ובמתח איתך על גורלו, עצובה על החוויה הלא נעימה של השבת!!
אכן בהריון לאחר אבדן המתח גבוה מאוד, כל דימום מקפיץ וכל הרגשה יכולה להעלות רמות חרדה.

אני ממליצה בחום על תרגילי הרפיה ומודעות למה שקורה בגוף,
ללמוד איך לנשום נכון אל תוך הבטן,
לדמיין דמיון חיובי של הבטן הצומחת והגדלה,
לתת לעצמך תמיכה ולעשות לעצמך דברים טובים שיקלו עלייך וישמחו אותך,
וכן, ללכת לטיפול פרטי כדי שיהיה לך ליווי אישי אם את חשה צורך בהרגעה ואינך מצליחה להרגיע.

גם יוגה נשית מומלץ וטוב ומרגיע.

לגבי קופרמינץ-
הגישה שלו היא בעד קלקסן, הוא נותן לפי משקל גוף ולעיתים זה יוצא גבוה ממה שרופאים אחרים ממליצים. רופאים נותנים 40 מ"ג (מניעתי) או 60 מ"ג כמינון טיפולי, והוא לפעמים נותן גם 80 ו-100. ישנם כאלה שמתנגדים אך בפועל יש לו הצלחות מרובות במובן המעשי. יש הרבה הוכחות קליניות. ויש גם שלא. כמו תמיד. כל אחת שוקלת לפי רצונה והחלטותיה.
בגדול הוא בעד קלקסן, אך אני לא יכולה לדעת מה הוא יגיד לכל אחת, כל אחת והסיפור שלה.

מה שאני כן יודעת- התחושה שיש מישהו מומחה שנמצא איתי בתוך הסיפור- יוצרת בפנים הקלה מסוימת. וזה הדבר הכי משמעותי בהריון לאחר אבדן: לעבוד על הרגעה פנימית וכמה שיותר הקלה ונינוחות פנימית.

חיבוקים לשתיכן!

זה ממש נורמלי מה שאת מתארת, הגוף שלנו "מגיב" למה שקורה לנו ולכן רועד בדיוק בזמנים האלה.

זה בסדר גמור לפחד, זה נורמלי לגמרי להימנע מלקבוע תורות או לאפשר לעצמנו לפתח ציפיות. 

וזה לא נעים להיות במקום הזה ויש מה לעשות עם זה. 

מה יכול לעזור לך במקום שאת נמצאת בו? 

חיבוק וכוחות. 

ואנחנו כאן...

אני מניחה שהאמביוולנטיות בלתי נמנעת:

היה רצון עצום להריון, והוא עדיין קיים, אבל עכשיו כשיש הריון- ישנו פחד עצווום מכך שהוא יסתיים...

לאור העבר שלך למוד הכאב הפחד שלך נורמלי. והגיוני.

אני ממליצה על עבודה עם נשימה אל תוך הבטן, זה עוזר להרגיע.

בנוסף, מוסיקה היא דבר שמרגיע- עשי לך פלייליסט לזמנים שאת רוצה מוסיקה מרגיעה ונעימה בשביל לנוח איתה, ופלייליסט לזמנים יותר כואבים או מלאי מתח- זמנים בהם את רוצה מוסיקה שתשקף את הלך הרוח שלך.

אפשר פלייליסט של כאב, עם שירים כואבים או כועסים לזמנים בהם את מרגישה אומללה. (יש כאלה שעושות ממש עם שירי יום הזיכרון). יש משהו במוסיקה ובשירים שמאפשר לנו לבטא את כאבינו וכעסינו בלי הרבה מילים שלנו. זה משקף הלך רוח פנימי. וזה עוזר להרגיע. או לחוש הזדהות ותחושה שאני לא לבד. עוד מישהו חש את הכאב הזה ואפילו ביטא אותו במילים.

אם יש לך אפשרות לשלב ספורט- זה מאוד עוזר בהרגעת מתחים. ספורט עדין שמתאים להריון.

יש אפשרות גם לעשות תרגילי דמיון מודרך ולדמיין מקום טוב ונעים ללכת אליו, וכך בכל פעם שקשה- לחזור למקום הזה ולשהות בו כמה שצריך. את יכולה לשאת אותו איתך לכל מקום וכך להירגע בעזרת הדמיון הזה (הוא הרי נמצא בפנים... הוא שלך...)

ואם אינך מצליחה להרגיע בדרכים אלו- ניתן למצוא מישהי (מטפלת רגשית או מטפלת ברפואה משלימה או אחות ליווי הריון או מישהי אחרת שתתחברי אליה)- שתרגיע אותך ותלווה אותך בזמני הקושי הללו.

זה לגיטימי ומובן.

מקווה שאת עכשיו יותר בטוב.

חיבוקים.

ציפי

ואור מהר מהר

לי לא נתנו רק גרידה אפילו בשבוע 17 ו18 (לצערי איבדתי שתי עובריות בשלב הזה )

הייתי חייבת לעבור גם תהליך כמו לידה עם ציטוטק וגם גרידה, הבנתי שככה זה ברוב המקומות בשבוע הזה

לא יודעת אם יתנו לך בפועל, בטח בשלב יותר מתקדם, קחי בחשבון שכנראה תצטרכי גם וגם (לחכות ל22 אולי יעזור לך לפחות לוותר על גרידה)

יש הפרש של שבוע ויומיים בין 20+4 ל22, הגיוני לחכות את זה, השאלה אם לא יהיה לך סיוט במיוחד שמתחילים לראות ❤️

אבל מסכימה איתך שעדיף חופשת לידה, לי לא היה כאמור והיה לי סיוט לחזור כל כך מהר במיוחד שהגוף והנפש היו מפורקים

אצלי כבר ממש רואים וכולם אומרים לי מזל טוב וכו' ממש כיף לי

נראה לי שאנחנו בורחים לשבוע

לא הבנתי שזה גם לידה וגם גרידה. מה זה הסיוט הזה. חשבתי או זה או זה.

מוזר שהרופאה בקופה אמרה לי משהו אחד והעוסית בית חולים משהו אחר. לא מבינה למי להקשיב.

ממש הדגישו לי כשביקשתי בשבוע 18 רק גרידה שבשבוע הזה יש מקומות בודדים שעושים וזה עלול להזיק, נשמע לי מוזר שבשבוע מתקדם יותר מדברים רק על גרידה

באמת ממש זוועה לעבור גם לידה וגם גרידה, אם בשבוע 22 זה רק לידה זה שיקול משמעותי

(ואל תקשיבי לאחיות אם הן אומרות לך ללחוץ!! אם אין עובר שצריך להציל לפחות תעשי את זה כמו שצריך רק בזמן ציר ולא ללחוץ סתם! הלחיצו אותי והלך לי הגוף סתם)

באמת תשקלי בשבוע הזה לצאת למשהו שיעשה לך טוב ולא תפגשי באנשים (תחשבי מה לא הרשיתי לעצמי בהריון ותרשי לעצמך עכשיו ), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️

נשמע ממש קשוח.

תודה על התגובות והעזרה

זה היה לפני 10 שנים כמעט ואז נאמר לי שרוב הבתי חולים מבצעים גרידה רק עד שבוע 18.. אני עברתי בשבוע 19.. וזה היה גבולי..

אז הכי נכון לבדוק מול הבית חולים ולא לפי מה שהרופאה בקהילה אמרה.. ויש גם עניין של לקבוע תור..

בשורות טובות ושה' ימלא את חסונכם.

(אם יתאים לך אולי לדבר עם מכון פועה, תנסי לדבר ישירות עם הרב בורשטיין , אותי זה חיזק שיש דעת תורה שהדריכה אותנו.. וגם הרב האישי שלנו כמשפחה היה מעורב וחיזק)

אני חושבת שיש יתרונות ללידה על פני גקידה ולכתחילה הייתי הולכת על לידה.

גם אם תצטרכי לעבור גרידה אחר כך (אני לא הייתי צריכה ב"ה אבל זה היה בשבוע מתקדם יותר).

מה שכן הייתי בודקת - אמרו לי שרק בשע"צ יש אפשרות לוותר על ההמתה אם הלידה מתרחשת בין שבוע 22+1 ל24+0. אצלנו זה לא היה רלוונטי כי הוועדה נקבעה ל24+0, אבל בהחלט הייתי שוקלת כי ההמתה היתה השלב הגרוע ביותר בכל התהליך.

מבינה שזריקה ללב של העובר חוסכת ממנו את הסבל.

האמת שההמתה נועדה למנוע מצב שהעובר יוולד חי ואז יהיו מוכרחים לטפל בו ולהמשיך להאריך את חייו (ואת הסבל..) ככל הניתן.

אבל בין השבועות האלה הסיכוי שהוא ישרוד את הלידה ויצא חי כל כך נמוכים, שבשערי צדק לוקחים את הסיכון ומאפשרים להורים לבחור לא להמית.

אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או לא, אבל זו חווייה מפוקפקת ביותר והאפשרות לוותר עליה מאד מפתה בעיני.

ממש ממליצה לך להתייעץ עם רב.

כי יכול להיות מאתגר להיטהר אחרי זה ויש הרבה הקלות שאפשר לקבל בתהליך הזה.

אם נרגע ליום כן הייתי ממליצה לך לעשות הפסק ואם עשית תתיעצי מה לעשות בהמשך עם רב או עם מכון פועה יש קו בערב שנשים עונות בו.

וגם היה לי בונוס מדללי דם שמאט את התהליך

שה' ימלא חסרונך בקרוב, בהריון בריא בידיים מלאות

אחרי גרידה בשבוע מוקדם יותר לקחתי 3 ימים וזה ממש לא היה מספיק.. חזרתי ליום אחד, התפרקתי, ואז יצאנו לחופש של אחד החגים אז זה עזר לי שלא הייתי צריכה להגיע לעבודה.

(בעיקר נפשית.. קצת פיזית)

לפעמים זה עושה טוב לנפש לצאת, אבל צריך לדעת מה המינון וכמה...

עברת גרידה בשבוע כ"כ מאוחר?

הכי קשה שמבחינה חוקית אין שום הכרה ושום זכויות.

בעיני תקחי כמה שיותר, אפילו חודש, אל תחזרי לפני שתרגישי מספיק טוב פיזית וגם שתרגישי שאת מסוגלת נפשית להתמודד.

איך ממשיכים זו שאלה גדולה ממש, לפעמים כדאי לפנות לטיפול לצורך עיבוד, לפעמים שיחה עם חברה, דמות רבנית, לפעמים פשוט הזמן מרפא.

בשורות טובות, ואם צריך עוד משהו, אני פה...

רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..

אני לא מכירה שאיבה

עברתי בגרידה

אם רלוונטי אפרט

וחיבוק גדול♥️♥️

אני בחרדות

מה מפחיד אותך?

הרבה חרדות לקראת

אמרו שאיבה וואקום

חיבוק ענק♥️♥️

אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..

קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.

בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️

עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה

שאיבה .. דימום קל וכאב קל

מרגישה רק עייפה

נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום

תודה אמן לכולנו

איך את עכשיו?

🫂

היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00

שאיבה בהרדמה מלאה

קצת דימום קל וכאב קל

כרגע מרגישה טוב רק עייפות