מקוה שאני לא חופרת אבל שוב הכנה לקיסרימהלחוצות קצת

קראתי הרבה סיפורי לידות קיסריות והמון טיפים ועצות.

התברר שהאוכלוסיה של הקסריות מתחלקת לשתיים. אלו שאומרות שהדוב לא כל כך גדול והוא דומה מאוד ללידה רגילה ואלו שמקללות ובוכות וקשה להן לחזור לימים הסיטויים הללו.

השאלה שלי היא:

מה אני יכולה לעשות בכל שלב לפני הניתוח במהלכו ולאחריו כדי שאהיה בקבוצה הראשונה?

מלבד הטיפים הרגילים של לקום וללכת,לקחת משככי כאבים, להתקלח, לנוח, להשלים עם המציאות, לקחת רופא פרטי וכן על זו הדרך.

אני מעונינת לשמוע גם דברים מעשיים וגם יותר תאורטיים.

גם משפט קצר על מה שיש לך לומר יעודד אותי ויעזור לי להכין את עצמי.

קיסריות שבדרך, שתפו במה שמעתם ונראה לכם חכם, גם חויות יתקבלו בברכה.

תודה לכל אחת שמקדישה מזמנה לענות לי.

למען הידע אני בשבוע 19 ועוברת קיסרי בגלל קרע בלידה קודמת.

להבין שללדת בניתוח זה *לא* כישלון.מוריה
למצוא את כל הייתרונות שבזה.
אני גם ככה לא רואה את זה ככשלון כי זה נזק שנגרם לי שלא באשמתמהלחוצות קצת

שלא באשמתי וכדי לא לסכן את עצמי אני הולכת על זה.

אשמח ליתרונות מענינים שאישה בלי נסיון בניתוחים לא חושבת עליהם.

אין בד"כ צירים בילתי נסבלים.מוריה
שומר על רצפת האגן.
אפשר להתכונן לזה מראש. במיוחד אם יש ילדים בבית.
תודה לא חשבתי על זה. רצפת האגן שלי גם ככה לא במצב טוב כךמהלחוצות קצת

שזה יתרון משמעותי.

אם להתכונן מראש - זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו, לא?...

גם.מוריה
וגם לתכנן איפה לשים את הילדים. ולארגן להם ציוד. ולו"ז.
ולא להיות בלחץ כל הזמן מה עושים איתם אם פתאום יש צירים.
את הלחץ החמוד הזה לא חויתי אף פעם ילדתי רק פעם אחת אז טובמהלחוצות קצת

שאת מזכירה את זה...

בעצם כנראה זה לא לחץ כזה חמוד, כנראה רק כשקוראים את זה ורואים את האייקון שלך זה חמוד וכשזה קורה לך זה מלחיץ יותר מחמוד...

נחסך ממך. מוריה
לגמרי. ולא לפחד שזה יצא בשבתמיואשת******
או בחג
או באמצע הלילה
או שאמא שלך לא תספיק להגיע
או שלא תספיקי לנקות ולכבס את הבגדים ולהוציא את העריסה מהמחסן או לגמור לבשל לחמניות ממולאות ושאר מיני מטעמים שנשים חרוצות פה מבשלות לפני לידה (או שכמוני לא עוות כלום ואז אין יתרון בעצם...)
בקיצור כל היתרונות של תכנון מראש
אפילו לקבוע תאריך לידה לפי יעוץ נומרולוגי אם בא לך ... חחחחח
אלקטיביגל ירוק
כשמגיעים לניתוח מתוכנן הגוף הכל יותר רגוע - גם הגוף, גם הצוות, ולרוב גם הנפש.
בפירוש אמרו לי הרופאים שהרה יותר קל לנתח בלי צירים, זה גם די הגיוני.
כך שחלק משמעותי מההבדל זו השאלה אם זה ניתוח חירום או מתוכנן.
(גם אצלי באופן אישי זה היה ההבדל, יחד כם התבגרות מסויימת שלי)
נראה לי שאחרי קרע כזה קיסרי קטן עלייךמיואשת******
ברצינות
כמו שאמרת זה מתחלק לשתיים
מהנסיון שלי - אלו שאומרות שזה לא נורא זה אלו שעבור גם לידות רגילות עם תפרים קשים
ואלו שאומרות שזה נורא זה לרוב קיסריות חירום שלא חשבו ולא התכוננו לזה בכלל ולא עברו לידה בכלל (כמוני)
יש לך את כל התנאים להרגיש שהשד לא נורא כל כך
הילה לך לידה טראומתית והחלמה קשה מקרע רציני, קיסרי אלקטיבי שמתכוננים אליי ובאים עם הכנה נפשית וידע אמור להיות משמעותית קל יותר להחלמה מדבר כזה
באמת
יהיה בסדר
תנשמי עמוק ולדעתי תנסי קצת לא לחשוב על זה עד חודש שביעי כזה... ההתעסקות לא עושה טוב לנפש. זה מה שאני עושה בכל אופן
תהני בינתיים מהריון והחיים שלך
הרבה חיבוקים יקרה!
דוקא הייתה לידה קלה מאוד וחויה מצוינת אבל תודה על התגובה זהמהלחוצות קצת

