טוב אנשים, בתור אחת שפעילה בתנועה, ושנמצאת בה מספיק זמן, החלטתי לכתוב לכולכם משהו שמציק לי ממש ממש!!! באמת, אני ממש מבקשת שכל אחד ייקח את זה לצומי ויעשה עם זה משהו. רציתי לשאול, איך יכול להיות שאני פוגשת מישהי בערך פעם שניה בחיים שלי וכבר היא יודעת להגיד לי את כל מה שאני יודעת וגם את כל מה שאני לא יודעת על עצמי? איך יכול להיות שאני מתארסת פעמיים בשבוע ושכל יומיים ישלי חבר חדש? איך יכול להיות שאנשים יודעים עליי דברים לפני שאני בעצמי יודעת עליהם? איך יכול להיות שאנשים שאני לא מכירה מכירים אותי יותר ממה שאני מכירה את עצמי??? אנשים!!! תתעוררו! באמת מספיק! הרכילות שעוברת בעם שלנו בכלל ובתנועה שלנו בפרט כבר עוברת כל גבול!!! אם אני מסוגלת להתחיל לדבר עם בנאדם פעם ראשונה בחיים שלי ולדעת עליו הכל, או שאני יודעת מתי כל אחד קם בבוקר, אוכל, באיזה שעות בדיוק הוא ישן וכו' בלי לדבר איתו אפילו פעם אחת בחיים אז לאן הגענו???? באמת!!! אז נכון שכולנו סקרנים, ובאמת מעניין אותנו מי זוג של מי וכמה שיניים יש לאחות של ההוא ובן כמה האח של ההיא... (טוב נו... אולי לא ממש מעניין... אבל..) אנחנו צריכים לדעת להתגבר על הסקרנות הזאת! לדעת מתי באמת לשתוק ולהפסיק לדבר! לדעת את הגבולות, מה מותר לנו להגיד ומה לא! בתור אחת שנפגעה מהרכילויות האלו כמה פעמים, ויודעת ובטוחה שיש גם עוד אנשים שבאמת נפגעים מכל הרכילות שהולכת כאן, אני מבקשת, מכולם באמת להתחיל ללמוד לשמור על הפה, ולהתגבר על מידת הסקרנות! באמת שזה לא נעים ולא שייך שכל העולם יודע עליך הכל! ובאמת שבשלב כלשהו זה רק יכול לפגוע! בצורה כלשהי כל אחד יכול למצוא את עצמו במצב הזה, ולהבין אותו. ובאמת, בואו נעשה מאמץ משותף כולנו ונלמד לשמר על הפה!! |
בצפיה לבנין אריאל