ב"ה
נכון, הממשלה מושחתת והשרים רשעים. הצבא נהרס, והחיילים נשטפו מוחית. המדינה מטומטמת והאזרחים עוורים. אז מה עכשיו? נזרוק את כל הדברים החיוביים שכן יש כאן (ואל תבלבלו את המוח שאין פה דברים חיוביים)? לא! אנחנו נמשיך לשיר את התקווה כי אנחנו מזדהים עם משמעות השיר ולא עם השלכות השיר כיום. כי אנחנו רוצים לשמור על הארץ ע"י הכרה בה ולא להרוס הכל ולחזור לגרמניה ופולין, כי באף מקום בעולם אנחנו לא נחיה כמו שצריך, כי אנחנו רוצים להשפיע על השרים, יועצים, חיילים, שמאלנים, חילוניים שיבינו את המשמעות של היהדות, כי הסבות שלנו היו מעדיפים לחיות במדינה כזאת על אף כל מה שקורה קרה ושחס וחלילה יקרה. אסור לזלזל במדינה כי זה יוביל לאבדון וכל קיבוץ הגלויות ילך לטמיון. לא, אני לא ממלכתי ולא יפה נפש בקטע הזה. פשוט אני ריאלי למציאות, זה הכל. אני לא אתגייס בגלל המצווה, אלא בשביל קירוב לבבות, אני לא אשלם מיסים כי זאת ישראל ואני חייב הכל, אלא אשלם זאת כדי שיוכלו להחזיק את הארץ (או מה שנשאר ממנה) כלכלית וכד'. לכן אחים שלי, אל תזלזלו במדינה, אבל עם זה, אל תסגדו לדגל שמייצג כפירה בתורה, אבל צריך להבין, ניתוק קשרים זה לא מה שאנחנו בתור יהודים צריכים לעשות, להיפך, "פנים מול פנים" (תרתי משמע), הפגנות בסגנון עמונה בכל פגיעה הכי קטנה ביהדות כמו שבת, חזיר, ישיבות ולא רק על ההתיישבות. לצאת במבצע הסברה רחב היקף על היהדות ועוד ועוד......