נשמע שניתוח הוא קצת מפחיד אם כדאי לא לחשוב עליו עד שביעי...

אני כן רוצה להתכונן אליו כמה שיותר ולכן אני כן חושבת עליו הרבה. נראה לי שההכנה תקל עלי גם את הניתוח וגם את ההמתנה וגם האכזבה הקטנטונת שעוד מתחבאת שאני לא יכולה שוב לידה כשלידה בשבילי זה דבר כיף לגמרי...

גם ההחלמה מהקרע היתה לך קלה?מיואשת******
מבחינת הכאבים כן. מאוד קלה כי תפר אותי מומחה שעשה עבודה הרבהמהלחוצות קצת

יותר טובה מרופא רגיל בחדרי לידה... נשים אחרות עם תפרים סבלו פי עשר ממני.

מבחינת הטיפול בקרע והפיזיותרפיה - את מבינה שזה יותר מעצבן ולא כל כך קל והייתי מעדיפה לא לעבור את זה...

אוקימיואשת******
אז נגיד אם היה לך שוב תפרים היה יכול לכאוב יותר
ואין טיפול בצלקת של קיסרי, כמה ימים של שטיפה ושמירה על האיזור יבש וזהו
מבחינת לא להתעסק , כן, ניתוח זה קצת מפחיד וגם אני לא חושבת שיש כזה הרב מה להתכונן. זה טוב שאת מכינה וקוראת והכל אבל זה לא לידה שאת עושה עיסוי פרינאוםממעכשיו ;)
אז אני מעדיפה לא להתעסק בזה עד שזה רלוונטי (למצוא מנתח להחליט על ביצ חולים) שזה נראה חי מספיק מחודש שביעי- שמיני.
אני בהחלט חושבת שניתוח אלקטיבי על ידי רופא שבחרת ועם הכנה נפשית לענין הוא לא נוראי
לא אשקר ואומר שלא עדיך לידה כי כן עדיף. אבל אני חושבת שבהתחשב במה שעברת ואיך שאת תגיעי לניצול הזה אז בע״ה יש לך את כל התנאים לעבור אותי בצורה הכי טובה שאפשר
תודה לך. מעודד מאוד!!מהלחוצות קצת


אם את רוצה עוד מידע תמיד אפשר באישי מיואשת******
אני בוגרת שלוש קיסריים ואשמח לומר לך מה שתרצי מנסיוני
תודה. אשמח לעזרתך בהסקת המסקנות שיעלו מהשרשור הזה יותרמהלחוצות קצת

קרוב לתאריך הניתוח. בקטע הזה אני אשמע בקולך. מה גם שזכור לי שעד אז כבר תהיי בוגרת של עוד קיסרי, אני טועה?

