ובערב
דיברתי עם אמא
משהו שלא יצא לי הרבה זמן לעשות
והעזתי
ושאלתי אותה אם לא מפריע לה שאחותי מסתובבת עם שמחה אדומה קצרה
והיא אמרה שנכון שהיא היתה מעדיפה שלא, אבל אין לה מה לעשות.
ואז שאלתי אותה אם אני הייתי נהיית חילוניה, מה היא היתה עושה. והיא אמרה שהיא לא חושבת שזה יקרה לי, אבל היא תהיה קצת מאוכזבת.
ושאלתי מה יקרה אם אני אלך לכיוון החרדי.
והיא אמרה שאני לא אמורה להציג את זה בתור משהו שעלה לי לראש פעם ראשונה, במיוחד שזה לא משהו שאני טורחת להסתיר.
ובבוקר היתה לי תפילה ממש עוצמתית
לא יודעת מה היה שונה
אבל הרגשתי כאילו אני פשוט מוקפץ ענן כזה של קדושה ויראת שמיים, של שכינה, של...
לא יודעת. היה לי ממש נחמד.
ואז הלכתי לשכונה הסמוכה. וכל הדרך לא יכולתי לאחוז את עצמי ופשוט רצתי צורחטתי שאסור. והתחלתי שוב - וקלטתי שאסור. ופשוט וואו.
(ו @עברי אנכי, חשבתי על זה, ושם זה או נם מקום מלוכלך יותר מהשכונה שלי, אבל נראה לי שזה מה שהופך אותה למקום עם אווירה מדהימה כזו... שפחות קריטי הניקיון ויותר המידות וכו.. כי ברגע שמשקיעים פחות ברחוב משקיעים יןתר בפנים)
ולא יודעת, כל השבת הייתי פשוט האורות
וחזרתי הביתה ואבא שלי היה חמטה. והוא הציע לי ללמוד איתו גמרא. ולא הבנתי מה קורה כאן, אז שאלתי אותו למה. הוא אמר שלמבחן שיש לי בשני.
חבל. קיוויתי.
אבל הי, הוא הסכים לי לפתוח ספר קודש בבית.
זה הישג.
ואז הוא אמר שהוא רוצה לבדוק משהו בזבחים. ומסכת זבחים היתה בחדר שלי, אז הוא לא מצא אותה על המדף.
אמרתי לו שהספר אצלי, אז הוא התעצבן ולא הבין למה לקחתי את הספר.
זה בערך היה השלב שלקחתי את השקית שלי ויצאתי לפעולה. לא משנה שהיה היתה בקושי ארבע. זה שהתעכבתי קצת בדרך ונכנסתי לבית כנסת רנדומלי והתנחלתי לי שם בשקט אם התנך שלי לא סותר כלום. ובלכתך בדרך.
ובום. מוצ"ש.
ואמרו לנו שחייבים לבוא לסניף לפני הטקס, אז באנו. ואמרו לנו שאנחנו עושות מבצע לזכרו וממש התלהבו.. והלכנו לטקס.
ובום. נשברתי. וחבל, כי חשבתי שהתבגרתי מאז שמחת תורה. חבל.
מה יש לעשות:
ללמוד למבחן בתנך
ללמוד למבחן במחשבת
מבחן בתנך
מבן במחשבת
ללמוד למבחן בפיזיקה
ללמוד לעוד מבחן שאפילו אין לי מושג במה הוא
כן, יהיה נחמד.
אנשים שאולי ירצו לראות את זה:
@לעשות רצונך!
@אליה2
דיברתי עם אמא
משהו שלא יצא לי הרבה זמן לעשות
והעזתי
ושאלתי אותה אם לא מפריע לה שאחותי מסתובבת עם שמחה אדומה קצרה
והיא אמרה שנכון שהיא היתה מעדיפה שלא, אבל אין לה מה לעשות.
ואז שאלתי אותה אם אני הייתי נהיית חילוניה, מה היא היתה עושה. והיא אמרה שהיא לא חושבת שזה יקרה לי, אבל היא תהיה קצת מאוכזבת.
ושאלתי מה יקרה אם אני אלך לכיוון החרדי.
והיא אמרה שאני לא אמורה להציג את זה בתור משהו שעלה לי לראש פעם ראשונה, במיוחד שזה לא משהו שאני טורחת להסתיר.
ובבוקר היתה לי תפילה ממש עוצמתית
לא יודעת מה היה שונה
אבל הרגשתי כאילו אני פשוט מוקפץ ענן כזה של קדושה ויראת שמיים, של שכינה, של...
לא יודעת. היה לי ממש נחמד.
ואז הלכתי לשכונה הסמוכה. וכל הדרך לא יכולתי לאחוז את עצמי ופשוט רצתי צורחטתי שאסור. והתחלתי שוב - וקלטתי שאסור. ופשוט וואו.
(ו @עברי אנכי, חשבתי על זה, ושם זה או נם מקום מלוכלך יותר מהשכונה שלי, אבל נראה לי שזה מה שהופך אותה למקום עם אווירה מדהימה כזו... שפחות קריטי הניקיון ויותר המידות וכו.. כי ברגע שמשקיעים פחות ברחוב משקיעים יןתר בפנים)
ולא יודעת, כל השבת הייתי פשוט האורות
וחזרתי הביתה ואבא שלי היה חמטה. והוא הציע לי ללמוד איתו גמרא. ולא הבנתי מה קורה כאן, אז שאלתי אותו למה. הוא אמר שלמבחן שיש לי בשני.
חבל. קיוויתי.
אבל הי, הוא הסכים לי לפתוח ספר קודש בבית.
זה הישג.
ואז הוא אמר שהוא רוצה לבדוק משהו בזבחים. ומסכת זבחים היתה בחדר שלי, אז הוא לא מצא אותה על המדף.
אמרתי לו שהספר אצלי, אז הוא התעצבן ולא הבין למה לקחתי את הספר.
זה בערך היה השלב שלקחתי את השקית שלי ויצאתי לפעולה. לא משנה שהיה היתה בקושי ארבע. זה שהתעכבתי קצת בדרך ונכנסתי לבית כנסת רנדומלי והתנחלתי לי שם בשקט אם התנך שלי לא סותר כלום. ובלכתך בדרך.
ובום. מוצ"ש.
ואמרו לנו שחייבים לבוא לסניף לפני הטקס, אז באנו. ואמרו לנו שאנחנו עושות מבצע לזכרו וממש התלהבו.. והלכנו לטקס.
ובום. נשברתי. וחבל, כי חשבתי שהתבגרתי מאז שמחת תורה. חבל.
מה יש לעשות:
ללמוד למבחן בתנך
ללמוד למבחן במחשבת
מבחן בתנך
מבן במחשבת
ללמוד למבחן בפיזיקה
ללמוד לעוד מבחן שאפילו אין לי מושג במה הוא
כן, יהיה נחמד.
אנשים שאולי ירצו לראות את זה:
@לעשות רצונך!
@אליה2
|צוחק עליך|)
