קודם כל בקשר לגרידה- אני גם עברתי לפני 3 שבועות גרידה בשבוע 9.

ב"ה מבחינה פיזית עבר מממש בסדר... הרגשתי ממש בסדר אח"כ וגם הדימום הסתיים מאוד מהר- בכלל דימום אחרי גרידה הוא דימום מועט יחסית. מבחינה הורמונלית אחרי הגרידה מרגישים כרגיל נעלמות כל התופעות ברגע.

מבחינה נפשית- בימים הראשונים הרגשתי די טוב... הפיצוץ אצלי והמשבר הגיע כמה ימים אח"כ. 

בקשר למניעה- אני מכירה את הצד ההפוך גם מעצמי וגם ממה ששמעתי שבד"כ ריפוי לנפש אחרי אובדן הריון- זה הריון חדש.

אא"כ יש טראומה בקשר לאובדן או משהו כזה.... 

יתכן שבגלל שאצלך שלא רצית בהתחלה ככ את ההריון גורם לך להרגיש שההפלה היתה סתם "בזבוז" הרי באמת לא רצית אז היה עדיף למנוע מראש......

אני יכולה רק להגיד לך מניסיון -שגם מניעה לחצי שנה לא תמיד מסתכמת בחצי שנה- לפעמים אחרי מניעה לוקח כמה חודשים טובים עד שיש הריון ולא הכול בטוח. אז אולי זה גם שיקול כלשהוא...

רציתי לכתוב גם שזה אולי תלוי באיזה שלב של ההריון נעשתה הגרידה.

אבל לפי הנושא של הכותבת הבנתי שגם אצלה מדובר בשבוע מוקדם יחסית.

וגם זה לא בטוח- תתכן נקיות ופתאום שוב דימומים

מה שכן..... לעומת כדורים(והתנסתי לצערי בשניהם) הדימום הוא הרבה יותר קל מבחינת כמות ומבחינת זמן ולדעתי לפעמים זה משמעותי.

אבל ברור שאי אפשר להשליך מאחת לאחת.

נשים רבות חשות צורך עצום להביא עוד ילד לאחר שאיבדו את ההריון שלהן, כמעין פיצוי או כדי לחוות לידה מחודשת (פסיכולוגית ופיזית). כל זה נכון עבור חלק מהנשים, וישנן גם נשים, כמוך, שאינן מעוניינות בעוד הריון לאחר האבדן.

נשים אלה מעדיפות את הזמן לעבד את האבל והאבדן שלהן, לנסות לבדוק מוכנות פיזית ונפשית להריון חדש, ובכלל- ישנן מגוון סיבות לרצות למנוע הריון. בין אם זה לאחר אבדן ובין אם לא.

אני ממליצה לך להקשיב לגוף ולנפש שלך, את בריאה והאמירה שלך היא אמירה בריאה. אם אינך רוצה כרגע הריון, אינך צריכה להיכנס לשם. נסי למצוא מניעה שתתאים לך לתקופה של כחצי שנה, ובתקופה הזו נסי לראות האם את מתחזקת פיזית ונפשית ורוצה להמשיך לעוד הריון.

אני ממליצה לך בתקופה הזו שבה את קשובה לעצמך ולגופך- לבדוק האם יש לך צורך בעיבוד חוויית האבדן ובעיבוד הרגשות שלך סביב ההריון הזה כי אני מרגישה שמשהו לא פתור לך סביב רגשותייך כלפיו, ואולי את צריכה לשחרר משהו לפני שאת נכנסת לתהליך חדש.

אלה מחשבותיי, את מוזמנת לשתף ולומר לי מה דעתך- ואף להפריך או לדייק.

מחבקת אותך על הגרידה הקרבה, מקווה בשבילך שתעבור קל ומהיר, כפי שכתבו לך פה- זה לא הליך מאוד מסובך בדרך כלל.

חיבוקים.

ציפי

זה נכון, תני לעצמך את הזמן לעבד ולעכל ואין דרך אחת "נכונה" לתקופה שאחרי אובדן.

רוצה להפנות את תשומת ליבך לשתי נק'-

את ההודעה כתבת עוד לפני הגרידה, לא יודעת אם את כבר אחרי, הורמונלית אכן לפני הגרידה הגוף מרגיש בהריון לכל דבר ואז באמת קשה לחשוב על הריון נוסף. 

זה בסדר אם בעוד כמה ימים/שבועות תרגישי אחרת. 

הנק' השניה שכתבת שאת מתה מפחד להיכנס להריון נוסף, זה הכי טבעי ונורמלי להרגיש ככה. 

אם בשלב מסוים תרגישי שאת כן רוצה כבר עוד ילד אבל הפחד מהריון נוסף עוצר אותך אפשר לקבל עזרה מסוגים שונים. 

וחיבוק. 

ואור מהר מהר

לי לא נתנו רק גרידה אפילו בשבוע 17 ו18 (לצערי איבדתי שתי עובריות בשלב הזה )

הייתי חייבת לעבור גם תהליך כמו לידה עם ציטוטק וגם גרידה, הבנתי שככה זה ברוב המקומות בשבוע הזה

לא יודעת אם יתנו לך בפועל, בטח בשלב יותר מתקדם, קחי בחשבון שכנראה תצטרכי גם וגם (לחכות ל22 אולי יעזור לך לפחות לוותר על גרידה)

יש הפרש של שבוע ויומיים בין 20+4 ל22, הגיוני לחכות את זה, השאלה אם לא יהיה לך סיוט במיוחד שמתחילים לראות ❤️

אבל מסכימה איתך שעדיף חופשת לידה, לי לא היה כאמור והיה לי סיוט לחזור כל כך מהר במיוחד שהגוף והנפש היו מפורקים

אצלי כבר ממש רואים וכולם אומרים לי מזל טוב וכו' ממש כיף לי

נראה לי שאנחנו בורחים לשבוע

לא הבנתי שזה גם לידה וגם גרידה. מה זה הסיוט הזה. חשבתי או זה או זה.

מוזר שהרופאה בקופה אמרה לי משהו אחד והעוסית בית חולים משהו אחר. לא מבינה למי להקשיב.

ממש הדגישו לי כשביקשתי בשבוע 18 רק גרידה שבשבוע הזה יש מקומות בודדים שעושים וזה עלול להזיק, נשמע לי מוזר שבשבוע מתקדם יותר מדברים רק על גרידה

באמת ממש זוועה לעבור גם לידה וגם גרידה, אם בשבוע 22 זה רק לידה זה שיקול משמעותי

(ואל תקשיבי לאחיות אם הן אומרות לך ללחוץ!! אם אין עובר שצריך להציל לפחות תעשי את זה כמו שצריך רק בזמן ציר ולא ללחוץ סתם! הלחיצו אותי והלך לי הגוף סתם)

באמת תשקלי בשבוע הזה לצאת למשהו שיעשה לך טוב ולא תפגשי באנשים (תחשבי מה לא הרשיתי לעצמי בהריון ותרשי לעצמך עכשיו ), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️

נשמע ממש קשוח.

תודה על התגובות והעזרה

זה היה לפני 10 שנים כמעט ואז נאמר לי שרוב הבתי חולים מבצעים גרידה רק עד שבוע 18.. אני עברתי בשבוע 19.. וזה היה גבולי..

אז הכי נכון לבדוק מול הבית חולים ולא לפי מה שהרופאה בקהילה אמרה.. ויש גם עניין של לקבוע תור..

בשורות טובות ושה' ימלא את חסונכם.

(אם יתאים לך אולי לדבר עם מכון פועה, תנסי לדבר ישירות עם הרב בורשטיין , אותי זה חיזק שיש דעת תורה שהדריכה אותנו.. וגם הרב האישי שלנו כמשפחה היה מעורב וחיזק)

אני חושבת שיש יתרונות ללידה על פני גקידה ולכתחילה הייתי הולכת על לידה.

גם אם תצטרכי לעבור גרידה אחר כך (אני לא הייתי צריכה ב"ה אבל זה היה בשבוע מתקדם יותר).

מה שכן הייתי בודקת - אמרו לי שרק בשע"צ יש אפשרות לוותר על ההמתה אם הלידה מתרחשת בין שבוע 22+1 ל24+0. אצלנו זה לא היה רלוונטי כי הוועדה נקבעה ל24+0, אבל בהחלט הייתי שוקלת כי ההמתה היתה השלב הגרוע ביותר בכל התהליך.

מבינה שזריקה ללב של העובר חוסכת ממנו את הסבל.

האמת שההמתה נועדה למנוע מצב שהעובר יוולד חי ואז יהיו מוכרחים לטפל בו ולהמשיך להאריך את חייו (ואת הסבל..) ככל הניתן.

אבל בין השבועות האלה הסיכוי שהוא ישרוד את הלידה ויצא חי כל כך נמוכים, שבשערי צדק לוקחים את הסיכון ומאפשרים להורים לבחור לא להמית.

אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או לא, אבל זו חווייה מפוקפקת ביותר והאפשרות לוותר עליה מאד מפתה בעיני.

לגבי הילדים שבבית

הגדול בן חמש וחכם מאוד

מה לספר לו? הוא לא יודע בכלל על ההריון אבל זה מאוד מוזר כי אני ממש גדולה והוא לא שואל, אני מרגישה שהוא יודע באיזה שהוא רובד ופשוט מבין שהוא לא אמור לדעת אז לא שואל

לא יודעת מה לספר לו בעלי חושב שממש לא לספר לו על זה ויותר להגיד משהו מרגיע שאני הולכת לרופא כדי שיעזור לי בבטן ואני חושבת שאולי זה לא מספיק בשביל החכם והרגיש שלי. וצריך מענה יותר רציני שיבין את הימים שאחרי .

אני לא חושבת שכדאי לספר אם הוא לא יודע על ההריון בכלל..

לשמור באיזה מקום על התמימות שלו...

אפשר אולי להגיד שכאב לך והלכת לרופא שיבדוק ואמר שצריך להשאר להשגחה/ לנוח... משהו מהסגנון...

הילד לא היה מודע ולא רציתי להרוס לו את התמימות

מה שכן חשוב להבהיר לו בדרך כלשהי שאין לך מחלה קשה חלילה, כי יש ילדים שמפחדים שאמא שלהם עומדת למות

שהתחיל בגוף שלך היריון, אבל בהיריון לא התפתח לתינוק, או לתינוק בריא - כמו שלא כל פרח על העץ הופך לפרי...

אז הרופאים יעזרו לך לסיים את ההיריון.

גם אצלנו לא סיפרנו על ההיריון, והעו"סית המליצה לספר באופן הזה (להרחיק, לא לדבר על תינוק).

בדיעבד אני מצטערת שסיפרתי ככה, אבל הילדים שלי היו גדולים יותר.

חייבת להוסיף שהשתתפתי בקבוצה לנשים לאחר לידה שקטה, היו שם שתי נשים שלא סיפרו לילדים שלהן בכלל ושתיהן היו במצב ממש לא טוב.

ממש ממליצה לך להתייעץ עם רב.

כי יכול להיות מאתגר להיטהר אחרי זה ויש הרבה הקלות שאפשר לקבל בתהליך הזה.

אם נרגע ליום כן הייתי ממליצה לך לעשות הפסק ואם עשית תתיעצי מה לעשות בהמשך עם רב או עם מכון פועה יש קו בערב שנשים עונות בו.

וגם היה לי בונוס מדללי דם שמאט את התהליך

שה' ימלא חסרונך בקרוב, בהריון בריא בידיים מלאות

אחרי גרידה בשבוע מוקדם יותר לקחתי 3 ימים וזה ממש לא היה מספיק.. חזרתי ליום אחד, התפרקתי, ואז יצאנו לחופש של אחד החגים אז זה עזר לי שלא הייתי צריכה להגיע לעבודה.

(בעיקר נפשית.. קצת פיזית)

לפעמים זה עושה טוב לנפש לצאת, אבל צריך לדעת מה המינון וכמה...

עברת גרידה בשבוע כ"כ מאוחר?

הכי קשה שמבחינה חוקית אין שום הכרה ושום זכויות.

בעיני תקחי כמה שיותר, אפילו חודש, אל תחזרי לפני שתרגישי מספיק טוב פיזית וגם שתרגישי שאת מסוגלת נפשית להתמודד.

איך ממשיכים זו שאלה גדולה ממש, לפעמים כדאי לפנות לטיפול לצורך עיבוד, לפעמים שיחה עם חברה, דמות רבנית, לפעמים פשוט הזמן מרפא.

בשורות טובות, ואם צריך עוד משהו, אני פה...

רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..

אני לא מכירה שאיבה

עברתי בגרידה

אם רלוונטי אפרט

וחיבוק גדול♥️♥️

אני בחרדות

מה מפחיד אותך?

הרבה חרדות לקראת

אמרו שאיבה וואקום

חיבוק ענק♥️♥️

אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..

קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.

בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️

עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה

שאיבה .. דימום קל וכאב קל

מרגישה רק עייפה

נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום

תודה אמן לכולנו

איך את עכשיו?

🫂

היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00

שאיבה בהרדמה מלאה

קצת דימום קל וכאב קל

כרגע מרגישה טוב רק עייפות