו בארץ במאה הנוכחית, בעלה לא מגרש אותה ולוקח אישה אחרת שתוליד לו ילדים. יש אפילו היום מקומות בעולם שהאישה היא שפחה של משפחת הבעל עד שהיא יולדת בן זכר. ב"ה אלף פעמים שאנחנו לא שם - בהחלט לא יזיק להודות על זה - אבל ממש לא כדאי בגלל הפרופורציה הזאת להדחיק את מה שכואב. מותר שיהיה כואב, ומותר לחפש תמיכה.

ולפותחת השרשור- אם מחר מפטרים אותך ואין לך עבודה ואין לך כסף לקנות אוכל במכולת ותבואי לקטר על זה ואני אגיד לך שמזל שיש היום ארגוני חסד ויתמכו בך והעיקר הבריאות זה גם ינחם אותך?

מי שלא מבין לא מבין. והלוואי שלא תביני.

ברור שבשכל את צודקת לגמרי, וצריך לשמוח ולהודות על מה שיש. אף אחד לא אומר לרגע שהרגשות האלו "צודקים" או "נכונים"

אבל ככה זה רגשות. הם לא תמיד צודקים בכלל.

הקשר בין הרגש לשכל לא תמיד קיים (או לרב לא קיים) וזה משהו שנכון לכל תחומי החיים.

מי שתתלונן שבעלה לא עוזר מספיק בבית או לא מבין את רגשותיה נאמר לה שתשמח שהיא נשואה  ושתיכנס לפורום רווקות?

וכן הלאה.

אם זה מעצבן אותך שיש אנשים שמקטרים על מין העובר, אל תקראי את זה, ותשמחי שאת לא שם.

ממש כך.. לייק!

כשבא לנו איזה כאב, 

לא עוזר לבעוט בעצמנו - כל מה שיצא זה נקודת כאב נוספת..

כאב זה משהו שנשלח משמים במחשבה,

זה לא אומר שכל דבר צריך להעצים ולשקוע בו - 

אבל בדיוק בשביל זה יש מקומות כמו הפורום הזה,

ותמיכה זה הדבר הכי נכון שאפשר לתת

הודעות כמו אלו רק גורמות לשקיעה עמוקה לגמרי

אני לא כותבת בתור מאוכזבת-מין-עובר דווקא... 

ברוך השם אני לא

(וידעתי שאם יהיה הפוך - אצטרך לעבוד על עצמי!)

פשוט הסעיר אותי הזלזול ברגשות של אחרות

מאחר וכותבים את זה פה, ומדובר בנשים ששופכות את ליבן ומבקשות עזרה בקבלת פורפורציות ביחוד בגלל הקושי של משהו לא נראה לי למרות שאני צריכה לברך על הטוב, אני חושבת שההודעה שלך לא במקומה. 

מותר להתבאס מדברים גם כשאת בהריון.

מזה שיש לך בחילות וקשה לתפקד (למרות שצריך לברך על זה שבכלל יש הריון)

מזה שנהיה כבד

מזה שאנשים מסתכלים

מזה שאת הופכת לפעמים לנושא לשיחה אצל אנשים מסויימים

מאנשים שנדחפים לך לבטן

אפילו מעצם ההריון, זה גם קורה

וגם ממין העובר. 

זה לא סותר את הברכה על הטוב, זה שתמיד אנחנו רוצים מושלם. שואפים להכי טוב שאפשר. ומותר להתבאס מדברים שנראים לך פחות טובים ממה שהיו יכולים להיות. 

ברור שהכי נכון זה לקחת בפורפורציה, וללמוד לאזן את הבאסה ביחס להכרה בטוב. אבל להכחיש את זה שלפעמים גם בטוב יש באסה? 

ומי שעברה טראומה בלידה, מותר להכיר בטראומה ובקושי שנובע ממנה גם כשנולד בסוף תינוק בריא. 

וכן דיכאון אחרי לידה. 

בקיצור, נכון, אבל עדיין. מותר. 

ותגידי תודה שאת לא מבינה את זה.

בטוחה שגם לך יש את הפינות האלה בחיים שאת מתבאסת על דברים שאחרים היו מודים עליהם אלף פעם, כולנו בני אדם.

זה קשה לשמוע אנשים מתלוננים על קשיים קטנים יותר משלנו 

(ובשבילי למשל איבוד הריון נחשב לקושי קטן כי אני מתמודדת עם הפרעה נפשית קשה

פי אלף מאיבוד הריון, אז מי בכלל מדבר על מין העובר?)

גם לי קשה לקרוא פה על נשים שמתלוננות על בחילות למשל

אבל עם כל הקושי אני חושבת שמותר להן להתלונן, כל אחד והצרות שלו

אם למשל הייתי אומרת לך לא להתלונן על איבוד הריון כי לי קשה יותר איך היית מרגישה?

אני הגעתי להריון הזה אחרי 3 שנים של טיפולי פוריות ו2 הפלות

ועדיין התאכזבתי מאד (אבל מאד) ממין העובר

אז לא צריך לומר לי "להיכנס לפרופורציות" כי עברתי הכל ואני יודעת יפה מאד איך זה מרגיש.

לפעמים אולי אנשים צריכים לקבל את העובדה שהם לא מבינים רגשות של אחרים , לשמוח מאד שהם לא כאלו, ולא להטיף להם.

נגיד בסדר אישה תקבל פה חיבוק ותחשוב שהיא יחסית בסדר. אבל בחיים אמיתיים, לא ווירטואליים  לרב לא יבינו אותה. כי לסובבים גם יש רגשות. והם לא יכולים להכיל כל פעם שאימא, אישה או חמות פיתחה לה ציפייה ופתאום התברר שהיא מנותקת ממציאות. לא קשור לפה אבל אני גדלתי עם אימא שפשוט כל הזמן ציפתה למשהו, זה לא התגשם ואז היא הוציאה את הרגשות המוגזמים שלה וממש לא עניין אותה שלא רק לה יש רגשות, גם חמותי ככה. כל הזמן תיאור ציורי איך היא חלמה על ככה וככה וזה לא התגשם וכמה קשה לה. ועם השנים זה רק מחמיר. בן אדם צריך להיזהר לא לפתח ציפיות וכן קצת פרופורציות לא יזיקו. 

באת, הטחת, ואין לך זמן לקרוא תגובות...

אם אין לך זמן להקשיב, אל תשמיעי.

זוגיות בכלל??

ובמיוחד פורום רגיש כמו הריון ולידה - היא תמיכה,

לפעמים זו 'תמיכה טכנית', אבל יש גם הרבה תמיכה רגשית

במקומות שאי אפשר לשתף אנשים מהעולם האמיתי, או לא רוצים בזה.

אי אפשר לשלוח חץ ואז לומר 'מי שבוחר שזה יפגע בו זו זכותו'...

הקטנה של רגשות האחר,

כמו שכתבת בעצמך שזו שיטתך ואת דוגלת בה - 

היא פגיעה,

ומי שפוגע צריך לקחת אחריות על מה שהוא עושה.

צר לי בשבילך, כי אני בטוחה שאת פוגשת בעוד מקומות בחיים האמיתיים אנשים שנפגעים ממך

ואולי את לא מבינה למה.

מקום לרגשות הכואבים ואז יותר קל להם.

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות