כבר מאוחר עכשיו

לילה טוב

אני קרוב

לאהוב אותך

כל כך 

@יחנע

הוא בקיא

בנאדם מעניין הבוצר הזה. אמא שלי מתה עליו בכולופן

הוא כאילו כזה: יופי תקעתי את המשפט היפה, עכשיו נצפה אותו במלא מילים חסרות פשר וקשר וכולם יחשבו שאני עמוק

יש דברים פחות מובנים זה כן

אבל בגדול יש לו יציאות מאוד יפות

זה שאתה לא מבין זה לא אומר שהוא הטיפש

אמרתי שהשיר מטופש

הייתי בהופעה שלו פעם... בהחלט אדם מעניין!

או משמעות שרק בוצר מבין

ודאי לחרטט כי בדקתי וזה לא משיר השיריםם

מזתומרת עצים מטופחים? מבנים משומרים?? מקשור לחייםםם?

צאי לך ילדתי בטוחה בתנועתך קרוב לתחנה הישנה

עצים מטופחים  המבנים משומרים יש עוד מסילת פלדה

משכי אור ירח מתמעט ןמתעצם אני כאן להעיד לך עוד מרחם את בועטת לרחם

הטוב שלך ינצח את כל השברים ולאט תהלכי בפרדס רימונים תאירי חיים בתרועההה..

דקהה

וואי איך אני חולה על פעולות על שיריםם

אני שונאאתתת את שתיהםם

אבל הייתה לנו פעולה על השיר..

וואוו זה היה מטורףף, כילו פתאום לחשוב על השיר אחרת..

יש משו נואש כזה באודי דוידי שאני פשוט לא מסוגלתתת

והוא כזה לאנשים חסרי חייםםם

זה של כל השיריםםםם

​צְאִי לָךְ, יַלְדָּתִי,  בְּטוּחָה בִּתְנוּעָתֵךְ⁠
קָרוֹב לַתַּחֲנָה הַיְּשָׁנָה
עֵצִים מְטֻפָּחִים הַמִּבְנִים מְשֻׁמָּרִים
יֵשׁ עוֹד מְסִלַּת פְּלָדָה.
 
מִשְׁכִי עֵת יָרֵחַ⁠
מִתְמַעֵט וּמִתְעַצֵּם
אֲנִי כָּאן לְהָעִיד לָךְ⁠
עוֹד מֵרֶחֶם אַתְּ בּוֹעֶטֶת
לְרַחֵם.
 
הַטּוֹב שֶׁלָּךְ יְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
וּלְאַט תְּהַלְּכִי בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים
תָּעִירִי חַיִּים 
לִתְחִיָּה
מִתְּקִיעָה​ לִתְרוּעָה 
בִּתְרוּעָה.
 
​לְכִי​ לָךְ, ​בִּתִּי​, קַשּׁוּבָה אַתְּ מִלִּבֵּךְ⁠
יֵשׁ בִּתְחוּשׁוֹתַיִךְ יְשׁוּעָה
בַּחֲרִי לָךְ רָהִיטִים הַיָּפִים לְסָלוֹנֵךְ⁠
לְחַדְרֵךְ הָעֵת תַּזְמִין לָךְ מְצִיאָה.
 
עֲלִי כַּזּוֹרֵחַ⁠
מִתְבַּהֵר וּמִתְקַיֵּם
אֲנִי אָבִיךְ ​​לְהָבִיא לָךְ⁠
מֵהַיֹּקֶר שֶׁל חֶפְצֵךְ⁠
הַמִּשְׁתַּלֵּם.
 
הַטּוֹב שֶׁלָּךְ יְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
וּלְאַט תְּהַלְּכִי בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים
תָּעִירִי חַיִּים 
לִתְחִיָּה
מִתְּקִיעָה​ לִתְרוּעָה 
בִּתְרוּעָה.
 
נֹפֶת צוּפִים אַתְּ, יַלְדָּתִי,​ ​
יַלְדַּת הַכְּפָר חָפְשִׁיָּה​
כָּל מָקוֹר אֵלָיו תִּפְנִי​ ​
תְּפִלָּתֵךְ הִיא שִׁירָה חֲדָשָׁה.

הַטּוֹב שֶׁלָּךְ יְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
אַתְּ⁠​ לְאַט תְּהַלְּכִי בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים​ ​
תָּעִירִי חַיִּים 

הַטּוֹב שֶׁלָּךְ יְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
וּלְאַט תְּהַלְּכִי בְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים​ 
​תָּעִירִי חַיִּים 
לִתְחִיָּה​ 
מִתְּקִיעָה​ לִתְרוּעָה 
בִּתְרוּעָה

עֵת יָצָאנוּ לַמַּסָּע הַזֶּה

מַה יָּדַעְנוּ
מָה רָצִינוּ
בִּקַּשְׁנוּ תְּשׁוּבָה
שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת
לֻבְּשׁוּ בָּנוּ
מוּתָגִים
לְהַכֹּל יֵשׁ סִבָּה

אוּלַי נִשְׁבֵּינוּ
וְעוֹדֶנּוּ עֲבָדִים
הִגִּיעַ הַזְּמַן
לִהְיוֹת חָפְשִׁיִּים

חוֹזֵר וְחוֹזֵר
עוֹדֶנִּי חָסֵר
מְבַקֵּשׁ קִרְבָה
קְצָת אַהֲבָה

לֹא יוֹדֵעַ אִם אֵי פַּעַם
נִכְנַעְתִּי בֶּאֱמֶת
כַּמָּה הִבְדַּלְתִּי
וְעוֹדֶנִּי כָּעֵת
אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן
זְמַן הַשְּׁתִיקָה
אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן
זְמַן הַהַמְתָּקָה

