יש דברים שאי אפשר להתמודד איתם.. השאלה אם עדיף להרפות ולתת לכאב להכאיב או שפשוט לא יודעת.. אין לי אומץ לכל החיים וזהו הוא נגמר

אוף.. הלוואי והייתי מסוגלת אפילו לדבר. זה יעשה לי טוב..

מותר לבכות זה משחרר.
במקרה שלי זה לא.. זה רק מכניס ליותר
אני רוצה לעצור אז הדמעות, לא להכנס לזה..
לצאת..

לא באלי לבכות .. זה מכאיב.. זה מחזיר אחורה..
איך אפשר לעצור את הדמעות?
אני רוצה לחזור להיות הילדה עם הביטחון.. הילדה שלא בוכה כל שניה.. הילדה שחיה את החיים באהבה בתמימות .
הכל נהרס

אוף..אני לא מאמינה ששוב זה מחזיר אותי לסיוטים..
חשבתי שזה יעבור..יואו!!
אוף אני צריכה להתפלל. הלוואי וה' יבין כבר שהוא טעה ושאני לא יכולה לעמוד בזה..אוף זה נשמע כפירה אבל באמת שאני כועסת.. אני ככ סובלת ואני באמת שלא יכולה לעמוד בזה והמצב לא ילך ויהפוך ליותר טוב הוא רק ילך ויחמיר..
אוףף!! למה זה קרה לי?! למה עשיתי את הטעות הזאת? למה לא הבנתי שזה רק מקום לפורענות.. אוף כמה סתימות..