קודם כל חיבוק על ההמתנה להפלה. כמה קשה להמתין עם שק הריון ריק בתוכך.

כמה הרבה כוחות זה שואב.

וזה במקביל לטיפול בילדייך, שדורש לא פחות כוחות, ובטח חשים שאמא לא במיטבה.

נראה לי שהמחשבות שלך הולכות לכיוון של אשמה על הפחדים שהיו לך, ומחשבה אולי חלילה גרמת להפלה או יצרת אותה בגלל המחשבות הללו.

אני מכירה את המחשבות הללו, נשים רבות חושבות מחשבות בסגנון-  "מה היה קורה אילו לא הייתי...." או "בגלל שחשבתי כך וכך- ההריון נפל", או- "בגלל שעשיתי כך וכך ההריון נפל" וכדומה.

המחשבות מנקרות בראש ואינן מרפות.

אני רוצה לומר לך שהפלות אינן קורות בגלל פחדים או אמונות או מעשים סמליים כאלה ואחרים. הן קורות בגלל שהן כנראה היו צריכות לקרות. את אינך אשמה בדבר. היה לך הריון, ופחדת שיפול כמו שכל אישה מפחדת שזה מה שיקרה, לעיתים. אולי כי גם חוית בעבר הפלה- והיא היתה טראומטית, וחיכית להריון הזה זמן ארוך- אולי בגלל זה חששת יותר מהפלה עכשיו.

אולי בגלל דברים אחרים.

מה שבטוח- החשש אינו מוביל אף פעם להפלה.

אני מכירה נשים רבות שחוששות... ויולדות ב"ה ילד בריא.

ולעומתן אחרות שחוששות... ולצערי הרב עוברות הפלה.

האם זה קשור?

זו בחירתה של האישה לקשר את המחשבות והפחדים אל ההפלה, אך אני חושבת שממש ממש לא.

אשמה הינה דבר נפוץ אצל נשים שעוברות הפלה, כי יש לנו נטיה להרגיש שיש לנו שליטה. שהדברים בידיים שלנו. שאילו היינו עושות כך או אחרת- זה היה משפיע.

ובכן, צר לי לומר אבל אנו לא באמת יכולות לשלוט בכל, ומקרים כגון אלה עוזרים לנו להבין שזה מה שקורה. אנחנו לא תמיד שולטות במה שיקרה לנו.

וגם בהפלה איננו יכולות לשלוט.

במה יש לנו בכל זאת שליטה?

בבחירות שאנו עושות, בהתמודדות מול אבדן ההריון, באמונות שלנו.

לכן, יקירה, אני מציעה לנסות להניח בצד את מחשבות האשמה, ובמקום זאת להתחבר לכאב שלך, לאבל שלך על אבדן ההריון שכה המתנת לו וכה רצית אותו, ולתת לעצמך לבכות, להצטער, לכאוב ולהיפרד מהעובר שרצית כל כך.

ממני בחיבוק חם.

ציפי 

אשמה שעבדתי קשה מדי לפסח..

אשמה שאכלתי מפלסטיק מחומם במיקרוגל..

אשמה שהייתי יותר מדי עם בעלי..

אשמה שהרמתי את בתי הקטנה..

אשמה שהלכתי באותו יום ברגל (משער יפו לכותל..)..

אשמה שהרמתי ילדים בגן בעבודה..

והרשימה עוד ארוכה..

משוגעת, לא?!

על כל מה שעשית, או על כך שאת מרגישה אשמה?

בעיקר מהמחשבות שלא מרפות..

זה כמו פיצול אישיות..

אני מאשימה את עצמי בגלל כל הרשימה ואז חושבת שעשיתי חלק גדול בעבר ולא קרה כלום..

ואז מאשימה את עצמי שכזה אוסף של מחדלים לא עשיתי בעבר ואז חושבת שאם העובר הזה היה צריך להיוולד ה' היה משאיר אותו למרות מה שעשיתי..

וככה זה חוזר חלילה בכל מיני וריאציות...

קצת מרגיש פיצול אישיות..

זה כמו חלקים שונים בתוכך, כל אחד מרגיש משהו אחר, והם יוצרים שיח ביניהם.

את יכולה ממש "לפתוח שולחן". אפילו לצייר את זה כדי שיהיה מול עינייך.

ציירי עידול, או ריבוע. דמייני שאת מזמינה את החלקים השונים שלך למקום נינוח ורגוע כדי ליצור שיח.

את מושיבה כל חלק להתיישב סביב השולחן, וכל אחד אומר את דברו.

יכולים להיות חלקים רבים, ולכולם יש מקום.

לדוגמא:

כעס

אשמה

עלבון

חמלה

רכות

אהבה

שמחה

עצבות

כאב

אבל

ועוד...

לכל אחד מהם יש מה לומר על הסיטואציה. וניתן לאפשר להם לומר.

לדוגמא:

כעס- על עצמי שלא שמרתי יותר

אבל- על מה שאיבדתי, (וניתן לפרט מה איבדת)

אשמה- על כל מה שפירטת למעלה, ועוד ועוד

אהבה- לעצמי, ללב שלי, ליכולת שלי לקום ולצאת מתוך הקושי הזה בכל יום מחדש

חמלה- על עצמי, על קרובי, על כך שבאמת איני אשמה, איני יכולה לשלוט בכל זה, זה באמת לא היה אשמתי

שמחה- על חלקים מסוימים שכן היו טובים לי בתוך התהליך הזה, אם יש כאלה,

כאב- על אבדן, על חוסר, על כל מה שאני צריכה לעבור...

זה לא נקרא פיצול אישיות.

את עומדת מלמעלה כביכול, ובתוכך קיימים הרבה צדדים. כולם מרכיבים אותך והם חלק ממך, ואת השלם הגדול שמעל להם, שמכיל אותם.

זה בסדר לאפשר לחלקייך השונים ליצור שיח ביניהם.

ושוב: אינך אשמה. אינך אשמה. אינך אשמה.

חיבוק.

קודם על ההכלה.. אח"כ על הרעיונות..

אנסה את התרגיל.. נשמע מעניין..

מעניין מה יעלה בשולחן..

לרגעים יודעת שאני לא אשמה.. לרגעים חושבת שבעלי אשם.. ולרגעים יודעת שאף אחד לא אשם.. 

פשוט ככה היה צריך להיות..וזהו..

למרות שאם אנחנו אנשים מאמינים אז ייתכן ש"מחדל" (רוחני) שלי או של בעלי גרם לקבל את ה"עונש" הזה.. ואז שוב חוזר עניין האשמה..

אני ממשיכה עם הנושא מכיוון שאולי מישהי נמצאת גם במקום הזה ותוכל להפיק מזה גם תועלת..

המילים שלך חמות ומרגיעות וכ"כ במקום...

מנסה לשאוב מעצמי כוחות ולהרגיע את עצמי ולדעת שהכול משמיים ולטובה....

לצערי יש זמנים שזה בסדר ויש זמנים שלא- שמתי לב שזה בד"כ קורה לי בחיק המשפחה..

ואז אני שואלת את עצמי- מה הילדים אשמים?? למה אין לי כח לטפל בהם??

ואור מהר מהר

לי לא נתנו רק גרידה אפילו בשבוע 17 ו18 (לצערי איבדתי שתי עובריות בשלב הזה )

הייתי חייבת לעבור גם תהליך כמו לידה עם ציטוטק וגם גרידה, הבנתי שככה זה ברוב המקומות בשבוע הזה

לא יודעת אם יתנו לך בפועל, בטח בשלב יותר מתקדם, קחי בחשבון שכנראה תצטרכי גם וגם (לחכות ל22 אולי יעזור לך לפחות לוותר על גרידה)

יש הפרש של שבוע ויומיים בין 20+4 ל22, הגיוני לחכות את זה, השאלה אם לא יהיה לך סיוט במיוחד שמתחילים לראות ❤️

אבל מסכימה איתך שעדיף חופשת לידה, לי לא היה כאמור והיה לי סיוט לחזור כל כך מהר במיוחד שהגוף והנפש היו מפורקים

אצלי כבר ממש רואים וכולם אומרים לי מזל טוב וכו' ממש כיף לי

נראה לי שאנחנו בורחים לשבוע

לא הבנתי שזה גם לידה וגם גרידה. מה זה הסיוט הזה. חשבתי או זה או זה.

מוזר שהרופאה בקופה אמרה לי משהו אחד והעוסית בית חולים משהו אחר. לא מבינה למי להקשיב.

ממש הדגישו לי כשביקשתי בשבוע 18 רק גרידה שבשבוע הזה יש מקומות בודדים שעושים וזה עלול להזיק, נשמע לי מוזר שבשבוע מתקדם יותר מדברים רק על גרידה

באמת ממש זוועה לעבור גם לידה וגם גרידה, אם בשבוע 22 זה רק לידה זה שיקול משמעותי

(ואל תקשיבי לאחיות אם הן אומרות לך ללחוץ!! אם אין עובר שצריך להציל לפחות תעשי את זה כמו שצריך רק בזמן ציר ולא ללחוץ סתם! הלחיצו אותי והלך לי הגוף סתם)

באמת תשקלי בשבוע הזה לצאת למשהו שיעשה לך טוב ולא תפגשי באנשים (תחשבי מה לא הרשיתי לעצמי בהריון ותרשי לעצמך עכשיו ), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️

נשמע ממש קשוח.

