ובמתח איתך על גורלו, עצובה על החוויה הלא נעימה של השבת!!
אכן בהריון לאחר אבדן המתח גבוה מאוד, כל דימום מקפיץ וכל הרגשה יכולה להעלות רמות חרדה.

אני ממליצה בחום על תרגילי הרפיה ומודעות למה שקורה בגוף,
ללמוד איך לנשום נכון אל תוך הבטן,
לדמיין דמיון חיובי של הבטן הצומחת והגדלה,
לתת לעצמך תמיכה ולעשות לעצמך דברים טובים שיקלו עלייך וישמחו אותך,
וכן, ללכת לטיפול פרטי כדי שיהיה לך ליווי אישי אם את חשה צורך בהרגעה ואינך מצליחה להרגיע.

גם יוגה נשית מומלץ וטוב ומרגיע.

לגבי קופרמינץ-
הגישה שלו היא בעד קלקסן, הוא נותן לפי משקל גוף ולעיתים זה יוצא גבוה ממה שרופאים אחרים ממליצים. רופאים נותנים 40 מ"ג (מניעתי) או 60 מ"ג כמינון טיפולי, והוא לפעמים נותן גם 80 ו-100. ישנם כאלה שמתנגדים אך בפועל יש לו הצלחות מרובות במובן המעשי. יש הרבה הוכחות קליניות. ויש גם שלא. כמו תמיד. כל אחת שוקלת לפי רצונה והחלטותיה.
בגדול הוא בעד קלקסן, אך אני לא יכולה לדעת מה הוא יגיד לכל אחת, כל אחת והסיפור שלה.

מה שאני כן יודעת- התחושה שיש מישהו מומחה שנמצא איתי בתוך הסיפור- יוצרת בפנים הקלה מסוימת. וזה הדבר הכי משמעותי בהריון לאחר אבדן: לעבוד על הרגעה פנימית וכמה שיותר הקלה ונינוחות פנימית.

חיבוקים לשתיכן!

זה ממש נורמלי מה שאת מתארת, הגוף שלנו "מגיב" למה שקורה לנו ולכן רועד בדיוק בזמנים האלה.

זה בסדר גמור לפחד, זה נורמלי לגמרי להימנע מלקבוע תורות או לאפשר לעצמנו לפתח ציפיות. 

וזה לא נעים להיות במקום הזה ויש מה לעשות עם זה. 

מה יכול לעזור לך במקום שאת נמצאת בו? 

חיבוק וכוחות. 

ואנחנו כאן...

אני מניחה שהאמביוולנטיות בלתי נמנעת:

היה רצון עצום להריון, והוא עדיין קיים, אבל עכשיו כשיש הריון- ישנו פחד עצווום מכך שהוא יסתיים...

לאור העבר שלך למוד הכאב הפחד שלך נורמלי. והגיוני.

אני ממליצה על עבודה עם נשימה אל תוך הבטן, זה עוזר להרגיע.

בנוסף, מוסיקה היא דבר שמרגיע- עשי לך פלייליסט לזמנים שאת רוצה מוסיקה מרגיעה ונעימה בשביל לנוח איתה, ופלייליסט לזמנים יותר כואבים או מלאי מתח- זמנים בהם את רוצה מוסיקה שתשקף את הלך הרוח שלך.

אפשר פלייליסט של כאב, עם שירים כואבים או כועסים לזמנים בהם את מרגישה אומללה. (יש כאלה שעושות ממש עם שירי יום הזיכרון). יש משהו במוסיקה ובשירים שמאפשר לנו לבטא את כאבינו וכעסינו בלי הרבה מילים שלנו. זה משקף הלך רוח פנימי. וזה עוזר להרגיע. או לחוש הזדהות ותחושה שאני לא לבד. עוד מישהו חש את הכאב הזה ואפילו ביטא אותו במילים.

אם יש לך אפשרות לשלב ספורט- זה מאוד עוזר בהרגעת מתחים. ספורט עדין שמתאים להריון.

יש אפשרות גם לעשות תרגילי דמיון מודרך ולדמיין מקום טוב ונעים ללכת אליו, וכך בכל פעם שקשה- לחזור למקום הזה ולשהות בו כמה שצריך. את יכולה לשאת אותו איתך לכל מקום וכך להירגע בעזרת הדמיון הזה (הוא הרי נמצא בפנים... הוא שלך...)

ואם אינך מצליחה להרגיע בדרכים אלו- ניתן למצוא מישהי (מטפלת רגשית או מטפלת ברפואה משלימה או אחות ליווי הריון או מישהי אחרת שתתחברי אליה)- שתרגיע אותך ותלווה אותך בזמני הקושי הללו.

זה לגיטימי ומובן.

מקווה שאת עכשיו יותר בטוב.

חיבוקים.

ציפי

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

אבל אני לא באמת יודעת

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

עבר, ב"ה הכל בסדר.

תודה על המענה והחיבוקים!

יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.

ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.

יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.

בפועל,

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️

זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.

אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.

מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה.