הוא פשוט החליט שהוא עושה מה שבא לו. שכל ההבטחות שלו התעופפו.. בנוסף התערבנו על איזה משהו בנינו והוא הציע שאם הוא מפסיד הוא יתלבש חודש שלם איך שאני אחליט ואם אני אפסיד אני אתלבש שרוולים ארוכים. הוא הפסיד.. ולא הוא לא שינה כלום, להפך- החליט ללבוש את המדים החרדים. הוא באמת גורם לי לשנאה של החרדיםץ הוא מביא את חבר שלו תמיד ללמוד איתו בערב, חבר שלו מוריד ממני את העניים. וכשבעלי והוא ביחד בעלי פשוט מתעלם מקיומי. אני באמת מתוסכלת. אין לי עם מי לדבר. אני מפחדת להתגרש. אני באמת לא רוצה להתגרש. מצד שני נמאס לי מהחיים של הכפייה החרדית הזאת. אני מרגישה חסימה בהתחזקות שלי. כי אני עסוקה בלעשות לו דווקא. כי לו מותר הכל.
חיבת עצה בנישואיןאואו
הוא פשוט החליט שהוא עושה מה שבא לו. שכל ההבטחות שלו התעופפו.. בנוסף התערבנו על איזה משהו בנינו והוא הציע שאם הוא מפסיד הוא יתלבש חודש שלם איך שאני אחליט ואם אני אפסיד אני אתלבש שרוולים ארוכים. הוא הפסיד.. ולא הוא לא שינה כלום, להפך- החליט ללבוש את המדים החרדים. הוא באמת גורם לי לשנאה של החרדיםץ הוא מביא את חבר שלו תמיד ללמוד איתו בערב, חבר שלו מוריד ממני את העניים. וכשבעלי והוא ביחד בעלי פשוט מתעלם מקיומי. אני באמת מתוסכלת. אין לי עם מי לדבר. אני מפחדת להתגרש. אני באמת לא רוצה להתגרש. מצד שני נמאס לי מהחיים של הכפייה החרדית הזאת. אני מרגישה חסימה בהתחזקות שלי. כי אני עסוקה בלעשות לו דווקא. כי לו מותר הכל.
מבינה אותך מאוד !כלה נאה
היתי בת תשע .אני זוכרת איך אמא שלי לקחה את זה קשה.
אני לא ישכח את היום שאבא שלי ניכנס לבית עם כובע. אמא שלי כמעט התעלפה!
בסוף קיבלה אותו והלכה אחריו.
אם יש אהבה אפשר ושוה להתגבר על הכל !
אל תלחמי תשתדלי לבוא ליקראתו בלבוש הוא יעריך אותך מאוד!
אם הוא בעל טוב עם מידות טובות הלבוש זה שטויות.
אולי בבית יהיה מוכן לפעמים להתלבש כמו שאת אוהבת ?
הוא רוצה להראות שיך לחברה שהוא נימצא אז חשוב לו הכובע.
יש גברים גם קנאים ולא חרדים שמפריע להם אם האישה לא מתלבשת צנוע.
הרבה שחוזרים בתשובה או מתחזקים נהיים קיצונים או פנטים. או איך שתקראי לזה .
אם יש לו רב שהוא מקבל מימנו ואת יכולה גם להתיעץ איתו על מה שמפריע לך זה יכול למתן קצת.
תשמחי שהראש שלו בתורה ולא בשטויות.
ותקבעו כל ערב זמן לדבר ביחד שלא תרגישי לבד כשהוא לומד עם החבר זה פחות יפריע לך.
בהצלחה!!

ואיך בודקים אם הוא בעל טוב עם מידות טובות?עוד סתם אחד
שאלה של צורת הסתכלותהודיה60
בעיני זה טבעי שכשחבר דוס מגיע ללמוד אצלי בבית הוא לא יסתכל עלי, לא ידבר איתי וגם בעלי לא יעשה לי פוצי מוצי לידו
זה לא אומר על מידות
בלי קשר, לפי ההודעה של הפותחת - נראה לי שצריך ללמוד תקשורת זוגית נכונה יותר
ולגייס המון רצון טוב אחד כלפי השני. אבל את יכולה לשלוט רק על הרצון הטוב שלך, ובעז"ה רצון טוב שלך ואורך רוח יכולים להביא לך את זה בחזרה גם ממנו "כמים הפנים לפנים"
אבל אם את רק שומרת בלב ובסוף מתפוצצת זה לא בריא. רצון טוב זה לעשות באמת שינוי בגישה ובצורה שאת תופסת את המצב
לא ביקשתי פוצי מוציאואו
נשמע שבעלך זקוק להדרכה בהתחזקות שלוהודיה60
יש רב שמקובל עליו ואת יכולה לפנות לרב הזה בעצמך, או להציע לבעלך שתפנו אליו ביחד?
הרב הזהאואו
איזה פחדהלוי מא
שלחתי לך מסרהודיה60
הלואי שכל הגברים היו מתנהגים ככהכלה נאה
הוא לא מתעלם כי היא לא צענינת אותוכלה נאה
חוץ מזה החבר בא ללמוד עם בעלה ולא לדבר גם איתה. מבחינתו זה גם אסור אם הוא שומר על העינים.ולא בגלל שזו היא דוקא.
אם אחרי הלימוד זה נמשך הרבה לדיבורים ובעלה מתעלם מימנה זה לא בסדר.
בעלה מבין שהוא לא יכול לחיות בצורה אחרת אז היא חיבת להחליט. כי מבחינתו זה כמו לעבור עברות והוא לא מוכן.
הוא עושה את זה רק לא בצורה נכונה בשביל שהיא תקצה לבוא אחריו.
הוא צקיך הדרכה.
אני לא מדבר על החבר ולא מעניין אותי החברעוד סתם אחד
אני לא אומרת להתעלם לגמרי אבלכלה נאה
אבל זה שהוא היה צריך לעזור לה עם התינוק זה ברור.
אני בטוחה שזה לא ממידות רעות הוא פשוט צריך הכונה איך להתאזן.
מזה ההשקפה החרדית מרגיזה אותי ?
מי אמר שההשקפה שלך נכונה יותר ?
צריך לכבד את ההשקפה של כל אחד.
כמו שאתה רוצה שיכבדו את ההשקפה שלך!
א. לא נכוןעוד סתם אחד
ב. גם לכבד זה נחמד עד גבול מסוים, וכשאיש פוגע באשתו אז שילך לחפש מי שיכבד אותו.
לא התכונתי להשקפה שהיא נגד התורהכלה נאה
כל אחד איפה שמטצא את עצמו לעבוד את השם.
אבל מזה "ההשקפה החרדית" מרגיזה.
אם זו הבעיה היחידה שלך איתו תחליקיהלוי מא
אבל היי תבודדי את עניין הלבוש ותתמקדי בדברים אחרים. הוא עוזר בבית? הוא גומל חסדים? הוא אוהב אותך? איש מידות? תתמקדי בזה.
אגב יש ילדים? אם לא תמנעו בינתיים עד שהזוגיות המלאה תתחזק
היא כתבה שיש תינוק44444
נשמע לא פשוטפאז
נשמע שאתם צריכים ללמוד בתקשורת זוגית מכבדת גם בנושא הזה שהוא מאד טעון משני הצדדים
(ויתכן מאד שזה יושב גם על דברים עמוקים יותר בנפש של שניכם,
לדוגמא האם הוא אוהב אותך על תנאי או לא,
האם הוא מקבל אותך או מנסה לשנות אותך וגם מהצד שלו... לרוב נושאי החיכוך שלנו עם המציאות ובטח בזוגיות
מתלבשים בכל מיני בגדים כאלה כשבפנים הדברים דקים ועמוקים יותר).
זה באמת מצער שבעלך ככה מאיים להתגרש ושם פס על ההבנות ביניכם.
לגבי החבר- זה שבעלך מתעלם מקיומך זה באמת לא נעים.
אני מציעה להגיד לו- פוגע בי מאד כשאתה מתעלם מקיומי בזמן שחבר שלך כאן.
לגבי זה שהחבר שומר על העיניים ולא מסתכל עלייך- מציעה לא להפגע מזה.
תנסי לראות את זה כאקט של כבוד אלייך לעצמו ולאשתו.
(אם כי כמובן שמי ששומר עיניים צריך לעשות זאת בצורה שלא תפגע!!).
באופן כללי זה קורה שאנשים שהולכים לכיוון מסויים וחדש ובעיקר מתחזקים לפעמים
עלולים לאבד פרופורציות ולצאת מאיזון, ודווקא בעניין הזה חשוב להתייעץ עם רב שמבין בזה וידע לכוון אתכם.
תחפשו רב מומלץ בתחום הזה שיעזור לבעלך לזכור שצניעות זה חשוב אבל גם כבוד בסיסי לאישה וכו'..
יש לו מידות טובותאואו
יקרהפאז
אצם נסערים מאד, וזה טבעי במצב שאת מתארת.
תבקשי שיבוא איתך ליועץ זוגי או רב שמקובל על שניכם להתייעץ איתו.
תגידי לו שה' מוכן שימחקו את שמו בשביל שלום בית,
ושפגיעה בך היא בעיה לא פחות חמורה מאי הקפדה על צניעות ואולי יותר.
וגשו יחד למישהו שלישי שיעזור לכם למצוא את האיזונים והדרך הנכונה להתנהל יחד.
האם יש דמות רבנית שהוא יכול לקבל ממנה ןלהקשיב לה?בת 30
יכול להיות שהרב יאזן קצת את בעלך
חושבניד.
שקצת הגזמת..
לפי מה שאת כותבת - הבעיה שלך אינה התלבושת שלך (שאת זה הסכמת לשנות - כל הכבוד), אלא שאולי בכולל הוא לובש חליפה ומגבעת.. ושכאשר בא החבר, אז החבר לא מסתכל עלייך.. ובעלך לא מתעסק ביחס ביניכם בפניו....
נו..
אם הבעיה היתה שהוא מביא חבר שכל הזמן מסתכל עלייך - אפשר להבין את הבעיה. אם במקום ללמוד היה מדבר איתך ולא נעים לך בשביל החברותא, אפשר להבין. מה קרה? מביא חבר הביתה ללמוד (שזה מעולה לאוירה בבית, וגם בא במקום ללכת איתו לבימ"ד), והחבר לא מסתכל עלייך... ואולי עובר בסתר גם "עבירת לבוש חרדי"..
