הסוף שנה הזה גומר אותי
מבאס אותי שהשנה לא ניגנרת ומבאס אותי שזה מבאס אותי
ואין מתנות ובתכלס לא באלי להשקיע עליהן איזה משהו מפוצץ ומבאס אותי שלא באלי. וכבר אין כח להיות בכיתה ואין סבלנות לבנות ואני מתעצבנת עוד לפני שהן פותחות את הפה כי אני כבר יודעת מה יהיה אז אני מתעצבנת מראש ורק רוצה להיות לבד והכל איכס ולמה ככה צריך להראות הסוף של השנתיים האלה
נהיה אמיתיים לרגע? לא באמת הייתי צריכה להישאר שם שנה שניה. נשארתי כי ככה, כי כולן אמרו שגמככה אשאר אז למה לחפש מקומות אחרים, כי אני אהיה מעפנה אם אעזוב וכולן סוגרות פה שנתיים, כיאני אפספס, כי זה המקום הנוח שלי
אז מגיע לי. מגיע לי סוף חרא שיגרום לי להבין שאחרים לא מכירים אותי יותר טוב ממני, שאני צריכה ללמוד להקשיב לעצמי באמת
כנראה שהייתי צריכה לעבור את השנה הזאת בדרך הזה ואין מה להתחרט ולהתבחבש במה שקרה כי זה עוד רגע נגמר וזה מה שהקב"ה רצה
אבל מבאס שמה שנשאר אחרי השנה הראשונה הטובה שהייתה, והחצי שנה הנחמדה, זה בעיקר החצי שנה הנוראית הזאת שפשוט מסרבת להיגמר
ועוד שבועיים הוא חוזר לחול ואני לא אראה אותו יותר בחיים שלי, זהו. לא תהיה בר מצווה שאני אוכל לבןא לבקר ולא תהיה איתו נדנדה יותר ועוד אין לי מתנה ואלהים אני לא מאמינה שככה זה עומד להיגמר
--------

ביום שלישי יש אזכרה של השלושים. אני לא חושבת שאי פעם אני אקלוט שהיא באמת נפטרה
היא תמיד תמיד תמיד תמיד הייתה שם, עם הערות ציניות או שותפה לגלגולי עיניים או סתם חלק בסיסי מהנוף. וזה פשוט לא הגיוני ואוף ויש תיקיה של תמונות בפלאפון שמדי פעם קופצת ואני לא יודעת איך להכיל את זה ואוף אוף אוף זה פשוט לא פיר כל הסרטן הזה
--------
כבר לא יודעת אם אפשר לקרוא להן חברות. כשנוח אז אנחנו כל היום ביחד אבל אז יש לי תקופה קשה, לעזאזל את היית איתי כשהודיעו לי שהיא מתה וכל מה שחשבת היה להספיק את האוטובוס, ואין אפילו מאמץ קטן של התעניינות
כן אני יודעת שאני מרחיקה, שאני קצת יותר בחדר וקצת פחות מדברת איתכן על דברים שבאמת לא מעניינים אותי ועד עכשיו הראתי התעניינות כי היה לי משעמם
אבל הי, תכנסו שניה לחדר ותראו כאילו אכפת לכן שאני סגורה שם מהרגע שהגענו לדירה. תמיד מדברים עליכן, תמיד, ולרוב זה באמת לא אכפת לי כי אני בנאדם הרבה פחות פתוח ממכן ואתן משתפות כל דבר שקשה לכן ואני לא כזאת ולרוב זה זורם
אבל למה את מתעצבנת שאני לא כמוך? כי זה פשוט ישר יגרום לי לשתף אותך בהכל
אתם יודעים מתי אני קולטת שאין לי חברות? כשאני מחפשת למי אפשר לסןע לשבת וברשימה יש רק חברה אחת
עלאק חשבתי שיהיו לי מהשירות סופסוף חברות. והנה אני מחכה כמו כלבלב למדרשה משלה את עצמי שאולי הפעם זה יהיה שונה אבל על מי אני עובדת
אני בנאדם שנחמד לאחרים והם נחמדים בחזרה ופה זה נגמר
איך היא אמרה? את אחת שאוהבים מרחוק
יאי לי
----------
מדהים איך כל שיחה בסוף מגיעה לדייטים וחברים ואיך זה ככ רחוק ממני אלהים. זה מפחיד
והעיקר אני היועצת של כולן


אני אוהבת את האחים הקטנים שלי ומבאס שאני לא באמת חלק מהחיים שלהם.
שבוע טוב שיהיה

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם