מה אני בוכה פתאום, למה זה עוזר
לא יהיה טוב ואני יודעת את זה וממשיכה לשקר
לא יהיה טוב
אני צריכה בקבוק רעל, רק ליתר ביטחון,
שאם ארצה למות זה לא יצריך מחשבה
לצום עד כלות
להתאבד לאט ובטוח
לא לישון, לא לתת לעצמי מנוחה, למה אני לא נותנת לעצמי מנוחה
הלוואי שאקרוס כבר, זה היה צריך לקרות לפני שלוש שנים, למה הגוף שלי חזק כל כך.
אין לי בית וזה מגעיל מצדי לומר את זה כשיש אנשים שבאמת אין להם בית.
החוסר יציבות הזה בחיים, אני משתגעת, כל יום קורה משהו, כל יום אני מבינה כמה אני רק חושבת שאני יודעת.
לך יהיה טוב, את כזאת מדהימה, וכל כך מגיע לך.
אבל לי,
אני סתם ילדה שפגעה ואכזבה את כל מי שהתקרב אליה
הורסת לעצמי את החיים בשתי הידיים
למה שיהיה לי טוב אם אני לא רוצה אותו
למה שיהיה לי טוב אם אני מחבקת את הרע
איך אתן לאחרים לאהוב אותי אם אני לא אוהבת את עצמי. אם אין מה לאהוב בי, למה שאאמין שאפשר.
רק עוד קצת ונמות.
לחיות דורש יותר מדי מחשבה ומאמץ. אין לי כוח. אין לי כוח אין לי כוח אין לי כוח.