חוֹזֵר וְחוֹזֵר
עוֹדֶנִּי חָסֵר
מְבַקֵּשׁ קִרְבָה
קְצָת אַהֲבָה

חוֹזֵר וְחוֹזֵר
עוֹדֶנִּי חָסֵר
מְבַקֵּשׁ קִרְבָה
קְצָת אַהֲבָה

לִפְעָמִים נִמְאָס לִי
מִכָּל הַשְּׁאִיפוֹת
מִכלָּ הַהַצלְחָותֹ
מִכָּל הָרְדִיפוֹת
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה
לְהַפְסִיק לִרְצוֹת
פָּשׁוּט לִהְיוֹת
פָּשׁוּט לִחְיוֹת פָּשׁוּט

אִמָּא תְּחַבְּקִי אוֹתִי
בְּלִי לַחְשׁבֹ מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל
אַבָּא תֹּאהַב אוֹתִי
גַּם כְּשֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל

כּמה מִלְחָמוֹת
כֻּלָּם רוֹצִים פֹּה לְשַׁנּוֹת
לְשַׁנּוֹת מִמָּה
לְשַׁנוּתֹ לְמָה
מַה נִּשְׁאַר עוֹד לְתַקֵּן
אֶת הַקִּלְקוּל הַמִּתְעַדְכֵּן
כֻּלָּם אוֹמְרִים מַה לֹּא
אַיהֵּ הכן
 

עֲדָרִים עֲדָרִים
רָצִים מוּבָלִים
בְּאוֹתָהּ הַמַּפָּה כֻּלָּם אוֹחֲזִים
כָּל אֶחָד בָּחַר לוֹ שְׁבִיל
אֶחָד רוֹעֶה, אֶחָד חָלִיל
אַף אֶחָד לֹא שָׁאַל לְאָן הוּא מוֹבִיל.

וַאֲנִי בְּתוֹךְ כֻּלָּם
חֲצִי כִּבְשָׂה, חֲצִי אָדָם
מְחַפֵּשׂ אֶת הַנָּתִיב, אוֹ אֶת הָעֵדֶר הַמֻּשְׁלָם.
לֹא מוֹצֵא אוֹ לֹא רוֹצֶה
הַאִם זוֹ עֵת, הַאִם זֶה חֵטְא
הַאִם זֶה אֲנִי שֶׁשּׁוֹאֵף לְהִשְׁתַּלֵּט.

כַּמָּה, כַּמָּה זְמַן
נְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, נֵאָחֵז בֶּעָבָר
כַּמָּה זְמַן נֵהָרֵג עַל עָתִיד
שֶׁבֵּין עֲדָרִים אֵינוֹ אָחִיד

אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים
לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים
הַאִם אַתֶּם לֹא רוֹאִים שֶׁאֲנַחְנוּ סְתָם מֵתִים
בְּלִי חָזוֹן, בְּלִי מַטָּרָה
הָעִקָּר לַחְזֹר בַּחֲזָרָה
וְאָז הַהִתְעַלְּמוּת נִשְׁאֶרֶת הַבְּרֵרָה

הַאִם נִשְׁאָר הַחֲלוֹם עַצְמוֹ
שֶׁנֵּלֵךְ אֵלָיו אוֹ בִּשְׁבִילוֹ
וְיָעֳבַר כִּירֻשָּׁה לְעוֹד מִלְחֶמֶת הַתָּשָׁה
מִי יִשָּׁאֵר, מִי יִשָּׁבֵר
מִי יִבְחַר בַּחֲלוֹם אַחֵר
וְיִמְצָא אֶת עַצְמוֹ בִּשְׂפָתָם מְדַבֵּר

כַּמָּה, כַּמָּה זְמַן
נְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, נֵאָחֵז בֶּעָבָר
כַּמָּה זְמַן נִתְכַּחֵשׁ לַחֲלוֹם
שֶׁהֱבִיאָנוּ עַד הֲלוֹם.

אֲנָשִׁים וּכְבָשִׂים
רוֹעִים וְרוֹצִים
בּוֹאוּ נִזָּכֵר בִּתְפִלָּה שֶׁל שָׁנִים
כָּל אֶחָד יָשִׁיר שִׁירוֹ
וְיִבְנֶה אֶת הַבָּמָה שֶׁלּוֹ
אֲבָל נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּשְׁבִילוֹ 

אֲנִי מוּכָן לָמוּת רַק בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת 
אֶת מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת
לֹא רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל לָמוּת
וְאָז לְגַלּוֹת שֶׁחָיִיתִי בְּטָעוּת

אֲנִי מוּכָן לָמוּת רַק בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת 
אֶת מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת
לֹא רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל לָמוּת
וְאָז לְגַלּוֹת שֶׁחָיִיתִי בְּטָעוּת

כַּמָּה, כַּמָּה זְמַן
נְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, נֵאָחֵז בֶּעָבָר
כַּמָּה זְמַן נִתְכַּחֵשׁ לַחֲלוֹם
שֶׁהֱבִיאָנוּ..

עד כמה שאפשרלומר שלמות על בוצרר

וגלי לי לאט וברוך הבא

יש למישו תמילים של הביתץ?

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים