חיבת עצה בנישואיןאואו
אני ובעלי יצאנו 5 שנים לפני שהתחתנו, בעלי התחזק מאוד ואני פחות.. ידענו שזה יגרום לבעיות אחרי הנישואין אבל היה לנו קשה להיפרד אחד מהשני. היו לנו תנאים אחד לשני.. אני הבטחתי לו שאשים כיסוי ראש והוא הבטיח לא שלא ישים מגבעת וחליפות, הלבוש שלו זה מכנס שחור ומכופתרת. אבל לא חליפה. בכללי אני שונאת את הלבוש החרדי. לא משנה איזה בד זה יהיה לא אוהבת את הסגנון האלגנט. בכל מיקרה כל קיץ יש לנו ריבים מטורפים על הלבוש שלי. הוא לא רוצה שאשים חולצות קצרות. וכל פעם מחדש אני אומרת לו ככה הכרת אותי לפני החתונה. שום דבר לא השתנה. בחורף הזה הוא אמר שמעכשיו הוא עובד על המידות שלו לקראת הקיץ.. והינה הקיץ הגיע. הוא קיבל אטרף. ממש אבל. אמר לי אני מתחיל ללכת עם כובע לכולל וזה לא מעניין אותי. אני שם חליפות. ואת מתלבשת צנוע. תשימי שרוולים ארוכים. וכשבאים אנשים לבית את שמה כיסוי ראש. לא רק בחוץ. הבית שלנו בדכ מקום שיש בו אנשים.. משפחה שלו בעיקר. והוסיף ואמר אם לא אנחנו מתגרשים. פשוט ככה. יש לנו תינוק אגב. אני נורא מפחדת מגירושין. וכשהוא לא מעצבן ומתנהג ככה אני ממש אוהבת אותו. אמרתי לו שאין בעיה אני אחליף לבגדים צנועים. ופשוט התעלמתי ממה שהוא אמר על החליפה והכובע. עכשיו אני רואה שבאמת הכובע לא בבית . הוא לקח אותו לכולל. והוא שם היום מכנס של חליפה- יכול להיות שגם הגאקט של החליפה בכולל.
הוא פשוט החליט שהוא עושה מה שבא לו. שכל ההבטחות שלו התעופפו.. בנוסף התערבנו על איזה משהו בנינו והוא הציע שאם הוא מפסיד הוא יתלבש חודש שלם איך שאני אחליט ואם אני אפסיד אני אתלבש שרוולים ארוכים. הוא הפסיד.. ולא הוא לא שינה כלום, להפך- החליט ללבוש את המדים החרדים. הוא באמת גורם לי לשנאה של החרדיםץ הוא מביא את חבר שלו תמיד ללמוד איתו בערב, חבר שלו מוריד ממני את העניים. וכשבעלי והוא ביחד בעלי פשוט מתעלם מקיומי. אני באמת מתוסכלת. אין לי עם מי לדבר. אני מפחדת להתגרש. אני באמת לא רוצה להתגרש. מצד שני נמאס לי מהחיים של הכפייה החרדית הזאת. אני מרגישה חסימה בהתחזקות שלי. כי אני עסוקה בלעשות לו דווקא. כי לו מותר הכל.
מבינה אותך מאוד !כלה נאה
גם אבא שלי החליט להיתחרד פתאום.
היתי בת תשע .אני זוכרת איך אמא שלי לקחה את זה קשה.
אני לא ישכח את היום שאבא שלי ניכנס לבית עם כובע. אמא שלי כמעט התעלפה!
בסוף קיבלה אותו והלכה אחריו.
אם יש אהבה אפשר ושוה להתגבר על הכל !

אל תלחמי תשתדלי לבוא ליקראתו בלבוש הוא יעריך אותך מאוד!

אם הוא בעל טוב עם מידות טובות הלבוש זה שטויות.
אולי בבית יהיה מוכן לפעמים להתלבש כמו שאת אוהבת ?

הוא רוצה להראות שיך לחברה שהוא נימצא אז חשוב לו הכובע.
יש גברים גם קנאים ולא חרדים שמפריע להם אם האישה לא מתלבשת צנוע.

הרבה שחוזרים בתשובה או מתחזקים נהיים קיצונים או פנטים. או איך שתקראי לזה .

אם יש לו רב שהוא מקבל מימנו ואת יכולה גם להתיעץ איתו על מה שמפריע לך זה יכול למתן קצת.

תשמחי שהראש שלו בתורה ולא בשטויות.
ותקבעו כל ערב זמן לדבר ביחד שלא תרגישי לבד כשהוא לומד עם החבר זה פחות יפריע לך.

בהצלחה!!
ואיך בודקים אם הוא בעל טוב עם מידות טובות?עוד סתם אחד
נראה לי שגמישות כלפי אשתו ואי התעלמות ממנה כשחבר מגיע זה די סטנדרט...
שאלה של צורת הסתכלותהודיה60

בעיני זה טבעי שכשחבר דוס מגיע ללמוד אצלי בבית הוא לא יסתכל עלי, לא ידבר איתי וגם בעלי לא יעשה לי פוצי מוצי לידו

 

זה לא אומר על מידות

 

בלי קשר, לפי ההודעה של הפותחת - נראה לי שצריך ללמוד תקשורת זוגית נכונה יותר

ולגייס המון רצון טוב אחד כלפי השני. אבל את יכולה לשלוט רק על הרצון הטוב שלך, ובעז"ה רצון טוב שלך ואורך רוח יכולים להביא לך את זה בחזרה גם ממנו "כמים הפנים לפנים"

אבל אם את רק שומרת בלב ובסוף מתפוצצת זה לא בריא. רצון טוב זה לעשות באמת שינוי בגישה ובצורה שאת תופסת את המצב

 

לא ביקשתי פוצי מוציאואו
היתי עם חבר שלו והוא הגיע עם החבר הדוס הזה ופשוט שלושתם הלכו ממני. נשארתי לבד מרימה את התינוקביד אחת וסוחבת את העגלה ביד השניה. זה היה הדבר הכי משפיל בעולם. וכשהגענו הביתה הדוס הוריד את המשקפיים כשעברתי. וכשאני אומרת לבעלי שהור אפילו לא מסתכל הוא עונה לי תראי איך את לבושה הוא רוצה לשמור את העניים שלו. החבר הזה לא מעניין אותי. בעלי שמתנהג אלי ככה מעניין אותי
נשמע שבעלך זקוק להדרכה בהתחזקות שלוהודיה60

יש רב שמקובל עליו ואת יכולה לפנות לרב הזה בעצמך, או להציע לבעלך שתפנו אליו ביחד?

הרב הזהאואו
הוא גם חרדי. הוא מהתחלה לפי דעתי ניסה שלא נתחתן. כמובן לא אמר את זה. אבל ביקש מבעלי להתחזק עוד לפני שיתחתן.. כניראה כדי שיפרד ממני. עכשיו ברור שהוא לא ינסה להפריד הוא רב ממש גדול.. הבעיה שהם באותו ראש ושניהם מן הסתם יבקשו ממני להשתנות.
איזה פחדהלוי מא
שלחתי לך מסרהודיה60


הלואי שכל הגברים היו מתנהגים ככהכלה נאה
לא היו בגידות!
הוא לא מתעלם כי היא לא צענינת אותוכלה נאה
היא צריכה להכיר את ההשקפה החרדית אז היא לא תפגע.
חוץ מזה החבר בא ללמוד עם בעלה ולא לדבר גם איתה. מבחינתו זה גם אסור אם הוא שומר על העינים.ולא בגלל שזו היא דוקא.
אם אחרי הלימוד זה נמשך הרבה לדיבורים ובעלה מתעלם מימנה זה לא בסדר.
בעלה מבין שהוא לא יכול לחיות בצורה אחרת אז היא חיבת להחליט. כי מבחינתו זה כמו לעבור עברות והוא לא מוכן.
הוא עושה את זה רק לא בצורה נכונה בשביל שהיא תקצה לבוא אחריו.
הוא צקיך הדרכה.
אני לא מדבר על החבר ולא מעניין אותי החברעוד סתם אחד
ההשקפה החרדית זה בדיוק מה שמרגיז אותה, מה זה "היא צריכה להבין את ההשקפה החרדית"? אם ההשקפה החרדית היא למחוק את האשה ברגע שיש גבר אחר בסביבה - אז זה לא מידות טובות, זה מיזוגניות מחורבנת. אני לא מכיר את החברה החרדית מספיק טוב, אבל אני בטוח שזה לא אצל כולם ככה, רק אצל בעלי המידות הלא טובות.
אני לא אומרת להתעלם לגמרי אבלכלה נאה
אולי לא נעים לו מהחבר שהוא כניראה דוס כזה אז מעדיף לא להכנס לשיחה בזמן שלומד איתו.
אבל זה שהוא היה צריך לעזור לה עם התינוק זה ברור.
אני בטוחה שזה לא ממידות רעות הוא פשוט צריך הכונה איך להתאזן.

מזה ההשקפה החרדית מרגיזה אותי ?
מי אמר שההשקפה שלך נכונה יותר ?

צריך לכבד את ההשקפה של כל אחד.
כמו שאתה רוצה שיכבדו את ההשקפה שלך!
א. לא נכוןעוד סתם אחד
לא צריך לכבד השקפה של כל אחד. אני לומד באוניברסיטה העברית, וכמות ההשקפות המפגרות שאני שומע ביום היא מעבר ליכולות של אוזן אנושית ממוצעת.

ב. גם לכבד זה נחמד עד גבול מסוים, וכשאיש פוגע באשתו אז שילך לחפש מי שיכבד אותו.
לא התכונתי להשקפה שהיא נגד התורהכלה נאה
אלא כמו חבד ברסלב דתי לאומי וחרדי.
כל אחד איפה שמטצא את עצמו לעבוד את השם.
אבל מזה "ההשקפה החרדית" מרגיזה.
אם זו הבעיה היחידה שלך איתו תחליקיהלוי מא
אישית אני סולד בטירוף מהשחור לבן הזה.
אבל היי תבודדי את עניין הלבוש ותתמקדי בדברים אחרים. הוא עוזר בבית? הוא גומל חסדים? הוא אוהב אותך? איש מידות? תתמקדי בזה.

אגב יש ילדים? אם לא תמנעו בינתיים עד שהזוגיות המלאה תתחזק
היא כתבה שיש תינוק44444
נשמע לא פשוטפאז
אני מציעה לכם להתייעץ עם רב שמבין בזה או עם יועץ נישואין ולהחליט על סטטוס קוו ביניכם.
נשמע שאתם צריכים ללמוד בתקשורת זוגית מכבדת גם בנושא הזה שהוא מאד טעון משני הצדדים
(ויתכן מאד שזה יושב גם על דברים עמוקים יותר בנפש של שניכם,
לדוגמא האם הוא אוהב אותך על תנאי או לא,
האם הוא מקבל אותך או מנסה לשנות אותך וגם מהצד שלו... לרוב נושאי החיכוך שלנו עם המציאות ובטח בזוגיות
מתלבשים בכל מיני בגדים כאלה כשבפנים הדברים דקים ועמוקים יותר).

זה באמת מצער שבעלך ככה מאיים להתגרש ושם פס על ההבנות ביניכם.
לגבי החבר- זה שבעלך מתעלם מקיומך זה באמת לא נעים.
אני מציעה להגיד לו- פוגע בי מאד כשאתה מתעלם מקיומי בזמן שחבר שלך כאן.
לגבי זה שהחבר שומר על העיניים ולא מסתכל עלייך- מציעה לא להפגע מזה.
תנסי לראות את זה כאקט של כבוד אלייך לעצמו ולאשתו.
(אם כי כמובן שמי ששומר עיניים צריך לעשות זאת בצורה שלא תפגע!!).

באופן כללי זה קורה שאנשים שהולכים לכיוון מסויים וחדש ובעיקר מתחזקים לפעמים
עלולים לאבד פרופורציות ולצאת מאיזון, ודווקא בעניין הזה חשוב להתייעץ עם רב שמבין בזה וידע לכוון אתכם.

תחפשו רב מומלץ בתחום הזה שיעזור לבעלך לזכור שצניעות זה חשוב אבל גם כבוד בסיסי לאישה וכו'..

יש לו מידות טובותאואו
אבל כניראה לא מספיק. אם הוא שם עלי ככה פס. הוא אמר לי יש דתיים שהולכים לארוע מעורב רק בשביל השלום בית עם האישה שלהם. אני לא אלך בשבילך. עני עם ה'. את לא יותר ממנו. דברים כאלה שאני מביננ למה הוא אומר את זה אבל זה ממש פוגע. הוא כן מכבד.. עוזר בבית פחות.. עסוק בללמוד תורה.. ועכשיו הוע מתנהג כאילו שום דבר לא קרה. לא היתה לנו שיחה נורמלית מיום שישי והוא רק אומר לי אני מרגיש שאני רוצה להתקרב אליך ואת דוחה אותי. הוא בטוח שאני חייבת לקבל כל מה שהוא עושה. למרות שהוא יודע כמה זה מכעיס אותי. ועוד אומר לי אמרת שתלכי לקנות בגדים צנועים מתי זה קורה? אני מסבנת אותו אני שותקת כל כולי מאופקת. כי אני יודעת שזה יוביל לגירושין ואני צריכה להיות בטוחה בזה.
יקרהפאז
אל תמהרו שניכם.
אצם נסערים מאד, וזה טבעי במצב שאת מתארת.
תבקשי שיבוא איתך ליועץ זוגי או רב שמקובל על שניכם להתייעץ איתו.
תגידי לו שה' מוכן שימחקו את שמו בשביל שלום בית,
ושפגיעה בך היא בעיה לא פחות חמורה מאי הקפדה על צניעות ואולי יותר.

וגשו יחד למישהו שלישי שיעזור לכם למצוא את האיזונים והדרך הנכונה להתנהל יחד.
האם יש דמות רבנית שהוא יכול לקבל ממנה ןלהקשיב לה?בת 30
אם כן- אני מציעה שאולי את תפני לרב הזה, בלי שבעלך ידע, ותדברי איתו על כל מה שקורה.
יכול להיות שהרב יאזן קצת את בעלך
חושבניד.

שקצת הגזמת..

 

לפי מה שאת כותבת - הבעיה שלך אינה התלבושת שלך (שאת זה הסכמת לשנות - כל הכבוד), אלא שאולי בכולל הוא לובש חליפה ומגבעת.. ושכאשר בא החבר, אז החבר לא מסתכל עלייך.. ובעלך לא מתעסק ביחס ביניכם בפניו....

 

נו..

 

אם הבעיה היתה שהוא מביא חבר שכל הזמן מסתכל עלייך - אפשר להבין את הבעיה.  אם במקום ללמוד היה מדבר איתך ולא נעים לך בשביל החברותא, אפשר להבין. מה קרה? מביא חבר הביתה ללמוד (שזה מעולה לאוירה בבית, וגם בא במקום ללכת איתו לבימ"ד), והחבר לא מסתכל עלייך... ואולי עובר בסתר גם "עבירת לבוש חרדי"..

 

תשימי לב היטב: בעל שאת אוהבת אותו. בפנייך הולך בצורה סבירה גם לך (אז לא אוהבת לבוש "אלגנט".. הוא בן אדם. זה לא כמו ללכת לא בצניעות). תראי למה את קוראת "כפיה חרדית". למה את קוראת "לו מותר הכל".. (כאילו היה נוהג ח"ו בפריצות..).

 

תשמעי לי, אשה יקרה, שַני מבט. תגידי לעצמך, מה איכפת לי... אוהבים אחד את השני. מידות טובות. לא מקצין מולי בתלבושתו. הסכמתי כבר ללכת בצניעות. אז מהשטויות האלה אני אעשה ענין? בגלל זה אעניש את עצמי מלהתקרב לקב"ה בנעימות?

 

אל תעשי ענין מהמצב הנוכחי. תראי את הטוב - ותתקדמי בתוכך, בנחת. בסוף עוד תעקפי אותו, בצורה שתרגישי איתה טוב מבפנים.. לא רק דברים שמבחוץ.

 

הצלחה רבה.

מזא?אואו
אני לא מעוניינת להתלבש צנוע. מבחינתי לשים בגדים יותר קצרים. ממש לא מעוניינת בכיסוי ראש. אני עושה את זה בשביל השלום בית. אני ארגיש כל החיים שלי פספוס שיכולתי לחיות חיים חופשים? הוא בא ביציאה לאחד מהמשפחה שלו רק מוסדות חרדים. סליחה? הבת שלי לא תלך עם של באוגוסט. וכשאמרתי לו את זה הוא אמר בואי נתגרש. את התינוק שיש עכשיו תעשי אותו חילוני מצדי. בואי נעצר את זה עכשיו. הוא באטרף. אני חיבת להוציא אותו מהכולל הזה שיתאזן קצת עם החיים שלו. אבל המצפון שלקחתי ממנו את התורה תהרוג אותי.
את לא יכולה לשלוט בובת 30
אם את רוצה לחיות איתו והוא איתך אז תעשו מאמצים להשכין שלום בית ולהגיע להסכמות.
אבל אין כזה דבר '-להוציא אותו מהכולל'' הוא לא בובה שלך. הוא ילד גדול שבחר דרך אחרת משלך.
ואם היו הסכמים לפני חמש שנים אולי צריך לרענן אותם. אתם לא בדיוק אותם אנשים שהייתם לפני חמש שנים.
ברור שכןאואו
אברך זה מתאפשר כשהמצב הכלכלי בסדר. יש לנו עזרה מההורים אבל לא לכל החיים. אין פה קשר ללשלוט. ברור שהוא לא ילד קטן, יש פה אחריות למשפחה שהחלטת להקים.
זה נכון.בת 30
אבל עובדה שיש משפחות שבהן האב הוא הכולל והן מתפרנסות. בטח כשיש ילד אחד.
כי זה בא מרצון משותף, האישה עובדת והבעל גם מכניס מהצד עוד סכום.
בנאדם לא יעזוב את הכולל בגלל הכעס של אשתו. וגם אם כן, המצב ביניהם לא ישתפר בעקבות זה.
בן נשוי לא יכול להחליט חד-צדדיתl666
שהוא לא עובד במיוחד אם אשתו לא מכניסה ובטח לא על חשבון הורים חילונים. ולבעלי תשובה בכללי זה לא מומלץ, הייתה כתבה על זה בעיתון של הדברות. ובטח במשפחה הזאת כשאישה בכלל לא החליטה אם היא דתייה ובעל עוד יכול לשנות כיוון עשר פעמים. אם אשה לא יכולה לפרנס אז בעל לא יכול להיות אברך גם אם שניהם רוצים ובטוח כשמישהו לא רוצה. מה שהוא עושה זאת דרך בטוחה לגירושין. סיפור מאוד קלאסי אצל בעלי תשובה.
חח...ד.

מאד חמוד מה שכתבת בסוף....

 

מה שכתבת מקודם, היה על שני פרטים בלבד. כאילו כל הבעיה שם: איך הוא הולך בכולל, כשאת לא רואה אותו - ושחבר שלו לא מסתכל עלייך (ב"ה..).

 

כעת, את כבר כותבת קצת מעבר לכך.

גם שאת עדיין חוששת שתרגישי "פיספוס" מצורת הלבוש שהסכמת עליה משום שלום בית. וגם לגבי החינוך העתידי (אגב, באופן נורמלי בנות בחינוך חרדי לא הולכות עם של... לא בקיץ ולא בחורף).

 

אתם הולכים כעת במסלול שצריך לשנות קצת. יותר מידי בכיוון של התנגשות. אע"פ שיש ביניכם הרבה טוב. זה חבל.

ברור שהוא מאד בכיוון של "התחזקות רוחנית/דתית" - ודי ברור שגם את, אם לא תחושת הלחץ, לא היית מרגישהנוגדנים להתקדמות בצורה תואמת-קצב גם לך..

 

את לא יכולה  "להוציא אותו מהכולל".. אבל שניכם צריכים הסברה. את להיות יותר שלימה עם מה שאת עושה - והוא, לאיך בונים בית תורני ביחד. ומה עקרוני באמת ומה לא..

 

חושבני שאתם צריכים להתייעץ, עם תלמיד חכם, שמקובל גם עליו, ומבין ענין.

 

איך תעשי את זה? את יכולה לומר לו שאת מוכנה לנסות "ללכת לקראתו", אבל את רוצה גם להיות שלימה עם מה שאת עושה - וגם לדעת מה באמת נצרך, ומה דברים שיתכן שעדיין לא הספיק ללמוד ולא בדיוק יודע מה נדרש עפ"י ההלכה.. ולכן, תציעי שתשבו ביחד עם תלמיד חכם חשוב - ותשמעו..

 

בהיות שזה דבר "תורני" - יתכן שיסכים.

תלמיד חכם שמבין ענין, ידע גם איך להדריך אותו בענין השותפות שבבנין בית, איך מתקדמים יחד, החשיבותשגם האשה תהיה שלימה עם מה שהיא עושה - ובכלל חשיבות בנין הבית ושלומו.

הוא צודק את חיבת להחליט!כלה נאה
ליפני שיהיה עוד ילדים!
אם את לא רוצה את הדרך שלו לא שיך להשאר ביחד.
לדעתי את מפסידה חיים יפים על שטויות.
יש לך פחד מחרדים ? למה ?
אל דאגה הבת שלך לא תלבש שאל.
הם לא כת כמו שאת חושבת.
מה היית עושה אם היה מדרדר לכיוון השני ח"ו ?
מה שכן הוא חיב הדרכה הוא לא עושה את זה נכון.
אם את מתלסשת בצניעות בשביל השלום בית זה לא יחזיק מעמד כי תמיד זה יהיה על תנאי.
לחיות חיים חופשיים איזה פיספוס זה ?
חבל יש לך הסתכלות לא נכונה.
המטרה של החיים זה לא "אכול ושתו כי מחר נמות"
אני חושבת שאם אמא שלי שהיתה בדיוק כמוך היתה בוחרת אחרת איזה חיים יפים היתה מפסידה.
אנחנו שמונה אחים כולם למדו במוסדות חרדים אבל ארבע מהם בחרו אחרת.
עשו צבא וגם לא חרדים היום.
מצחיק שאמא שלי ממש בצער מיזה.
ואבא שלי הקיצוני מקבל אותם בהבנה יותר.
אתם חיבים לשבת עם רב שמבין בנושא חזרה בתשובה.






עכשיו כשאת מתארת את זההלוי מא
אני מבין שאין בייצור הזה הקרוי בעלך שום ריח וקל וחומר לא טעם של תורה אם זה המעשה שלו.

אישית הייתי בועט בו אבל שוב זו דעתי.
הדוסים פה נרקומנים של התחזקויות כאלה וימליצו לך להשאר האישה הכנועה עד שתאבדי צלם אנוש עם השיח הערבי שלקחת לעצמך
השם ישמוראופטימיתת
לא להאמין שזה אמיתי
ולדכא אישה ולהמליץ לה להשאר במשטר דיכויהלוי מא
זה אמיתי?
באופן בסיסי זה לא נכוןאופטימיתת
כאילו שאם היא איתו היא במשטר דיכוי זו יד קלה מאוד כל ההדק של הגירושין, לא פועלים כל כך בפזיזות לפרק בית.
תקשיבי, אם הבת שלי הייתה מספרת לי את זההלוי מא
הייתי מגיע אליו ומסביר לו שהוא זכה ואם בא לו לפרק את הבית בגלל שהוא הפך להיות הרב של הבת שלי אדאג שהבית יתפרק באופן שהכי יכאיב לו.

כל פעם שאני קורא פה שירשור אני מעמיד את המציאות כאילו זה אחד הילדים שלי.

בשביל זה אדאג לבחון הייטב את המשודכים ואת טיב הקשר שלהם
ואם זה היה הבן שלך?אופטימיתת
ואם זה היית אתה בעצמך? כי כולנו יכולים להצביע על נקודה בעבר שלנו ולהתחרט שנהגנו כך ולא אחרת.
יש אנשים שמשתנים, טועים ומתקנים. וזה בסדר. מי שמפרק את החבילה מהר מידיי יכול להפסיד לא פחות ממי שפירק מאוחר מידי
פחחחחחהלוי מא
זה כל מה שיש לי להשקיע בתגובה
תהנהה לךכלה נאה
אישה צריכה להיות מאושרת אם בעלה רוצה להסתכל רק עליהכלה נאה
וזה מה שחבר שלו עושה. הוא לא חיב לדבר עם אף אחת ולהסתכל על אף אחת בשביל שיקרא נחמד!
זה פשוט השקפה אחרת.
אני מכירה טוב טוב את כל ההשקפות
יש לנו במשפחה חילונים דתים וחרדים.
צריך לדעת לכבד גם אם לא ניראה לך ההנהגות שלו.
הבת שלך תהיה מסכנה אם זו הסתכלות שלךכלה נאה
לא חסר משברים בנישואים במשך השנים.
אז אתה מאוד תדאג שלא תסבול ותחזיר אותה לבית ?
להפך תדאג לה ותשכין שלום בניהם!
שום משטר דיכוי! זה נשמע שני אנשיםעובד
שלא מצליחים לתקשר ביניהם ומשתמשים באולטימטומים ופרנציפים הישרדותיים-
צריך לשבת, לנקות את השולחן מכל םחד ודיעה קדומה ולספר באומץ על החששות.
ויש מקרים שצריך צד ג' מרוב שהמרחב טעון-
ושוב בוסר...הלוי מא
תראה...ד.

חכמים אומרים, אין מדַמין בטריפות מזה לזה..

 

אני חושב שאתה עושה היקש חריף מידי, ממציאויות שהכרת ש"אין ברירה".

 

 

ולא כל דבר זה "הבת שלך", כי גם הווי החיים אינו אותו דבר.

 

כאשר מדובר באנשים "מתחזקים", אז יש בעיות אופייניות. בעיות כאלה, פותרים ע"י שיחה עם הצדדים. בוודאי אנשים שבאופן בסיסי יש אהבה ביניהם.

 

בעיה כמו שהיא הציגה, זה דבר שפעמים רבות אפשר לפתור בנקל.

 

נכון שלעיתים אנשים מושכים במשך זמן לשני כיוונים כ"כ שונים, עד שעלולים לקרוע את החבל..

אבל כאן, זה לא נראה עומד במצב הזה. לפחות כעת.

 

אם לא היה מייצר אצלה "נוגדנים" ע"י התנהלויות מסויימות, יתכן שהיו באותו המקום בערך מבחינת תפיסתם העקרונית.

אם היתה יכולה ללמוד יותר בנחת, בלי להרגיש "אנטי", יתכן שמעצמה היתה מרגישה קרובה יותר לדברים מסויימים.

 

וניואנסים של הבדלים, יש תמיד.

 

על כן, צריך לדעתי להיזהר מלהמליץ דברים חריפים, בשפה חריפה.

מי לוקח אחריות על תוצאות אפשריות לש אמירות כאלה לאשה שכרגע באמת עלולה להקשיב לכל מיני "עצות"?

 

[ואל תשיבני שגם לכיוון השני זה נכון. מהתייעצות זהירה של שני בני הזוג, נזק לא ייגרם]

מה זה עושה לך כשהוא אומר "בואי נתגרש"?הודיה60

יש בך חלק שרוצה את זה גם?

או שזה מאיים עליך?

ברוראואו
שאני מרגישה לפעמים שאני מתה לעשות את זה. אבל אני חושבת על החיים שאחרי.. לא יכולנ לחזור לגור עם ההורים. ואני אהיה לבד עם תינוק! מצד שני אני גם אתגעגע אליו.. ככה ניראלי לפחות.. הוא מדהים כשזה לא קשור לכת שלו!
זה הכי חשוב בעיניי, שאת אוהבת אותו.שרה'לה92
לדעתי כל אחד מכם צריך קצת להירגע. אני לא מצדיקה אותו בכלל אבל נראה לי שהוא כאילו מפחד לאבד את הדתיות שלו ולכן הוא מתנהג ככה בצורה קיצונית.
אתם חייבים מישהו דוס כמוהו אבל עם ראש מספיק פתוח להכיל את המצב. בהצלחה ממש...
סליחה אבל עוד לא ראיתי ילדה שהולכת עם של באוגוסט אל תגזימיאמא לגוזלים
את חייבת להוציא אותו מהכולל שיתאזן קצת?? רציני?
ברוך השם שזה מה שהוא עושה , יושב ולומד תורה במקום להיות עם מכנס קצר וגופייה יושב עם אנשים מסתכל על בנות , יושב עם חברים בים כשהחברים שלו מסתכלים על נשים אחרות ואולי גם עלייך בבגד ים, ברוך השם שהוא במקום ששומר על עצמו בשבילך!! שהוא רק איתך!!
עכשיו לפי דעתי שניכם הגעתם למצבים קיצוניים הוא נהיה מאוד קיצוני לצד של הדת כי את אנטי
ואת נהיית קיצונית לצד השני כי הוא אנטי כלפייך.
עד שלא תמצאו את העמק השווה זה לא יעזור..
את צריכה להבין שבעלך חרדי, לא חצי דתי , לא כיפה סרוגה לא דתי לייט חרדי. זה הדרך שהוא בחר בה..
מובן לי לגמרי שאתם כרגע שני עולמות שונים , הוא לא יכול להכריח אותך להתחרד , להתלבש צנוע ובכלל להיות דתייה , ממש לא. התקרבות להשם נעשית באהבה וברצון , ככה בחיים זה לא יקרה ולכן הוא צריך הדרכה ואולי שניכם איך לחיות בבית אחד,
כשאחד חרדי והשנייה רוצה להיות חופשייה...
זה שני עולמות שונים יקרה..
שלא תביני אני הכי מבינה אותך , לדעתי הוא לא בסדר שהוא עם הראש בקיר כי הוא גורם לך להתרחק.. כי כביכול מכריח אותך לשים בגדים צנועים וכדומה.. ככה לא מקרבים לאהבת התורה ..
בשביל הזוגיות שלכם ובשביל האהבה שעדיין קיימת בבקשה גשו להדרכה אתם חייבים איזון
בהצלחה רבה!!
חייבת להגיב על ה"של באוגוסט"אתבשג
לא קראתי את כל הדיון
ואני לא בעד שאלים באופן כללי
אבל הניסוח המזלזל רק מראה כמה את לא מבינה
שעניין לבישת השאלים היא עניין מהותי, דרך חיים, השקפת עולם לצניעות,
והעונה ומזג האוויר בכלל לא משנים, וטוב שכך,
כי אם היינו מקיימים מצוות לפי הנוחות שלנו ולא לפי ההלכה, מצבנו היה חמור.
וזו חלק מירידת הדורות היום, אפשר ממש לראות את זה.
אז בבקשה לא לזרוק אמירות סתומות חסרות תכלית,
זה לא קשור לדיון, אלא לדעתך האישית.
אשרי המקפידים על צניעות גם ב50 מעלות חום.
**ושוב, ספציפית לשאלים אני לא מתחברת, אבל אם לדעתך זו ההלכה,נא לא לזלזל.
**לדעתםאתבשג
חושבני שלא קראתעוד סתם אחד
היא לא כתבה שהוא לא מדבר עם החבר על היחסים ביניהם, היא כתבה שכשהחבר נמצא הבעל מתעלם מקיומה. זה גועל נפש.
חושבני שלא דייקת במה שכתבתי...ד.

זה מה שהתכוונתי, שהוא לא מפגין את יחסו לאשתו בפניו.

 

דהיינו, כשהחבר בא ללמוד חברותא, לומד איתו. אחרי שהולך, חוזר לדבר עם אשתו.

 

זו מציאות מאד רגילה, שבחורי ישיבה שלומדים סדר ערב בבית, אינם עוסקים בשיחות עם האשה תוך-כדי. בד"כ, נשים שרוצות את ההווי הזה, נהנות לשמוע "מהצד" את הקול של הלימוד בבית.

 

 

אלא שלפי מה שכתבה בהודעה בהמשך, נראה שהבעיה לא מתחילה מפרט כזה או אחר, אלא מטעות איך מתקרבים בשותפות. תופעה לא מאד נדירה אצל "מתחזקים", ומצריכה הדרכה של שני הצדדים כנראה..

התחזקות חד צדדיתאופטימיתת
היי יקרה, קראתי את מה שתיארת ואני חושבת שזו בעיה מוכרת אצל הרבה אנשים שמתחזקים.
מציעה להפריד בין הקושי המעשי לרגשי וככה לדעת איך להתמודד.
הוא רוצה ללבוש לבוש חרדי ואת לא חושבת שזה מתאים, מבחינה מעשית אלו בסה"כ בגדים ואם היה עורך דין הי לבוש די דומה, או טייס או רופא או אפילו שופט היה לובש שאל. אז היית חושבת להגיד לו תהיה רופא בלי מדים? מאמינה שלא. כנ"ל כאן אם יש לו עניין להתלבש ככה או אחרת מבחינה מעשית אין לזה משמעות גדולה. מבחינה רגשית, הוא טס במסלול התחזקות ואת משתרכת אחריו מצד אחד ממקום מאוד אוהב ומצד שני מהפחד לאבד את הבית. ככה לא מתחזקים, יש סיכוי לא קטן שיגיע היום שההתחזקות החלולה הזו לא תחזיק.
את חייבת לעצמך, לאיש שלך ולבית שלך למצוא את הקשר שלך לקב"ה. גם את הבת שלו בדיוק כמו שהוא הבן שלו ואין שום סיבה שתבואי אחריו רק בגלל שזה מה שהוא אומר זה פשוט טעות.
כנ"ל לגבי כיסוי ראש, ברור שכל זמן שאת שמה כיסוי ראש רק כדי לרצות אותו זה יתן לך תחושה שאת עושה בשבילו כל כך הרבה ומה הוא עושה בשבילך. זאת לא דרך נכונה לנהל מערכת יחסים.

בגדול אני חושבת שאתם חייבים לעשות סיכום כזה:
דבר ראשון אין אופציה של גירושין, הוא נשמע האיש שבחרת ויש לך הרבה דברים טובים לטעון בעדו אבל מהצד השני הוא נראה כאילו הוא משתנה לך ואת צריכה זמן וסבלנות מצידו להכיל את כל השינוי הזה אי אפשר לקבל איומים כל שני וחמישי על פירוק הבית. כל אחד צריך שיהיה לו ביטחון במקום שהוא נמצא ומשם מתחזקים ולא על ידי הפחדות ואולטימטום.
דבר שני, כל צעד שהוא רוצה לעשות בהתחזקות תסכמו שזה נעשה בהודעה מראש וקחי כמה ימים לחקור את העיניין, להבין באמת את העומק של הבקשה שלו והמשמעות שלה, אח"כ כשתהיה לך דעה מבוססת תוכלו לשבת ולשקול יתרונות מול חסרונות. כשהדעה שלך תישמע ותקבלי מענה לחששות שלך יהיה לך יותר קל להסכים מרצונך לקחת משהו או שהוא יבין יותר את הקושי ותמצאו פיתרון אחר.

תדעי שהכוונה שלו טובה והוא מנסה לקדם אתכם לבית יהודי אמיתי, אני עוד לא יודעת אם אנחנו שם אבל בתחושה שלי היום אין מה להשוות בין בית ומשפחה עם ברכה וקדושה לבלי, אין תענוג גשמי שהעולם הזה יכול להציע שיהיה שווה ויתור על זה.

הרבה הצלחה
תודהאואו
אולי תפנו להדברות, יש להם מחלקה לשלום ביתl666
והתרשמתי שהם מבינים את הצורך בהדרגתיות.
בנוסף לבוש הוא שלב אחרון. מה עם שבת, כשרות, שיעורי אמונה? שבעלך יאפשר לך לצאת וללכת לשיעורים, אי-אפשר לשנות לבוש בלי תהליך פנימי.
וכן תדברו על אברכות/ עבודה. הורים חילונים לא אמורים לפרנס אברך חרדי. תכינו תקציב, תחשבו טוב, הרבה מתגרשים על נושא כלכלי.
איך אפשר להגיע אליהם?אואו
תבדקי באתר שםפאז
באמת יש שם מחלקה כזו
אני לא חושבת שאת או הוא אמורים להגיד לשניורדורד
איך להתלבש. כל אחד מתלבש איך שהוא רוצה. במקומך הייתי לוקחת את בעלי לטיפול זוגי.
ואני חושבת שבטיפול זוגי אפשרי גםורדורד
לדבר על עזרה בבית ולראות את הצרכים של השני. אני לא חושבת שאת אמורה להחזיק תינוקת ביד אחת ועגלה ביד שניה.
האם שנאת הדת שלך היתה עובדה מוגמרת לפני הנישואין?_שדרותית_

או שמא, התכונה נרכשה במהלך השנים שהייתם יחד? לצורך הענין אני מניחה שהייתם, איפשהו בספקטרום הדתי אז.

האם העובדה שהוא "התחזק" היא זו שגרמה לך לשנוא את הדת ואת חומרותיה במקום האפאטיות שהיתה מנת חלקך לפני כן?

 

התיאוריה שלי היא פשוטה: לכל זוג בשנותיו הראשונות יש חילוקי דעות משמעותיים בנוגע להתנהלויות והשתייכויות חברתיות.

אבל כאן מגיעה החלוקה: זוגות שאוהבים באמת, לעולם לא מגיעים לשנאה יוקדת כלפי מה רצונותיו והשקפותיו של חציים השני. 

ולכן בסופו של דבר הכל מסתדר לבד ובאופן טבעי וזורם.

אם הדברים מגיעים לכדי שנאה וסלידה, סימן שישנה בעיה עמוקה יותר בזוגיות, כגון משחקי אגו וכבוד והרצון לנווט את החיים

שלנו כאילו לא היינו רווקים ולא במערכת זוגית ומשפחתית. לכן מומלץ מאוד ללכת לטיפול זוגי אצל מטפל בעל קבלות וירא שמים.

 

ולבינתיים, כדאי לשניכם להרפות ולהפסיק לגמרי את העיסוק ב"מי יקבע". לתת לרוח ולא לכח להוליך אתכם. לשנות מקום. לצאת לחופשה ארוכה. להזכר איך אהבתם אחד את השני לפני חמש שנים, בלי מחשבות על העתיד. בלי מחשבות על ההווה. בלי חרדה של "מה יהיה אם...". 

 

לקחתי ממך הרבה, תודה.אואו
סתם מתוך ענייןורדורד
מה עוד אפשרות של ללכת למטפלת אישה יראת שמיים?
לא מכירה כאלהאואו
הבנתי.ורדורד
תכתבי איזור בארץפאז
בטח יוכלו להמליץ פה
תגובה טובה ממש, מצטרפתאופטימיתת
לדעתי כדי ללכת לייעוץ זוגי שמתמחה בחוזרים בתשובה44444
(גם אם זה לא ממש המקרה שלכם- ההתמודדות דומה).
יש ארגון כזה. נקרא "התקשרות"עדינות
תכתבי בגוגל "התקשרות זוגות מעורבים"
פעם שמעתי ראיון עם מייסד הארגון. נשמע אדם מדהים.
@אואו
מכירה זוג כזהנושאת עיניים

האשה נשארה דתיה לייט, ללא כיסוי ראש וכו, והבעל הפך לחרדי (מגבעת, חליפה וכו'). ועדיין הם חיים אחד עם השני, אוהבים אחד את השני ומכבדים אחד את השני.

 

רק מוכיח שזה אפשרי!

 

וכמובן שצריך הדרכה דחוף! 

 

בהצלחה!

 

לדעתי תתגרשי..הולך בדרכך
זה לא נשמע קשר בריא של נישואין.. וגם לא נשמע שיש מה לעשות בנידון, אלא שהמצב רק מחמיר..
ובשביל הילדה, אולי עדיף לה לגדול רק עם אמא, מאשר עם אמא ואבא שרבים ומתווכחים כל היום..זה דעתי
מאוד לא רציני! הם לר עשו שום טיפול זוגי!עובד
למה סתם לזרוק תתגרשי?!
חכמים היזהרו בדבריכם!
מאיפה לך לדעת..הולך בדרכך
הם סובלים אחד עם השני..
לא טוב להם אחד עם השני..
מה יעזור הטיפול?? פשוט יתאהבו מחדש… ?
יש כאן בעיה מהשורש..
קשקוש, מי שלא יודע לעבוד על הקשרהודיה60

ומי שלא מבין שבשביל הצלחה בנישואין צריך הרבה עבודת המידות וגם הדרכה נכונה לחיי נישואין ולעבוד על המידות שלו יקח את עצמו לכל קשר חדש וישחזר את הבעיות מחדש

 

הדרכה לאישה מה זה גבר והדרכה לגבר מה זה אישה - גם מי שלא קיבל את ההדרכה הזאת לפני הנישואין יכול וצריך לדאוג לעצמו להדרכה תוך כדי הנישואין. יש ספרי הדרכה טובים יש שיעורים מעולים ברשת

 

 

 

 

תגובה יפה!שרה'לה92
ממש לא אחראי לכתוב ככהעובד
לזרוק 'תתגרשי' זה הכי קל!
האמת היא שגירושין לא פותרים כלום..
ושגם לא באמת אפשרי להתגרש ממישהו ברגע שיש ילדים.. זה אומר לפחות עד גיל 18 שותפות בגידול הילד.. חתונה נכדים.. ילד לא נעלם ..
לתקשר צריך בכ"מ, עדיף שלפחות יצאו מזה נישואים טובים!
אפילו כדי להתגרש צריך תיקשורת.....
כל כך אמיתי ונכוןהודיה60אחרונה


מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה לצביעהאדם פרו+

משהאחרונה
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך