חמישה לחמש לפנות בוקר
הכחול המדהים הזה פרוש מול עייני במלוא הדרו
אוושת הגלים מצטלצלת לה בעדינות.

אביתר מתנגן לו לקול הגלים
הים נצבע אט אט בצבעי תכלת-כחול
השמש שולחת קרני אור ראשונות
דמעות טהורות מתערבבות במי-מלח.

ריקוד בין יאוש לאמונה
לא לוותר זה -
לנצח.

הלב שלי יודע;
יהיה טוב.