תודה על התגובות והעזרה

זה היה לפני 10 שנים כמעט ואז נאמר לי שרוב הבתי חולים מבצעים גרידה רק עד שבוע 18.. אני עברתי בשבוע 19.. וזה היה גבולי..

אז הכי נכון לבדוק מול הבית חולים ולא לפי מה שהרופאה בקהילה אמרה.. ויש גם עניין של לקבוע תור..

בשורות טובות ושה' ימלא את חסונכם.

(אם יתאים לך אולי לדבר עם מכון פועה, תנסי לדבר ישירות עם הרב בורשטיין , אותי זה חיזק שיש דעת תורה שהדריכה אותנו.. וגם הרב האישי שלנו כמשפחה היה מעורב וחיזק)

אני חושבת שיש יתרונות ללידה על פני גקידה ולכתחילה הייתי הולכת על לידה.

גם אם תצטרכי לעבור גרידה אחר כך (אני לא הייתי צריכה ב"ה אבל זה היה בשבוע מתקדם יותר).

מה שכן הייתי בודקת - אמרו לי שרק בשע"צ יש אפשרות לוותר על ההמתה אם הלידה מתרחשת בין שבוע 22+1 ל24+0. אצלנו זה לא היה רלוונטי כי הוועדה נקבעה ל24+0, אבל בהחלט הייתי שוקלת כי ההמתה היתה השלב הגרוע ביותר בכל התהליך.

מבינה שזריקה ללב של העובר חוסכת ממנו את הסבל.

האמת שההמתה נועדה למנוע מצב שהעובר יוולד חי ואז יהיו מוכרחים לטפל בו ולהמשיך להאריך את חייו (ואת הסבל..) ככל הניתן.

אבל בין השבועות האלה הסיכוי שהוא ישרוד את הלידה ויצא חי כל כך נמוכים, שבשערי צדק לוקחים את הסיכון ומאפשרים להורים לבחור לא להמית.

אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או לא, אבל זו חווייה מפוקפקת ביותר והאפשרות לוותר עליה מאד מפתה בעיני.

ממש ממליצה לך להתייעץ עם רב.

כי יכול להיות מאתגר להיטהר אחרי זה ויש הרבה הקלות שאפשר לקבל בתהליך הזה.

אם נרגע ליום כן הייתי ממליצה לך לעשות הפסק ואם עשית תתיעצי מה לעשות בהמשך עם רב או עם מכון פועה יש קו בערב שנשים עונות בו.

וגם היה לי בונוס מדללי דם שמאט את התהליך

שה' ימלא חסרונך בקרוב, בהריון בריא בידיים מלאות

אחרי גרידה בשבוע מוקדם יותר לקחתי 3 ימים וזה ממש לא היה מספיק.. חזרתי ליום אחד, התפרקתי, ואז יצאנו לחופש של אחד החגים אז זה עזר לי שלא הייתי צריכה להגיע לעבודה.

(בעיקר נפשית.. קצת פיזית)

לפעמים זה עושה טוב לנפש לצאת, אבל צריך לדעת מה המינון וכמה...

עברת גרידה בשבוע כ"כ מאוחר?

הכי קשה שמבחינה חוקית אין שום הכרה ושום זכויות.

בעיני תקחי כמה שיותר, אפילו חודש, אל תחזרי לפני שתרגישי מספיק טוב פיזית וגם שתרגישי שאת מסוגלת נפשית להתמודד.

איך ממשיכים זו שאלה גדולה ממש, לפעמים כדאי לפנות לטיפול לצורך עיבוד, לפעמים שיחה עם חברה, דמות רבנית, לפעמים פשוט הזמן מרפא.

בשורות טובות, ואם צריך עוד משהו, אני פה...

רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..

אני לא מכירה שאיבה

עברתי בגרידה

אם רלוונטי אפרט

וחיבוק גדול♥️♥️

אני בחרדות

מה מפחיד אותך?

הרבה חרדות לקראת

אמרו שאיבה וואקום

חיבוק ענק♥️♥️

אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..

קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.

בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️

עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה

שאיבה .. דימום קל וכאב קל

מרגישה רק עייפה

נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום

תודה אמן לכולנו

איך את עכשיו?

🫂

היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00

שאיבה בהרדמה מלאה

קצת דימום קל וכאב קל

כרגע מרגישה טוב רק עייפות