חסרת משמעות ובלי שום דבר שאני מצליחה במיוחד.
לפעמים אני חושבת על החפירות שלי ואיך שאנשים מסוגלים לסבול אותי בשקט. בטח אנשים רוצים לסנן אותי..
ולפעמים,
לפעמים אני חושבת כמה אני מבזבזת את עצמי בלי ללמוד כמעט ולעשות משהו שבאמת מועיל.
כי כשאני נכנסת לזה- זה מדהים! ואני רוצה עוד, אבל משהו מונע בעדי.
ואתמול הגענו למסקנה ש(אווטינג. פפפ.) זה נכון, יואו זה מגיע ממקום טוב ואמיתי, אז למה זה הופך לרע?!
והאור נעלם, ו***** מסבירה ועוזרת
ואני מבינה
אבל קשה.
קשה להחליט ולקום.
וצריך כבר משיח!!!
אבל אני יודעת שאני מדברת על זה מעולה, ובוכה על זה פצצה. אבל בפועל כשמגיע הקטע של באמת לפעול ולהתקדם, המעשים שלי הם לגמרי סבירים, בלי אור מיוחד ועשיה משהו..
רק דיבורים. כן, דיבורים.
אולי בלדבר אני טובה. אולי.
ויש אנשים שעושים לי טוב ואני אוהבת אותם.
ויש אנשים מדהימים וכיף לי איתם.
אני רוצה להגיד לך @טוב נו.. תודה. על היום ובכללי. (ואני חושבת שלא מספיק הודתי לך על היום ההוא שבכיתי לך בפלאפון. עזרת לי כלכך שאת פשוט לא מבינה כמה!)
- לקראת נישואין וזוגיות