תשימי לב היטב: בעל שאת אוהבת אותו. בפנייך הולך בצורה סבירה גם לך (אז לא אוהבת לבוש "אלגנט".. הוא בן אדם. זה לא כמו ללכת לא בצניעות). תראי למה את קוראת "כפיה חרדית". למה את קוראת "לו מותר הכל".. (כאילו היה נוהג ח"ו בפריצות..).
תשמעי לי, אשה יקרה, שַני מבט. תגידי לעצמך, מה איכפת לי... אוהבים אחד את השני. מידות טובות. לא מקצין מולי בתלבושתו. הסכמתי כבר ללכת בצניעות. אז מהשטויות האלה אני אעשה ענין? בגלל זה אעניש את עצמי מלהתקרב לקב"ה בנעימות?
אל תעשי ענין מהמצב הנוכחי. תראי את הטוב - ותתקדמי בתוכך, בנחת. בסוף עוד תעקפי אותו, בצורה שתרגישי איתה טוב מבפנים.. לא רק דברים שמבחוץ.
הצלחה רבה.
מזא?אואו
את לא יכולה לשלוט בובת 30
אבל אין כזה דבר '-להוציא אותו מהכולל'' הוא לא בובה שלך. הוא ילד גדול שבחר דרך אחרת משלך.
ואם היו הסכמים לפני חמש שנים אולי צריך לרענן אותם. אתם לא בדיוק אותם אנשים שהייתם לפני חמש שנים.
ברור שכןאואו
זה נכון.בת 30
כי זה בא מרצון משותף, האישה עובדת והבעל גם מכניס מהצד עוד סכום.
בנאדם לא יעזוב את הכולל בגלל הכעס של אשתו. וגם אם כן, המצב ביניהם לא ישתפר בעקבות זה.
בן נשוי לא יכול להחליט חד-צדדיתl666
חח...ד.
מאד חמוד מה שכתבת בסוף....
מה שכתבת מקודם, היה על שני פרטים בלבד. כאילו כל הבעיה שם: איך הוא הולך בכולל, כשאת לא רואה אותו - ושחבר שלו לא מסתכל עלייך (ב"ה..).
כעת, את כבר כותבת קצת מעבר לכך.
גם שאת עדיין חוששת שתרגישי "פיספוס" מצורת הלבוש שהסכמת עליה משום שלום בית. וגם לגבי החינוך העתידי (אגב, באופן נורמלי בנות בחינוך חרדי לא הולכות עם של... לא בקיץ ולא בחורף).
אתם הולכים כעת במסלול שצריך לשנות קצת. יותר מידי בכיוון של התנגשות. אע"פ שיש ביניכם הרבה טוב. זה חבל.
ברור שהוא מאד בכיוון של "התחזקות רוחנית/דתית" - ודי ברור שגם את, אם לא תחושת הלחץ, לא היית מרגישהנוגדנים להתקדמות בצורה תואמת-קצב גם לך..
את לא יכולה "להוציא אותו מהכולל".. אבל שניכם צריכים הסברה. את להיות יותר שלימה עם מה שאת עושה - והוא, לאיך בונים בית תורני ביחד. ומה עקרוני באמת ומה לא..
חושבני שאתם צריכים להתייעץ, עם תלמיד חכם, שמקובל גם עליו, ומבין ענין.
איך תעשי את זה? את יכולה לומר לו שאת מוכנה לנסות "ללכת לקראתו", אבל את רוצה גם להיות שלימה עם מה שאת עושה - וגם לדעת מה באמת נצרך, ומה דברים שיתכן שעדיין לא הספיק ללמוד ולא בדיוק יודע מה נדרש עפ"י ההלכה.. ולכן, תציעי שתשבו ביחד עם תלמיד חכם חשוב - ותשמעו..
בהיות שזה דבר "תורני" - יתכן שיסכים.
תלמיד חכם שמבין ענין, ידע גם איך להדריך אותו בענין השותפות שבבנין בית, איך מתקדמים יחד, החשיבותשגם האשה תהיה שלימה עם מה שהיא עושה - ובכלל חשיבות בנין הבית ושלומו.
הוא צודק את חיבת להחליט!כלה נאה
אם את לא רוצה את הדרך שלו לא שיך להשאר ביחד.
לדעתי את מפסידה חיים יפים על שטויות.
יש לך פחד מחרדים ? למה ?
אל דאגה הבת שלך לא תלבש שאל.
הם לא כת כמו שאת חושבת.
מה היית עושה אם היה מדרדר לכיוון השני ח"ו ?
מה שכן הוא חיב הדרכה הוא לא עושה את זה נכון.
אם את מתלסשת בצניעות בשביל השלום בית זה לא יחזיק מעמד כי תמיד זה יהיה על תנאי.
לחיות חיים חופשיים איזה פיספוס זה ?
חבל יש לך הסתכלות לא נכונה.
המטרה של החיים זה לא "אכול ושתו כי מחר נמות"
אני חושבת שאם אמא שלי שהיתה בדיוק כמוך היתה בוחרת אחרת איזה חיים יפים היתה מפסידה.
אנחנו שמונה אחים כולם למדו במוסדות חרדים אבל ארבע מהם בחרו אחרת.
עשו צבא וגם לא חרדים היום.
מצחיק שאמא שלי ממש בצער מיזה.
ואבא שלי הקיצוני מקבל אותם בהבנה יותר.
אתם חיבים לשבת עם רב שמבין בנושא חזרה בתשובה.
עכשיו כשאת מתארת את זההלוי מא
אישית הייתי בועט בו אבל שוב זו דעתי.
הדוסים פה נרקומנים של התחזקויות כאלה וימליצו לך להשאר האישה הכנועה עד שתאבדי צלם אנוש עם השיח הערבי שלקחת לעצמך
השם ישמוראופטימיתת
ולדכא אישה ולהמליץ לה להשאר במשטר דיכויהלוי מא
באופן בסיסי זה לא נכוןאופטימיתת
תקשיבי, אם הבת שלי הייתה מספרת לי את זההלוי מא
כל פעם שאני קורא פה שירשור אני מעמיד את המציאות כאילו זה אחד הילדים שלי.
בשביל זה אדאג לבחון הייטב את המשודכים ואת טיב הקשר שלהם
ואם זה היה הבן שלך?אופטימיתת
יש אנשים שמשתנים, טועים ומתקנים. וזה בסדר. מי שמפרק את החבילה מהר מידיי יכול להפסיד לא פחות ממי שפירק מאוחר מידי
פחחחחחהלוי מא
תהנהה לךכלה נאה
אישה צריכה להיות מאושרת אם בעלה רוצה להסתכל רק עליהכלה נאה
זה פשוט השקפה אחרת.
אני מכירה טוב טוב את כל ההשקפות
יש לנו במשפחה חילונים דתים וחרדים.
צריך לדעת לכבד גם אם לא ניראה לך ההנהגות שלו.
הבת שלך תהיה מסכנה אם זו הסתכלות שלךכלה נאה
אז אתה מאוד תדאג שלא תסבול ותחזיר אותה לבית ?
להפך תדאג לה ותשכין שלום בניהם!
שום משטר דיכוי! זה נשמע שני אנשיםעובד
צריך לשבת, לנקות את השולחן מכל םחד ודיעה קדומה ולספר באומץ על החששות.
ויש מקרים שצריך צד ג' מרוב שהמרחב טעון-
ושוב בוסר...הלוי מא
תראה...ד.
חכמים אומרים, אין מדַמין בטריפות מזה לזה..
אני חושב שאתה עושה היקש חריף מידי, ממציאויות שהכרת ש"אין ברירה".
ולא כל דבר זה "הבת שלך", כי גם הווי החיים אינו אותו דבר.
כאשר מדובר באנשים "מתחזקים", אז יש בעיות אופייניות. בעיות כאלה, פותרים ע"י שיחה עם הצדדים. בוודאי אנשים שבאופן בסיסי יש אהבה ביניהם.
בעיה כמו שהיא הציגה, זה דבר שפעמים רבות אפשר לפתור בנקל.
נכון שלעיתים אנשים מושכים במשך זמן לשני כיוונים כ"כ שונים, עד שעלולים לקרוע את החבל..
אבל כאן, זה לא נראה עומד במצב הזה. לפחות כעת.
אם לא היה מייצר אצלה "נוגדנים" ע"י התנהלויות מסויימות, יתכן שהיו באותו המקום בערך מבחינת תפיסתם העקרונית.
אם היתה יכולה ללמוד יותר בנחת, בלי להרגיש "אנטי", יתכן שמעצמה היתה מרגישה קרובה יותר לדברים מסויימים.
וניואנסים של הבדלים, יש תמיד.
על כן, צריך לדעתי להיזהר מלהמליץ דברים חריפים, בשפה חריפה.
מי לוקח אחריות על תוצאות אפשריות לש אמירות כאלה לאשה שכרגע באמת עלולה להקשיב לכל מיני "עצות"?
[ואל תשיבני שגם לכיוון השני זה נכון. מהתייעצות זהירה של שני בני הזוג, נזק לא ייגרם]
מה זה עושה לך כשהוא אומר "בואי נתגרש"?הודיה60
יש בך חלק שרוצה את זה גם?
או שזה מאיים עליך?
ברוראואו
זה הכי חשוב בעיניי, שאת אוהבת אותו.שרה'לה92
אתם חייבים מישהו דוס כמוהו אבל עם ראש מספיק פתוח להכיל את המצב. בהצלחה ממש...
סליחה אבל עוד לא ראיתי ילדה שהולכת עם של באוגוסט אל תגזימיאמא לגוזלים
ברוך השם שזה מה שהוא עושה , יושב ולומד תורה במקום להיות עם מכנס קצר וגופייה יושב עם אנשים מסתכל על בנות , יושב עם חברים בים כשהחברים שלו מסתכלים על נשים אחרות ואולי גם עלייך בבגד ים, ברוך השם שהוא במקום ששומר על עצמו בשבילך!! שהוא רק איתך!!
עכשיו לפי דעתי שניכם הגעתם למצבים קיצוניים הוא נהיה מאוד קיצוני לצד של הדת כי את אנטי
ואת נהיית קיצונית לצד השני כי הוא אנטי כלפייך.
עד שלא תמצאו את העמק השווה זה לא יעזור..
את צריכה להבין שבעלך חרדי, לא חצי דתי , לא כיפה סרוגה לא דתי לייט חרדי. זה הדרך שהוא בחר בה..
מובן לי לגמרי שאתם כרגע שני עולמות שונים , הוא לא יכול להכריח אותך להתחרד , להתלבש צנוע ובכלל להיות דתייה , ממש לא. התקרבות להשם נעשית באהבה וברצון , ככה בחיים זה לא יקרה ולכן הוא צריך הדרכה ואולי שניכם איך לחיות בבית אחד,
כשאחד חרדי והשנייה רוצה להיות חופשייה...
זה שני עולמות שונים יקרה..
שלא תביני אני הכי מבינה אותך , לדעתי הוא לא בסדר שהוא עם הראש בקיר כי הוא גורם לך להתרחק.. כי כביכול מכריח אותך לשים בגדים צנועים וכדומה.. ככה לא מקרבים לאהבת התורה ..
בשביל הזוגיות שלכם ובשביל האהבה שעדיין קיימת בבקשה גשו להדרכה אתם חייבים איזון
בהצלחה רבה!!
חייבת להגיב על ה"של באוגוסט"אתבשג
ואני לא בעד שאלים באופן כללי
אבל הניסוח המזלזל רק מראה כמה את לא מבינה
שעניין לבישת השאלים היא עניין מהותי, דרך חיים, השקפת עולם לצניעות,
והעונה ומזג האוויר בכלל לא משנים, וטוב שכך,
כי אם היינו מקיימים מצוות לפי הנוחות שלנו ולא לפי ההלכה, מצבנו היה חמור.
וזו חלק מירידת הדורות היום, אפשר ממש לראות את זה.
אז בבקשה לא לזרוק אמירות סתומות חסרות תכלית,
זה לא קשור לדיון, אלא לדעתך האישית.
אשרי המקפידים על צניעות גם ב50 מעלות חום.
**ושוב, ספציפית לשאלים אני לא מתחברת, אבל אם לדעתך זו ההלכה,נא לא לזלזל.
**לדעתםאתבשג
חושבני שלא קראתעוד סתם אחד
חושבני שלא דייקת במה שכתבתי...ד.
זה מה שהתכוונתי, שהוא לא מפגין את יחסו לאשתו בפניו.
דהיינו, כשהחבר בא ללמוד חברותא, לומד איתו. אחרי שהולך, חוזר לדבר עם אשתו.
זו מציאות מאד רגילה, שבחורי ישיבה שלומדים סדר ערב בבית, אינם עוסקים בשיחות עם האשה תוך-כדי. בד"כ, נשים שרוצות את ההווי הזה, נהנות לשמוע "מהצד" את הקול של הלימוד בבית.
אלא שלפי מה שכתבה בהודעה בהמשך, נראה שהבעיה לא מתחילה מפרט כזה או אחר, אלא מטעות איך מתקרבים בשותפות. תופעה לא מאד נדירה אצל "מתחזקים", ומצריכה הדרכה של שני הצדדים כנראה..
התחזקות חד צדדיתאופטימיתת
מציעה להפריד בין הקושי המעשי לרגשי וככה לדעת איך להתמודד.
הוא רוצה ללבוש לבוש חרדי ואת לא חושבת שזה מתאים, מבחינה מעשית אלו בסה"כ בגדים ואם היה עורך דין הי לבוש די דומה, או טייס או רופא או אפילו שופט היה לובש שאל
. אז היית חושבת להגיד לו תהיה רופא בלי מדים? מאמינה שלא. כנ"ל כאן אם יש לו עניין להתלבש ככה או אחרת מבחינה מעשית אין לזה משמעות גדולה. מבחינה רגשית, הוא טס במסלול התחזקות ואת משתרכת אחריו מצד אחד ממקום מאוד אוהב ומצד שני מהפחד לאבד את הבית. ככה לא מתחזקים, יש סיכוי לא קטן שיגיע היום שההתחזקות החלולה הזו לא תחזיק.את חייבת לעצמך, לאיש שלך ולבית שלך למצוא את הקשר שלך לקב"ה. גם את הבת שלו בדיוק כמו שהוא הבן שלו ואין שום סיבה שתבואי אחריו רק בגלל שזה מה שהוא אומר זה פשוט טעות.
כנ"ל לגבי כיסוי ראש, ברור שכל זמן שאת שמה כיסוי ראש רק כדי לרצות אותו זה יתן לך תחושה שאת עושה בשבילו כל כך הרבה ומה הוא עושה בשבילך. זאת לא דרך נכונה לנהל מערכת יחסים.
בגדול אני חושבת שאתם חייבים לעשות סיכום כזה:
דבר ראשון אין אופציה של גירושין, הוא נשמע האיש שבחרת ויש לך הרבה דברים טובים לטעון בעדו אבל מהצד השני הוא נראה כאילו הוא משתנה לך ואת צריכה זמן וסבלנות מצידו להכיל את כל השינוי הזה אי אפשר לקבל איומים כל שני וחמישי על פירוק הבית. כל אחד צריך שיהיה לו ביטחון במקום שהוא נמצא ומשם מתחזקים ולא על ידי הפחדות ואולטימטום.
דבר שני, כל צעד שהוא רוצה לעשות בהתחזקות תסכמו שזה נעשה בהודעה מראש וקחי כמה ימים לחקור את העיניין, להבין באמת את העומק של הבקשה שלו והמשמעות שלה, אח"כ כשתהיה לך דעה מבוססת תוכלו לשבת ולשקול יתרונות מול חסרונות. כשהדעה שלך תישמע ותקבלי מענה לחששות שלך יהיה לך יותר קל להסכים מרצונך לקחת משהו או שהוא יבין יותר את הקושי ותמצאו פיתרון אחר.
תדעי שהכוונה שלו טובה והוא מנסה לקדם אתכם לבית יהודי אמיתי, אני עוד לא יודעת אם אנחנו שם אבל בתחושה שלי היום אין מה להשוות בין בית ומשפחה עם ברכה וקדושה לבלי, אין תענוג גשמי שהעולם הזה יכול להציע שיהיה שווה ויתור על זה.
הרבה הצלחה
תודהאואו
אולי תפנו להדברות, יש להם מחלקה לשלום ביתl666
בנוסף לבוש הוא שלב אחרון. מה עם שבת, כשרות, שיעורי אמונה? שבעלך יאפשר לך לצאת וללכת לשיעורים, אי-אפשר לשנות לבוש בלי תהליך פנימי.
וכן תדברו על אברכות/ עבודה. הורים חילונים לא אמורים לפרנס אברך חרדי. תכינו תקציב, תחשבו טוב, הרבה מתגרשים על נושא כלכלי.
איך אפשר להגיע אליהם?אואו
תבדקי באתר שםפאז
אני לא חושבת שאת או הוא אמורים להגיד לשניורדורד
ואני חושבת שבטיפול זוגי אפשרי גםורדורד
האם שנאת הדת שלך היתה עובדה מוגמרת לפני הנישואין?_שדרותית_
או שמא, התכונה נרכשה במהלך השנים שהייתם יחד? לצורך הענין אני מניחה שהייתם, איפשהו בספקטרום הדתי אז.
האם העובדה שהוא "התחזק" היא זו שגרמה לך לשנוא את הדת ואת חומרותיה במקום האפאטיות שהיתה מנת חלקך לפני כן?
התיאוריה שלי היא פשוטה: לכל זוג בשנותיו הראשונות יש חילוקי דעות משמעותיים בנוגע להתנהלויות והשתייכויות חברתיות.
אבל כאן מגיעה החלוקה: זוגות שאוהבים באמת, לעולם לא מגיעים לשנאה יוקדת כלפי מה רצונותיו והשקפותיו של חציים השני.
ולכן בסופו של דבר הכל מסתדר לבד ובאופן טבעי וזורם.
אם הדברים מגיעים לכדי שנאה וסלידה, סימן שישנה בעיה עמוקה יותר בזוגיות, כגון משחקי אגו וכבוד והרצון לנווט את החיים
שלנו כאילו לא היינו רווקים ולא במערכת זוגית ומשפחתית. לכן מומלץ מאוד ללכת לטיפול זוגי אצל מטפל בעל קבלות וירא שמים.
ולבינתיים, כדאי לשניכם להרפות ולהפסיק לגמרי את העיסוק ב"מי יקבע". לתת לרוח ולא לכח להוליך אתכם. לשנות מקום. לצאת לחופשה ארוכה. להזכר איך אהבתם אחד את השני לפני חמש שנים, בלי מחשבות על העתיד. בלי מחשבות על ההווה. בלי חרדה של "מה יהיה אם...".
לקחתי ממך הרבה, תודה.אואו
סתם מתוך ענייןורדורד
*עםורדורד
לא מכירה כאלהאואו
הבנתי.ורדורד
תכתבי איזור בארץפאז
תגובה טובה ממש, מצטרפתאופטימיתת
לדעתי כדי ללכת לייעוץ זוגי שמתמחה בחוזרים בתשובה44444
מכירה זוג כזהנושאת עיניים
האשה נשארה דתיה לייט, ללא כיסוי ראש וכו, והבעל הפך לחרדי (מגבעת, חליפה וכו'). ועדיין הם חיים אחד עם השני, אוהבים אחד את השני ומכבדים אחד את השני.
רק מוכיח שזה אפשרי!
וכמובן שצריך הדרכה דחוף!
בהצלחה!
לדעתי תתגרשי..הולך בדרכך
ובשביל הילדה, אולי עדיף לה לגדול רק עם אמא, מאשר עם אמא ואבא שרבים ומתווכחים כל היום..זה דעתי

מאוד לא רציני! הם לר עשו שום טיפול זוגי!עובד
חכמים היזהרו בדבריכם!
מאיפה לך לדעת..הולך בדרכך
לא טוב להם אחד עם השני..
מה יעזור הטיפול?? פשוט יתאהבו מחדש… ?
יש כאן בעיה מהשורש..
קשקוש, מי שלא יודע לעבוד על הקשרהודיה60
ומי שלא מבין שבשביל הצלחה בנישואין צריך הרבה עבודת המידות וגם הדרכה נכונה לחיי נישואין ולעבוד על המידות שלו יקח את עצמו לכל קשר חדש וישחזר את הבעיות מחדש
הדרכה לאישה מה זה גבר והדרכה לגבר מה זה אישה - גם מי שלא קיבל את ההדרכה הזאת לפני הנישואין יכול וצריך לדאוג לעצמו להדרכה תוך כדי הנישואין. יש ספרי הדרכה טובים יש שיעורים מעולים ברשת
תגובה יפה!שרה'לה92
ממש לא אחראי לכתוב ככהעובד
האמת היא שגירושין לא פותרים כלום..
ושגם לא באמת אפשרי להתגרש ממישהו ברגע שיש ילדים.. זה אומר לפחות עד גיל 18 שותפות בגידול הילד.. חתונה נכדים.. ילד לא נעלם ..
לתקשר צריך בכ"מ, עדיף שלפחות יצאו מזה נישואים טובים!
אפילו כדי להתגרש צריך תיקשורת.....
כל כך אמיתי ונכוןהודיה60אחרונה
דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות
שלום לכולם,
שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".
הוא נחסם כעת מהפורום.
אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים
והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.
אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.
בין ע"י ניק שמזדהה כגבר
בין ע"י ניק שמזדהה כאישה
בין ע"י ניק ותיק
בין ע"י ניק חדש
בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות
בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.
וכל היתר
לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל
אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.
זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.
שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏
תודה!!אונמר
תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora
תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏
אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית
אז הוא ממש גרוע בזה.
נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות
וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.
אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.
הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.
ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏
התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות
ובכלל יש שלל ניקים.
יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".
וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.
הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר
לפחות שיהיה מקורי
אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית
אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+
אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מיתאחרונה
לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.
🤦♀️נגמרו לי השמות
יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦♀️יעל מהדרום
לק"י
אבל באמת שחשוב להיות עירניים.
ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.
(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).
ממש עצובנגמרו לי השמות
גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת
כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות
נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.
כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...
וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.
וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.
אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.
עד הפעם הבאה.
❤️שבורת,לב
קודם כל חיבוק.
כתבת מדהים.
אתה כותב עם המון מודעות.
היית בטיפול?
אתה יודע מה עומד מאחורי זה?
כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן
לדברר את זה, את הכאב
הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..
לשומן ופחמימות,
להימורים,
לצפייה בתכנים מיניים...
לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...
התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...
כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?
נשמע קשה.
חיבוק.
לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019
זה דיי סיוט. מה זה נותן?
ובכלל צריך הפניה למיון, לא?
תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..
הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.
ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?
כמה שנים זה מדהיםנקדימוןאחרונה
תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.
שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!
מכורה - יש עוד כמוני?לילה שולה
אני חדשה אז מרשה לעצמי להשתמש בזה לביטוי נועז
אני מכורה לאינטרנט ולתקופות גם לפורנו
זה עוד מלפני החתונה (נשואה עם ילדים)
עברת ילדות לא הכי פשוטה
ויש לי הנחה שזה לא הגיע אלי סתם
אני כל כך לא רוצה להיות איפה שאני נמצאת
לא טוב לי, בא לי לעזוב הכל ולברוח
אני מרחמת על בעלי שהוא לא יודע אפילו מזה
שונאת את עצמי על מה שאני, מי שאני, על עצם הקיום שלי
שבעלי לא מקבל אישה שהוא רצה, לילדים אין אמא כמו שצריך ומגיע להם
מה אני עושה פה בעצם?
לפעמים אני חושבת על זה רציני, לא רוצה לחיות ככה
רוצה להגאל מהדבר הגועלי והמייסר הזה
להיפטר מהסוד המעיק
ראיתי פה הרבה אשכולות של נשים שמספרות מהצד השני
אבל אולי כן יש כאלו שהם כמוני?
קשה לי נורא
אני רוצה הזדהות
אני רוצה עזרה
לא יודעת ממיל בקש
אני בעז"ה אתחיל טיפול גם על עוד דברים (לכן בעלי יודע מהטיפול)
לא יודע אבל שאני רוצה לטפל קודם בזה
טוב, פרקתי קצת
מקווה שיהיה לתועלת
יש תוכנית חינמיתנעמי28
של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.
תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.
אוליoo
להתחיל מזה שלגלוש ולצפות
זה לא דבר נורא
ובכלל ספק אם זה כזה גרוע
ואז חמלה וקבלה עצמית
כבר משפר את איכות החיים
וזה בסדר שיש סודות
לא על כל דבר שעושים
מישהו צריך לדעת
ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות
ולחפש דרך עם יעדים ראליים
תיוג - עזרהלילה שולה
מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?
איך מתייגים?
חיבוק גדול. את ממש לא לבד בקושי הזה . ממליצה להכנסאורין
לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.
כמו כל התמכרותמשה
לחפש איזה חלל היא באה למלא.
ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.
והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.
לפי הסטטיסטיקות את ממש לא היחידהאוהב את ארצי
הרבה מאד מאד גברים
והרבה נשים
גם הם בצרה הזו.
אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.
ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.
מצויין שאת רוצה עזרה.
יהי ה' בעזרך.
אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.
בהצלחה אחות יקרה.
כמו שכתבו לך - צעד ראשון אל תשפטיאונמר
את שופטת את עצמך מאד לחומרה.
אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.
זה לא.
זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.
בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.
אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.
בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.
מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️
מעט מן האור דוחה הרבה מן החושךלאחדשהאחרונה
קודם כל חיבוק ענק ענק.
ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה
היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.
וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)
אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה
את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.
זה לא בית משפט.
זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.
כמה דברים
1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.
2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.
3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?
לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.
אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.
אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.
חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.
דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.
העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.
ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!
ייעוץ זוגי משפחתיגאיה25
ההורים של בעלי משתלטים עלינו, עושים מניפולציות ומנסים לגרום לסכסוך בינינו. מסתבר שכך בעלי חי את חייו, לא נוח לו אבל הוא לגמרי נאלם מול אביו בעיקר. אנחנו מחפשים מטפל זוגי מקצועי ממש, שידריך אותנו איך לעשות את הגבול להוריו ולשמור על הבית שלנו.
אתם לא צריכים טיפול זוגימשה
הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.
אנחנו מרגישיםגאיה25
שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.
איש מקצוע זה רעיון נהדרמשה
פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.
תחפשו ברשת תמצאוshindov
אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.
באיזה אזור בארץ? אפשר גם בזום?פשוט אני..
מרכז, כןגאיה25
אז אני ממליץ מכל הלבפשוט אני..
על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות
תודה רבה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה
ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏
בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות
גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה
נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי
ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.
שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.
אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.
זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?
לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון
"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.
עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.
הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.
אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר
איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??
אי אפשר.
למעשה:
-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..
-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...
הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)
חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.
אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.
דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!
-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!
אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.
תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...
-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!
אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...
אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"
מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.
זכרי: ירידה צורך עלייה!
העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות
הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.
זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר
את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..
היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.
את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...
והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.
את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.
בטוח!!!
לא לדאוג, לא לדאוג...
בשורות טובות והצלחה רבה..
אויש, ממש כואבשוקולד פרה.
מה הוא אמר לגבי זה?
מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות
ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .
אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?
ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.
את מתארת התמכרותנקדימון
ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.
אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.
לא כל נפילה לפיתוי היא התמכרותכל היופי
אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?
בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.
כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.
כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.
אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.
אני מסכים שיש פה גבול עדיןנקדימון
זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.
אבל אני מקבל את הזהירות שלך.
להתמכרות יש תסמינים מסוימיםנעמי28אחרונה
לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.
במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.
ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.
למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.
למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)
שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.
היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.
את לא דרמטית.אונמר
תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.
זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.
אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.
מבינה אותך ממש.
וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.
בהצלחה ממש!!
וגברים לעולם לא יבינומישהי נשואה
עד כמה זה פוגע באשה
השאלה האמיתית היא מה דעתך לגבי זה ולא האם זה בסדר.משה.ב
קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.
זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?
תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.
מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66
אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..
רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.
תורני
עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית
לא צפון.
חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...
אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.
יש לכן רעיונות?
אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)
תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..
יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום
אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora
אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️
היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג
מכיר כמה מהם
ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות
מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה
יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...
ויש יישובים 'ותיקים' יותר...
כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66
חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה
זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...
ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora
ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️
מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש
זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.
גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.
המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].
אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברוןאחרונה
מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.
מה קרה לפאות?פשוט אני..
כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:
פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.
פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.
וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.
בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.
בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.
אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?
איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?
תמונה מתוך AI לשם המחשה
חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא
שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.
התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.
גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.
במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.
היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע
אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות
אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2
בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.
חולשה בחינוךנקדימון
הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!
כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.
זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.
אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה
אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.
מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג
אינטרסטינגימח שם עראפת
איך הילדים שלך מסופרים?
כהלכהפשוט אני..
מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov
היום לא שואלים.
אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..
אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים
יש לי רעיוןנפשי תערוג
ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית
אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.
הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)
כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.
היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ
יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)
יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה
זה לא זרם דתי קלאסי
זה יותר מסורתי +
אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..
אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות
גיל 12רקאני
זה לגמרי גיל ההתבגרות
אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה
אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת
לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם
אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו
תלוי איזה תספורתנפשי תערוג
אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא
אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים
מסכימהרקאני
אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....
אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?
בגדול ההלכה היאנפשי תערוגאחרונה
שאסור להקיף פאת הראש
משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.
אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.
(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)
חינוך ביתיזכות
יש לנו ילדה מתוקה אוטוטו בת 3
עם הזמן מבינה שאין לי כוונה לרשום אותה לגן 3 בשנה הבאה, לא מתחברת לאיך שמתנהל עולם החינוך לגיל הרך וגם חווה את הסיפור הזה כבייביסיטר מסובסד והמוני
אממה- אנחנו לא בחברה שבטית וכל הילדים שנה הבאה כן יירשמו לגן, עכשיו יש לה חבר'ה איתה בחינוך ביתי.. שנה הבאה לא
חולמת לייצר קבוצה כזו של משפחות רק לא מכירה מספיק, איפה אני מוצאת אנשים כאלו? אצלנו אין אף אחד
יש בפייסבוק קבוצות של חינוך ביתיעל הנס
את יכולה להתחיל משם,יש שם גם משפחות דתיות.
בהצלחה!
זה דיי חלום שלי שמכל מיני סיבות לא יכולות להתגשם