אחרי 22 שנות נישואין אני מכלה שבעלי הומו...מה אני עושה?אשז
עבורי השמים נפלו...
חשבתי שהזוגיות שלי מופלאה...
תמיד אמרנו כשהילדים יגדלו נהיה פנויים לפרוח ולהנות שוב מהביחד שלנו
עכשיו... כשהילדים גדולים (3 בנים בוגרים), אני מגלה שמזה שנתיים הוא מקים יחסים עם גברים.
הוא מספר שהוא מיוסר...
הור מספר, שהוא לא סיפר לי משום שהוא פחד מהתגובה שלי, ובעיקר מהמחשבה שארצה לפרק את הזוגיות שלנו.
לדבריו הוא אוהב אותי מאד, ומה שישתנה זה רק המשיכה המינית...
איך אני מתמודדת עם זה?
אני בת 46 , אשה נאה, מעולם לכ בגדתי בבעלי, אני אוהבת אותו מאד... ועם זאת,... על אף שהסקס היה בתדירות נמוכה בשנה האחרונה, זה לא אומר שארצה להתנזר מזה!
איך ארגיש נחשקת, וסקסית..כשהו הולך לגבר...?
מה אני עושה?
הוא אדם מדהים, אבא מהמם, חבר אמיתי, היבר הכי טוב שלי... הלב מתפוצץ!!!
אשמח לשמוע תגובות בנושא...
האם יש זוג ששרד את זה?
הצליחו לקיים זוגיות עם הנטייה המינית שלו?
מה זה אומר לגבי האשה?
העולם שלי התפרק לרסיסים😢

רק שהוא לא ידביק אותך באיידסl666
יש עלייה בתחלואה אצל הומואים. אישית לא הייתי סולחת
אשזאשז
שננו עשינו בדיקות
תודה לאל הכל בסדר
איזו תגובה חסרת רגישותאביגיל.
1666 כתבה את העצה הכי פרקטיתרפואה שלמה
אני מבינה מההודעה שלך למטה שיש לך ניסיון עם להטב"ים, אבל להתריע על הסיכון -חובה.
בצורה כזו?אביגיל.
כן. בצורה כזו. זו תקציר התשובהרפואה שלמה
כשמישהו מסכן את החיים של זולתו בלי ידיעתו מותר להגיב עליו - גם ככה.
מבינה שיש לך ניסיון רב עם בעלי נטיות הפוכות אבל זה לא אומר שכולם אוהדים.
לא צריך לאהוד, צריך לגלות אחריות.אביגיל.
זה סיכון שקיים אצל כל האוכלוסיה. נכון, צריך להבהיר שסטטיסטית יש סיכויים גבוהים יותר להידבקות כשמדובר ביחסים רקטאליים. לכן אני מסכימה שחשוב להיבדק ולוודא שאף אחד מהם לא נשא.
עם זאת תזכרי שאין לנו שום מושג על טיב הקשר/ים שהיו לבן הזוג שלה. יכול להיות שהוא נבדק באופן קבוע, יכול להיות שהוא דואג ליחסים מוגנים, אנחנו לא יודעים.
לכן לא צריך להכניס אנשים להיסטריה, בטח כשהם גם ככה במצב רגיש.
זו הטעיה מה שאת כתבתסודית
באוכלוסיה דתית שמרנית הסיכוי כמעט אפס ואצל ההומואים הוא הגבוה. ביותר
לא הטעתי.אביגיל.
הצגתי את הדברים כמו שהם. בלי הומופוביה ובלי לחץ מיותר
את מנסה להמשיך להטעות. סטוצים זה הכי מסוכן. צר ליסודית
להציג את זה כאלו יש סיכון בכל האוכלוסיות וכאן הסיכון קצת יותר גדול...
שימי לב מה כתבתיאביגיל.
לפני כן הוא הצליח להמנע מזה?רפואה שלמה
כלומר 20 שנים הוא ניצח במלחמה הזו?
אם התשובה חיובית, יש סיכוי שהוא יחליט להלחם שוב?

או שעכשיו גילית ש22 שנים היה סוד ועכשיו שיתף- יותר נכון נחשף, כי את גילית.?
אשזאשז
לדבריו רק בשנתיים האחרונות הוא הבין שזה מה שנכון עבורו.
בכל השנים שזה עלה, הוא כל כך נבהל שהוא הדחיק את זה.
אני רואה שהוא מתייסר כשהוא רואה אותי מפורקת...
מה אני עושה?
כיצד ממשיכים מכאן?
בינתיים את צריכה לשמור על הבריאות שלךרפואה שלמה
בעיקר הנפשית אולי גם הפיזית.
תני למנגנוני ההגנה של הנפש להכנס לפעולה
ואל תעני את עצמך בשאלה מה יהיה ואיך יהיה.
תני לעצמך זמן. את כל הזמן שבעולם שאת צריכה.
אם את לא מצליחה לאסוף את עצמך תבקשי עזרה רפואית.
זה לא הזמן להחליט.
אשזאשז
זאת בדיוק הסיבה שאנחנו עדיין לא מספרים לילדים. הזוגיות שלנו בעינייהם כל כך יציבה וטובה.
ועכשיו... איך מבשרים את זה...?
הכל מתפרק...
עד שאנחנומלא נבין מה עושים עם המציאות החדשה.... אנחנו לא נספר להם.
התחלתי טיפול ... זה לא עוצר את רצף השאלות שעולות לי, ואת הייסורים שאני עוברת בהקשר הזה.

מניחה שהילדים רואים שאת מפורקתרפואה שלמה
וחושבים שזו איזו חולשה נפשית זמנית שתעבור.
את לא צריכה להסביר כלום.
הטיפול לא אמור לעצור אותך מלחשוב אלא לאפשר לך הפוגות של שינה.
אשזאשז
בימים הראשונים זה היה סיוט...
הייתי מאד מכונסת בעצמי, ולא הצלחתי להפסיק לבכות.
למזלי הם היו עסוקים יותר בעניינם, וכל פעם תירצתי שזה קשור בעבודה.
עכשיו אני פשוט אוספת את עצמי ומנסה לשדר מציאות רגילה...ונסחפת לעבודה מאומצת - זה מעט משכיח לי את השגרה ההזויה שאני חווה היום.
ונשרפת מבפנים.
לדעתיפאז
חכו עם לספר לילדים עד שתבינו לאן אתם לוקחים את זה.
זה ששניכם אוהבים זה את זו זה בסיס משמעותי.
השאלה היא מה עושים עם הנושא הספציפי הזה.
האם מאז שאת יודעת על הקשר ההוא זה ממשיך?
האם הקשר עם אותו גבר הוא קשר גם רגשי או רק פיזי?

זה מצויין שאת בטיפול.

מה בעלך חושב שיקרה עכשיו? מה הוא היה רוצה שיהיה?
ומה את?

נשמע שכדאי לעשות תהליך משותף של יעוץ זוגי וחשיבה איך להתמודד עם המצב.
להתייעץ עם רב גדול למשל עם הרב שמואל אליהו.
כשתדעו מה הכיוון תדעו איך ובמה לשתף את הילדים.
אם תחליטו להשאר יחד אני לא בטוחה שנכון לשתף אותם- בסופו של דבר החיים המיניים שלכם אינם מעניינם של ילדיכם והפוך.

חיבוק גדול בכל מקרה.
נשמע מזעזע ומטלטל מאד.
הגילוי היה ממש עכשיו...אשז
גיליתי את זה רק עכשיו... לפני כחודש לערך...
בשיחות שלנו הוא הבהיר שהוא לא מתכוון להפסיק עם זה, ומצד שני רוצה מאד להחזיק בזוגיות שלנו.
כיצד זה מותיר אותי?
כיצד אוכל לצאת עם אחרים כשאני נשואה לו?
גם אני לא רוצה להתגרש, ומצד שני אני רוצה להרגיש נחשקת...
אם הבנתי אותך נכון,רפואה שלמה
את רוצה את הזוגיות הזו, (מה מבחינה הלכתית - תשאלי)
את השאלה ששאלת פה, את צריכה לשאול את בעלך.. זו תחושה בינכם, האם הוא הודיע שהוא "שינה כיוון", או שכוונתו להמשיך בחיים הכפולים שהתגלו שלא ברצונו?

**את לא יכולה לצאת עם אחרים כשאת נשואה**. מקווה שזה ברור, בנוסף למצב ההלכתי החמור, זה יפרק את המשפחה יותר מגירושין. כי גם הסוד שלך יתגלה, בדיוק כפי שהתגלה הסוד שלו...
אשזאשז
אני רוצה את הזוגיות...
אז זה אומר שאני צריכה להתנזר?!
הוא לא נמשך אלי יותר ובכלל לנשים, נפסיק לקיים סקס, ואת הצורך הזה הוא ייקבל בחוץ.
זה הזוי!
איך אחיה כך?
איזה אשה תסכים לזה?
אני לא ישנה לילות שלמים.
משום שאני לא יודעת מה לעשות?
מרגישה שאני עם סיפור בודד וייודי בעולם😢
עם כל הקושי לא היתי מסכימה לחיות עם מישהו שאני לא מושכת אותוכלה נאה
את צודקת!
עכשיו זה נשמע קשה וסוף העולם, אבל תעקלי את זה ויהיה לך יותר קל לחשוב הלאה.
אם היה בוגד עם אישה עוד יש תקנה ובכל זאת יש נשים שלא מוכנות להמשיך.
מענין איך לא הרגשת את זה 22
שנה ?
אשזאשז
זה לא היה 22 שנה!!!
20 שנה הכל היה תקין.
לדבריו רק בדנתיים האחרונות הוא גילה את זה על עצמו.
והגילוי היה לפני חודש!
אם היה לו משיכה אליך עשרים שנה אז יש סיכוי לטיפולכלה נאה
הבעיה שהוא אומר שלא מעונין להפסיק.
אז מה הוא רוצה שתעשי ?
20 שנה זה הרבהסודית
אשזאשז
שנמשיך להיות ביחד.
גם הןא מבולבל נורא.
עם זאת ברור לו מאד נטייתו המינית.
הוא אוהב אותי אהבת נפש...
האם אני צריכה להסתפק בזה?
אני מבולבלת נורא...
כשאת מדברת איתו על זהאביגיל.
גם הוא מסכים שעשרים השנים הראשונות היו תקינות ומספקות?
אשזאשז
מבחינתו אלו היו 20 שנה נפלאות מכל הבחינוצ.
באמת שיש לנו או נכון לומר הייתה לנו זוגיות מדהימה!
עד שנחתה הפצצה...
אז לפנות למטפל מקצועיאביגיל.
לא יודעת אם זוגי דווקא או בנוסף.

שולחת כוחות!
הפצצה נחתה בעיקר עליךסודית
הוא יודע לפחות מגיל ההתבגרות על הנטיות שלו. כנראה עד עכשיו לא נקרתה ההזדמנות. ועכשיו אחרי שנפל יש לו כנראה כבר קושי פיזי סביב העניין הזה.
הוא מסכים ללכת לטיפול או שמבחינתו זה מה יש
הפצצה נחתה על שניהםכותבת המחקר
20 שנה בנאדם סובל מהנטיה שלו ועושה רק טוב למי שסביבו- הוא אדם מדהים, החבר הכי טוב, אבא טוב,
ואז
כנראה פגש מישהו ונפל.
הוא לא רוצה לאבד את האשה שהוא אוהב
הוא לא רוצה לאבד את המשפחה שהוא בנה
אבל כנראה אחרי ה"התנסות" הוא מרגיש שהוא לא יכול לחזור ..
בעיני אם הוא לא רוצה לנסות טיפול זה מפני שהוא מכיר בעוגמת המצב ולא רוצה להפיח תקוות שווא.
אני כן חוזרת על ההצעה לעולם לא לגלות את הסוד- את ההסבר לילדים הוא יכול לתת בעצמו - כן או לא.
לא יודעת איזה טיפול התחילה הפותחת, אבל היסורים שלה קשים. אולי כדור נגד דיכאון, שגם יאזן את המצב הנפשי, גם אולי יקל את הכמיהה הפיזית יאפשר להשיג את מרווח הנשימה שכל כך דרוש לפותחת.
ילד בן 13 זה מצב עדין בפני עצמו.
בטוחה שבן הזוג מתייסר ומאשים את עצמו אבל יש בעיה אמיתית פה. מאחלת לך שתשכילי לשמור על הידידות בכל דרך שתבחרי
אשזאשז
אני לא מטופלת באמצעות כדורים!
על אף הקושי והכאב העצום, אני מצליחה לשמור על שפיות ולהשתדל להתנהג באופן טבעי.
לא אשקר... בנקודת הזמן הזו.... החיוך נמחק מהפנים, מנסה להתחבר לאושר שילדי בריאים... מנסה להאחז בלראות משהו חיובי.
שננו חילונים בעלי אמונה חזקה... אך הטיפול שפניתי אליו הוא מקצועי ולא דתי - בעיקר שיחות... שמעלות המון שאלות.
לעולם לא חשבתי שאהיה בסיטואציה כזו... ולא חלילה ממקום יהיר, אלא ממקום שהבית שלנו משדר כל כך הרבה עוצמה, שקיפות, כבוד, ומרחב... כמעט מושלם... ובום!
אני חסרת אנרגיות, חוששת מהעתיד.... חסרת וודאות לבאות, פשוט תלושה!😢😢


אשזאשז
את תיארת את מצבנו בצורה כל כך מדויקת...
ישנם עוד 2 בנים גדולים יותר...
אני יודעת שאם נשתף אותם, אנחנו נשבור אותם.
ואת המחשבה הזו אינני יכולה לשאת!
אני מוכנה לסבול הכל, רק לא לפגוע בהם!
כל הכבוד לךכותבת המחקר
אני חושבת שהדוגמא שנתתם לזוגיות הטובה לא תשכח.

מעריכה גם שלאט לאט ההבנה שקרה משהו, שלא באשמת אף אחד, תחלחל ותקל על כולכם.

הבנים הבוגרים יותר יבנו זוגיות משלהם. הקטן יגדל.
ברגע שהם יהיו על קרקע בטוחה את תוכלי להחליט.
יכול להיות שהאהבה שלו אליך תספיק לך, כי מה שקרה לא קרה ממקום של חוסר נאמנות ואת יודעת את זה יותר טוב מכולם.

גם אם לא תוכלי לשאת את זה ותרצי להפרד, השמיים לא יפלו.

הילדים אוהבים מאד את שניכם והם ימשיכו לאהוב.

אל תפחדי מהעתיד
זה כן חוסר נאמנותכלה נאה
מי שיש לו משיכה לנשים אסור לו לבגוד,
ולמי שיש משיכה לגברים מותר ליבגוד ?

זה כמו כל אחד שצריך להתגבר ולא משנה למי

ברור שאם היה בוגד עם אישה היה נוסף לה גם רגשות של קינאה ונחיתות
אם יש נטיה הפוכה הקושיכותבת המחקר
לא הולך וקטן. אני לא רוצה להרחיב, זה לא המקום לדיון, זה שונה מאד מבגידה רגילה ועיניך הרואות, שהפותחת למרות הגילוי, אוהבת את בעלה מאד, לעומת בגידה רגילה שבה בד"כ שולטים צער עלבון וכעס.
וואו איזה ניסיון קשהמקורית 1
הדור הזה מאוד מבולבל.. אני מנסה לא לשפוט ובאמת אני לא מבינה איך אנשים פתאום מגלים נטיות כאלה פתאם.. בגיל 40-50 .. אני במקומך לא יודעת אם הייתי מסוגלת להעביר את זה ולהשאר איתו בזמן שהוא מקיים קשרים כאלו ואחרים עם גברים.. אמנם זה בגידה מסוג אחר אבל עדיין בגידה בעיניי. לדעתי תחשבי על עצמך אם את מסוגלת להשאר ביחסים אפלטוניים מכאן ואילך.. לא מקנאה בך החלטה קשה ולא פשוט אחרי 20 שנות זוגיות שחשבת שהכל בסדר.. מה שמעניין אותי האם מעולם לא חשדת במשהו?
אשזאשז
אמון זה נתון בסיסי בין בני אדם, על אחת כמה בין בן זוג.
לשאלתך, האמנתי בו ומעולם לא חשבתי שזה יקרה. כפי שציינתי בשרשורים קדומים, הייתה לנו זוגיות מדהימה, לא היתה סיבה לחשוד...
יש לנו תקשורת טובה, ואנחנו מדברים על הכל. אף פעם לא עוזבים דברים בבטן...
והנה זה קרה...
הנסיונות עם גברים נעשו בשעות שלא עוררו חשד, וזה גם לא היו רומנים, אלא סטוצים...
שמרי על עצמך.רפואה שלמה
הוא לוקח סיכונים על עצמו
וטוב שאין לו קשר רגשי אחר.
למה הוא לא מוכן טיפול ולחזור לחיות כמו בעשרים שנה המדהימות?כלה נאה
לא חבל לו ?
הוא לא יכול לדרוש ממך תשארי איתי אבל תתנזרי !
אני חושבת עליך הרבה.
זה מפחיד, אני גם נשואה 22 שנה ולא יכולה לדמין אותי במקומך.
השם יעזור לך בכל מה שתיבחרי...
אשזאשז
לדבריו מרגע שהוא גילה את זה על עצמו הוא בטיפול, הוא ניסה להלחם בזה ולהבין באמת את התחושות...עד שלסוף הבין שהוא לא יכול להלחם בזה...
הוא מבהיר ואני מאמינה זו שתחושותי אלי לא ישתנו, הוא אוהבת איתי באמת, מה שישתנה זה רק המשיכה לגבר.
זה נדמע הזוי...ובלתי נתפס..
אבל זו המציאות שכני נימצאת בה עכשיו.
אני מתפללת לבורא עולם שיעניק לי את היכולת לבחור את הדבר הנכון לעשות...
אני קוראת בשקיקה את התגובות, ונסה להכיל את זה.
זה קשה😞
זה כבר לא נשמע משהו שאפשר לחיות איתו בשלום פאז
ממליצה לפנות לרב או ליועץ זוגי יחד ולהחליט לאן מועדות פניכם.
יש צרות בעולם, מכל מיני סוגיםרפואה שלמה
גם אם את מתגרשת לא מובטח כלום.

בעצם השאלה היא אם אפשר להחזיק מעמד, ולהעמיד פנים?
כל עוד את רוצה בזה, זה אפשרי.
זה לא מאסר עולם: המפתחות בידיך.

בהתחשב בעובדה שיש 3 בנים בוגרים בבית, לא הייתי ממהרת לשום מקום.
אני אגיד את זה ברוררפואה שלמה
יהיו הסדרי ראיה. כל עוד הוא תקוע איתך בבית ההצגה נמשכת.
אחרי גירושים, הילדים ישהו אצלו סופשי"ם. הוא לא יוותר על זה כנראה, כי הוא מעוניין בהמשך ההצגה ולא בגירושין.

*** תחשבי איך יראה סופ"ש אצלו בבית, כשהוא לא תחת עיניך הפקוחות, ואם את מסכימה שהבנים יהיו איתו***

בן כמה הבן הכי קטן?
אשזאשז
13
אז אני חושבת שיש לך כמה שנים קריטיותרפואה שלמה
הזמן יעשה את שלו.. גם פה.
את תצאי מהמקום האומלל שאת נמצאת בו, ותביני שנחתה עליך התמודדות, אבל, למזלך, יש לך אפשרות לבחור.
קחי נשימה עמוקה
גם לטיפול לוקח זמן לעבוד.
תרגישי טוב. עוד חודשיים תהיה הקלה בהרגשה גם אם המצב לא ישתנה בגלל הטיפול.
אשזאשז
זאת בדיוק הדילמה שלי
הוא אדם טוב, מדהים, חבר אבא נהדר...
אם הוא אמר לך כך ברור שלא היתי נשארת ! את לא המנקה והמבשלת שכלה נאה
אולי מותר להתגרש ולחיות לבנתים באותו בית ?כלה נאה
ולאט לאט תשקמי את עצמך ?
וגם שהילדים לבנתים לא ידעו.
צריך לישאול רב . אולי זה כמו לגור עם חברה.
נקודה שכדאי לחשוב עליהכותבת המחקר
בעצם הוא ניסה לקיים שגרה כדי שלא תגלי את הסיבה.
יכול להיות שהוא לחוץ מהאפשרות שהסוד יוודע.
ובלי כוונה, הכנסת אותו לפינה.

במצב כזה, שאת מאויימת ב"חיי נזירה" והוא מאויים שהסוד יתגלה, שניכם במצוקה גדולה.
לעניות דעתי כדאי שתגידי לו שאת לעולם לא תגלי את הסוד, גם אם תאלצו להפרד.

אין מקום לשתף בנים מתבגרים בזה, זה עלול לבלבל.
אחרי שהוא ירגיש פחות מאויים ממך, תשאלי אותו איך הוא מצפה שתתמודדי עם זה.
התשובה שהוא נתן לך היא מהמקום המפוחד שלו. יכול להיות שממקום פחות מבוהל יהיו לו ספיקות על הדרך החדשה שבחר לעצמו.
ואז אולי מה שפאז כתבה יהפוך לאופציה.
אם הוא מפחד שהסוד יתגלה הוא לא היה אומר שהוא לא מתכון להפסיקכלה נאה
אני לא חושבת שההודעה שלו היא סופיתכותבת המחקר
השנה שקדמה לגילוי רומזת שבחינתו היה פיתרון
אחר
מזה שהוא מציע כעת, אחרי ש"נתפס"
אנשים אומרים כל מני דבריםהודיה60

אי אפשר לשפוט ולהסיק מסקנות כי קראנו שורה בפורום

צריך לראות ולהבין טוב את התמונה הרחבה כדי להגיע למסקנות

למה צריך לספר לילדים? זה עניין זוגי- ביניכם.44444אחרונה
אשזאשז
אגב - הוא לא גילה מיוזמתו..
אני גיליתי
מה שהכפיל את הפגיעה עוד יותר
תמיד שמרנו על פתיחות ושקיפות, ועכשיו האמון נסדק..
שאמתתי אותו עם המידע הוא לא הכחיש, מייד הודה.. וסיפר את הכל.
נראה שהוקל לו שהסוד יצא.
הכי כואב ששמעתי מעולם.הלוי מא
תהיי חזקה לא יכול לאמר כלום מההלם
השם יעזור לך. אין מילים ! איזה כאב לב!כלה נאה
איך הצליח להסתיר כל כך הרבה שנים ?
אולי יש לו משיכה לשני המינים ואולי יש סיכוי ?
את חיבת להתיעץ עם מי שעוסק בזה שיכון אותך מה זה אומר ואם יש תקנה.

מאוד קשה אחרי בניה של שנים.
ועוד שנים טובות.
אבל לחיות עם מישהו שלא נימשך אליך ?
לא פשוט...
אולי יוכלו לעזורתות

מרכז "בקדושה" עוסק בנושאים הללו

אולי יכלו לתת כלים, לכוון, גם אם הוא רוצה להמשיך במעשיו. יוכלו לעזור לך!

יש להם גם קבוצות תמיכה לנשים של, אאל"ט

אביגיל.
אוי יקרה
לצערי אין לי פתרון לתת
רק לשלוח חיבוק גדול. אתם לא אשמים, לא את ולא הוא. את נשמעת אישה רגישה ואינטיליגנטית וחשוב שתזכרי שהנטיה שלו לא מושפעת ממך. זה מולד ולך אין חלק במניעה/גרימה לזה.

שניכם במצב קשה מאוד כרגע וטוב שיהיה לכם ליווי.
לצערי מההיכרות שלי עם נסיון של להט"בים דתיים מטפל דתי לרוב מחמיר את הבעיה.
ממליצה בחום רב ללכת לייעוץ וליווי מקצועי
ומצד שני, מקווה לטובתך שתצליחו להימנע ממטפל/ת דתי/ת.
כואב לומר, אבל חשוב שתפגשו עם איש מקצוע שלא מושפע מאמונות הלכתיות. ראיתי יותר מידי מקרים שמטפלים כאלה רק הזינו את מעגל ההדחקה וגרמו יותר צער למשפחה.

במקומכם הייתי מתקשרת לחברותא/שב"ל/הבית הפתוח בירושלים/תהל"ה. ארבעת הארגונים האלה מכירים את המגזר הדתי ועובדים עם בעלי מקצוע שאולי יוכלו לעזור.
הוא בגד בך... למה שעוד יעשה לך תנאים כדי להישאר??משיח עכשיו!
הוא לא נאמן ושקרן, אני לא מבינה למה שתירצי להישאר איתו בכלל...
אשזאשז
את צודקת...
וזה לא כזה פשוט...
זה משהו שאני לא יכולה להתחרות בו...לא רוצה גם!
זו לא בגידה רגילה (לא שזה מנחם, זה לפחות מחזק אותי שזה לא קשור אלי... כמה פתטי שזה יישמע..)
אשזאשז
אני מודה לכולכם על התגובות...
עבורי זה זה מאפשר לדבר על זה, לצעוק את זה!! אף אחד מהמקורבים שלי לא יודע,
וכאן זה מאפשר לדבר על זה פשוט איך שזה...
אם 20 שנה היה איתך בזוגיות רגילה, נשמע שיש על מה לעבוד.הריון ולידה

נשמע שאם הוא רוצה הוא יכול להצליח בליווי מתאים של איש מקצוע מוצלח.

אבל את אומרת שהוא לא רוצה... רוצה להמשיך במצב החדש...

איתך בכאב העצום.

מה היה קורה אם לא היית מגלה?דור רביעי
אשזאשז
אני לא מבינה את השאלה?
אם לא הייתי מגלה, החיים ״לכאורה״ היו רגילים, והכל היה זיוף!
אשזאשז
למען הדיוק לא הכל...
אלא רק נושא האינטימי
על אף הכאב, אני מעדיפה את האמת.
אני מאמינה ששום דבר לא קורה סתם, וזה שהידיעה הזו הגיעה אלי... זה עדיף על פני חוסר הידיעה.
את יכולה לברך הגומלדור רביעי
היית בסכנה רצינית.
מפאת כבודו של הפורום לא אסביר כיצד נוצרים מפגשים אקראיים אלו שכינית סטוצים. תטפחי את עצמך בשנים שאת נשארת בבית למען ילדיך.
ואל תסכימי בשום פנים לסידור מעין זה שהציעה פאז
אין הבדל. גבר בוגד הוא בוגד הוא חוצפןלאון1
אם בעלך היה אומר לך שהוא שוכב עם נשים מזדמנות כי רק זה עושה לו את זה וגם אומר לך שלא יפסיק בדעה צלולה. היית יכולה לחיות עם זה?? זה עיוות שאת לא צריכה לקבל. אין שום הבדל אם הוא בוגד בך בידיעתך או שלא בידיעתך עם אישה או גבר (כאמור עם גבר זה חמור יותר כי זה איסור תורה חמור ובנוסף הסיכוי לאיידס גבוה מאוד. גם אם עכשיו הוא נקי אא לדעת את מי הוא יפגוש היום בערב). נכתב בתגובה למעלה שזה מולד אז זה לא באשמתו- אז אני מבין שלכל גבר ואישה מותר לבגוד בבן זוג כי יש להם תאווה מולדת??? כאילו מה נסגר?? זה תאווה כמו כל תאווה שצריך להתמודד איתה
אם הוא מביע חרטה ואומר אני עמוק בבוץ ורוצה לצאת מזה. יש סיכוי
אבל אם הוא מצהיר שהוא התמכר לתאווה ולא מתכוון בכלל לטפל בה. אז תני לו להתאבד לבד. יש חיים אחרי זה. השוק הוא שוק. אבל תשמרי על בריאות הנפש והדעת ואל תחיי חיים חולניים אם הוא בחר בזה.
כואב ומטורף לגמרי!!
איזה ניסיון קשה!
שולח תפילה להצלחתכם🙏❤
מדגישה, למקרה שעוד אנשים הבינו כמוךאביגיל.
בגידה היא בגידה. ללא קשר למגדר/נטיית הפרטנר.
נכון מאוד ! אבל מה חמור יותר??כלה נאה
לא רק ללכת עם גבר זה איסור תורה חמור.
גם ללכת עם אישה אחרת זה חמור מאוד.
אני לא מבינה מאיפה אנשים חושבים שאם הם הולכים לגרושה ופנויה אז זה מותר.?

מי שילמד את זה לעומק יבין כמה שזה חמור.
ואין שום היתר למעשים כאילה .
אם היה מותר לקחת שתי נשים זה רק ע"י חופה וברשות אישתו. או פילגש שגם לזה יש כללים רק בלי כתובה. והיום שתיהם אסורים!
שלא נדבר שעוברים על נידה. וגם כתוב לא תבגוד באשת בריתך.. ויש עוד
לא כדאי להמציא פסוקיםק"ש
מה שטענת שכתוב, לא כתוב כך.
ונכון שכל מה שהזכרת אסור, אבל יש אסור חמור יותר וחמור עוד יותר.
לא המצאתי שמעתי בהידברות את הרב זמירכלה נאה
הוא אמר עוד דברים חמורים על זה.
וגם תשובה של הרב שמואלי בהידברות אותו רעיון.

ולא ידעתי שלפי מה שחמור יותר מהוה שיקול ...
לא יודע מה שמעתק"ש
יש פסוק דומה, מה שטענת שכתוב, לא כתוב.
לא אמרתי שיש היתר ח"ו, בפירוש דברתי על איסור חמור וחמור יותר, אבל כן צריך לדייק כשטוענים דברים בשם התורה.
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>אחרונה

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיהאחרונה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות
איזה אטרקציות זוגיות אתם אוהבים לעשות בנופש בחורף?עינב66

יוצאים קצת לנופש, בקטע של ממש להתפנק, להנות, להתקרב אחרי תקופה אינטנסיבית.

חשבנו על ירושלים, אבל קפואא.

על מה ממליצות?


נצא מן הסתם לסיור דרך עיר דוד/הקרן למורשת הכותל אבל מחפשת עוד רעיונות במיוחד בכפור שבירושלים.


תודה רבה מראש!

משהו על ''קפוא''פשוט אני..

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...


 

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

זה גם נכוןעינב66
רוצה לדייק אותך: לא הכל בראש, אלא בארון הבגדיםזמירות

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

 

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

 

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

 

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

מסכים שהקור האירופאי דורש בגדים שאין לרוב הישראליםפשוט אני..

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

יש באיזור ירושליםסטודנטיתאמא

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

לא יודע, אנחנו בנופש זוגי כמעט שלא יוצאים מהצימרהסטורי

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

 

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

נופש בירושליםיהושבעט7

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

יש ניווטים זוגייםשלומית.
של מיטל אדמוני. תגגלי. לא ניסיתי אישית, אבל מהפרסומים שראיתי נראה ממש יפה ומגניב
יש מלא!שדמות בחולות

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

 

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)

בחורף הכל יותר רומנטישם פשוטאחרונה
משבר שמתבטא בטבילה...שםאנונימי

בוקר טוב לכולם, קצת רקע:

נשואים כ7 שנים + 3 ילדים בגילאים קטנים.


 

לצערנו עשינו טעויות בתחילת הנישואין, מה שגרם (בין היתר) לזה שאנחנו לא מקיימים יחסים בכלל.

ניסינו במשך שנים ללכת לסקסולוגים, ייעוצים זוגיים ואחרי שזה לא עזר, סוג של התייאשנו ולמדנו "לחיות עם זה".

אנחנו חיים סבבה, מסתדרים טוב, יוצאים לדייטים יחסית באופן קבוע ונותנים תמיכה אחד לשניה, פשוט בלי יחסי אישות.
 

אחד הדברים שאנחנו מרגישים זה שאנחנו לא באמת יודעים להעריך "מה הנזק" כי מעולם לא היו לנו חיי נישואים עם יחסים כדי להשוות אליהם וזה די מסתמך על מה שאחרים מספרים שזה כדאי ונחמד.


 

 

אשתי טבלה אתמול אחרי המון זמן שהיינו מותרים ובלילה הייתה שיחה קצת עצובה שהיא לא מבינה למה היא טובלת: זה מציק, מטריח ושבתכלס גם ככה אין איזה מגע מטורף שזה שווה לעשות את זה בשבילו ושמבחינתה הקושי העיקרי זה שהמיטות מופרדות כשילדים רוצים להיכנס בינינו בלילה.


 

המשכנו לדון בנושא, אבל אשמח לשמוע ולהבין:


 

מכיוון שאיני אישה ואני באמת לא זוכר את החוויה של לחיות ככה כל חודש - האם חיי האישות זה באמת מה שנותן מוטיבציה לטבול? גם אחרי מלא זמן?

היא תיארה את כל המהלך ההלכתי כעניין שממש מוריד לה ושאם הייתה נחסכת הטבילה והריחוק, אז לא היה לה כזה נורא.


 

מכיוון שכנראה יעלה בהמשך העניין של טיפול זוגי - הייאוש אתמול נבע מזה שניסינו כמה שנים ללכת לאנשי מקצוע (כולל מיכל פרינס שאשתי מאד התרשמה מהספר שלה) אבל בגלל שזה לא עזר והעלות הייתה ממש גבוהה (וההצלחה לא מובטחת), אז אשתי לא בקטע.

חשבתי אולי אם ננסה ללכת לאיזו רבנית שאידיאולוגית עובדת בזה ולא לוקחת מחירים גבוהים (או בכלל), אז זה יוכל לתת לאשתי מוטיבציה.

אין לי בעיה להוציא את הכסף על זה, אני מבין שיש כאן חשיבות שאני לא מבין.


 

אם יש המלצות לאיזור חיפה והקריות - נשמח

תודה ושבת שלום.


 

 

אמן ואמןתהילה 3>

אל תוותרו על לחפש את הטוב

פרנסה בזוגות צעיריםרק נשמה

היי כתבתי את זה בהתחלה בלנ"ו אבל אז הפנו אותי לכתוב כאן

שאלה שיושבת עלי כבר תקופה היא איך אנשים שעד אתמול היו ילדים שגרים אצל ההורים ובקושי עבדו פתאום אחראים לתפעול משק בית

כאילו להתחתן יחסית צעיר זה אחלה וזה גם מה שאני רוצה אבל איך מתמודדים עם ההוצאות? אני גם רוצה שבעלי לעתיד יהיה אברך כמה שנים ואני באמצע לימודים אבל יקח זמן עד שאסיים את התואר ועד שתהיה הכנסה נורמלית אבל זה מרגיש לי פשוט לא נכון לא לצאת בגלל זה כאילו אם מישהו בוגר ומבין שיש לו בית לתפעל אז גם אם אין לו הכנסה קבועה זה כבר משהו אבל תכלס מה עושים? כל הזוגות הצעירים נסמכים על ההורים בהתחלה? אני לא מאמינה בקסמים ונראה לי שלהתחתן מתוך מחשבה שה' יעזור זה קצת זריקת אחריות כלפי שמיא אבל מצד שני יש הרבה אברכים בעם ישראל ברוך ה שנשותיהם מרויחות מינימום ובכל זאת הכל נראה טוב

חח מקוה שיצא ברור מה דעתכם?

יכול להיותסטודנטיתאמא

אני לא רואה את זה כך.

אולי יעניין אותך