אכן כן שבוע 27 תכף...מיואשת******
לדעת שזה הכל סיעתא דשמיא+mp8
וכמו שיש לידות קלילות ולידות סיוטיות- ככה גם בניתוחים.
זה לא משהו שעשיתי או לא- פשוט זכיתי לשליחים מעולים בשתי הפעמים, ההחלמה היתה טובה, בלי בעיות וסיבוכים,
אבל זה לא אומר שיש לי מתכון מנצח לפעם הבאה.
רק תפילות, תפילות ועוד תפילות.
בעז"ה צריכה לעבור ניתוח קיסרי שלישי בקרוברימון א"י
כל מה שאמרו כאן, אני לא אחזור..
בנוסף אני מרגישה שמה שלי עזר לעבור את הניתוחים שעברתי בקלות הוא דבר ראשון לחשוב על זה שבסך הכל כמה ימים קצת כואב וקשה לשנות תנוחה ואוטוטו זה יעבור, זה לא סוף העולם...
דבר נוסף אני משתדלת להיות עסוקה בתינוק החדש להתמקד בו להנות ממנו ואני משתדלת כמה שפחות להתעסק בעצמי במה אני מרגישה מה כואב לי וכו.... אני חושבת שרמת הכאבים זה הרבה בראש שלנו ...

דרך אגב אחרי לא מעט לידות רגילות, אני דווקא שמחה על הניתוח האלקטיבי גם מכל הסיבות שאמרו פה וגם בגלל שסוף ההריון ממש קשה לי המתח הנפשי, הכאבים, חוסר השנה, הצירים שבאים והולכים ומתישים אותי, מבחינתי זאת תקופה לא פשוטה ולאחר מכן הלדה עצמה ארוכה, ירידת מים עד שמגיעים הצירים, המתח בלידה, פתאום ירידות בדופק....
ב"ה ההתאוששות שלי מהניתוחים היתה קלה מאוד ובמיוחד מהניתוח השני, תצחקי אבל כאב לי יותר להניק מאשר הניתוח עצמו.( אבל זה מאוד אישי).

בניתוח הקרוב אמרו לי לבקש תפרים נמסים אומרים שההחלמה הרבה יותר קלה, אז אל תשכחי לבקש... בהצלחה
תודה על התגובה המושקעת. הארת נקודות חשובות! ממי מבקשים תפריםמהלחוצות קצת

נמסים? תעדכני אחרי הניתוח איך היה ואם קבלת תפרים נמסים או לא.

גם עם סיכות אםשר להתאושש סבבה+mp8
^^^^לא נורא בכלל (ילדתי את הראשון בקיסרי חירום)יעל מהדרום
מבקשים כשקובעים תור לניתוח ומזכירים להם שוברימון א"י
לפני הניתוח, ובניתוח שלא ישכחו....
כשהתקשרתי לשערי צדק לקבוע תור, הם אמרו שאין בעיה, מבחינתם. בכל מקרה אני קובעת תור לניתוח פרטי.היום דרך מאוחדת שיא זה ממש זול 1350 שח אבל רק בבתי חולים בירושלים, בניתוח פרטי זה ברור שעושים מה שאת מבקשת..
מאוחדת שיא מממנים ניתוח פרטי?+mp8
בכמה כסף?
1350 השתתפות עצמית זה חדש....רימון א"י
ואו, שווה לגמרי+mp8
אמא שליאמא ל6 מקסימים
עברה 5 קיסריים והיא תמיד אומרת לכל מי שיולדת בקיסרי לבקש סיכות ולא תפרים. היא אומרת שזה הרבה יותר נוח ולא מציק.
זה נראה לי תפרים אחרים ממה שהיה פעםרימון א"י
חברות שלי שעברו קיסרי לאחרונה וביקשו תפרים נמסים אמרו שהיה הבדל משמעותי בכאבים בשבוע הראשון. הסיבה שלא עושים את זה לכולן זה רק בגלל חסכון בזמן וכח עבודה מיומן אפשר לקרוא על זה הרבה ברשת.
ממש תודה. גם אני סבלתי מהסיכותמיואשת******

באמת השבוע הראשון הכי קשה וחלק מזה זה בגלל הסיכות וברגע שמוציאים אותן יש הקלה משמעותית

גם אני אבקש הפעם תפרים נמסים

תודה שהחכמת אותי!

מה לגבי "קיסרי ידידותי"?הודיה60

אני יודעת שיש בתי חולים שבקיסרי מתוכנן מראש מאפשרים מלווה בחדר ניתוח - בעלך או מי שתבחרי 

 

בשערי צדק נותנים מלווה, אבל זה לא נקרא קיסרי ידידותי+mp8
בעיקרון בכל קיסרי אלקטיבי מותר מלווה בכל בית חוליםמיואשת******

לא יודעת מה זה קיסרי ידידותי. אבל המלווה כמובן עוזר רק שלא מכניסים אותו מההתחלה אלא רק אחרי ההרדמה.

לא בכל מקום נותנים, גם באלקטיבי.+mp8
אמורים לתת. אולי זה תלוי בכמה את מתעקשת.מיואשת******


אני רוצה הרדמה כללית כך שזה לא רלונטי כל כך. אני פחדנית ולאמהלחוצות קצת

רוצה הרדמה מקומית בגב...

את לא רוצה לראות את התינוק מיד?הודיה60


גם אני לא מיואשת******

ולא קשור לתינוק הספציפי.

בקיסרי רגיל רואים את התינוק לשניה וחצי ואז לוקחים אותו וממשיכים לתפור אותך עוד 40 דקות (קיסרי זה שעה בממוצע, 10 דקות להוציא את התינוק וכל השאר לסגור וכמובן שהתינוק לא נשאר בחדר ניתוח)

אחר כך מעבירים להתאוששות וגם שם לא מביאים תינוקות כי התאוששות זה לנשים מכל סוגי הניתוחים ולא רק ליולדות

אז בכל מקרה רואים את התינוק רק אחרי כמה שעות.

בינתיים הבעל הולך, מצלם ומביא לך את המצלמה להסתכל בתמונות של התינוק שלך- זה מה שאני עשיתי.

אז אני אישית לא חושבת שזה שווה את ההרדמה בשביל השניה וחצי הזו, אבל זו רק אני

מבינה. את צודקת.הודיה60


בעיני שווה לגמרי, אבל כל אחת ודעתה.. +mp8
יש אפשרות לאפס הפרדה בקיסריעדיין טרייהאחרונה

לא מניסיון אישי אבל אני בקבוצה בפייסבוק על אפס הפרדה (מצב בו מאפשרים לאם ולתינוק לא להפרד בכלל מרגע הלידה עד שמשתחררים מבית החולים) ויש שם הרבה סיפורים על אפס הפרדה בקיסרי. לא יודעת אם זה מתאפשר בכל בתי החולים אבל זה בהחלט משהו שכדי לברר עליו.

רוצה אבל יותר רוצה לא לסבול את ההרדמה המעצבנת הזו שאין לי אימהלחוצות קצת

איתה שום נסיון.

אחרי הלידה הראשונה כשראו את גודל הקרע הורידו אותי לחדר ניתוח ורצו להרדים אותי ספינלית. לא היה צות של חדרי לידה וגם המרדימה והמנתח לא ידעו את ההבדלים בין מנותח רגיל לאישה אחרי לידה. הושיבו אותי והתחילו לחטא את הגב ואני מתחילה לראות שחור ולהסתחרר עד שאני חושבת מה לעשות אם כדאי להגיד או לא אני מוצאת את עצמי שוכבתומסתכלת על הצות. אני אומרת להם מה קרה לי? והם אומרים לי התעלפת, כנראה התרגשת מההרדמה... הייתי אחרי גז צחוק שעות, בכלל לא מרוגשת משום דבר גם לא מהתינוקת שנולדה לי לא חייכתי. אני אומרת להם אז מה נעשה? הם אומרים אפשר לנסות עוד פעם, את רוצה? אני אורמת להם זה יעזור? הם אומרים שאפשר לנסות. טוב מתישבת ועוד פעם אותו דבר. אני מתחילה ללחוש להם בקול הכי גבוה שהצלחתי שאני מתעלפת ועד שהם מספיקים לקלוט שמשהו קורה אני שוב מתעלפת. כשאני מתעוררת יש לי חמצן ואני שואלת אז הרדמה כללית ? הם אומרים לי כן ותוך כמה שניות אני נרדמת עמוק...

היתה לי גם הפלה ולכן זכיתי לחדר ניתוח בגרידה וקבלתי כללית והתעוררתי כמו ממנוחת צהריים טובה. התאוששתי תוך שעה והלכתי הביתה כאחד האדם.

בקיצור יש לי נסיון טוב עם כללת ואני פוחדת לנסות משהו כואב יותר. גם שמעתי שהרדמה מקומית יש לה כל מיני תופעות תוך כדי ואחרי.

אני אדבר לזכות הספינאליתמיואשת******

אפילו שאני הולכת על כללית

נשמע לי שהיית אחרי לידה, איבדת מלא דם וכו והתעלפת מעצם זה שהושיבו אותך אולי. לא סביר שהתעלפת מזה שחיטאו לך את הגב לא?

 

בכל מקרה, עברתי את זה שלוש פעמים. זה מפחיד, כי אומרים לך לא לזוז , אבל זה 5 דקות וזהו. לא מכירה שום סיבוכים, זה בגדול אותו דבר כמעט כמו אפידורל שמליוני נשים עוברות בכיף.

יתרון אחרי הניתוח שזה ממשיך להשפיע על האיזור הכואב ומשכך את הכאבים לכמה שעות.

 

חסרונות (בעיני) זה קודם כל מפחיד אותי ואני פחדנית

דבר שני ממש לא אהבתי לשמוע את כל מהלך הניתוח. נכון שזה כולל לראות את התינוק שלך, אבל זה כולל גם משפטים כגון- תחזיקו פה, תעביר לי את המספריים וכאלו. לא אהבתי בכלל. 

אני ממש מעדיפה ללכת לישון ולקום לתינוק

בהחלט הזהירו אותי כמה בנות שכשמתעוררים מרגישים את הכאבים רציני. הרבה יותר מהרדמה מקומית . זה לא כמו גרידא (שגם אני עברתי) כי את מתעוררת לתוך כאבים מניתוח. פחות כיף.ועדיין, עבורי לפחות, מבחינה נפשית אני מרגישה שזה הדבר הנכון.

אני אדע לעדכן אותך אחרי הניתוח מה חשבתי בפועל

מסכימה איתך בהכל. רק רציתי להסביר למה ספינלי לא מגרה בכללמהלחוצות קצת

התעלפתי כי הייתי אחרי לידה וכמו כל אישה לא היו אמורים להושיב אותי כלכך קרוב ללידה. כל יולדת חלשה מאוד בשעות הראשונות.

אני רק כותבת לך שאני פחות פוחדת מכאבים שבאים בדיעבד. זה שאני אתעורר ויכאב לי מפחיד אותי הרבה פחות מזה שיתקעו לי מחט בגב. אני מסוגלת להתמודד יפה עם כאבים אבל פחות עם פחדים ולחצים. לזה אני לא מגיבה טוב.

שמעתי שבספינלית יש רעידות ויובש בפה ואת קשורה ולא יכולה לעזור לעצמך...

אחרי ההרדמה הכללית הרגשתי טוב יחסית למרות שהייתי חלשה כמו כל יולדת והם גם שמו לי מיד משכך כאבים עוד לפני שהתעוררתי. מאמינה שאחרי הניתוח כשאני אתעורר יגידו לי שקבלתי כבר אופטלגין בוריד ואם יכאב לי יתנו לי אקמול.

בכל מקרה נראה לי שאנחנו דומות מאוד בפחדים שלנו וזה נחמד לגלות שיש מישהי שמבינה אותי כל כך. תעדכני אחרי הניתוח מה בכל זאת עדיף ונראה לי שאסמוך על דעתך...

אנחנו באמת מאד דומות בפחדים מיואשת******
אני לגמרי מבינה אותך ולכן אני גם הולכת על כללית
רק מה, לא נעים לי לומר לך אבל אופטלגין ואקמול קשורים לכאבים מהניתוח כמו ש... בעצם לא כמו. לא קשורים.
לי נתנו מורפיום
אבל זה רק ביום הראשון מיד אחרי הניתוח
אחר כך לוקחים אופטלגין בהנקות הראשונות כי זה מכווץ את הרחם עם התפרים וזה כואב
אחרי כמה ימים הכל עובר ושוב זה מנקודת המבט שלי אני עם סבילות אפס לכאבים ופחדנית גדולה
מלא נשים יגידו לך ששטויות ואני מגזימה
בטוחה שנותנים מורפיום לכולם? זה לא אחד הדברים הנחמדים... אבמהלחוצות קצת

אבל מצד שני זה מרגיע אותי כי אני יודעת שמורפיום הוא משכך חזק ואם כן הכאבים לא כל כך בלתי נסבלים. אני כן מוכנה לסבול כאבים שגם ככה אני סובלת מצירים בהריון הזה... ובכלל כנראה לא עומד לך בראש הענין שלידה כואבת! אפילו מאוד! לכן הכאבים לא כל כך מפחידים אותי כי אני יודעת שלידה, בכל צורה, כואבת! ואני מוכנה לזה נפשית.

לגבי המשפט האחרון שלך, אני מודעת לה שכל אחת והגוף שלה ויש שסובלות יותר ויש פחות וככה זה.

זה נכוןמיואשת******
פשוט לא עברתי לידה אף פעם
הכל נסבל לגמרי
אני פחדנית
אני שונאת שכואב לי
ככה אני
לפעמים אני ממש לא מאמינה שאני בהריון שוב...
מה שכן, אני מבינה שאת בתחילת הדרך, אני חייבת לומר שהכאבים פוחתים מניתוח לניתוח. אני לא יודעת למה. אולי המקום עצמו פחות רגיש או משהו? כך היה אצלי.
מקווה שזה עדיין תופס ויהיה לי יותר קל
באמת שייתר מהכאבים אננ פוחדת מעצם הניתוח וההרדמה לכן אננ כל כך מבינה אותך ולכן אתעקש על כללית
אוי איך שאני מזדהה עם המשפט האחרון!!מהלחוצות קצת

הלואי שאפסיק עם הפחדים!  וארגע כבר!

עברתי גם גרידות עם הרדמה כללית וגם ניתוח קיסרירימון א"י
ואצלי ההתאוששות היתה שונה לחלוטין, אחרי הגרידות הרגשתי ממש מצוין, אבל אחרי הניתוח הקיסרי הרגשתי ממש לא טוב, ההרדמה עשתה לי סחרחורת בחילות.... ההרדמה היא לזמן ארוך ויותר חזקה ונראה לי שיש לה יותר השפעה על הגוף.
רופאה אמרה ליעונה חמה
שהרדמה של גרידה היא שונה מהרדמה של ניתוח, היא אפילו קראה לזה טשטוש..
ברור שזה שונה. זה ניתוח עם פתיחת בטן בכמה שכבות+mp8
וכמה שכבות של תפרים.
גרידה זה הליך הרבה יותר קצר ופשוט, שלא כרוך בכזה כאב...
שכנעתם אותי לגבי ההבדל בין גרידה לניתוח אבל אל תשכחומהלחוצות קצת

שטעמתי את זה עוד פעם חוץ מהגרידה ואחרי הכל ק עם זה יש לי ניסיון וזה נשמע הרבה יותר מתאים לי מאשר ספינלית, פחדנית שכמוני...

דוקא אצלי לאחר 2 קיסרי עם סיכות עשו לי בשלישי תפרנחש משקפיים

תפרים וההחלמה היתה הרבה יותר קלה (שמיים וארץ)

גם השתמשתי הרבה באלו- פירסט שעזר לי

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנס

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

לי אמרו להניק כל שעתייםכל הישועותאחרונה

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)אחרונה

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!אחרונה

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינהאחרונה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליהאחרונה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

אולי לקחת איתכם שקית קורנפלקס או ביסקויטים לדרך?תוהה לעצמי

קיגל תפו"א/ איטריותרק טוב!

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

מעדן. אצלי הולך הדנונה עם הכדורי שוקולדNeverאחרונה

אולי יעניין אותך